הקסאקווארק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בפיזיקת חלקיקים, הקסאקווארקים, הידועים לחלופין כסקסאקווארקים[1] , הם משפחה גדולה של חלקיקים היפותטיים, המורכבים משישה קווארקים או אנטיקווארקים מכל טעם שהוא. שישה קווארקים יכולים להניב מטען צבע של אפס, הנדרש לצורך יציבות החלקיק הנוצר. לדוגמה, הקסאקווארק יכול להכיל שישה קווארקים בצורת שני בריונים הקשורים יחד (דיבריון), או שלושה קווארקים ושלושה אנטיקווארקים[2]. דיבריונים צפויים להיות יציבים למדי לפי הסטנדרטים של פיזיקת החלקיקים.

מספר ניסויים הוצעו לגילוי דעיכות ואינטראקציות של דיבריונים. בשנות ה-90 נצפו מספר דעיכות דיבריוניות אפשריות, אך הן לא אושרו.[3] [4] [5]

על פי אחת התיאוריות, חלקיקים מוזרים (אנ') כמו היפרונים[6] ודיבריונים[7] [8] עשויים להיווצר בתוך כוכב נייטרונים, ולשנות את יחס המסה-רדיוס שלו בדרכים הניתנות למדידה. בהתאם לכך, מדידות של כוכבי נייטרונים עשויות להציב מגבלות על תכונות דיבריוניות אפשריות[9]. חלק גדול מהנייטרונים בכוכב נייטרונים יכולים להפוך להיפרונים ולהתמזג לדיבריונים במהלך השלב המוקדם של קריסתו לחור שחור. דיבריונים אלה יהפכו במהירות רבה לפלזמת קווארק-גלואון במהלך הקריסה, או יגיעו למצב חומר שאינו ידוע כרגע.

הקסקווארק D-star

בשנת 2014, זוהה דיבריון פוטנציאלי במרכז המחקר "יוליך" באנרגיה של כ-2380 MeV. לפי פרסומי המרכז, המדידות מאשרות תוצאות משנת 2011, באמצעות שיטה הקלה יותר לשחזור[10]. החלקיק התקיים למשך 10-23 שניות ונקרא d*(2380). ההשערה היא שחלקיק זה מורכב משלושה קווארקים למעלה ושלושה קווארקים למטה, והוא הוצע כמועמד לחומר אפל.[11][12]

המחקר מצא כי ייצור של הקסקווארקים יציבים מסוג d*(2380) יכול להסביר 85% מהחומר האפל ביקום.[13][14]

דיבריון H

בשנת 1977, הציע רוברט ג'אף את קיומו של דיבריון H, חלקיק עם הרכב קווארקים udsuds, העשוי תאורטית להיווצר משילוב של שני היפרונים מסוג uds ולהיות יציב[1][15] .

חלקיקים אחרים

  • בשנת 2022 הציגו חוקרים מריקן תחזית חישובית לקיומו של דיבריון המורכב מקוורקים קסומים, ΩcccΩccc.[16][17]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Oddball sexaquark particles could be immortal, if they exist at all". Live Science. 4 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  2. Vijande, J.; Valcarce, A.; Richard, J.-M. (2011). "Stability of hexaquarks in the string limit of confinement". Physical Review D. 85 (1): 014019. arXiv:1111.5921. Bibcode:2012PhRvD..85a4019V. doi:10.1103/PhysRevD.85.014019. S2CID 53511291.
  3. Belz, J.; et al. (BNL-E888 Collaboration) (1996). "Search for the weak decay of an H dibaryon". Physical Review Letters. 76 (18): 3277–3280. arXiv:hep-ex/9603002. Bibcode:1996PhRvL..76.3277B. doi:10.1103/PhysRevLett.76.3277. PMID 10060926. S2CID 15729745.
  4. Stotzer, R. W.; et al. (BNL-E888 Collaboration) (1997). "Search for H dibaryon in 3He (K, K+) Hn". Physical Review Letters. 78 (19): 3646–36490. Bibcode:1997PhRvL..78.3646S. doi:10.1103/PhysRevLett.78.3646.
  5. Alavi-Harati, A.; et al. (KTeV Collaboration) (2000). "Search for the weak decay of a lightly bound H0 dibaryon". Physical Review Letters. 84 (12): 2593–2597. arXiv:hep-ex/9910030. Bibcode:2000PhRvL..84.2593A. doi:10.1103/PhysRevLett.84.2593. PMID 11017277. S2CID 119068614.
  6. Ambartsumyan, V. A.; Saakyan, G. S. (1960). "The Degenerate Superdense Gas of Elementary Particles". Soviet Astronomy. 37: 193. Bibcode:1960SvA.....4..187A.
  7. Krivoruchenko, M. I. (1987). "Strange, quark, and metastable neutron stars". JETP Letters. 46 (1): 3–6. Bibcode:1987ZhPmR..46....5K.
  8. Kagiyama, S.; Nakamura, A.; Omodaka, T. (1992). "Compressible bag model and dibaryon stars". Zeitschrift für Physik C. 56 (4): 557–560. Bibcode:1992ZPhyC..56..557K. doi:10.1007/BF01474728. S2CID 121769383.
  9. Faessler, A.; Buchmann, A. J.; Krivoruchenko, M. I. (1997). "Constraints to coupling constants of the ω- and σ-mesons with dibaryons". Physical Review C. 56 (3): 1576–1581. arXiv:nucl-th/9706080. Bibcode:1997PhRvC..56.1576F. doi:10.1103/PhysRevC.56.1576. S2CID 119392781.
  10. "Massive news in the micro-world: a hexaquark particle". The Register.
  11. Bashkanov, M. (2020). "A new possibility for light-quark dark matter". Journal of Physics G. 47 (3): 03LT01. arXiv:2001.08654. Bibcode:2020JPhG...47cLT01B. doi:10.1088/1361-6471/ab67e8. S2CID 210861179.
  12. "Did this newfound particle form the universe's dark matter?". Space.com. 5 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  13. "Ask Ethan: It's Absurd To Think Dark Matter Might Be Made Of Hexaquarks, Right?". Forbes.
  14. Williams, M. (11 במרץ 2020). "Is the "D-star Hexaquark" the Dark Matter Particle?". Universe Today. {{cite web}}: (עזרה)
  15. Jaffe, R. L. (1977). "Perhaps a Stable Dihyperon?" (PDF). Physical Review Letters. 38 (5): 195–198. Bibcode:1977PhRvL..38..195J. doi:10.1103/PhysRevLett.38.195. OSTI 1446298.
  16. Lyu, Yan; Tong, Hui; Sugiura, Takuya; Aoki, Sinya; Doi, Takumi; Hatsuda, Tetsuo; Meng, Jie; Miyamoto, Takaya (2021-08-11). "Dibaryon with Highest Charm Number near Unitarity from Lattice QCD". Physical Review Letters. 127 (7): 072003. arXiv:2102.00181. Bibcode:2021PhRvL.127g2003L. doi:10.1103/PhysRevLett.127.072003. PMID 34459647.
  17. "Exotic six-quark particle predicted by supercomputers". www.riken.jp (באנגלית). נבדק ב-2022-01-21.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הקסאקווארק41375276Q30036083