מואוניום

מואוניום
	חלקיק מואוניום.
מידע כללי
הרכב	‎µ+e-‎
אנטי-חלקיק	אנטימואוניום
סמל	Mu
תכונות
רדיוס	0.05315 × 10-9 m
מטען חשמלי	0 e
אורך חיים	2.19698 µs
היסטוריה
נצפה?	כן
תאריך גילוי	1960
מגלה	ורנון יוז

מואוניום הוא חלקיק דמוי אטום המורכב ממואון חיובי (או אנטימואון) ואלקטרון ‎(µ⁺e^-)‎,^[5] שהתגלה לראשונה ב-1960 על ידי ורנון יוז,^[4] וניתן לו הסמל הכימי Mu. המואוניום יכול לעבור תגובות כימיות^[1] במהלך זמן מחצית החיים של המואון, העומד על 2.19698 מיקרושניות.^[3] דוגמה לתגובה כזו היא היצירה של מואוניום כלוריד^[1] בתגובה בין מואוניום ומולקולת כלור:

${\ce {Mu + Cl2 -> MuCl + Cl}}$

תגובה זו, בתנאי לחץ של אטמוספירה אחת וטמפרטורה של 22°C, היא בעלת קבוע קצב תגובה מהיר פי 4.3 מקבוע קצב התגובה המקבילה עם מימן (H) המקביל למואוניום בטמפרטורת החדר.^[6] קטיון המואוניום קרוי מואון (‎µ⁺‎), ויון המואוניום השלילי הוא מואוניד ‎(µ⁺(e^-)₂)‎.^[1] בשל הפרש המסה בין האנטי-מיואון לאלקטרון (המואון כבד פי 207 מהאלקטרון), המואוניום דומה יותר למימן אטומי ‎(H⁺e^-)‎ מאשר פוזיטרוניום (חלקיק דמוי-אטום המורכב מאלקטרון ופוזיטרון, ‎e⁺e^-‎, בעל הסמל הכימי Ps): רדיוס בוהר (0.05315 ננומטרים) ואנרגיית היינון (13.541 אלקטרון וולט) שלו קרובים הרבה יותר לאלו של איזוטופי המימן פרוטיום (0.05292 ננומטרים, 13.599 אלקטרון וולט), וטריטיום (0.05290 ננומטרים, 13.603 אלקטרון וולט) מאשר לאלו של הפוזיטרון (0.106 ננומטרים, 6.8 אלקטרון וולט), ולכן ניתן להתייחס אליו כאיזוטופ קל אקזוטי של מימן.^[2] מואוניום הוא היחיד בקטגוריה שלו כאיזוטופ מימן, מכיוון שהגרעין שלו אינו כולל פרוטונים או נייטרונים אלא אך ורק ממואון חיובי אחד. כמו טריטיום, המואוניום הוא רדיואקטיבי מכיוון שהמואון החיובי בגרעין עובר התפרקות רדיואקטיבית, אבל זמן מחצית החיים שלו קצר הרבה יותר מזה של הטריטיום, העומד על יותר מעשור, ואורך חיים ממוצע של 2.2 מיקרו-שניות בלבד. לאחר זאת, המואון מתפרק תוך פליטת ‎β⁺‎^[7] באופן הבא: $\mu ^{+}\rightarrow e^{+}+{\nu }_{e}+{\bar {\nu }}_{\mu }$ ^[3]

יחסי המסה בין מואוניום לפרוטיום, דאוטריום וטריטיום הם בקירוב 9,18 ו-27, בהתאמה. לפיכך, אחד התפקידים האפשריים של מואוניום בכימיה יהיה כמדד רגיש ביותר להשפעות תלויות מסה, במיוחד של השפעות איזוטופים קינטיים. מואוניום, כמו טריטיום, הוא רדיואקטיבי. על כן, ניתן לצפות בו דרך תוצרי הדעיכה שלו. ניתן לחקור אותו גם באמצעות תהודה מגנטית מואונית (µSR). מואוניום יכול לשמש לחקר תהליכים של אטומי מימן שאינם ניתנים לצפייה בשיטות קונבנציונליות. שימוש אפשרי נוסף הוא שימוש במואוניום לבדיקה של המבנה המגנטי של חומרים.^[2]

המנגנון היעיל ביותר לייצור מואוניום, נכון ל-2003, הוא לכידת אלקטרון לאחר עצירת מואון חיובי בגז קריפטון, או ארגון,^[8] אשר בו נעשה שימוש בגילוי המואוניום.^[4]

באופן דומה, מואון שלילי יכול להחליף אלקטרון במסלול 1s של אטום, ובמקרה זה אטום זה נקרא אטום "מואוני": ‎H⁺µ^-‎ הוא "מימן מואוני". החלקיק שנוצר כאשר מואון שלילי מחליף אלקטרון במואוניום ‎(µ⁺µ^-)‎ נקרא מואוניום מואוני,^[1] או מואוניום אמיתי.^[9] חלקיק זה היה צריך להיקרא מואוניום, שכן הסיומת 'אוניום' באמת הייתה שמורה לרוב לזוגות החלקיקים-אנטי-חלקיקים, בהם הפוזיטרוניום, הקווארקוניום (מזונים המורכבים מקווארק והאנטיקווארק המתאים לו, כמו מזון J/psi ואופסילון), והפאיוניום (חלקיק המורכב מפאיון חיובי ומפאיון שלילי, ‎π⁺π^-‎). באופן מתאים לפרוטיום, דאוטריום וטריטיום, היה צריך לקרוא למואוניום מויום; אבל מכיוון שהמיואון החיובי הוא האנטי-חלקיק (כי מיואונים הם לפטונים) הוא צריך להיות אנטי-מויום. עם זאת, החלקיק הידוע בשם מואוניום, לפי הגדרת IUPAC, הוא ‎µ⁺e^-‎ ולא ‎µ⁺µ^-‎.^[2]

המואוניום התגלה לראשונה על ידי ורנון יוז בשנת 1960, כאשר נוצר על ידי לכידת אלקטרון על ידי אנטימואון בגז ארגון.^[4] שש שנים לאחר מכן, היכולת שלו לשמש כאיזוטופ קל של מימן הועלו על ידי יוז. לאחר מכן, במהלך 1966–1967 נמדדו חלק מקבועי קצב התגובה שלו, על ידי הוספת כמויות ידועות של מגיבים לגז הארגון שבו נוצר המואוניום וקביעת קצב היעלמותו. רדיקלים חופשיים המכילים מואוניום התגלו לראשונה ב-1978, ומבניהם הוסקו בהקבלה לרדיקלי המימן המתאימים. ב-1983, מואונים חיוביים נחקרו בפירוט על ידי תהודה מגנטית בשלושה מצבים כימיים: כחלקיקי מואוניום חופשיים, כמואוניום ברדיקלים חופשיים, או נמצאים במצב דיאמגנטי. האחרון כולל מואונים חופשיים וכל מולקולה דיאמגנטית המשלבת את המיאון, כגון MuH, MuOH, ו-C₆H₁₃Mu.^[10]

לקריאה נוספת

D. C. Walker, Muon and Muonium Chemistry, Cambridge University Press, 1983, מסת"ב 978-0-521-24241-7. (באנגלית)
Christopher J. Rhodes, Muonium–the second radioisotope of hydrogen: A remarkable and unique radiotracer in the chemical, materials, biological and environmental sciences, Science Progress 95(2), 2012 doi: 10.3184/003685012X13336424471773 (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מואוניום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 W.H. Koppenol (IUPAC), Names for muonium and hydrogen atoms and their ions, Pure and Applied Chemistry 73, 2001, עמ' 377–380 doi: 10.1351/pac200173020377
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 Walker, p. 3–5
^ ^3.0 ^3.1 ^3.2 J. Beringer et al. (Particle Data Group), "Leptons"PR D86, 010001 (2012) (URL: pdg.lbl.gov)
^ ^4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 ^4.4 V.W. Hughes; et al., Formation of Muonium and Observation of its Larmor Precession, Physical Review Letters 5, 1960, עמ' 63–65 doi: 10.1103/PhysRevLett.5.63
^ IUPAC, "muonium", Compendium of Chemical Terminology, 2nd ed. (the "Gold Book"), Compiled by A. D. McNaught and A. Wilkinson, Online version created by S. J. Chalk, ‏February 24, 2014 (באנגלית)
^ D.G.Fleming et al., The chemical reaction of muonium with Cl2 in the gas phase, Chemical Physics Letters 48, אלסוויר, 1977, עמ' 393-398 doi: 10.1016/0009-2614(77)80341-2
^ Rhodes, ch. 1. Introduction, p. 2–4
^ Jungmann, Klaus P., Past, Present and Future of Muonium, n Memory Of Vernon Willard Hughes: Proceedings Of The Memorial Symposium In Honor Of Vernon Willard Hughes, Yale University, USA 14 - 15 November 2003, World Scientific Publishing, 2004, עמ' 134–153 doi: 10.1142/9789812702425_0009
^ Brodsky, Stanley J.; Lebed, Richard F., Production of the Smallest QED Atom: True Muonium (μ+μ−), Physical Review Letters 102, 213401, 2009 doi: 10.1103/PhysRevLett.102.213401
^ Walker, p. 12

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה ובנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34260217מואוניום

[יופאק-1] 1.0 ^1.1 ^1.2 ^1.3 ^1.4 ^1.5 ^1.6 W.H. Koppenol (IUPAC), Names for muonium and hydrogen atoms and their ions, Pure and Applied Chemistry 73, 2001, עמ' 377–380 doi: 10.1351/pac200173020377

[ולקר-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 Walker, p. 3–5

[PDG-3] 3.0 ^3.1 ^3.2 J. Beringer et al. (Particle Data Group), "Leptons"PR D86, 010001 (2012) (URL: pdg.lbl.gov)

[יוז-4] 4.0 ^4.1 ^4.2 ^4.3 ^4.4 V.W. Hughes; et al., Formation of Muonium and Observation of its Larmor Precession, Physical Review Letters 5, 1960, עמ' 63–65 doi: 10.1103/PhysRevLett.5.63

[5] IUPAC, "muonium", Compendium of Chemical Terminology, 2nd ed. (the "Gold Book"), Compiled by A. D. McNaught and A. Wilkinson, Online version created by S. J. Chalk, ‏February 24, 2014 (באנגלית)

[6] D.G.Fleming et al., The chemical reaction of muonium with Cl2 in the gas phase, Chemical Physics Letters 48, אלסוויר, 1977, עמ' 393-398 doi: 10.1016/0009-2614(77)80341-2

[רודס1-7] Rhodes, ch. 1. Introduction, p. 2–4

[לזכרו-8] Jungmann, Klaus P., Past, Present and Future of Muonium, n Memory Of Vernon Willard Hughes: Proceedings Of The Memorial Symposium In Honor Of Vernon Willard Hughes, Yale University, USA 14 - 15 November 2003, World Scientific Publishing, 2004, עמ' 134–153 doi: 10.1142/9789812702425_0009

[9] Brodsky, Stanley J.; Lebed, Richard F., Production of the Smallest QED Atom: True Muonium (μ+μ−), Physical Review Letters 102, 213401, 2009 doi: 10.1103/PhysRevLett.102.213401

[ולקרהיסטוריה-10] Walker, p. 12

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

חלקיקים בפיזיקה
חלקיקים יסודיים
בוזונים	בוזוני כיול (פוטון • גלואון • בוזון W⁺ • בוזון W^- • בוזון Z⁰) • בוזון היגס
קווארקים	למעלה (קווארק • אנטיקווארק) • למטה (קווארק • אנטיקווארק) • קסום (קווארק • אנטיקווארק) • מוזר (קווארק • אנטיקווארק) • עליון (קווארק • אנטיקווארק) • תחתון (קווארק • אנטיקווארק)
לפטונים	אלקטרון • פוזיטרון • מואון • אנטימואון • טאו • אנטיטאו • ניוטרינו • אנטיניוטרינו • ניוטרינו אלקטרוני • אנטיניוטרינו אלקטרוני • ניוטרינו מואוני • אנטיניוטרינו מואוני • ניוטרינו טאואוני • אנטיניוטרינו טאואוני
חלקיקים מורכבים
באריונים	נוקליאונים (פרוטון • נייטרון) • אנטיפרוטון • אנטינייטרון • היפרונים • באריון אקזוטי (פנטאקווארק) • הפטאקווארק • הקסאקווארק
מזונים	פאיון • קאון • אטא • פי • מזון D • מזון J/psi • מזון B • אופסילון • מזון אקזוטי (טטראקווארק) • Y(4140)
לא האדרונים	גרעין האטום • אטום • מולקולה • אטומים אקזוטיים (אנ') (מואוניום)
חלקיקים היפותטיים
בוזונים	גרביטון • מזון אקזוטי • כדור גלואונים
פרמיונים	באריון אקזוטי
שותפי על	גרביטינו • לא גאוג'ינואים (ניוטרלינו • צ'רג'ינו)
אחרים	טכיון • מונופול מגנטי • פראון

מידע כללי

חלקיק מואוניום.
הרכב	‎µ⁺e^-‎^[1]
אנטי-חלקיק	אנטימואוניום
סמל	Mu^[1]
תכונות
רדיוס	0.05315 × 10^-9^[2] m
מטען חשמלי	0^[1] e
אורך חיים	2.19698 µs^[3]
היסטוריה
נצפה?	כן
תאריך גילוי	1960^[4]
מגלה	ורנון יוז^[4]

מואוניום

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש