נשיא וייטנאם

נשיא וייטנאם
	שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
איוש נוכחי	נגויין פו טרונג
תאריך כניסה לתפקיד	23 באוקטובר 2018
דרכי מינוי	בחירה על ידי האספה הלאומית
תחום שיפוט	וייטנאם
מעון	הארמון הנשיאותי, האנוי
מושב המשרה	האנוי
משך כהונה קצוב	חמש שנים ; (שלוש תקופות כהונה מקסימליות)
ייסוד המשרה	2 בספטמבר 1945
איוש ראשון	הו צ'י מין

נשיא הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם (בוייטנאמית: Chủ tịch nước Cộng hoà Xã hội chủ nghĩa Việt Nam) הוא, על פי חוקת המדינה, ראש המדינה של וייטנאם. בתוקף תפקידו מייצג הנשיא את הממשלה הן כלפיי פנים והן כלפי חוץ, מתאם את פעולות הממשלה ושומר על יציבותה ומבטיח את עצמאותה של המדינה ואת שלמותה. הנשיא ממנה את סגן הנשיא, את ראש הממשלה, את שרי הממשלה ופקידים בכירים נוספים בהסכמת האספה הלאומית של וייטנאם. בנוסף לכך, הנשיא הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים העממיים של וייטנאם והוא יושב ראש המועצה לביטחון והגנה לאומיים. הוא גם משמש כחבר קבוע בוועדת הביטחון המרכזית ובוועדת המשטרה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם. החל מ-2011 הנשיא יושב בראש ועדת ההיגוי לרפורמה שיפוטית.

משך תקופת כהונתו של הנשיא הוא חמש שנים והוא יכול להיבחר מחדש רק לשתי תקופות כהונה נוספות לזו הראשונה. במקרה שנבצר מהנשיא למלא את תפקידו, משמשים סגן הנשיא או ראש הממשלה כנשיא בפועל עד לתום נבצרותו של הנשיא או עד לבחירת נשיא חדש.

סמכויותיו ומעמדו של הנשיא השתנו במשך השנים. לדוגמה, בעוד שהנשיא הראשון, הו צ'י מין, היה גם יושב ראש המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם, ובכך הוא היה לחבר הבכיר ביותר בפוליטביורו, גוף קבלת ההחלטות הבכיר ביותר במדינה, יורשו בתפקיד הנשיא, טון דוק תאנג, היה בעל תפקיד סמלי בלבד לצדו של המזכיר הכללי של המפלגה, לה דואן. החל משנת 1981, עם עלייתו לשלטון של תרונג צ'ין לכס הנשיאות, מדורג הנשיא כשני או ראשון בסדר החשיבות מבין חברי הפוליטביורו, למעט נגויין מין טריט שדורג רביעי ווו צ'י קונג שדורג שלישי. הנשיא טראן דאי קואנג, שכיהן מ-2016 ועד מותו ב-2018, היה מדורג שני מקרב חברי הפוליטביורו, לאחר המזכיר הכללי של המפלגה, נגויין פו טרונג.

היסטוריה

ב-1946 מונה הו צ'י מין לתפקיד הנשיא הראשון של וייטנאם על ידי האספה הלאומית. הן בחוקה שכוננה ב-1946 והן בזו שכוננה ב-1959 צוין שלאסיפה הלאומית הסמכות למנות ולפטר את הנשיא. הנשיא ייצג את וייטנאם הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. הסמכויות ותחומי האחריות של הנשיא נתרו ללא שינוי בחוקה שכוננה ב-1959. חוקת 1980 שינתה את משרת ראש המדינה באופן דרמטי. משרת הנשיא בוטלה והוחלפה במשרת יושב ראש מועצת המדינה. משרה חדשה זו הוקמה על בסיס הדוגמה של יושב ראש נשיאות הסובייט העליון של ברית המועצות. מועצת המדינה, כמו מועצת השרים, הייתה גוף קבלת החלטות שיתופי. הן מועצת המדינה, והן מועצת השרים היו חלק מהרשות המבצעת וחיזוק כוחם של הגופים הללו גרם להחלשת כוחה של הרשות המחוקקת. התפקידים, הסמכויות ותחומי האחריות של מועצת המדינה נלקחו מידיה של הוועדה הקבועה של האספה הלאומית, שאיבדה את עיקר מעמדה וסמכויותיה בעקבות כינון חוקת 1980.

חברי מועצת המדינה נבחרו על ידי האספה הלאומית והיא כללה את יושב הראש, את סגן היושב ראש, את המזכיר הכללי וחברים נוספים. חברי מועצת המדינה לא יכלו לשמש בו-זמנית גם כחברי מועצת השרים. יושב ראש מועצת המדינה כיהן בו-זמנית כיושב ראש מועצת ההגנה הלאומית (לימים מועצת ההגנה והביטחון הלאומיים) וכמפקד העליון של הכוחות המזוינים העממיים של וייטנאם. מועצת המדינה פיקחה על עבודתם של שאר מוסדות המדינה, במיוחד על מועצת השרים, מוסד הפיקוח העממי העליון ועל המועצות העממיות בכל הדרגים. היא גם פיקחה על הבחירות לאספה הלאומית. משרת יושב ראש מועצת המדינה, כראש המדינה, בוטלה בחוקת 1992 והוחלפה במשרת נשיא המדינה.

מעמדו של נשיא וייטנאם לא נותר קבוע במהלך ההיסטוריה של המדינה. לדוגמה, בעוד שהו צ'י מין דורג כראשון בחשיבותו מבין חברי הפוליטביורו, גוף קבלת ההחלטות הגבוה ביותר במדינה, יורשו בתפקיד, טון דוק תראנג היה דמות סמלית חסרת סמכויות. מעמדו של ראש המדינה התחזק בחוקת 1980 עם מינויו של תרונג צ'ין, שהיה על פי סדר החשיבות, השני מבין חברי הפוליטביורו, לאחר לה דואן. משרת הנשיא נותרה השנייה מבין חברי הפוליטביורו עד שב-2006 מונה נגויין מין טריט, שדורג רק רביעי בחשיבותו מבין חברי הפוליטביורו. הפוליטביורו שנבחר לאחר הקונגרס ה-11 של המפלגה הקומוניסטית, שהתקיים בינואר 2011, בחר בטרואונג טאן סאנג, הנשיא הנוכחי, כראשון בחשיבות מבין חבריו. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של וייטנאם שבה הבכיר מבין חברי הפוליטביורו לא היה המזכיר הכללי או יושב ראש המפלגה. ישיבות הפוליטביורו מתקיימות באופן סדיר וההחלטות בהן מתקבלות באופן שיתופי כאשר צעדי המדיניות מיושמים רק בתמיכת רוב חברי הפוליטביורו.

משך הכהונה

נשיא וייטנאם נבחר לתקופת כהונה של חמש שנים וכהונתו של נשיא מכהן נמשכת עד אשר נבחר נשיא חדש. עם כניסתו לתפקיד נושא הנשיא החדש את השבוע הבאה: "במסגרת תפקידי כנשיא הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם, אני נשבע אמונים באופן מוחלט למדינה, לעמה ולחוקתה, כדי למלא את משימות המפלגה, המדינה והעם".

תפקידים וסמכויות

נשיא וייטנאם הוא ראש המדינה ותפקידו העיקרי הוא ייצוג המדינה כלפי פנים וכלפי חוץ. נושא המשרה נבחר על ידי האספה הלאומית, אחראי כלפיה ומדווח לה. משך תקופת כהונתו של הנשיא היא חמש שנים, כמו זו של האספה הלאומית עצמה. הנשיא ממשיך למלא את תפקידו עד אשר האספה בוחרת לו יורש.

לנשיא מוקנות הסמכויות הביצועיות והחקיקתיות הבאות:

הוא מפרסם את החוקים, החוקים הנגזרים והחוקה.
הוא משמש כמפקד העליון של המדינה ומשמש כיושב ראש מועצת ההגנה והביטחון הלאומיים.
הוא מכנס את מועצת הביטחון וההגנה הלאומיים.
הוא נוקט בצעדים להגנת הריבונות של הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם, עצמאותה ושלמותה ולהבטחת תפקוד מתואם ופעילות גומלין של כל גופי השלטון במדינה.
הוא יכול להציע לאספה את בחירתם או פיטוריהם של סגן הנשיא, ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון ומנהל המשרד העממי הראשי לפיקוח ושליטה.
בסמכותו לשבת בראש ישיבות ממשלת וייטנאם.
בסמכותו למנות ולפטר את סגני ראש הממשלה, את השרים וחברי הממשלה האחרים.
בסמכותו להכריז מלחמה ולהעניק חנינות.
על בסיס החלטות הוועדה הקבועה, הנשיא יכול להורות על גיוס כללי או חלקי או להכריז על מצב חירום לאומי או באזור מסוים.
הנשיא יכול להציע שהוועדה הקבועה תבחן את החוקים הנגזרים שלה תוך עשרה ימים מפרסומם. אם חוקים נגזרים אלו וההחלטות מאושרים על ידי הוועדה הקבועה של האספה הלאומית והנשיא מביע את התנגדותו להם, הנשיא מדווח על כך לאספה הלאומית כדי שזו תחליט בעניין בישיבתה הקרובה.
הנשיא יכול למנות או לפטר את נשיא בית המשפט העליון, את שופטי בית המשפט העליון ואת סגן המנהל של המשרד העממי לפיקוח ושליטה.
הנשיא יכול למנות או לפטר את ראש המטה הכללי של הצבא, את סגנו, את ראש המחלקה הפוליטית הראשית ואת סגנו.
הנשיא מעניק תארים ודרגות לקצינים הבכירים של הכוחות המזוינים העממיים של וייטנאם ותארים ודרגות דיפלומטיים ואחרים ומעניק מדליות ואותות כבוד של המדינה.
הנשיא ממנה דיפלומטים ומחזיר אותם לארצם ומקבל כתבי האמנה של שגרירים זרים. הוא נושא ונותן על הסכמים בינלאומיים וחותם עליהם בשם המדינה. הוא מאשר את הצטרפותה של וייטנאם לאמנות בינלאומיות, למעט במקרים בהן נדרשת החלטתה של האספה הלאומית.
הנשיא מעניק ושולל אזרחות וייטנאמית.
הנשיא יושב בראש ועדת ההיגוי לרפורמה חקיקתית.

מועצת הביטחון וההגנה הלאומיים כוללים את הנשיא, את ראש הממשלה וחברים נוספים. חברים אלה מוצעים על ידי הנשיא ומאושרים על ידי האספה הלאומית. חברי המועצה לא צריכים להיות חברי האספה הלאומית. תהליך קבלת ההחלטות של המועצה מתבצע באופן של מנהיגות משותפת. בין סמכויותיה ניתן למעות את הזכות לגייס את כל הכוחות לטובת ההגנה הלאומית ובמקרה של מלחמה יכולה האספה הלאומית להפקיד בידי המועצה משימות וסמכויות מיוחדות.

נשיאי וייטנאם

דיוקן	שם (שנות חיים)	תחילת כהונה	סיום כהונה	דירוג בפוליטביורו
	הו צ'י מין ‏(1890–1969)	2 בספטמבר 1945	2 בספטמבר 1969 (מת בעת כהונתו)	1
קובץ:Tôn Đức Thắng.jpg	טון דוק תאנג ‏(1888–1980)	3 בספטמבר 1969	30 במרץ 1980 (מת בעת כהונתו)	1
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:	נגויין הו תו ‏(1910–1996) (בפועל)	30 במרץ 1980	4 ביולי 1981
	תרונג צ'ין ‏(1907–1988)	4 ביולי 1981	18 ביוני 1987	2
	וו צ'י קונג ‏(1912–2011)	18 ביוני 1987	22 בספטמבר 1992	3
קובץ:Lê Đức Anh.jpg	לה דוק אן ‏(נולד ב-1920)	23 בספטמבר 1992	23 בספטמבר 1997	2
	טרן דוק לונג ‏(נולד ב-1937)	24 בספטמבר 1997	26 ביוני 2006	2
	נגויין מין טריט ‏(נולד ב-1942)	27 ביוני 2006	25 ביולי 2011	4
	טרואונג טאן סאנג ‏(נולד ב-1949)	25 ביולי 2011	2 באפריל 2016	1
	טראן דאי קואנג ‏(1956–2018)	2 באפריל 2016	21 בספטמבר 2018 (מת בעת כהונתו)	2
	דאנג תי נגוק תין ‏(נולדה ב-1959) (בפועל)	21 בספטמבר 2018	23 באוקטובר 2018	-
	נגויין פו טרונג ‏(נולד ב-1944)	23 באוקטובר 2018	מכהן	1