חות'ים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אנצאר אללה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החוּת'ים
الحوثيون
דגל החוּת'ים
דגל החוּת'ים
דגל החוּת'ים
ראו: סיסמת החות'ים
תקופת הפעילות 1994–הווה (כ־31 שנים)
אידאולוגיה אסלאמיזם שיעי-זיידי
אנטי-אמריקניזם
אנטי-ציונות
אנטישמיות
פאן-ערביזם
לאומיות תימנית
מוטו "אללה הוא הגדול מכול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם"
כינוי "אנצאר אללה" - أنصار الله
"א-שבאב אל-מואמן" - الشباب المؤمن
קבוצות אתניות שבט החות'ים
מנהיגים חוסיין בדר א-דין אל-חות'י (עד 2004)
עבד אל-מלכ אל-חות'י
בדר א-דין אל-חות'י
מטה בערים סעדה וצנעא, תימן
אזורי פעילות צפון תימן ודרום-מערב סעודיה
חברים 350,000
חלק מ ציר ההתנגדות והמיליציות פרו-איראניות
בעלי ברית

מדינות בעלות ברית
איראןאיראן איראן
סוריה (1980–2024)סוריה (1980–2024) סוריה (עד 2024)
קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית קוריאה הצפונית
לבנוןלבנון לבנון
לובלוב לוב
עומאןעומאן עומאן
עיראקעיראק עיראק
רוסיהרוסיה רוסיה

ארגונים בעלי ברית
חזבאללהחזבאללה חזבאללה
חמאסחמאס חמאס
החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין החזית העממית לשחרור פלסטין
הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני
מתנגדים

מדינות מתנגדות
תימןתימן תימן
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית
ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
צרפתצרפת צרפת
גרמניהגרמניה גרמניה
בלגיהבלגיה בלגיה
קנדהקנדה קנדה
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות איחוד האמירויות הערביות
בחרייןבחריין בחריין
מרוקומרוקו מרוקו
סרי לנקהסרי לנקה סרי לנקה
סנגלסנגל סנגל
ירדןירדן ירדן
מצריםמצרים מצרים
הודוהודו הודו
דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה
אוקראינהאוקראינה אוקראינה
קוסובוקוסובו קוסובו
הולנדהולנד הולנד

ארגונים מתנגדים
מועצת המעבר הדרומית
אל-קאעידה בחצי האי ערבאל-קאעידה בחצי האי ערב אל-קאעידה בחצי האי ערב
המדינה האסלאמיתהמדינה האסלאמית המדינה האסלאמית
קרבות מרד החות'ים
מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
מפת השליטה בתימן, פברואר 2024:
   ממשלת תימן
   החות'ים

החות'יםערבית: الحوثيون; אלחוּתִ'יוּן) הם קבוצה מוסלמית־שיעית־זיידית מצפון־מערב תימן, המפעילה ארגון טרור אסלאמיסטי אנטישמי בשם "אנצאר אללה" (أنصار الله, "תומכי האל"). הקבוצה נקראת גם בשם "אַ-שבַּאב אל-מוּאְמִן" (الشباب المؤمن, "הצעירים המאמינים").

הארגון צמח משבט החות'ים, המהווה כ-30% מאוכלוסיית תימן. הוא נקרא על שם מנהיגו הראשון חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, שנהרג בספטמבר 2004 על ידי הכוחות המזוינים של תימן. החות'ים מקושרים לאיראן ולחזבאללה כחלק מ"ציר ההתנגדות", ונמצאים בעימות מול ערב הסעודית, אל-קאעדה, דאעש, ארצות הברית וישראל. הארגון מתאפיין בסיסמה אנטישמית הכוללת את הקריאה: "קללה על היהודים".[1] בינואר 2024 הכריזה ארצות הברית על החות'ים כעל ארגון טרור עולמי שהוכרז באופן מיוחד, בשל תקיפותיהם בים האדום ובמפרץ עדן.[2]

אידאולוגיה

החות'ים שייכים לזרם השיעי הזיידי, פעילים בעיקר בתימן, הם רואים בסונים אויבי האסלאם, ונלחמים בערב הסעודית, בממשל התימני ובקבוצות סוניות כמו אל-קאעדה בחצי האי ערב. הם עוינים את המערב, במיוחד את ישראל וארצות הברית, ומציינים שהוקמו כדי להגן על אוכלוסייתם מאפליה שיטתית מצד המשטר בתימן. עם הצלחותיהם במאבק מול השלטון, הם כיוונו להקמת ממשל חדש בתימן. עלי נאסר קאיד אל-בוכאיתי, שהיה פעיל בולט של התנועה, טוען שאין הבדל מהותי ביניהם לבין דאעש.[3]

היסטוריה

ערך מורחב – מרד החות'ים

החות'ים החלו את דרכם כארגון "הצעירים המאמינים", שהוקם ב-1992 במחוז סעדה על ידי על ידי מוחמד אל-חות'י או אחיו חוסיין בדר א-דין אל-חות'י, במטרה להחיות את התנועה הזיידית באמצעות בתי ספר ומחנות קיץ שבהם השתתפו עשרות אלפי תלמידים. לאחר פלישת ארצות הברית לעיראק ב-2003, החלו בהטפה אנטי-אמריקאית ואנטישמית שגררה עימותים עם השלטון. ב-2004 סירב חוסיין אל-חות'י להזמנת הנשיא סאלח לפגישה בארמון הנשיאות. לאחר ניסיון מעצרו ביוני אותה שנה, פתח אל־חותי במרד מזוין נגד השלטון. הוא נהרג בספטמבר אותה שנה, אך הארגון המשיך בפעילות עד להסכם הפסקת אש ב-2010.

במהלך ההפיכה בתימן בשנת 2011, דחו החות'ים את הסדרי מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ והרחיבו שליטתם למחוזות נוספים. הם השתלטו על מחוז סעדה ועל חלקים נרחבים מן המחוזות עמראן, אל-ג'וף וחג'ה. בספטמבר 2014 כבשו בהדרגה את צנעא, ובינואר–פברואר 2015 השתלטו על מוסדות השלטון וארמון הנשיאות, פיזרו את הפרלמנט והכריזו על כינון "מועצת המהפכה".[4][5] על פי הערכות, הם קיבלו סיוע משמעותי מאיראן. במרץ 2015 פתחה ערב הסעודית בקואליציה צבאית ("מבצע סופה נחרצת") במטרה להחזיר את המשטר הסוני ולמגר את החות'ים, אך הארגון נותר גורם דומיננטי בלחימה. בשנת 2025 דווח כי החות'ים החלו להתרחב אל קרן אפריקה, תוך ניצול נקודות אסטרטגיות באזור, אך התקיפות אמריקניות האטו את התקדמותם.[6]

מלחמת חרבות ברזל

ערך מורחב – זירת תימן במלחמת חרבות ברזל

ב-19 באוקטובר 2023, בראשית מלחמת חרבות ברזל, שיגרו החות'ים טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, ואלה יורטו על ידי משחתת הטילים של צי ארצות הברית קרני (DDG-64) ששטה בים סוף[7] ועל ידי ערב הסעודית, מתוך רצונה "להגן על שטחה האווירי".[8] ב-31 באוקטובר הכריז הארגון מלחמה על ישראל.[9]

ב-14 בנובמבר פעולות החות'ים עלו מדרגה, ופורסמו מטעמם איומים על פגיעה בספינות ישראליות השטות בים האדום, במטרה לפגוע בסחר הישראלי.[10] חמישה ימים לאחר מכן הם מימשו את איומם, כאשר נחטפה הספינה "Galaxy Leader", שחלקה בבעלות של איש העסקים הישראלי רמי אונגר. נחטפו גם 22 אנשי הצוות אשר היו על האונייה.[11] באותו השבוע, ב-24 בנובמבר, בוצעה התקפה נוספת על ספינה בבעלות ישראלית על ידי מל"ט מתאבד, וב-26 בנובמבר פורסמו דיווחים על תקיפה והשתלטות על ספינה אחרת הקשורה לישראל.[12]

לאורך מלחמת חרבות ברזל המשיכו החות'ים בשיגור טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל. מרביתם יורטו בידי ישראל ובנות בריתה, אך אחדים פגעו וגרמו להרוג אחד, לפצועים ולנזק לרכוש. בתגובה חיל האוויר הישראלי הפציץ פעמים אחדות מטרות של החות'ים, במבצע יד ארוכה ב-20 ביולי 2024, בתקיפה נוספת ב-29 ספטמבר 2024, במבצע העיר הלבנה ב-19 בדצמבר 2024 ובתקיפה רביעית ב-26 בדצמבר 2024.[13]

נוסף על תקיפותיהם על ישראל, תקפו החות'ים ספינות בעלות קשר לישראל (לכאורה) ופגעו במסחר בים האדום באזור באב אל-מנדב ומפרץ עדן, מה שהביא למשבר בים סוף. בעקבות זאת החל מבצע שומר השגשוג, שמנהלת קואליציה צבאית שעל הקמתה הכריז מזכיר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין ב־18 בדצמבר 2023 בביקורו בישראל. הקואליציה משלבת כוחות של מספר מדינות בתמיכה רחבה. למרות זאת, כוחות הקואליציה לא השתתפו בפעולות צבאיות נגד החות'ים, מלבד אלה העומדות בראש הקואליציה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית, שביצעו בעצמן את הפעילות ההתקפית של המבצע.[14]

ב-15 במרץ 2025 הודיע נשיא ארצות הברית על מבצע צבאי נרחב בתימן, שנועד להשיב את חופש השיט במרחב. המבצע החל עם תקיפות מסיביות של מטוסי קרב אמריקניים.

ב-29 באוגוסט התנקשה ישראל בצמרת השלטון החות'י. בתקיפה חוסל ראש הממשלה החות'י, אחמד א-רהווי, ועימו שרים ובכירים נוספים.

אנטישמיות

סיסמת התנועה, الله أكبر, الموت لأمريكا, الموت لإسرائيل, اللعنة علی اليهود, النصر للإسلام (”אללה הגדול, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם”),[15] משקפת אידאולוגיה אנטי-מערבית, אנטישמית ואנטי-ישראלית קיצונית. סיסמה זו, המשמשת כמעין מנטרה עבור חברי התנועה, מבטאת את השקפת עולמם הקיצונית ואת שאיפותיהם הפוליטיות.

ב-2015, בשל השתלטות החות'ים על המדינה, גברו החששות של יהודי תימן,[16] ובאוגוסט 2020 פורסמו ידיעות על התגברות הרדיפות, עד כדי סכנת הכחדה.[17] עקב הסכנה הגוברת, עשרות יהודים הועברו ממחוז סעדה החות'י אל מתחם מאובטח בעיר צנעא. במקביל נטשו יהודים את תימן אל ישראל, ארצות הברית ואירופה.[18] במרץ 2021, לאחר לחץ רב של החות'ים, שְלוש המשפחות היהודיות האחרונות בתימן גורשו מהמדינה. הן מנו כ-13 גברים, נשים וילדים.[19] במהלך 2021, בעזרת סיוע ממדינה ערבית שעימה אין לישראל קשרים דיפלומטיים, חולצו כמאה יהודים מתימן והועברו לקהיר, שם הם מתגוררים במתחם סגור.[20] בעקבות פעולות הארגון, נותר רק יהודי קשיש אחד בשטחי תימן.

כוח צבאי

ערך מורחב – הזרוע הצבאית של החות'ים
שיגור טיל קאדר באיראן ב-8 במרץ 2016, טיל המקביל לטיל טופאן, הנמצא בשימושם של החות'ים

הצבא החות'י מונה בין 350–500 אלף לוחמים שיעים, בני הענף הזיידי. הצבא החות'י הוא כוח חמוש שמצויד בכלי נשק מתקדמים, טילים וכטב"מים. את הצבא החות'י מאמנים משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, אשר מעבירים את הלוחמים החות'ים אימוני שדה, הפעלת נשק, הטסת כטב"מים ושיגור טילים.[21] כ-200 אנשי צבא חות'ים אומנו באקדמיה ימית איראנית, בחופי הים הכספי, תוך הפרדה מסטודנטים אחרים, כדי למנוע דליפה של מידע מודיעיני.[22]

יכולתם של החות'ים לאיים צבאית על ישראל מוגבלת עקב המרחק הגדול בין המדינות (כ-1,600 ק"מ), אך בידיהם טילים וכטב"מים המסוגלים להגיע לטווח זה.[23] מרבית הנשק שבידי החות'ים מגיע מאיראן, כולל, בין היתר:

  • טופאן (Toufan) – טיל קרקע-קרקע, בעל טווח של 1,350–1,950 ק"מ. העתק של הטיל קדר-110 האיראני.[24]
  • סומאר – משפחת טילי שיוט איראניים, בעלי טווח של כ-2,000 ק"מ.
  • קודס-1 – טיל שיוט בעל טווח של 700 ק"מ. קיימות גרסאות מתקדמות, קודס-2 בעל טווח של 1,350 ק"מ וגרסת קודס-3 עם טווח גדול יותר שטרם פורסם.[25]
  • סמאד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 1,800 ק"מ ומעלה.
  • ואיד – כטב"ם תקיפה בעל טווח של 2,500 ק"מ.
  • פתאח-1 (פלסטין 2) – טיל בליסטי היפרסוני, בעל טווח של 1,400 ק"מ.
  • ח'ייבר שכן – ייצור מקומי של ח'ייבר שכן בעל טווח מוגדל. החות'ים החלו לשגר טילים אלו לכוון ישראל משלהי 2024.[26][24]

אישים בולטים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חות'ים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. שחר קליימן, ‏אנטישמים ופרו־איראנים: מי הם החות'ים שמשגרים טילים וכטב"מים לעבר ישראל, באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2023
  2. Terrorist Designation of the Houthis, United States Department of State (באנגלית)
  3. עלי נאסר קאיד אל-בוכאיתי על חות'ים
  4. עופר וולפסון, המורדים החות'ים בתימן הכריזו על החלפת שלטון, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בפברואר 2015
  5. אתר למנויים בלבד החותים בתימן הכריזו על פירוק הפרלמנט והשתלטות על המדינה, באתר הארץ, 6 בפברואר 2015
  6. ליאור בן ארי, החות'ים מתפשטים לאפריקה ומתקרבים לישראל: "האיום גדול ממה שרואים כרגע", באתר ynet, 5 באפריל 2025
  7. יירוט ראשון מסוגו במלחמה: כך נבלמה המתקפה של החות'ים מדרום, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 באוקטובר 2023‏
  8. טיל אחד יורט ע"י סעודיה, החות'ים שיגרו 30 כטב"מים | פרטים חדשים על הירי מתימן, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
  9. Hana Levi Julian, Yemen, an Iranian Vassal State, Declares War on Israel, ‏2023-10-31 (באנגלית אמריקאית)
  10. שחר קליימן, ‏מנהיג החות'ים מאיים: "נתקוף ספינות ישראליות בים האדום", באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2023
  11. ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, יואב זיתון ורועי רובינשטיין, החות'ים השתלטו על אוניית משא "ישראלית" בים האדום, באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  12. ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, החות'ים? "גורם לא מזוהה" השתלט על ספינה שקשורה לישראל בים הערבי, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
  13. ליאור בן ארי, יואב זיתון, איתמר אייכנר ויוסי יהושוע, ישראל תקפה בתימן עם 25 מטוסי קרב: "הרוגים בנמל התעופה בצנעא", באתר ynet, 26 בדצמבר 2024
  14. איתי בלומנטל מואב ורדי, החות'ים והאיום על הים האדום: ארצות הברית הכריזה על הקמת כוח בין לאומי לשמירת נתיבי השיט, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2023
  15. US envoy to combat antisemitism urges Houthis to release Yemeni Jew, The Jerusalem Post (באנגלית)
  16. אתר למנויים בלבד רוד נורלנד, יהודי תימן חוששים מפני השתלטות החותים על המדינה, באתר הארץ, 25 בפברואר 2015
  17. חנן גרינווד, ‏דיווח מטריד: החות'ים מכחידים את יהדות תימן, באתר ישראל היום, 20 באוגוסט 2020
  18. רויטרס, ‏תימן: היהודים האחרונים מחפשים מוצא, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2015
  19. שחר קליימן, ‏דיווח: גורשו המשפחות היהודיות האחרונות מתימן, באתר ישראל היום, 29 במרץ 2021
  20. שלום ירושלמי, הסיפור המדהים על חילוץ יהודי תימן הנותרים, באתר "זמן ישראל", 8 במרץ 2024
  21. סמדר פרי, זרוע איראנית מחומשת עם מרגלים בכל המפרץ | מה שצריך לדעת על החות'ים, באתר ynet, 31 באוקטובר 2023
  22. "חמינאי מעורב אישית במצור בים האדום, החות'ים הוכשרו באקדמיה איראנית מובחרת", באתר ynet, 10 בינואר 2024
  23. ארי הייסטין ואלישע סטואין, "קרוב רחוק" - האיום החות'י על ישראל, פרסום מיוחד, 5 במאי 2021, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
  24. ^ 24.0 24.1 ניצן סדן, תשכחו מהפצצה אווירית: איך נעצור את צבא הטרור של החות'ים בתימן?, באתר כלכליסט, 28 בדצמבר 2024
  25. Houthis a New Cruise Missile, Quds-3
  26. Boaz Shapira, The “New” Houthi “Hatem 2” Missile is actually the Iranian Kheibar Shaken, Alma Research and Education Center, ‏2024-06-27 (באנגלית אמריקאית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חות'ים41749125Q3042087