הרעב ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות לחוסר נייטרליות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: טענות לחוסר נייטרליות. | |
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רעב המוני |
| מיקום | רצועת עזה |
| תאריך | אוקטובר 2023 – הווה (כשנתיים) |
| נפגעים | |
| הרוגים | 432+ (כולל 146+ ילדים)[1] |
| חוק ומשפט | |
| פסק דין | בית הדין הבין-לאומי לצדק קרא להכניס סיוע לרצועה |
הרעב ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל הוא החרפת המשבר ההומניטרי שפרץ במלחמת חרבות ברזל, לכדי רעב המוני. המשבר פרץ באוקטובר 2023, והגיע למצב של רעב בכלל רצועת עזה ורעב המוני בעיר עזה בסוף אוגוסט 2025.[2]
בעקבות פעולות צה"ל שגרמו נזק לתשתיות, והפסקת הסיוע ההומניטרי,[3] הופחתה אספקת המזון פעמיים במשך המלחמה. בפעם הראשונה התפתח רעב לקראת יוני 2024, אז להערכת האו"ם חלק ניכר מאוכלוסיית עזה התמודדו עם רעב קטסטרופלי.[4] בפעם השנייה התפתח רעב המוני ביולי 2025, אחרי שבמרץ 2025 הפסיק צה"ל, בהוראת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, את אספקת המזון לרצועה, ובמאי 2025 העבירה ישראל את אספקת המזון באופן בלעדי לקרן ההומניטרית לעזה.[5] מומחים לנושא סיוע הומניטרי מתחו ביקורת חריפה על פעילותה של הקרן,[6] ומימושה לווה בבעיות קשות ובמקרי הרג רבים.[7]
על פי מדד ה-IPC המשמש לקביעת מצב הביטחון התזונתי במדינות ואזורים גאוגרפיים, 470,000 אזרחים ברצועה מתמודדים עם "רמה קטסטרופלית של חוסר ביטחון תזונתי" ומחסור מוחלט במזון.[8] ביולי 2025 התריעו מומחי ארגון IPC כי קיים מצב חירום תזונתי וסיכון לרעב קטסטרופלי בכל שטחי הרצועה, וכי 16.5% מאוכלוסיית הילדים מתחת לגיל חמש סובלים מתת־תזונה.[9] על פי קואליציית המומחים לרעב של האו"ם, נכון לסוף יולי 2025, 39% מתושבי הרצועה לא אכלו במשך ימים, וכרבע מהם (חצי מיליון תושבים) סובלים מרעב יום־יומי. שאר האוכלוסייה מתמודדת עם מצב חירום תזונתי.[10] לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, שנמצא תחת שליטת חמאס, 440 עזתים מתו מרעב במהלך המלחמה, בהם 147 ילדים.[11]
רקע
בשנת 2007, לאחר עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון, הטילה מדינת ישראל, יחד עם מצרים, סגר על רצועת עזה, וכן השיתה סנקציות כלכליות והגבלות שמטרתן להחליש את שלטונו של חמאס. בשנת 2008 חיבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסמך שכותרתו "קווים אדומים", שבו מחושבות קלוריות המינימום הנחוצות כדי שתושבי רצועת עזה לא יגיעו למצב של תת-תזונה, לאור מגבלות התנועה של אנשים וסחורות שהטילה ישראל, בהן הגבלת כמויות של מוצרי מזון וחומרי גלם.[12][13]
על פי סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית, עליה חתומה ישראל, לספק מזון וצרכי רפואה לאוכלוסייה בשטח כבוש:
”שומה על המעצמה הכובשת להבטיח במלוא מידת האמצעים שברשותה את אספקת המזון והרפואות לאוכלוסייה; במיוחד שומה עליה למלא את מחסוריו של השטח הכבוש במזון, ברפואות ובשאר דברים, אם אין מקורותיו של השטח הכבוש מספיקים.[14]”
— סעיף 55 באמנת ז'נבה הרביעית
תחילת המשבר
ערך מורחב – המשבר ההומניטרי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
כתגובה לטבח שבעה באוקטובר פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל במטרה למוטט את שלטון החמאס ברצועת עזה, וצה"ל הורה לתושבי הרצועה להתפנות מבתיהם לאזורים שבהם לא נערכים קרבות. על מנת להפעיל לחץ על החמאס לשחרר את החטופים הידקה ישראל את הסגר על רצועת עזה, והחל מ-9 באוקטובר מנעה כניסת משאיות לרצועת עזה. באותו יום החל משבר המזון ברצועה, כיוון שחלק גדול מהסיוע ההומניטרי כלל מזון בסיסי שחולק לתושבים. ישראל גם ניתקה את החשמל שסיפקה לרצועה, וכתוצאה מכך נותק מתקן התפלת המים היחיד שאיפשר אספקת מים נקיים. ב-18 באוקטובר הצהיר עלי זכי, דובר תוכנית המזון העולמית, כי אוכלוסיית עזה נמצאת בסכנת רעב.[15] שלושה ימים לאחר מכן פרסם האו"ם הצהרה לפיה מלאי המזון אוזל. סינדי מקיין, מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, הצהירה ב-23 באוקטובר שאנשים "ממש מתים ברעב בזמן שאנחנו מדברים".[16] באותה עת החלה ממשלת ישראל לאשר הכנסת משאיות סיוע לרצועת עזה, אך בכמות מינימלית. כך, אושרה כניסתן של כ-20 משאיות ביום, עם מזון, מים וציוד רפואי, לעומת כ-500 שהיו נכנסות מדי יום לפני כן.[17]
ב-3 בנובמבר מסר האו"ם שהתזונה הממוצעת של תושבי עזה מורכבת משתי פרוסות לחם ליום בלבד,[18] וארגון ActionAid קבע כי מעל לחצי מיליון תושבים בעזה עומדים בפני מוות מרעב.[19] דיווחים דומים, שתיארו כיצד המצב הולך ומחמיר, נמשכו בחודשים שלאחר מכן.
ב-1 בדצמבר פורסם דו"ח IPC, לפיו כמעט כלל האוכלוסייה ברצועת עזה מסווגת לפחות בשלב 3 במדד הביטחון התזונתי, (משבר תזונה ומחייה ממשי), מתוכם 40% בשלב 4 (מצב חירום הומניטרי) ו-15% (378,000 איש) בשלב 5 (רעב/קטסטרופה הומניטרית).[20] הדו"ח מזהיר כי הסיכון להרחבת רמת הרעב והעמקתו תגדל אם המלחמה לא תיפסק.[21] על פי הצפי של הדו"ח, עד פברואר 2024, 25% מהאוכלוסייה (576,000 איש) יהיו בשלב 5 של המדד.[22][23] ב-22 בדצמבר הזהיר יוניסף כי הסיכון לרעב עולה מדי יום.[24]
ב-10 בדצמבר 2023 הזהירו האו"ם, ארגוני סיוע בין-לאומיים ועובדי סיוע בעזה מפני רעב המוני.[25][26] ב-15 בדצמבר הצהיר סגן ראש תוכנית המזון העולמית כי להערכתו תשעה מתוך עשרה תושבים בעזה לא אכלו אוכל במשך כל אותו היום.[27]
ב-3 בינואר 2024 אמר הכלכלן הראשי של תוכנית המזון העולמית, עריף חוסיין, ש-80% מכלל האנשים בעולם שחווים רעב קטסטרופלי נמצאים ברצועת עזה, בהתבסס על הנתונים שמדד ה-IPC.[28][29] לדבריו, "מעולם לא ראיתי משהו בקנה מידה דומה למה שקורה בעזה ובמהירות כזאת".[30] על פי פרופסור אלכס דה ואל (אנ'), מומחה למשברים הומניטריים, "החומרה, קנה המידה והמהירות של הרס המבנים הדרושים להישרדות, ואכיפת המצור, עולים על כל מקרה אחר של רעב מעשה ידי אדם ב-75 השנים האחרונות". על פי מומחים, המצב בעזה ייחודי, בהשוואה למשברים אחרים, משום שהאנשים שחיים בה סגורים בשטח ללא אפשרות לחפש מזון במקומות אחרים.[31]
ב-21 בינואר 2024 דיווח האו"ם כי רק 15 מאפיות עדיין פועלות ברצועת עזה כולה.[32] ב-12 בפברואר קבע ארגון המזון והחקלאות כי "מעולם לא נרשמו רמות חריפות של רעב וחוסר ביטחון תזונתי כמו אלה שיש בעזה."[33]
ב-11 בפברואר דווח על תורים ארוכים בעמדות לחלוקת מזון ברפיח.[דרוש מקור] ב-15 בפברואר מסר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים שיש צורך דחוף להקים מרכז ייצוב ברפיח, לצורך טיפול בילדים הסובלים מתת-תזונה חמורה.[דרוש מקור]
במרץ 2024 פורסמה הערכה נוספת של רמת חוסר הביטחון התזונתי ברצועת עזה. מתוך הדוח עולה, כי על פי מדד IPC, מעל 670,000 (30%) תושבים ברצועת עזה סובלים מרעב ומעל 870,000 (69%) נמצאים במצב חירום הומניטרי. מהדוח עולה שאם המצב לא ישתנה עד אמצע יולי 2024, מחצית תושבי רצועת עזה יסבלו מרעב.[34]
ב-4 במאי 2024 אמרה סינדי מקיין, מנכ"לית תוכנית המזון העולמית, כי ״יש רעב מלא בצפון הרצועה, והתופעה עושה דרכה דרומה".[35]
ב-8 ביוני 2024 פורסם דו"ח מטעם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, לפיו אינם יכולים לאשר או לדחות את הנתונים של רשת מערכות התרעה מוקדמת על רעב (FEWS NET) (אנ') של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בין-לאומי.[36] הארגון הדגיש כי חוסר היכולת לאשש את הניתוח של FEWS NET נגרם מהיעדר נתונים עדכניים הכרחיים על המצב בצפון רצועת עזה, וברצועת עזה בכללותה, וקרא בתוקף לכל הצדדים לאפשר גישה הומניטרית לאזור. בדו״ח של הוועדה הרשמית והמרכזית של האו"ם לחקר רעב וביטחון תזונתי מיוני 2024 נכתב כי בעקבות הגדלת הסיוע שהותר להיכנס למחוזות הצפוניים ושיפור בתחומי התזונה, תברואה והיגיינה, הראיות הזמינות אינן מצביעות על כך שהמצב הגיע לדרגת סיווג של רעב המוני. הדו״ח אישר את הדירוג של ה-IPC לפיו בעזה יש מצב קטסטרופלי וקיים סיכון גבוה ומתמשך לרעב המוני (דירוג 4 לפי המדד).[37]
ב-6 בספטמבר 2024 הזהיר האו"ם שהמצב בעזה הוא "יותר מקטסטרופלי". מעל למיליון תושבים במזרח ומרכז רצועת עזה לא קיבלו מזון מארגוני הסיוע.[38] בעקבות הוראות הפינוי של צה"ל, שאילץ 70 מטבחים המספקים מזון להפסיק לפעול ולעבור למקום אחר, ארגוני האו"ם לא יכולים לתת את הסיוע הנדרש לתושבי רצועת עזה.[39]
ב-15 באוקטובר 2024 פורסם כי המשבר ההומניטרי בצפון הרצועה מחריף, ותושבים רבים מעידים על רעב ועל מחסור חמור במצרכים בסיסיים כיוון שלא מוכנס סיוע לאזור. בקרב התושבים גבר החשש כי מדובר במדיניות מכוונת שמטרתה לאלץ אותם להתפנות פן ימותו מרעב או מירי.[40] מתיו מילר, דובר מחלקת המדינה הצהיר במסיבת עיתונאים שמספר משלוחי הסיוע שנכנסו לרצועת עזה בחודש ספטמבר היה מהנמוכים ביותר מאז פרוץ המלחמה.[41] במכתב חריף שנשלח מהממשל בארצות הברית לישראל, הזהירו מזכיר ההגנה ומזכיר המדינה האמריקאיים כי ארצות הברית תפסיק להעביר נשק אם זו לא תפסיק למנוע כניסת סיוע הומניטרי אמריקאי לרצועת עזה בתוך 30 יום.[42][41]
ב-15 בנובמבר, מעל למאה משאיות עם סיוע הומניטרי שנכנסו לעזה דרך מעבר כרם שלום נבזזו על ידי כנופיות חמושות. על פי אונר"א הבזיזה החוזרת ונשנית של שיירות סיוע הומניטרי היא תוצר של היעדר שיטור ברצועת עזה. הרשויות הישראליות "ממשיכות להתעלם ממחויבויותיהן החוקיות על פי החוק הבין-לאומי" להבטיח שסיוע הומניטרי יגיע בבטחה לפלסטינים בשטח.[43][44]
בדצמבר 2024 פרסם ארגון Human Rights Watch דו"ח לפיו כוחות צה"ל הרסו 84% ממתקני המים בעזה, וכן מנעו הכנסת אמצעים לתיקון תשתיות המים, למרות צווים שהוציא בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בעניין זה. המחסור החמור במים גורם לתחלואה נרחבת, ובכלל זה שלשולים, מחלות כבד, מחלות עור, מחלות זיהומיות במערכת הנשימה, מחסור בחלב אם אצל נשים מיניקות והתייבשות. רופאים ואנשי צוותי רפואה העידו כי הם נתקלו באופן יום-יומי במקרי מוות של תינוקות הקשורים למחסור במים נקיים. מחברי הדו"ח מעריכים כי אלפי בני אדם מתו ברצועה מאז שהחלה המלחמה בשל המחסור במים נקיים.[45]
עד כניסת הפסקת האש ב-2025 לתוקפה, 91% מתושבי רצועת עזה עמדו בפני משבר רעב (באנגלית: "facing a hunger crisis") ומתוכם כ-340,000 הוגדרו במצב קטסטרופלי.[46]
ב-10 במאי פורסם דו"ח IPC, לפיו 93% ברצועת עזה מסווגת לפחות בשלב 3 (משבר תזונה ומחייה ממשי) 66% לפחות בשלב 4 (מצב חירום הומניטרי) ו-12% בשלב 5 (רעב).
החרפת המשבר
בסוף יולי 2025 פרסמה קואליציית המומחים לרעב של האו"ם (IPC), דו"ח על פיו 39% מתושבי הרצועה אינם אוכלים במשך ימים וכרבע מהם (חצי מיליון תושבים) סובלים מרעב יום־יומי. שאר האוכלוסייה מתמודדת עם מצב חירום תזונתי. עוד פרסמה אזהרה על פיה קיים מצב חירום תזונתי וסיכון לרעב קטסטרופלי בכל שטחי הרצועה.[47]
ב-22 באוגוסט פורסם דוח ארגון מומחי הרעב של האו"ם (IPC). זו הפעם החמישית בה מכריז הארגון על מצב של רעב המוני, והראשונה מחוץ לאפריקה. על פי הדו"ח כל האוכלוסייה מסווגת לפחות בשלב 3 (משבר תזונה ומחייה ממשי). 80% מהאוכלוסייה מסווגים לפחות בשלב 4 (מצב חירום הומניטרי). 26%, תושבי העיר עזה המונים מעל 500 אלף, סווגו בשלב 5 (רעב), הדרגה הגבוהה ביותר במדד. כמו כן אושר לראשונה באופן רשמי במזרח התיכון, מצב של רעב המוני בנפת עזה.[2][48][49]
ביקורת על נתוני ועדת הבדיקה של האו"ם
ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים הפיקו דו"ח נגדי, הטוען לקשיים מתודולוגיים של IPC. שם נטען בין היתר שכמות המזון שנכנסת מדי יום במשאיות מהווה עלייה של 80% בהשוואה למשאיות המזון היומיות הממוצעות שנכנסו לעזה לפני 7 באוקטובר. עוד נטען שם שאת הנתונים לדוח האו"ם סיפקו גופים מקומיים כמשרד הבריאות שמנוהל על ידי חמאס שהינם בעלי אינטרס אסטרטגי להצגת מידע מוטעה. גם בתמונות ובתיעודים ברשתות והדיווחים בתקשורת הפלסטינית ברפיח, במחנות הפליטים, במרכז ובצפון הרצועה, ניתן לראות שוקי מזון מלאים באוכל מכל הסוגים.[50]
לפי מחקר, שנערך על ידי פרופ' אהרון טרואן, ופרופ' דורית ניצן, ושותפים נוספים, עולה כי לפי הממצאים ישראל עמדה בתקנים הבינלאומיים לסיוע במזון בתקופת המלחמה. בין השאר, הממצאים מעלים כי בתקופה של ינואר עד אפריל השנה נרשמה עלייה מתמשכת של 53% בכמות המזון שהוכנסה לעזה. לא רק זאת, נמצא כי הסיוע התזונתי שהוכנס לרצועה מטעם ישראל עמד בדרישות התזונתיות של ביטחון תזונתי לנפש, כפי שנקבעו ב-"Sphere Standards", המהווה את הסטנדרט הבינלאומי המוכר בכל הנוגע לביטחון תזונתי של אוכלוסיות מוחלשות באזורי מלחמה.[51]
לפי ד"ר תמי קנר מהמכון למחקרי ביטחון לאומי,[52] הנתונים העומדים בבסיס קביעות האו"ם מסתמכים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות עזתים, תוך הצגה חלקית של העובדות והאירועים, וזאת ללא התייחסות למגבלות הנתונים וללא התייחסות לנתונים ולעובדות הנמסרים על-ידי ישראל.
ב-9 בנובמבר 2024, בתגובה לדוח של האו"ם שקבע כי קיימת "סבירות גבוהה" שאזורים בצפון הרצועה יסבלו בקרוב מרעב, השיב מתאם פעולות הממשלה בשטחים, אלוף רסאן עליאן, כי הוא דוחה את מסקנות הדו"ח, המבוססות לדידו על "נתונים חלקיים שמגיעים ממקורות שטחיים ובעלי אינטרס", והוסיף כי "מתחילת המלחמה נכנסו 39,000 משאיות עם יותר מ-840,000 טון מזון, ונפתח מעבר נוסף".[53]
על פי מחקר שפורסם ביולי 2025 על ידי מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ועוסק בטענות להרעבה לפני מרץ 2025, ישנן מספר שגיאות עובדתית בנוגע ל"הרעבת אוכלוסיית עזה". לפי המחקר, הטענות בנוגע להרעבה לפני 2 במרץ 2025 התבססו על נתונים שגויים, ובהם מספר משאיות המזון שנכנסו לרצועת עזה לפני המלחמה ובמהלכה (לפי טענות ההרעבה, מספר משאיות המזון לפני המלחמה עמד על כ־300 משאיות מדי יום, ואילו בפועל, לפי החוקרים, הנתון האמיתי הוא ממוצע של כ־73 משאיות מזון מדי יום לפני המלחמה. ובעת המלחמה עצמה, נתוני אונר"א בנוגע לכניסת מזון לרצועה הלכו ופחתו אך נתוני מתפ"ש הצביעו על אחוז גבוה בהרבה של סיוע שנכנס לרצועה). נתון שגוי נוסף עליו מתבססות טענות ההרעבה נוגע לאחוז המזון הנצרך בעזה מייצור עצמי, מתוך הנחה שפגיעה בכושר הייצור העצמי בעת המלחמה גדעה מקור משמעותי זה ובכך הביאה להרעבה – הנתון השגוי הצביע על 40 אחוז מזון מייצור עצמי אך החוקרים מראים במחקר כי הייצור העצמי לצריכה בתוך הרצועה עצמה לפני המלחמה הסתכם בעד כ־12 אחוזים מכלל האוכל, כך שגם פגיעה בייצור העצמי לא הביאה לירידה בכמות המזון בעזה בשקלול המזון שהוכנס לרצועה. גם מחקר זה מתח ביקורת על החלטתה של ישראל להפסיק להכניס סיוע לעזה במרץ 2025.[54]
בתגובה לדו״ח ה-IPC מחודש יולי-אוגוסט 2025 טען מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן כי הדו"ח מבוסס על "פערים עובדתיים ומתודולוגיים חמורים" ועל שימוש במקורות מידע "מוטים ובעלי אינטרס שמקורם בחמאס". לדבריו, מאז מאי הוכנסו לרצועת עזה על ידי האו"ם, הארגונים הבינלאומיים והסקטור הפרטי מעל 10,000 משאיות סיוע, 80% מתוכן הכילו מזון, מה שהוביל לירידה חדה במחירי המזון ושיפור זמינותו. כמו כן טען כי הדו"ח מבוסס על סקרים טלפוניים שלא פורסמו והערכות של אונר"א שחלק מעובדיה "פעילי טרור".[55][56][57]
פגיעה בתשתיות
במהלך אוקטובר ונובמבר 2023 הפציצה ישראל את רוב המאפיות וטחנות הקמח ברצועת עזה.[58] במאפיות הבודדות שהמשיכו לפעול נוצרו תורים ארוכים. כמו כן הותקפו סירות דייגים ורוב הנמלים ברצועת עזה.[דרוש מקור] במספר מקרים במהלך ינואר ופברואר 2024 תקפה ישראל דייגים ברפיח ובדיר אל-בלח שניסו לדוג דגים למאכל.[59] בנוסף לכך, נהרסו בהפצצות ישראל מפעלי מזון, מחסני מזון ומשאיות להובלת מזון.[60] על פי ההערכות, עד דצמבר 2023 כ-22% מהשטחים החקלאיים נהרסו.[61] הערכות מאוחרות יותר אומדות את פגיעת המלחמה בתשתיות החקלאות ברצעה בין 80% ל־97%.[62] על פי הוושינגטון פוסט ו-CNN, עד אפריל 2024 נפגעו הרוב המוחלט של תשתיות החקלאות בתקיפות אוויריות, ודחפורים ישראלים הרסו פרדסים, חוות ומטעים.[46] על בסיס הוראות צה"ל, חקלאים עברו דרומה ועזבו את הגידולים והבקר, ואלו נפגעו ומתו.[63] דווח גם על מחסור משמעותי במים נקיים - נכון לנובמבר 2024 אבדו רוב מקורות המים ברצועה. לפי משרד ההסברה בעזה, 700 בארות מים נהרסו או יצאו משימוש.[64] במרץ 2025 החליט שר האנרגיה אלי כהן על הפסקת הזרמת החשמל למתקן ההתפלה בעזה לאחר שהוא חודש ביולי 2024, דבר שהשאיר את התושבים כמעט ללא מקורות שתייה.[65]
ההשפעה על ילדים
ב-14 בינואר דיווח פיליפ לזאריני: "בכל פעם שאתה הולך לבית ספר בעזה, הילדים מסתכלים לך בעיניים ומתחננים ללגימת מים או פרוסת לחם." ב-16 בינואר דיווחו גורמים רשמיים על תמותת תינוקות שנולדו לאימהות שסבלו מתת-תזונה, ועל ילדים שנחלשו מהרעב ומתו מהיפותרמיה. ב-10 בפברואר 2024 אמר דובר קרן החירום הבין-לאומית של האו"ם לילדים שבעזה יש את השיעור הגבוה בעולם של ילדים הסובלים מתת-תזונה. ב-17 בפברואר דווח על מקרה של ילדה בת 8 שמתה מרעב והתייבשות. לאחר מכן דווח על מקרים נוספים של תמותת תינוקות וילדים מתת-תזונה.[66]
בהודעה לעיתונות שפרסם UNICEF ב-15 במרץ 2024, נמסר כי אחד מכל שלושה ילדים מתחת לגיל שנתיים בצפון רצועת עזה סובל מתת תזונה חריפה. ברפיח, המובלעת בעלת הנגישות הגבוהה ביותר לעזרה, הוכפל שיעור הילדים מתחת לגיל שנתיים מ-5% בינואר ל-10% בפברואר, כאשר בזבוז חמור גדל פי ארבעה מ-1% ליותר מ-4% במהלך אותו חודש.[67][68] ב-13 ביוני 2024 העריך ארגון הבריאות העולמי כי כ-8,000 ילדים אובחנו בתת-תזונה על רקע הפגזות מתמשכות.[4] על פי נתוני UNICEF מסוף יולי, ברצועת עזה יש אלפי ילדים מתחת לגיל 5 הסובלים מתת־תזונה חריפה, מתוכם אלפי ילדים נמצאים במצב של תת־תזונה קיצונית, זקוקים למזון טיפולי מיוחד וחייבים לקבל טיפול בידי צוותים רפואיים.[69] ביוני 2025 אושפזו 6,500 ילדים עם תת־תזונה, ובשבועיים הראשונים של יולי אושפזו 5,000 ילדים.[47]
במאי 2025 משרד הבריאות של רצועת עזה דיווח כי 3,500 ילדים מתחת לגיל חמש נמצאים בסיכון ממשי למוות מרעב. לפי משרד התקשורת הממשלתי בעזה, יותר מ-70 אלף ילדים קיבלו טיפול רפואי בגלל תת-תזונה חמורה.[70] לפי נתוניו, במהלך השבועיים הראשונים של חודש יוני אושפזו 1,648 ילדים במצב של תת-תזונה חריף ומתחילת השנה אושפזו כ-19 אלף ילדים מאותה סיבה.[71] מיולי 2025, כ-17 אלף ילדים ברצועת עזה סובלים מתת-תזונה חמורה.[47]
מוות מתת-תזונה והתייבשות
לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, למעלה מ-432 עזתים מתו מרעב במהלך המלחמה, בהם לפחות 146 ילדים.[1]
בעיתון הפלסטיני "אל-קודס" דווח כי מקורות רפואיים ברצועת עזה טענו כי המספרים של מניין המתים מתת-תזונה והתייבשות משקפים רק את מי שמגיע לבתי החולים, כאשר עשרות פלסטינים נוספים מתים כתוצאה מרעב ללא יכולת להגיע לבתי חולים.[72] כן נטען שהרעב מחמיר את מצבם של הפצועים ברצועת עזה ומהווה גורם חלקי למותם, יחד עם הפציעה.[73] במרץ 2025 הזהיר יוניצף שעזה סובלת ממחסור חמור במים, ושרק 10% מהתושבים מקבלים מים ראויים לשתייה.[74]
ארגונים שונים פרסמו הערכות גבוהות בהרבה לגבי מספר המתים מרעב. על פי הערכה שהתפרסמה במחצית השנייה של יוני 2024, ומניחה שבאזורים שקוטלגו כנמצאים בדרגת רעב החמורה ביותר, בה נמצאים כ-495,000 בני אדם, מתו או מתים 5% מהאוכלוסייה, הוערך שכ-24,750 מתו או מתים ברעב.[75]
באוקטובר 2024, בנספח למכתב שדרש מנשיא ארצות הברית להתערב כדי לכפות הפסקת אש במטרה למנוע קטסטרופה ברצועת עזה, העריכו הכותבים כי כ-62,413 עזתים מתו מרעב במהלך המלחמה, על סמך הכפלה של מספר האנשים הנמצאים באזורים שקוטלגו כנמצאים בדרגת רעב חמורה במדד ה-IPC בשיעור התמותה הנלווה לאותה דרגת חומרה.[76][77]
סיוע הומניטרי
.jpg)
- ערך מורחב – הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה במלחמת חרבות ברזל
מאוקטובר 2023 ועד יולי 2025 חלו שורת אירועים ומשברים סביב הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. ב-21 באוקטובר 2023 נפתח לראשונה מעבר רפיח לכניסת 20 משאיות סיוע. בהמשך נרשמו חסימות סיוע מצד ישראל, ביניהן עצירת משלוחי קמח וציוד מזון, והגבלות על חלוקת מזון בצפון הרצועה. בעקבות זאת החלו פעולות סיוע בינלאומיות, כולל הטלות מזון מהאוויר וכניסת סיוע ימי. במרץ 2024 החלה ארצות הברית, לאחר מהלך דומה של ירדן וצרפת,[78] בהצנחת מזון מהאוויר לעזה ממטוסי "C-130", ובמרץ הגיע גם משלוח ימי ראשון זה כ-20 שנה, מטעם World Central Kitchen.[79]
בתחילת אפריל 2025 נשמעה הערכה של מערכת הביטחון הישראלית כי האספקה העודפת שהוכנסה לרצועה במהלך שלב העסקה הראשון, ושעל רובה השתלט חמאס, תספיק ל"עוד שבועות אחדים".[80]
במרץ 2025, עם תום השלב הראשון של הסכם חמאס–ישראל ובהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, סגר צה"ל את כל המעברים לרצועת עזה ועצר את כניסת הסיוע ההומניטרי לשטחה, צעד שחמאס הגדיר כהפרת ההסכם.[81] עד חודש מאי אזלו מלאי המזון של ארגוני סיוע המטבח המרכזי העולמי ותוכנית המזון העולמית.[82][83] בסוף מאי חודש הסיוע באופן מוגבל בעיקר במרכזי סיוע ברצועה המופעלים על ידי הקרן ההומניטרית לעזה,[84] אך בתנאים שגרמו לעימותים קטלניים בעת חלוקתו.[71] מרכזי חלוקת הסיוע הוצבו רחוק ממרכזי האוכלוסייה, מה שהוביל להתנפלות המונית עם הגעת המשאיות, לרמיסת אנשים, ולירי חיילים לעבר ההמון מחשש לאיום.
ביולי גברה הביקורת הבינלאומית על הרעב ההמוני בעזה, ועל דיווחים על ירי של צה"ל לעבר אזרחים שביקשו סיוע.[85][86][87][88][71][89] צה"ל הכחיש קיומו של רעב,[90] אך בתגובה ללחץ הוחל בהצנחת מזון,[86] הפוגות הומניטריות יומיות,[91] והגדרת מסדרונות סיוע מאובטחים לשיירות סיוע, כמו גם שיפור אספקת המים[92] והגדלת כמות המזון.[93] מומחים התריעו כי צעדים אלו לא יספיקו לטיפול במקרי תת־תזונה חמורה, במיוחד בקרב ילדים, עקב הצורך בטיפול רפואי צמוד.[94][69]
הגבלת כניסת מזון לעזה
על פי צה"ל, חמאס הוא האחראי לרעב, מאחר שאנשיו גונבים סיוע הומניטרי,[95][96] הורגים אנשים המבקשים סיוע הומניטרי,[97] ושומרים לעצמם מזון במחסנים מוסתרים.[98] ארצות הברית והאו"ם הכחישו טענות אלה וציינו שלא סופקו ראיות התומכות בהן,[99] אך לפי נתונים המפורסמים על ידי האו״ם כ-90% מהסיוע של האו״ם לא מגיע ליעדו המתוכנן.[100]
בפברואר 2024 עצר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משלוחי קמח ומזון שיועדו לאונר"א, בטענה למעורבות הארגון בטבח שבעה באוקטובר.[101] ישראל עיכבה אותם בנמל אשדוד למרות פניות בינלאומיות לשחררם.[102] בפברואר 2024 הודיעו תוכנית המזון העולמית ואונר"א על הפסקת הסיוע ההומניטרי לצפון עזה,[103] מהלך שבמשרד התקשורת העזתי כינה "גזר דין מוות" לכ-750 אלף תושבים.[104] באותו חודש 2024 אירע "טבח הקמח", שבו נהרגו מעל 100 פלסטינים בעת חלוקת קמח בעיר עזה.[105][106] במאי דחתה ישראל תוכנית לחלוקת מזון מוסדרת של האו"ם. באוגוסט 2024 הודיעה תוכנית המזון העולמית על הפסקת פעילותה בעקבות ירי של צה"ל על רכב סיוע של האו"ם. במאי 2024 דחתה ישראל תוכנית של האו"ם לחלוקת מזון מבוקרת למניעת הגעתו לידי חמאס.[69] באוגוסט, לאחר ירי צה"ל על רכב סיוע של האו"ם, הודיעה תוכנית המזון העולמית על הפסקת פעילותה בעזה.[107][108][108]
על פי הוושינגטון פוסט, החל מחודש מרץ 2024, ישראל לא איפשרה כניסה של כמות מספקת של מזון כפי שהיה לפני תחילת המלחמה. צמצום אספקת המזון בא לידי ביטוי במספר דרכים: כניסה של משאיות קטנות יותר שיכולות להוביל עד 15 טון, בעוד שבעבר הורשו להיכנס לעזה משאיות שהובילו 25 טון. בעוד שלפני 7 באוקטובר הועברו בכל ימי השבוע כ-7,500 טון של טובין, כיום מועברים כ-1,500 טון ביום, דהיינו כחמישית מהכמות שהועברה לפני המלחמה. רוב האספקה שנכנסת לעזה מאז תחילת המלחמה היא מזון.[109]
מקרי הרג ואלימות במתחמי סיוע
ב-27 במאי 2025 יצאה אל הפועל תוכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה, שהפעילה קרן סיוע אמריקאית-ישראלית. סמוך למרכזי הסיוע של הקרן התרחשו לעיתים קרובות תקריות אלימות בהן נהרגו מאות בני אדם מירי.[110][111][110][111][112][113][114][115]
לפי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 27 במאי 2025 ל-21 ביולי 2025, הרג צה"ל לפחות 1,054 פלסטינים בעת שניסו להשיג מזון, במרכזי סיוע ברצועה המופעלים על ידי הקרן ההומניטרית לעזה, ובסמוך לשיירות המופעלות על ידי ארגוני סיוע אחרים.[116] לדברי קצינים ולוחמים בצה"ל, הצבא ירה באמצעות מרגמות, מקלעים ותותחים לעבר אזרחים שבאים לפני שעת הפתיחה, כדי למנוע מהם להתקרב – או אחרי הסגירה, במטרה לפזרם.[117] גם אנתוני אגילר, איש צבא ארצות הברית שעסק באבטחת המתחם סיפר כי היה עד לפשעי מלחמה שביצעו כוחות צה"ל וקבלנים מהקרן האמריקנית. לדבריו, הם ירו אש חיה, השתמשו בארטילריה, פצמ"רים ואש טנקים לעבר אזרחים באתרים לחלוקת מזון.[118]
בצבא לא הכחישו תחילה את העדויות לפיהן לוחמים קיבלו הוראות לירות לעבר עזתים סמוך למרכזי הסיוע,[119] אך מאוחר יותר ביקשו למסור תגובה נוספת שבה טענו כי לא ניתנה הנחיה כזו. ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון כ"ץ דחו את הטענות באמירה שמדובר בעלילת דם.[119] יו"ר הקרן ההומניטרית לעזה, הכומר ג'וני מור, טען כי במספר זה שפרסם נציב האו"ם לזכויות האדם, כלולים כל מקרי המוות – גם של חמושים. בנוסף טען כי חמאס עצמו תקף ליד מתחמי הסיוע ומייחס את אותם הרוגים לאנשי הקרן עצמה או לצה"ל.[115]
תגובות
ב-18 בדצמבר 2023 האשים ארגון Human Rights Watch את ישראל ב"הרעבה מכוונת של אזרחים כשיטת לוחמה ברצועת עזה."[120]
ב-16 בינואר 2024 האשימו מומחי זכויות אדם של האו"ם את ישראל ב"הרס מערכת המזון של עזה ושימוש במזון כנשק נגד העם הפלסטיני."[121]
טענות בדבר הרעבה מכוונת נאמרו על ידי הסנאטור האמריקאי כריס ואן הולן,[122] כמו גם הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ ומדיניות ביטחון ז'וזפ בורל,[123][124] ומנהלת אמנסטי אינטרנשיונל, אנייס קלמאר.[125] ב-27 בפברואר אמר מייקל פח'רי, הדווח המיוחד של האו"ם לזכות למזון, כי ההרעבה המכוונת בעזה מהווה מצב של רצח עם.[126]
ב-18 בפברואר 2024 פורסמה הצהרה משותפת של אוקספם ושבעה ארגונים הומניטריים נוספים, שבה נאמר: "אם המצב יימשך, הוא יהפוך לאחד האסונות הגדולים ביותר שעמדו בפנינו כהומניטרים... המשבר הזה יגיע בקרוב לנקודת מפנה, שבה סיוע חירום למזון לא יספיק. מניעת מוות המוני תהיה קשה יותר ככל שהרעב יגבר."[דרוש מקור]
ב-11 במאי 2024 פורסם דו"ח שהעביר הממשל האמריקאי לקונגרס בו טען כי נראה שישראל הפרה את החוק הבין-לאומי בעזה. על פי הדו"ח ישראל לא עושה מספיק להבטיח את העברת הסיוע ההומנטרי ומעכבת הנפקת ויזות לצוותי סיוע הומניטרי. למרות זאת, לא נמצאו ראיות שישראל מנעה בכוונת מכוון סיוע הומניטרי לרצועה.[127][128]
בתחילת מרץ 2025, עם תום השלב הראשון של הסכם חמאס–ישראל, צה"ל סגר את המעברים ועצר את הסיוע.[81] לפי עמותות שמאל וארגוני זכויות אדם ישראליים, ההוראה מהווה הפרה של הדין הבין-לאומי והישראלי, שכן על המדינה, ככוח כובש, מוטלת חובה לאפשר אספקת מזון, תרופות וסיוע חיוני לאוכלוסייה האזרחית, ללא הפיכתו לכלי מיקוח.[129] לפי "שיחה מקומית", העצירה המוחלטת של הסיוע לרצועה נחשבת ל"מדיניות מוצהרת של שימוש בהרעבה והצמאה כעונש קולקטיבי וכנשק במלחמה".[130]
ב-1 במרץ 2024, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ביקר בחריפות את הגבלת כניסת המזון מהיבשה לרצועת עזה ואמר: ”בנוסף להרחבת המשלוחים דרך היבשה, כפי שאמרתי, אנחנו מתכוונים לעמוד על כך שישראל תאפשר ליותר משאיות ובעוד דרכים כדי להביא ליותר ויותר אנשים את העזרה שהם צריכים. בלי תירוצים.”[131][132]
שרי החוץ של גרמניה, בריטניה וצרפת פרסמו הצהרה משותפת בה קראו לישראל לעמוד בהתחייבויותיה הבין-לאומיות ולהבטיח את אספקת הסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה.[133] בביקור תמיכה בישראל של קנצלר גרמניה, אולף שולץ, הוא אמר גם: "איננו יכולים לעמוד מנגד ולצפות בתושבי עזה בסכנת רעב. אלו לא הערכים שלנו".[134]
ב-21 בנובמבר 2024 הודיע בית הדין הפלילי הבין-לאומי כי הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. על פי בית הדין, נתניהו וגלנט אחראים למספר פשעים, ביניהם הרעבה כשיטת לחימה ומניעת סיוע הומניטרי תוך הפרה של המשפט הבין-לאומי. בנוסף השניים הואשמו בכך שהתנהלותם הובילה לשיבוש היכולת של ארגונים הומניטריים לספק סיוע חיוני לאזרחי עזה. בית הדין לא זיהה צורך צבאי ברור או הצדקה להגבלות שהטילה ישראל על סיוע הומניטרי לתושבי הרצועה.[135]
במאי 2025 ראש משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, טום פלטצ'ר, הוקיע את מדיניות ישראל כ"מצור ברוטלי", ואף הצהיר שהמצור "מהווה ענישה קולקטיבית אכזרית" שמופעלת נגד אוכלוסייה אזרחית.[136] פיליפ לזאריני, ראש סוכנות אונר"א של האו"ם, התייחס לרעב ההמוני ברצועה ואמר כי הוא "מעשה ידי אדם, ממניעים פוליטיים, והוא מבטא אכזריות מוחלטת".[137]
ב-21 יולי 2025 פרסמו יותר מ-20 מדינות הצהרה משותפת הקוראות לסיום המלחמה ולהסרה מיידית של ההגבלות על כניסת הסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההצהרה גינתה את ישראל על "טפטוף" הסיוע ועל "ההרג הלא-אנושי של אזרחים, בהם ילדים, המבקשים מענה לצרכים הבסיסיים ביותר שלהם - מים ומזון". מודל הסיוע הישראלי תואר בהצהרה כ"מסוכן, מתדלק אי-יציבות ומונע מהעזתים כבוד אנושי". משרד החוץ דחה בתוקף את ההצהרה.[138]
ב-22 ביולי 2025, בעקבות דיווחים על עשרות הרוגים סמוך לחלוקות מזון ברצועה, פנתה ההסתדרות הרפואית לראש הממשלה, לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולבכירים נוספים, בקריאה להבטיח הכנסת ציוד רפואי ותנאים הומניטריים בסיסיים לרצועת עזה. במכתב של יו"ר ההסתדרות נכתב "כרופאים וכבני אדם, לא ניתן להתעלם מדיווחים ותמונות של אנשים חפים מפשע שנהרגים כשהם ממתינים לאוכל וסיוע הומניטרי אחר. כללי האתיקה הרפואית והחוק הבין-לאומי ההומניטרי מחייבים אותנו לעשות כל מאמץ על מנת שלא לפגוע ולוודא שכל "ירי הרחקה" הוא נחוץ ומידתי".[139][140]
ב-24 ביולי אמר ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר "הסבל והרעב שמתחולל בעזה הוא בלתי מתקבל על הדעת ואין לכך שום הצדקה.. המצב מחמיר כעת עוד יותר והפך ל"קטסטרופה הומניטרית"".[88]
ב-25 ביולי ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה פרידריך מרץ יצאו בהצהרה משותפת לממשלת ישראל "להסיר מיידית את ההגבלות על זרימת הסיוע ולאפשר בדחיפות לאו"ם ולארגונים הומניטריים לא ממשלתיים לבצע את עבודתם כדי לפעול נגד הרעב"[141]
ב-27 ביולי קרא קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לנתניהו בשיחת טלפון לספק לאוכלוסייה האזרחית הרעבה בעזה סיוע הומניטרי דחוף.[142]
ב-28 ביולי פנו חמישה נשיאי אוניברסיטאות לנתניהו בקריאה לפתור את "בעיית הרעב הנורא השורר בעזה, הפוגע אנושות בבלתי מעורבים, ובכללם ילדים ותינוקות". עוד כתבו: "כעם שהיה קרבן לשואה הנוראה באירופה, מוטלת עלינו גם חובה מיוחדת לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי למנוע ולהימנע מפגיעה אכזרית וחסרת הבחנה בגברים, נשים וילדים חפים מפשע".[143]
ב-20 באוגוסט פרסמו יותר מ-80 רבנים אורתודוקסים בעולם במכתב פומבי בו קראו: "להתמודד עם הרעב המתפשט בעזה..מתוך מחויבות לערכים המוסריים של התורה".[144]
תגובות השוללות מצב רעב בעזה
ב-11 בינואר 2024 אמר אל"ם משה טטרו, ראש מנהלת תיאום וקישור לרצועת עזה, שאין רעב בעזה.[145] בדיון בבג"ץ ב-21 ביולי 2024, טען האלוף עליאן כי ארגון החמאס נוקט באסטרטגיה של השתלטות על הסיוע ההומניטרי על-מנת לבסס משילות ברצועה.[146]
צה"ל טען שהדיווחים על הרעבה בעזה הם קמפיין שקרי של חמאס שמהודהד על ידי גופי תקשורת בישראל ובעולם.[147] מבדיקה שבוצעה על ידי מערכת הביטחון עולה כי מרבית הנפטרים סבלו ממחלות רקע מקדימות אשר השפיעו על התדרדרות מצבם הרפואי ללא קשר למצב התזונתי, וכי המקרים שתועדו אינם מייצגים את מצבם של כלל תושבי הרצועה אלא מציגים באופן מגמתי מקרים קיצוניים בהם קדמה מחלת רקע.[148][149]
ב-28 ביולי 2025 אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו: "אין רעב בעזה - אין מדיניות של רעב בעזה".[150] מספר שרים וחברי כנסת מישראל, טענו שאין רעב בעזה, או מדיניות של "הרעבה".[151][152][153][154][155][156][157][158][159]
בתגובה לדו״ח ה-IPC מחודש יולי-אוגוסט 2025 הגדירו במשרד החוץ את הדו״ח כ"דו"ח מפוברק" שיש בו "זיופים גסים", נטען כי ה-IPC שינה את הסטנדרטים והתעלם מהקריטריונים של עצמו "רק כדי לייצר האשמות שווא נגד ישראל ולשרת את הקמפיין המזויף של חמאס". נטען כי הארגון ביצע קטיף דובדבנים, ונכללו בדו"ח רק נתונים של חלק מהילדים שנבדקו, וכן שהמציאו מקרי מוות נוספים, הסתמכו על מרפאות מקומיות, התעלמו ממחירי המזון, הפריזו בתחזיות, וכן הסתירו סקר שמצא כי אין "רעב המוני", כל אלו נועדו להוביל לתוצאה המאפשרת הכרזת רעב המוני.[160][161][162]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דניאל אדלסון, השגריר האמריקני ביקר בחריפות את הדוח על "רעב המוני בעזה" - והארגון מחק אותו, באתר ynet, 27 בדצמבר 2024
- אלעד שמחיוף, "אחד ביום": המשבר ההומניטרי בעזה, באתר מאקו, 7 במאי 2025
- "גופות מהלכות בעזה": תמונות הזוועה שרואים בעולם, והעדויות על ילדים שמתים מרעב, באתר ynet, 25 ביולי 2025
- רון קריסי, הפערים מדהימים: זה הזמן שהקדיש האו"ם לכ-215 מיליון מורעבים - לעומת עזה, באתר ynet, 13 בספטמבר 2025
ירדן מיכאלי וניר חסון, אין רעב, מצהיר נתניהו. אין רעב, מכריז צה"ל. אין רעב, חוגגת התקשורת. ובינתיים הרעב מחמיר, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2025- ירדן מיכאלי, עוד ועוד ילדים רעבים: סיורים וירטואליים במרפאות בעזה חושפים את ממדי הזוועה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2025
- Samy Magdy and Joseph Krauss, Hunger experts say the risk of famine in Gaza remains high, Associated Press, October 17, 2024
- Some 345,000 Gazans face 'catastrophic' hunger this winter: UN, Agence France-Presse, October 17, 2024
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ג'קי חורי וניר חסון, משרד הבריאות בעזה: 98 נהרגו מאש צה"ל ביממה האחרונה, ארבעה מתו מתת־תזונה, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2025
- ^ 2.0 2.1 ניר חסון, דו"ח האו"ם: בעיר עזה שורר מצב של רעב המוני, הדרגה הגבוהה ביותר במדד, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2025
- ↑ שירין פלאח סעב, "אנחנו נמות בכל מקרה, מרעב או מהפצצה": מעט המזון שנשאר ברצועה אוזל, והייאוש משתלט, באתר הארץ, 25 באפריל 2025
- ^ 4.0 4.1 Gaza: 8,000 children diagnosed with malnutrition amid ongoing shelling | UN News, news.un.org, 2024-06-13 (באנגלית)
- ↑ נתניהו מכריז על עצירת האספקה לרצועה ברשת X
- ↑ יובל אברהם, "ישראל לא הרעיבה את עזה בטעות, היא ידעה מה היא עושה", באתר "שיחה מקומית", 28 ביולי 2025
- ↑ לפי הפרק מקרי הרג ואלימות במתחמי סיוע בערך
- ↑ GAZA STRIP: IPC Acute Food Insecurity and Acute Malnutrition Special Snapshot | April - September 2025, IPC
- ↑ World Food Program
- ↑ ניר חסון, מומחי האו"ם באזהרה החמורה ביותר עד כה: כרבע מתושבי הרצועה סובלים מרעב יום־יומי, באתר הארץ, 29 ביולי 2025
- ↑ בריטניה, קנדה, פורטוגל ואוסטרליה הכריזו על הכרה במדינה פלסטינית, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2025
- ↑ אורי בלאו, יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009
- ↑ עמירה הס, כך חישבה ישראל כיצד לא להרעיב את רצועת עזה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2012
- ↑ אמנת ג'נבה בדבר הגנת אזרחים בימי מלחמה, באתר www.btselem.org, ינואר 2011
- ↑ Aid is trickling in, but Gaza still grows hungrier, באתר וושינגטון פוסט, 30 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ↑ Small aid convoy reaches Gaza after Hamas releases two hostages, פייננשל טיימס, 30 בנובמבר 2023 (באנגלית)
- ↑ ג'קי חורי, ישראל אפשרה לראשונה הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, אך לפי האו"ם הוא רחוק מלהספיק, באתר הארץ, 21 באוקטובר 2023
- ↑ The average Palestinian in Gaza is living on 2 pieces of bread a day, UN official says, AP News, 2023-11-04 (באנגלית)
- ↑ Tucker Reals, Israel-Hamas war leaves thousands of Palestinians in Gaza facing "death by starvation," aid group warns - CBS News, www.cbsnews.com, 2023-11-08 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ GAZA STRIP: Hostilities leave the entire population highly food insecure and at risk of Famine, IPC - Integrated Food Security Phase Classification
- ↑ Gupta, Gaya (2024-03-03). "U.N. Experts Say Gaza Is Close to Famine. What Does That Mean?". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ↑ Gaza grapples with catastrophic hunger as new report predicts famine if conflict continues, World Food Programme, 2023-12-21 (באנגלית)
- ↑ GAZA STRIP : IPC Acute Food Insecurity | November 2023 - February 2024, IPC - Integrated Food Security Phase Classification, 12.12.23
- ↑ Statement by UNICEF on the risk of famine in the Gaza Strip, יוניסף, 22.12.23 (באנגלית)
- ↑ Hazem Balousha, Ellen Francis, John Hudson, Kareem Fahim, Aid groups warn of starvation in Gaza after U.S. vetoes cease-fire call, וושינגטון פוסט, 09.12.23
- ↑ צבי בראל, מותר להרעיב את האויב, אך כמה קלוריות דרושות לפשע מלחמה?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2023
- ↑ Kelsey Abels, A hunger Gazans have ‘never, ever’ experienced grows in the territory, וושינגטון פוסט, 15.12.23
- ↑ IPC-CH Dashboard, IPC - Integrated Food Security Phase Classification, 2024-03-10 (ארכיון)
- ↑ "Just how bad is it in Gaza?". The Economist. 2024-01-10. ISSN 0013-0613. נבדק ב-2024-03-11.
- ↑ Chotiner, Isaac (2024-01-03). "Gaza Is Starving". The New Yorker (באנגלית אמריקאית). ISSN 0028-792X. נבדק ב-2024-03-10.
- ↑ Stephanie Nolen, Looming Starvation in Gaza Shows Resurgence of Civilian Sieges in Warfare -, The New York Times, 2024-01-13
- ↑ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory | Hostilities in the Gaza Strip and Israel | Flash Update #98, United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs - occupied Palestinian territory, 2024-01-21 (באנגלית)
- ↑ M.I, Gaza: Every day, more and more people are on the brink of famine-like conditions - FAO - Interview, Question of Palestine (באנגלית אמריקאית)
- ↑ GAZA STRIP: Famine is imminent as 1.1 million people, half of Gaza, experience catastrophic food insecurity | IPC - Integrated Food Security Phase Classification, www.ipcinfo.org
- ↑ Senior UN official says northern Gaza is now in 'full-blown famine', NPR, 4 במאי 2024
- ↑ Famine Review Committee: Review of the Famine Early Warning Systems Network (FEWS NET) IPC-Compatible Analysis for the Northern Governorates of the Gaza Strip
- ↑ Famine Review Committee: Gaza Strip, June 2024 - IPC's third review report - Question of Palestine, Question of Palestine, 25 ביוני 2024
- ↑ UN: The situation in the Gaza Strip is "more than catastrophic, Слободен печат, 6/9/2024
- ↑ הפלסטינים: פעילה אמריקאית נורתה למוות ליד שכם, בת 13 נהרגה מאש הצבא במרכז הגדה, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2024
- ↑ ג'קי חורי, הסיוע ההומניטרי אינו מועבר לצפון עזה והרעב רק הולך ומחריף, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
- ^ 41.0 41.1 Michael Crowley and David E. Sanger, U.S. Warns Israel to Increase Aid to Gaza or Face Consequences, NY Times, Oct. 15, 2024
- ↑ בן סמואלס ויהונתן ליס, ארה"ב מתנה את אספקת הנשק לישראל בשורת צעדים בדבר המצב ההומניטרי בעזה, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
- ↑ Adam Rasgon and Aaron Boxerman (2024-12-23). "Organized Looting Throws Gaza Deeper Into Chaos" (באנגלית). נבדק ב-2024-12-27.
- ↑ Hiba Yazbek and Erika Solomon (2024-11-18). "Looters Strip Aid From About 100 Trucks in Gaza, U.N. Agency Says" (באנגלית). נבדק ב-2024-12-27.
- ↑ ניר חסון, דו"ח: צה"ל הרס מאגרי מים בעזה, ואלפים מתו, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2024
- ^ 46.0 46.1 Soph Warnes, Rachel Wilson, Lou Robinson, Renée Rigdon, Gaza after 15 months of war: A snapshot in maps and charts, CNN, 2025-01-22 (באנגלית)
- ^ 47.0 47.1 47.2 ג'קי חורי, מקורות רפואיים בעזה מדווחים על עלייה בעדויות לרעב ומזהירים מגל מקרי מוות, באתר הארץ, 18 ביולי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, הסלמה משמעותית: האו"ם יכריז על "מגפת רעב" בעיר עזה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2025
- ↑ נעמי רחליס, בלי קשר למציאות: האו"ם צפוי להכריז על רעב בעזה, באתר עכשיו 14, 22 באוגוסט 2025
- ↑ איתמר אייכנר, רעב בעזה? הדוח שמפריך את טענות האו"ם וארגוני הסיוע, באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ↑ איתמר אייכנר, רעב? המחקר שקובע: זמינות המזון בעזה - 3,374 קלוריות לנפש, באתר ynet, 6 ביוני 2024
- ↑ תמי קנר, הסוגייה ההומניטרית: כיצד מטעה האו"ם לגבי הרעב בעזה, פרסום מיוחד, 4 ביולי 2024, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ איתמר אייכנר, באו"ם שוב מלינים על רעב בעזה, בישראל טוענים: "נתונים מגמתיים", באתר ynet, 9 בנובמבר 2024
- ↑ דני אורבך, יונתן בוקסמן, יגיל הנקין ויונתן ברוורמן, בחינה ביקורתית של האשמות "רצח העם" במלחמת חרבות ברזל, באתר מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, 9 ביולי 2025
- ↑ דודי קוגן, האו"ם: בעזה יש רעב בדרגה הגבוהה ביותר; צה"ל: הם מהדהדים שקרים, באתר ישראל היום, 22 באוגוסט 2025
- ↑ איתמר אייכנר, יואב זיתון, צה"ל במתקפה על האו"ם: "רעב בעיר עזה? דוח שקרי ומגמתי" | נתוני הנגד להאשמות, באתר ynet, 22 באוגוסט 2025
- ↑ יוני קמפינסקי, צה"ל במתקפה: "דו"ח ה-IPC על רעב בעזה - מוטה ומבוסס על מקורות חמאס", באתר ערוץ 7, 22 באוגוסט 2025
- ↑ שירין פלאח סעב, רעב חמור מתפשט במהירות ברחבי רצועת עזה. ארבעה מונולוגים מהקטסטרופה, באתר הארץ, 2 בינואר 2024
- ↑ Israeli ships continue to attack fishermen on Deir el-Balah’s beach, ארכיון האינטרנט, 14 בפברואר 2024 (באנגלית)
- ↑ Just how bad is it in Gaza?, האקונומיסט, 2024-01-11
- ↑ In Gaza, 'an estimated 22% of agricultural land' has been destroyed since the start of the conflict, The Observers - France 24, 2023-12-12 (באנגלית)
- ↑ Saad, Hwaida; Bengali, Shashank (2024-02-28). "Middle East Crisis: Parties to Cease-Fire Talks Offer Mixed Signals". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-08.
- ↑ Nilo Tabrizy, Imogen Piper and Miriam Berger, Israel’s offensive is destroying Gaza’s ability to grow its own food, The Washington Post, May 3, 2024
- ↑ ג'קי חורי, ברצועה, השגת מי שתייה הפכה לאתגר יומיומי שלוקח שעות, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2024
- ↑ בר פלג וג'קי חורי, עשרות קרובי חטופים לרה"מ: ניתוק החשמל בעזה מסכן את חיי יקירינו, באתר הארץ, 10 במרץ 2025
- ↑ עינב חלבי, רויטרס, הרעב בעזה גובר, ובאו"ם חוששים מפגיעה בהתפתחות ילדים | תמונת מצב מהרצועה, באתר ynet, 25 בינואר 2024
- ↑ Acute malnutrition has doubled in one month in the north of Gaza strip: UNICEF, www.unicef.org, 15 MARCH 2024 (באנגלית)
- ↑ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "Alarming number of children suffer from most severe form of malnutrition, U.N. agency says". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ^ 69.0 69.1 69.2 ירדן מיכאלי, "פסטה כבר לא תעזור. אנחנו על סף זינוק אקספוננציאלי במוות ברעב בעזה", באתר הארץ, 30 ביולי 2025
- ↑ אחמד אחמד ורווידה עאמר, "היא גוססת מול עיניי": הילדים שגוועים מרעב בעזה, באתר "שיחה מקומית", 11 במאי 2025
- ^ 71.0 71.1 71.2 רון בן ישי, בעזה יש ילדים רעבים. צריך להודות בכך - ולשנות באופן מיידי את חלוקת הסיוע, באתר ynet, 23 ביולי 2025
- ↑ ילד מת מרעב ברצועת עזה, באתר אל-קודס, 1 ביוני 2024
- ↑ Jeremy Konyndyk, Jesse Marks, Untangling the Reality of Famine in Gaza, September 12, 2024, refugees international
- ↑ ג'קי חורי, רואן סלימאן וחן מענית, ניתוק קו החשמל האחרון לעזה מביא לשיא את המחסור במים נקיים, באתר הארץ, 13 במרץ 2025
- ↑ Math proves that Israel’s stated goals are an epic lie, The Electronic Intifada, 27 June 2024
- ↑ Appendix to letter of October 2, 2024 re: American physicians observations from the Gaza Strip since October 7, 2023, pages 5-6
- ↑ Sophie Hurwitz, Report: In One Year, More Than 100,000 Deaths in Gaza—Aided by $17.9 Billion From the US, Mother Jones, 8 באוקטובר 2024
- ↑ Phil Stewart, Idrees Ali and Jeff Mason, ארה"ב מבצעת סיוע ראשון באוויר לעזה, באתר Routers, 3 במרץ 2024
- ↑ Pronczuk, Monika (2024-03-16). "First Aid Shipment to Arrive by Sea Is Set to Be Delivered Across Gaza". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-17.
- ↑ יואב זיתון, גם בלי עסקת חטופים, וללא הכרעת חמאס: צה"ל נערך לחדש את הסיוע לעזה, באתר ynet, 6 באפריל 2025
- ^ 81.0 81.1 יהונתן ליס, יניב קובוביץ וג'קי חורי, נתניהו הורה לעצור את הסיוע לעזה "בשל סירוב חמאס למתווה ויטקוף", באתר הארץ, 2 במרץ 2025
- ↑ ניר חסון, ליזה רוזובסקי ורויטרס, תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מלאי המזון שלנו ברצועה אזל, באתר הארץ, 25 באפריל 2025
- ↑ ניר חסון, המטבח המרכזי העולמי: אספקת המזון שלנו ברצועה נגמרה, באתר הארץ, 7 במאי 2025
- ↑ מורן אזולאי, נתניהו: "הכנסת הסיוע - כי התקרבנו לקו האדום"; סמוטריץ' תומך: "שינוי אדיר", באתר ynet, 19 במאי 2025
- ↑ רון קריסי, העולם מאשים בהרג והרעבה - וישראל שוב לא מגיבה: כישלון ההסברה, והקריאה לסיום המלחמה, באתר ynet, 21 ביולי 2025
- ^ 86.0 86.1 , איתמר אייכנר, תינוק רעב עם חיתול משקית זבל: הסיפורים מאחורי התמונות ששינו את מדיניות הסיוע בעזה, באתר ynet, 27 ביולי 2025
- ↑ עינב חלבי, אלישע בן קימון, בעולם הדהדו בכותרות: "יותר מ-20 נורו למוות במרכז חלוקת סיוע"; צה"ל: לא מוכר, באתר ynet, 1 ביוני 2025
- ^ 88.0 88.1 "גופות מהלכות בעזה": תמונות הזוועה שרואים בעולם, והעדויות על ילדים שמתים מרעב, באתר ynet, 24 ביולי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, עינב חלבי, המשבר שטרף את הקלפים בעזה: "חרג מכל הפחדים הגרועים ביותר בעולם", באתר ynet, 25 ביולי 2025
- ↑ יואב זיתון, צה"ל מתעקש שאין רעב בעזה - וטוען: חלק מהתיעודים שהופצו - של ילדים רזים מתימן, באתר ynet, 22 ביולי 2025
- ↑ יואב זיתון, עינב חלבי, ליאור בן ארי, החלה הפוגה הומניטרית ל-10 שעות: תיעוד התנפלות על הסיוע אחרי ההצנחה בעזה, באתר ynet, 27 ביולי 2025
- ↑ ברק רביד, נתניהו טוען: "יש צירים מאובטחים, כל הזמן היו" - בשטח, הם נפתחו רק כעת בעקבות לחץ בין לאומי, באתר מאקו, 27 ביולי 2025
- ↑ נדב איל, משחקי הרעב, באתר ynet, 24 ביולי 2025
- ↑ ניר חסון, מומחים: צעדי ישראל ברצועה אינם מספיקים, נדרש טיפול ממושך בסובלים מתת־תזונה, באתר הארץ, 28 ביולי 2025
- ↑ IDF releases video of Hamas stealing aid from Gazans, ynetnews, 2023-12-09 (באנגלית)
- ↑ אבי אשכנזי, התיעוד של צה"ל שלא משאיר מקום לספק - מי באמת אחראי להרעבה בעזה, באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2025
- ↑ Gazans to IDF: Hamas steals UNRWA food, kills civilians who ask for aid, The Jerusalem Post | JPost.com, 2024-01-08 (באנגלית)
- ↑ Rosenberg, Matthew; Abi-Habib, Maria (2023-10-27). "As Gazans Scrounge for Food and Water, Hamas Sits on a Rich Trove of Supplies". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-03-06.
- ↑ Karen DeYoung, John Hudson, Despite U.S. pressure on Israel, casualty count in Gaza remains high, וושינגטון פוסט, 14.01.24
- ↑ JNS, האו"ם מודה: 89% ממשאיות הסיוע שנכנסו לעזה - נשדדו, בעיתון מקור ראשון, 6 באוגוסט 2025
- ↑ מורן אזולאי, ישראל מעכבת העברת קמח לרצועת עזה, באתר ynet, 13 בפברואר 2024
- ↑ ברק רביד, סמוטריץ' מעכב משלוח קמח אמריקני לעזה כיוון שהוא מיועד לאונר"א, באתר וואלה, 13 בפברואר 2024
- ↑ ג'קי חורי, יהונתן ליס, הרעב הכבד בעזה גובר, תוכנית המזון של האו"ם עצרה את הסיוע לצפון הרצועה, באתר הארץ, 20 בפברואר 2024
- ↑ תוכנית המזון העולמית של האו"ם: מפסיקים את העברת משלוחי המזון לצפון הרצועה, באתר ynet, 20 בפברואר 2024
- ↑ Israel faces mounting condemnation over killing of Palestinians in Gaza City aid distribution melee - CBS News, www.cbsnews.com, 2024-03-01 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ מומחי האו"ם מגנים את "טבח הקמח" וקוראים לישראל להפסיק את מסע הרעב בעזה, באתר OHCHR, 5 במרץ 2024
- ↑ תוכנית המזון העולמית משהה את פעילותה בעזה; זאת הסיבה, באתר JDN
- ^ 108.0 108.1 דניאל אדלסון, ניו יורק, בעקבות הירי ברכב של האו"ם: תוכנית המזון העולמית עצרה את פעילותה בעזה, באתר ynet, 28 באוגוסט 2024
- ↑ Adam Taylor and Manuel Canales, Visualizing Gaza’s aid shortage as ‘man-made’ famine looms, Washington Post, March 28, 2024 (באנגלית)
- ^ 110.0 110.1 עינב חלבי, סוכנויות הידיעות, אלישע בן קימון, צה"ל בודק טענות לעשרות הרוגים בעזה: "נורו למוות כשהמתינו למשאיות סיוע", באתר ynet, 20 ביולי 2025
- ^ 111.0 111.1 ניר חסון, 100,000 מתים. מאחורי מספר הקורבנות האמיתי בעזה, באתר הארץ, 25 ביוני 2025
- ↑ ג'קי חורי, מקורות בעזה: כ־30 נהרגו כשהמתינו לסיוע בדרום הרצועה; צה"ל: חשודים התקרבו לכוחות, באתר הארץ, 19 ביולי 2025
- ↑ אור הלר, תושב עזה בשיחה עם קצין: "חמאס יורה וגונב את הסיוע", באתר חדשות 13, 5 ביוני 2025
- ↑ עינב חלבי, דניאל אדלסון, חמאס תקף אוטובוס של קרן הסיוע לעזה: "5 עובדים נהרגו, חשש שאחרים נחטפו", באתר ynet, 11 ביוני 2025
- ^ 115.0 115.1 איתמר אייכנר, יו"ר קרן הסיוע במתקפה חריפה: "הכול שקר של חמאס", באתר ynet, 28 ביולי 2025
- ↑ Palestinians in Gaza continue to be killed by starvation or by bullets from the Israeli military while trying to access food, ReliefWeb, 22 ביולי 2025
- ↑ ניר חסון, יניב קובוביץ ובר פלג, לוחמים מעידים: צה"ל יורה בכוונה לעבר עזתים ליד מרכזי הסיוע, באתר הארץ, 27 ביוני 2025
- ↑ 'I witnessed war crimes' in Gaza, former worker at GHF aid site tells BBC, BBC, 25 ביולי 2025
- ^ 119.0 119.1 ניר חסון, יניב קובוביץ ובר פלג, צה"ל על חשיפת "הארץ": הופקו לקחים מהירי באזרחים בעזה, באתר הארץ, 28 ביוני 2025
- ↑ ישראל משתמשת בהרעבה כשיטת לחימה בעזה, באתר Human Rights Watch, 18 בדצמבר 2023
- ↑ Over one hundred days into the war, Israel destroying Gaza’s food system and weaponizing food, say UN human rights experts, משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, 2024-01-16
- ↑ US senator accuses Israel of ‘textbook war crime’ in Gaza Strip, The Times of Israel, 13.2.24
- ↑ EU top diplomat: 'Israel responded disproportionately to Hamas attack', Middle East Monitor, 26.2.24
- ↑ סוכנויות הידיעות ועינב חלבי, האיחוד האירופי: ישראל מרעיבה את עזה בכוונה, ומשתמשת ברעב כנשק, באתר ynet, 18 במרץ 2024
- ↑ פרסום של קלמאר ברשת X, 3.3.24
- ↑ Lakhani, Nina (2024-02-27). "Israel is deliberately starving Palestinians, UN rights expert says". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-03-06.
- ↑ בן סמואלס, ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי, אך לא נמנע ממנה סיוע צבאי, באתר הארץ, 11 במאי 2024
- ↑ נתן גוטמן, ארה"ב: סביר שישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 במאי 2024
- ↑ עמותות שמאל עתרו לבג"ץ נגד עצירת הסיוע לעזה, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2025
- ↑ ליאת קוזמא ולי מרדכי, הרעבת עזה: מפרקטיקה בשטח למדיניות מוצהרת ורשמית, באתר "שיחה מקומית", 16 במרץ 2025
- ↑ Claire Parker, How Israel’s restrictions on aid put Gaza on the brink of famine, .washingtonpost.com, March 3, 2024
- ↑ Jacob Magid, ‘No excuses’: Biden raps Israel for lack of aid entering Gaza, timesofisrael.com, 1 March 2024
- ↑ יואב שוסטר, שרי החוץ של גרמניה, בריטניה וצרפת בהצהרה חריפה נגד ישראל, באתר וואלה, 5 במרץ 2025
- ↑ איתמר אייכנר, קנצלר גרמניה, לצד נתניהו: לא נעמוד מנגד כשבעזה גוועים מרעב, באתר ynet, 17 במרץ 2024
- ↑ אמיר תיבון, חן מענית, ג'קי חורי ורויטרס, בית הדין בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט על פשעי מלחמה בעזה, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2024
- ↑ ליאת קוזמא ולי מרדכי, הרעבת עזה מערערת את יסודות הסדר הבינלאומי בקצב מואץ, באתר "שיחה מקומית", 12 במאי 2025
- ↑ גרדיאן, אם התינוקת שהפכה לסמל הרעב ברצועה: "אני מפחדת לאבד אותה", באתר הארץ, 13 במאי 2025
- ↑ יותר מ-20 מדינות קוראות לסיום המלחמה, ותוקפות: "ישראל מונעת סיוע", באתר ynet, 21 ביולי 2025
- ↑ אור הדר, ההסתדרות הרפואית פנתה לרמטכ"ל: הכניסו ציוד רפואי הומניטרי לעזה, באתר ynet, 22 ביולי 2025
- ↑ אביחי חיים, "למנוע פגיעה באזרחים חפים מפשע בעזה": ההסתדרות הרפואית בפנייה חריגה לשר הביטחון, באתר וואלה, 22 ביולי 2025
- ↑ הידידה הגדולה של ישראל בהכרזה משותפת לצד מקרון - לחץ על רה"מ בריטניה להכיר במדינה פלסטינית, באתר מעריב אונליין, 25 ביולי 2025
- ↑ הידידה הכי טובה של ישראל באירופה שולחת מסר לישראל: תעצרו עכשיו, באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2025
- ↑ נועם (דבול) דביר, חמישה נשיאי אוניברסיטאות לנתניהו: פתור את "בעית הרעב בעזה", באתר ישראל היום, 28 ביולי 2025
- ↑ 80 רבנים אורתודוקסים בעולם: "לטפל במשבר הרעב בעזה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל
- ↑ ‘No food shortage in Gaza,’ says IDF official, dismissing UN claims to the contrary, באתר זמן ישראל, 11 בינואר 2024 (באנגלית)
- ↑ גלעד מורג, המדינה מגיבה לטענות על משבר הומניטרי בעזה: "חמאס מונע את כניסת הסיוע ולוקח אותו לצרכיו", באתר ynet, 21 ביולי 2024
- ↑ מיקי לוין, דובר צה"ל: "לצערי כלי תקשורת בארץ ובעולם מהדהדים קמפיין שקרי של חמאס", באתר מעריב אונליין, 28 ביולי 2025
- ↑ לילך שובל, מערכת הביטחון חושפת: כך חמאס מנהל קמפיין שקרי בנושא "הרעבה" בעזה, באתר ישראל היום, 12 באוגוסט 2025
- ↑ סיון יחזקאל, שלב ההוכחות: כך זייף חמאס קמפיין שסחף את התקשורת העולמית, באתר עכשיו 14, 12 באוגוסט 2025
- ↑ רבקה שורק, נתניהו על קמפיין חמאס: אין רעב בעזה, זו לא המדיניות שלנו, באתר עכשיו 14, 28 ביולי 2025
- ↑ יערה שפירא, בן גביר בקבינט: "אין הוכחות לרעב בעזה, תפסיקו להמציא פשעים", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 במאי 2025
- ↑ בן גביר: אין רעב בעזה, אני בעד להרעיב את חמאס, באתר ערוץ 7, 25 ביולי 2025
- ↑ אביגדור ליברמן, בעזה אין אזרחים רעבים, בעזה יש חטופים רעבים., באתר טוויטר (X), 27 ביולי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, שילֹה פריד, "מוחקים את עזה, היא תהיה יהודית": האמירה האומללה של השר - והגינויים, באתר ynet, 24 ביולי 2025
- ↑ שוקי כץ, השרה סילמן: "אין רעב בעזה – זה שקר תודעתי של חמאס", באתר המחדש, 24 ביולי 2025
- ↑ השרה גמליאל קובעת: "אין רעב בעזה, זה קמפיין של חמאס" - קול ברמה, באתר קול ברמה, 30 ביולי 2025
- ↑ ח"כ טלי גוטליב: כל מי שמדבר על "הרעבה בעזה" מקומו בכלא, באתר ערוץ 7, 28 ביולי 2025
- ↑ נשיאי אוניברסיטאות: "לפתור את הרעב בעזה"; קיש: "קמפיין חמאס", באתר חדשות 13, 28 ביולי 2025
- ↑ איתמר אייכנר, שר החוץ סער מאשים: הלחץ הבינלאומי המעוות עלינו גרם לחמאס להקשיח עמדות, באתר ynet, 29 ביולי 2025
- ↑ אריאל כהנא, שירית אביטן כהן, משרד החוץ על דוח הרעב: "מפוברק, האו"ם עיוות את הכללים כדי לשרת את חמאס", באתר ישראל היום, 22 באוגוסט 2025
- ↑ קרן בצלאל, הדוח החמור שפורסם על המצב בעזה, והמתקפה של ישראל: "חמאס מקור של הנתונים", באתר מאקו, 22 באוגוסט 2025
- ↑ משרד החוץ חשף: זיופים גסים בדו"ח על רעב בעזה, באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2025
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749 • בסיס נצרים) • עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • אזור החיץ • הסיוע ההומניטרי | ||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 | ||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||
| פיגועים |
| ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||
הרעב ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל41904663Q124302798