עוגה
 | |
| לוגו ויקיפדיה על עוגה | |
בתחום המגדנאות, עוּגה (במלרע) היא מאכל מתוק, לרוב אפוי המוכן בתבנית אישית או גדולה. עוגה בדרך כלל אפויה בתנור, אבל בשנים האחרונות התפתחו מתכונים לעוגות (שוקולד בדרך כלל) שמכינים במיקרוגל, עם מצרכים זהים.
עוגות נאפות בתבניות בעלות צורות מגוונות, ויכולות אף להיות מבנה המורכב מכמה צורות.
עוגות נתפשות כמתוקות בדרך כלל, וממותקות לרוב בעזרת סוכר או ממתיקים מלאכותיים, אך קיימים גם מאפים מלוחים שלעיתים נקראים עוגה.
אטימולוגיה
בעברית הקדומה המונח "עוגה" ציין מאכל המעוצב בצורת עיגול: "עוג" ו"חוג" שניהם פעלים המקושרים לעיגול. בניגוד לעוגה בת ימינו, שהיא לרוב קינוח, בתנ"ך כתוב כי בני ישראל לקחו עמם בצאתם ממצרים " עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ " שמות, י"ב, כלומר מאפה הדומה יותר לפיתה. בקונדיטוריות כיום עוגות נאפות בתבניות בעלות צורות מגוונות, ויכולות אף להיות מבנה המורכב מכמה צורות.
תפקידי העוגה בתרבות המודרנית
לאורך השנים, עוגות קיבלו מספר תפקידים טקסיים, מעבר להיותן כיבוד מקובל בארוחות שונות וקינוח אהוב.
עוגת יום הולדת היא חלק מחגיגות ימי הולדת. נהוג להגיש לרוב עוגה בת קומה אחת שחלקה העליון משוטח, ועליו נעוצים נרות קטנים וצבעוניים. מספר הנרות על העוגה הוא הגיל הנחגג באותו יום, בדרך כלל בתוספת נר "לשנה הבאה". מקובלים גם נר או שניים בצורת ספרות המרכיבים את מספר הגיל הנחגג. חתן או כלת יום ההולדת מביע משאלה כמוסה, מכבה את הנרות ומקבל את הפרוסה הראשונה.
במדינות רבות במערב עוגת חתונה היא חלק חשוב בטקס הכלולות. לרוב העוגה בעלת מבנה המונה מספר קומות ויכולה להיות בעלת צורה מפוארת. מקובל כי בקומה העליונה ביותר, שיכולה להיות בגובה פני המבקרים, מציבים פסלונים זעירים של חתן וכלה, לעיתים עשויים מרציפן אכיל. אף על פי שעוגת החתונה לרוב ייצגה פריון ושפע לזוג הטרי, כיום תפקידה התרחב לחלק מטקס החתונה, שבו הכלה והחתן בוצעים מול האורחים פרוסה ממנה, ומאכילים זו את זה.
סוגי עוגות כיום
לאורך מאות בשנים התפתחו העוגות כחלק עיקרי וחשוב במטבחים רבים, בהתאם לחומרים הזמינים, מזג האוויר וטעם מקומי נרכש. עוגות מסוימות זכו ליחס של נכס צאן ברזל במטבחן, כגון עוגת השטרודל האוסטרית, עוגת הדובוש ההונגרית ועוגת הטירמיסו האיטלקית.
כיום קונדיטוריות ברחבי העולם אופות עוגות שמקורן במטבח המקומי ובמטבחים רבים בעולם.
להלן מספר סוגי עוגות פופולריים במיוחד:
- עוגה בחושה היא עוגה שבה רובם המוחלט של מרכיביה מעורבלים יחד, ידנית או במערבל מזון. בדרך כלל הכנת עוגה זו מתחילה בערבול השמן והסוכר וממשיכה בהוספת ביצים, חומרי הטעם ולבסוף הקמח שעורבב מראש עם חומרי תפיחה.
- עוגת תופין (נקראת גם עוגת ספוג, לייקח או טורט) היא עוגה המכילה כמות גדולה של קצף ביצים במטרה להחדיר אוויר לבלילת העוגה כך שתהיה אוורירית יותר. עוגות תופין יוצאות גבוהות וקלות במרקמן ואפשר למלא אותן ולצפות אותן בקרמים וקצפות וכך ליצור עוגות מפוארות.
- רולדה היא עוגת תופין שנאפתה בתבנית שטוחה, וגולגלה יחד עם מילוי קרם, קצפת או ריבה תוך ניצול גמישותה, המושגת באמצעות קצף הביצים.
- עוגת שמרים היא עוגה המבוססת על בצק שמרים. עוגות אלה הן כבדות ועשירות, בעלות ריח ייחודי, ונשמרות היטב בקירור. באבקה היא עוגת שמרים עם מילוי.
- מאפין הוא עוגה אישית הנאפית בתבנית שקעים.
- סופלה מתוק הוא מאפה תפוח שבסיסו חלבוני ביצים מוקצפים המקנים לו את מרקמו וגובהו.
- פאי הוא מאפה שטוח ונמוך שבסיסו בצק פריך והוא ממולא בפירות, קרמים או קצפת. לרוב נאפה בשני שלבים: ראשית הקלתית (בסיס הבצק) נאפית בצורת קערה עד לקשיות בינונית, ואז נכנס המילוי והפאי חוזרת לאפיה מלאה.
- קלאפוטי היא עוגה צרפתית העשויה מפירות אפויים בבלילה נוזלית ועשירה.
- עוגות ללא אפייה הן עוגות שמתבססות על מוצר אפוי מוכן כגון בישקוטים או ביסקוויטים והכנתן אינה כוללת כלל אפייה.
ברכתה
- ברכה ראשונה: רוב העוגות מבוססות קמח חיטה ולפיכך ברכתם בורא מיני מזונות, עם זאת עוגות בהם הקמח אינו משמש אלא לתוספת לא חשובה (למשל חלק מעוגות הגבינה) ברכתם כברכת הרכיבים העיקריים שבהם.
- ברכה אחרונה: לדעת השולחן ערוך[1] האוכל כזית עוגה מברך אחר אכילתו ברכת על המחיה. לדעתם של פוסקים אחרים, ביניהם הגאון מוילנא[2] ועוד[3], רק אם בחתיכה הנאכלת קיים כזית של קמח חיטה מברך על המחיה, וכיוון שעוגות מעורבות על פי רוב בכמות רבה של חומרים נוספים מלבד קמח ומים יש לחשב את אחוז הקמח בהם בכדי לקבוע חיוב ברכה. אם אכל פחות מהשיעורים הנזכרים מברך כברכה אחרונה ברכת בורא נפשות.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: עוגה |
 ספר לימוד בוויקיספר: מתכונים לעוגות |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עוגות |
- יעל גרטי, עוגות למתחילים: בית ספר לעוגות בחושות, באתר ynet, 20 במרץ 2009
- עוגה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"ח, סעיף ב'
- ^ בביאורו לשולחן ערוך סימן רח
- ^ וכן פסק להלכה במשנה ברורה
35099740עוגה