כלבו (מקומון)
| סוג | מקומון |
|---|---|
| תדירות | שבועון |
| מו"ל | רשת שוקן |
| מייסד | שלמה תל, טדי אינס ודייוויד רוז |
| תאריכי הופעה | 10 באוקטובר 1974 – הווה (50 שנה) |
| שפה | עברית |
| מדינה | ישראל |
| www.colbonews.co.il | |
כלבו (או בשמו המלא "כלבו – חיפה והצפון") הוא מקומון חיפאי, מקומון זה הוא הוותיק בישראל, ויוצא לאור מאז שנת 1974.
היסטוריה
כלבו נוסד על ידי טדי אינס בעת שהיה תקציבאי בסניף חיפה של סוכנת הפרסום "בינג ליניאל" (בבעלות יונה בינג ושמעון ליניאל), והעלה את הרעיון להוציא עלון פרסום בן מספר עמודים. הוא פנה לאיש העסקים דייוויד רוז שיצטרף כמשקיע. השניים פנו לשלמה תל, שגם עבד כתקציבאי ב"בינג ליניאל" והיה אחראי על מחלקת המודעות בחיפה ובעל קשרים נרחבים בעיר. בתחילה סירב שלמה תל להצטרף למיזם, לבסוף הסכים להצטרף בתנאי שהעלון יכלל גם כתבות וחדשות מקומיות. כלבו ויצא לאור לראשונה ב-10 באוקטובר 1974.
זמן קצר לאחר יציאת הגיליון הראשון פרש דייוויד רוז מהמיזם והעיתונאי מרדכי לבנון הצטרף והיה לעורך הראשון שלו. אחד החשיפות הראשונות שפרסם העיתון היה שראש עיריית חיפה, ירוחם צייזל, שיקר לגבי גילו כדי שיוכל להמשיך לעבוד בעירייה ולא לצאת לפנסיה.
העיתון חולק תחילה בחינם ובשנת 1980, לאחר שהתבסס נמכר בתשלום. בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, במשך מספר חודשים יצא כעיתון יומי, אך עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה חזר להיות שבועון. במשך שנים רבות היו ממוקמים משרדי העיתון ברחוב החלוץ 48 בחיפה, מאז 1998 הם ממוקמים בדרך יפו 145.[1]
בשנת 1981, רכש עמוס שוקן 25% מהבעלות בעיתון, שהיה אז חלק ממהלך בו הקים את רשת המקומונים שוקן (ב-1979 הקים את כל העיר בירושלים ואת העיר בתל אביב ב-1980). ב-1982 הציע לרכוש את מלוא הבעלות, מרדכי לבנון וטדי אינס הסכימו למכור את חלקם אך שלמה תל סירב והמשיך להחזיק ב-25% מהבעלות.[2]
בשנת 1998, מוזג כלבו עם הוצאת המקומונים "הד הקריות", שמוציאה לאור מקומונים באזור הקריות, הגליל המערבי, נתניה וחדרה. "הד הקריות" הייתה בבעלות האחים שלמה ודורון לונדון והאחים עובד ניר ורוני נגרי, והחזיקה חמישה מקומונים: "צפון 1", "הד הקריות", "ידיעות הגליל", "חדשות נתניה" ו"חדשות חדרה".[3] ב-2005 החל מהלך של איחוד מערכות "כלבו" ו"הד הקריות" למערכת אחת. במסגרתה הם עדיין יופצו כשני עיתונים נפרדים, אולם הם יצאו מאותה מערכת.[4] אולם שנה אחר כך, פורקה הקבוצה עקב חילוקי דעות בין השותפים השונים, וקבוצת "הד הקריות" חזרה להיות עצמאית.[5]
בשנת 2002 נפטר מייסד העיתון שלמה תל באופן מפתיע כשהוא בן 62. תל היה שותפו של עמוס שוקן, בקבוצת מקומוני רשת שוקן עד יום מותו. בנו של שלמה שון תל ייסד את אתר לוח המודעות החינמי יד2, שפגע בהכנסות רשת שוקן ממודעות בתשלום[6].
עם הכתבים בעיתון במהלך השנים נמנו אלי לוי, יוסי בר־מוחא, רויטל חובל, רועי שווץ, אבי בליזובסקי, דרור גלוברמן, אמנון בירמן וצדוק אשל.
תחקירים וחשיפות
במשך השנים פרסם "כלבו" מספר רב של תחקירים וחשיפות, בין המקרים הבולטים היו:
- פינוי הבוצה מבתי הזיקוק - בסוף שנות ה-80, חשף העיתונאי והפובליציסט רונן ברגמן, שבבתי הזיקוק בחיפה הצטברה לאורך שנים כמות עצומה של בוצה מזוהמת שמכילה כמויות גדולות של דלקים, הפולטת לאוויר כמויות גדולות מאד של אדים רעילים ומסרטנים. למרות הבטחות לפנות את הבוצה, החברה המשיכה לאחסן אותה במקום[7].
- פרויקט חזית הים העירונית - ביולי 2017 חשף העיתון כי למרות שתוכנית "חזית הים העירונית של חיפה" אושרה במועצה הארצית לתכנון ולבנייה כבר ביולי 2012[8]. תוכנית שבמסגרתה יהפוך חלקו המערבי של נמל חיפה לנמל נוסעים בלבד ולצדו יפותח אזור שיכלול בתי קפה, מסעדות, מסחר ומגורים, היא טרם אושרה על ידי הממשלה. מינהל התכנון, שנמצא באחריותו של שר האוצר משה כחלון המתגורר בחיפה, לא דאג לאישורה של התוכנית, ובכך עיכב את מועדי מימושה מכיוון שבהוראותיה נקבע כי שלושה מתחמים במערב הנמל יפונו תוך חמש שנים מיום אישור התוכנית[9].
- התוכנית להקמת מסוף דלקים וחומרים מסוכנים בנמל המפרץ החדש - בדצמבר 2017 חשף העיתון שהתוכנית המפורטת של נמל המפרץ כוללת נמל דלקים, בניגוד להצהרות חברת נמלי ישראל ולהבטחות עיריית חיפה[10].
עורכי העיתון
עורכיו במשך השנים:
- מרדכי לבנון 1974-1982
- יניר אלפיה שנות ה-90[11]
- איתן מרקוביץ' 2001-2003[12]
- אבי סולומון 2003-2005[13]
- רולי קירשטיין 2006-2009
- עמית לוי 2009-2013
- רולי קירשטיין מ-2013[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מקומון חיפאי קנה ממושקוביץ בכ-1.6 מיליון דולר, באתר גלובס, 2 במרץ 1998
- ^ חן שליטא, שון תל: "ההחלטה להקים אתר לוחות חינם נתפסה כאילו שרפתי את הכסף של המשפחה", באתר גלובס, 23 ביולי 2010
- ^ תדמור אישר את רכישת המקומון "הד הקריות" בידי "כלבו", באתר גלובס, 10 בפברואר 1998
- ^ גם ברשת שוקן מקצצים: מערכות המקומונים "כלבו" ו"הד הקריות" יאוחדו; צפויים פיטורים, באתר גלובס, 7 במרץ 2005
- ^ רשת שוקן תאלץ להיפרד מניהול 5 מקומונים מתוך 14, באתר גלובס, 28 בדצמבר 2006
- ^ איילה צורף,אמיר טייג, ההחמצה: כך פיספסו העיתונים הגדולים את האפשרות לרכוש את יד2 בזול, באתר הארץ, 18 ביולי 2010
- ^ שושן מנולה, “חייבים לשמור על הקול של העיתונות המקומית”, באתר כלבו – חיפה והצפון, 12 בדצמבר 2017
- ^ מיכל מרגלית, אושרה תוכנית חזית ים בחיפה בהשקעה של מיליארדי ש', באתר גלובס, 3 ביולי 2012
- ^ יגאל חי, כולנו לא איתנו, באתר כלבו – חיפה והצפון, 20 ביולי 2017
- ^ יגאל חי, תסריט האימים מתממש בתוכנית נמל המפרץ, באתר כלבו – חיפה והצפון, 24 בדצמבר 2017
- ^ ענת באלינט, פרס לעיתונאי יניר אלפיה, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2004
- ^ תומר גנון, יניב פוהורילס ועדי רובינשטיין, מקום לדאגה, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2009
- ^ אבי סולומון ימונה לעורך הראשי של מקומוני רשת שוקן, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2005
- ^ אלכסנדר כץ, ביי ביי שחם: רולי קירשטיין עוזב את 'ידיעות חיפה' - וחוזר לערוך את 'כלבו', באתר אייס, 4 בדצמבר 2013
 | ||
|---|---|---|
| אקטואליה | מעריב סופהשבוע • זו הדרך • בראשית | |
| בידור ופנאי | לאשה | |
| המגזר החרדי | משפחה • בקהילה • שעה טובה • יום ליום • הדרך • העדה • קהלא קדישא • כפר חב"ד • בית משיח • המחנה החרדי • החומה | |
| התנועה הקיבוצית | הזמן הירוק • ידיעות הקיבוץ | |
| המגזר הדתי-לאומי | בשבע • מקור ראשון (מוצש) | |
| ילדים ונוער | מעריב לנוער • מעריב לילדים • אותיות וילדים • זרקור • מרווה לצמא | |
| רשתות מקומונים | רשת שוקן • ידיעות תקשורת • קו עיתונות (דתי-חרדי) • השקמה | |
| מקומונים | העיר • כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביב • כלבו – חיפה והצפון • ערב ערב באילת • השבוע באשדוד • צומת השרון • מלאבס – פתח תקווה | |
| בערבית | כל אל-ערב • א-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמה • חדית' א-נאס | |
| בשפות אחרות | נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית) | |
| שבועונים מהעבר | הארץ שלנו • דבר השבוע • דבר לילדים • העולם הזה • הפועל הצעיר • להיטון • כולנו • משמר לילדים • עיתון מיוחד • פנים אל פנים • קונטרס • רימון • שישי • עולמו של דיסני • רייטינג • ראש אחד • במחנה • פנאי פלוס | |
25863660כלבו (מקומון)