יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות תרגום.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות תרגום. | |
| יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| אוזבקיסטן | טג'יקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 447,400 | 144,100 |
| אוכלוסייה | |
| 37,347,217 | 10,869,883 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 114,965 | 14,205 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,078 | 1,307 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן הם היחסים הדיפלומטיים שבין אוזבקיסטן לטג'יקיסטן. לדעת אנליסטים רבים שתי המדינות מנהלות את היחסים הדו-צדדיים הגרועים ביותר במרכז אסיה. עם זאת, עם בחירתו של שבקט מירזייאיב לנשיא, יחסי המדינות וכן היחסים בין אוזבקיסטן ושכנותיה במרכז אסיה, השתפרו.[1] טרם נראה יישום מעשי של הפוטנציאל לשיפור היחסים, ולמעשה עד 2021 אזור מרכז אסיה נותר אחד האזורים הפחות מפותחים בעולם.
לפני העצמאות
האימפריה הרוסית שלטה בשנים 1721 עד 1917 בטורקמניסטן הרוסית. הרוסים דיכאו את העמים והתרבויות השונות. עם זאת, האידאולוגיה המהפכנית ממלחמת העצמאות הטורקית (1919–1923) עברה לעמים תחת האימפריה הרוסית. בהתבסס על האידאולוגיה הטורקית המהפכנית, בעלת החזון לאחד את כל העמים הטורקיים מאנטוליה ועד סין למדינה אחת, מנהיג הטורקים הצעירים אנוור פאשה הוביל את מרד בסמצ'י במרכז אסיה הסובייטית. עם זאת, רפורמים פאן-טורקיסטים וג'אידים, אפילו חברי המפלגה הקומוניסטית ה׳אנטי-בסמאצ'י׳ בטורקסטן, היו עוינים לטענתם של טג'יקים ושאר העמים שאינם טורקים, להקמת זהות נפרדת במרכז אסיה.
הקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית (הידועה בשם "אוזבקיסטן") בשנת 1924 כחלק מהתיחום הלאומי בברית המועצות הביאה לאוזבקיזציה של מרכזי התרבות הטג'יקים בסמרקנד ובוכרה, וכן של כל הטג'יקים באוזבקיסטן וטג'יקיסטן. זאת מכיוון שטג'יקיסטן לא קיבלה מעמד של רפובליקה עצמאית. האתנוגנזה של ה"אוזבקים "כללה חיסול של אתניות כמו סארטס וקוראמה, שהזדהו עם עמים איראניים אחרים כמו הטג'יקים לפני הטמעתם בעם האוזבקי. אולם בסופו של דבר נוצרה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית (הידועה גם בשם טג'יקיסטן) בשנת 1929. שיתוף פעולה טורקי, קווקזי, ושל קרים עם מעצמות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה הביא לתגובה מצד הרשויות הסובייטיות שכללה העברות וטרנספר אוכלוסין. מה שהביא את הקווקזים למרכז אסיה.
,_Flag_of_Tajikistan_(1991%E2%80%931992).svg)
שתי הרפובליקות השתתפו במשאל העם במרץ 1991 בניסיון לשמר את ברית המועצות, אך ניסיון זה נגדע בשל ניסיון ההפיכה באוגוסט אותה שנה. כתוצאה מכך, גם אוזבקיסטן וגם טג'יקיסטן הכריזו על עצמאותם בחודשי 1991 והפכו לחברות בחבר המדינות, מה שהביא לפירוק ברית המועצות בסוף השנה.
.svg)
מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן (1992–1997)
לאחר נפילת ברית המועצות בשנת 1991, התחילו סכסוכים בין שתי הקבוצות כאשר טג'יקים תקפו סחורות אוזבקיות בטג'יקיסטן ואילו אוזבקים אסרו סחורות טג'יקיות באוזבקיסטן. מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן פרצה כאשר קבוצות אתניות בטג'יקיסטן החלו להתנגש, ובהמשך הם נקלעו למלחמה הרסנית. במהלך מלחמה זו נכנסו כוחות אוזבקיים לטג'יקיסטן למלחמה, אך מאמציהם היו חסרי תועלת עקב חילוקי דעות אישיים בין מנהיגי שתי המדינות. אף על פי כן, אוזבקיסטן קיבלה שטף של פליטים אוזבקים וטג'יקים מטג'יקיסטן עקב המלחמה המתמשכת, שרובם נשארו באוזבקיסטן לאחר המלחמה.[2]
סכסוכי אנרגיה
סכר רוגון
טג'יקיסטן תכננה זמן רב לבנות את מה שיהיה סכר המים הגדול ביותר בעולם, סכר רוגון, על נהר ואקש. הפרויקט הוצע בהתחלה על ידי המהנדסים הסובייטים בשנות החמישים, אך הבנייה בפועל נדחתה על ידי פירוק ברית המועצות בשנת 1991. הסכר יביא עצמאות אנרגטית לטג'יקיסטן, אך אוזבקיסטן טוענת כי היא תפגע בתעשיית הכותנה הרווחית עבורה על ידי ייבוש נהרות. בשנת 2012, הזהיר נשיא אוזבקיסטן אסלאם קרימוב, מבלי לנקוב בשמה של טג'יקיסטן, כי פרויקטים מסכרים מסוימים עשויים להוביל למלחמה אזורית במרכז אסיה.[3]
ייצוא גז לטג'יקיסטן
טג'יקיסטן תלויה בעיקר בגז המיובא מאוזבקיסטן, ויש לה מעט מקורות אנרגיה אחרים; כתוצאה מכך, היא סובל ממחסור כרוני בחשמל. אוזבקיסטן משתמשת בזרוע האנרגיה כדי לרסן את טג'יקיסטן בסכסוך סכר רוגון. האנליסטים מעריכים את דרישות הגז של טג'יקיסטן בכ-1.2 מיליארד מ"ק לשנה ואילו בשנת 2012 קיבלה המדינה רק עשירית מהסכום הזה במחיר של 300 דולר / 1000 מ"ל. כמות זו הספיקה להפעלת תחנת כוח טג'יקית אחת בלבד.[4]
רכבת קמצ'יק פאס
בשנת 2013 הודיעה אוזבקיסטן על תוכניתה להקים רכבת חדשה דרך מעבר קמצ'יק, המחברת את הערים טשקנט ונמנגן. תוואי הרכבת החדש יחליף את הרכבת הישנה מתקופת ברית המועצות החוצה את צפון טג'יקיסטן. זה יחסוך לאוזבקיסטן דמי מעבר מדווחים של 25 מיליון דולר בשנה, ועשוי להפוך לחלק מנתיב הרכבות שתוכנן זמן רב לסין. מומחים טג'יקים הצהירו כי החשש כי הדבר עשוי לבודד עוד יותר את טג'יקיסטן שהיא כבר המדינה הענייה ביותר באזור.[3] בפברואר 2015 הודיע הבנק העולמי כי ישאיל 195 מיליון דולר להקמת הרכבת.
התפתחות ביחסים
עם בחירתו של שבקט מירזייאיב לנשיא יחסי אוזבקיסטן-טג'יקסטן וכן היחסים בין אוזבקיסטן ושכנותיה במרכז אסיה, הגיעו לעידן חדש של פוטנציאל. מירזייאיב ואמומאלי רחמון נפגשו מספר פעמים מאז ספטמבר 2016, ובמרץ 2018 ערך מירזייאיב ביקור היסטורי בדושנבה, שם נחתמו 27 הסכמים דו צדדיים בתחומי המסחר, הכלכלה, ההשקעה, הפיננסים, התחבורה והמעבר, החקלאות, המים ואנרגיה, מיסים, מכס, תיירות, חינוך ומדע, בריאות, תרבות, שיתוף פעולה בין אזורי, בתחום הביטחון ונגד הפשיעה.[5]
ביקורים רמי דרג
ביקורים של אוזבקיסטן בטג'יקיסטן
- אסלאם קרימוב (2000)
- שבקט מירזייאיב (מרץ 2018)[1]
ביקורים של טג'יקיסטן באוזבקיסטן
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 AKIpress News Agency, m.akipress.com
- ^ 2.0 2.1 Working visit to the city of Tashkent, the Republic of Uzbekistan | Президенти Тоҷикистон - President of Tajikistan - Президент Таджикистана - رئيس جمهورية تاجيكستان, www.president.tj
- ^ 3.0 3.1 akbaryusupov, Uzbekistan, Tajikistan sign 27 accords, tashkenttimes.uz
- ^ 4.0 4.1 Tajik President Makes Bridge-Building Visit To Uzbekistan, www.rferl.org
- ↑ akbaryusupov, Uzbekistan, Tajikistan sign 27 accords, tashkenttimes.uz
- ↑ Visit to Uzbekistan | Президенти Тоҷикистон - President of Tajikistan - Президент Таджикистана - رئيس جمهورية تاجيكستان, www.president.tj
יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן41805012Q7676853