טאו (חלקיק)
(הופנה מהדף אנטיטאו)
| מידע כללי | |
|---|---|
| הרכב | חלקיק אלמנטרי |
| סטטיסטיקה | פרמיון |
| קבוצת שיוך | לפטון |
| דור | שלישי |
| אנטי-חלקיק | τ+ |
| סמל | τ- |
| תכונות | |
| מסת מנוחה |
3.16754×10-27 kg 1776.86±0.12 MeV/c2 |
| מטען חשמלי | -1 e |
| ספין | 1⁄2 ħ |
| מספר לפטוני | 1 |
| מספר באריוני | 0 |
| מטען צבע | 0 |
| אינטראקציות | אלקטרומגנטיות, הכוח החלש, כבידה |
| אורך חיים | 2.903×10-13 שניות |
| היסטוריה | |
| נצפה? | כן |
| תאריך גילוי | 1975 |
| מגלה | מרטין פרל |
| ניסוי | גלאי Mark I |
| מתקן | SPEAR |
| מוסד | SLAC |
| הכרה | פרס נובל לפיזיקה לשנת 1995 |
טאו (τ-), או טאואון, הוא חלקיק יסודי לפטוני בעל מטען חשמלי שלילי ומסה של 1,776.82 MeV, בערך פי 3,477 ממסת האלקטרון. הטאו הוא חלקיק דור שלישי. אורך החיים שלו הוא 2.903×10-13 שניות, הקצר מבין כל הלפטונים.
כמו ללפטונים האחרים, לטאו יש ניוטרינו המשויך איתו, הניוטרינו הטאואוני. ניוטרינו טאואוני נוצר כאשר טאו דועך ללפטון קל יותר (מואון או אלקטרון).
הטאו הוא הלפטון היחיד המסוגל לדעוך להאדרונים, במיוחד לפאיונים. ללפטונים האחרים אין את המסה הדרושה לשם כך; המואון עצמו הוא, בין היתר, תוצר של דעיכה של פאיון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
