נד מקוורטר

נד מקוורטר
Ned McWherter

דיוקן רשמי של מוקוורטר
לידה	פאלמרסוויל, טנסי, ארצות הברית
פטירה	נאשוויל, טנסי, ארצות הברית
שם מלא	נד ריי מקוורטר
מדינה
מקום קבורה	בית הקברות סנסט, דרזדן, טנסי, ארצות הברית
מושל טנסי ה־46 17 בינואר 1987 – 21 בינואר 1995 (8 שנים) סגן מושל טנסי ג'ון שלטון ויילדר → למאר אלכסנדר דון סנדקוויסט ←
יושב ראש בית הנבחרים של טנסי ה־77 20 בינואר 1973 – 13 בינואר 1987 (14 שנים) → ג'יימס מקיני אד מארי ←
חבר בית הנבחרים של טנסי מטעם מחוז ויקלי 7 בינואר 1969 – 13 בינואר 1987 (18 שנים) → מילטון ה. המילטון הבן רוי הרון ←

נד ריי מקוורטר (באנגלית: Ned Ray McWherter;‏ ‏3 באוקטובר 1930 – 1 באפריל 2011) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כחבר בית הנבחרים של טנסי בשנים 1969–1987, מתוכן ב-14 השנים האחרונות כיושב ראש הבית (משך הכהונה הארוכה בתפקיד זה עד אז), ולאחר מכן ועד 1995 כמושל טנסי ה-46.

ראשית חייו

נד מקוורטר נולד בעיירה פאלמרסוויל שבטנסי, כבנם של הרמון ריי מקוורטר ושל לוסיל (לבית סמית') מקרוורטר. הוא גדל בקהילה שנקראה ליטל זאיון שליד פאלמרסוויל, שם הוא למד בבית ספר ששכן בחדר כיתה אחד. בראשית שנות ה-40 עברה המשפחה לעיר ייפסלנטי שמישיגן, שם עבד אביו בבתי החרושת שעסקו בייצור המלחמתי. במאי 1945 שבה המשפחה לטנסי לעיירה דרזדן, שם רכשו הוריו של מקוורטר בית קפה שאותו הם הפעילו במשך כמה שנים.

מקוורטר למד בבית הספר התיכון של דרזדן, שם הוא היה אחד הקפטנים של נבחרת הפוטבול של בית הספר ונשיא הסניף הבית ספרי של הארגון "חוואי העתיד של אמריקה" . לאחר סיום לימודיו הוא ניסה לשחק פוטבול מכללות, בתחילה באוניברסיטת טנסי במרטין, לאחר מכן באוניברסיטת ממפיס, ובסוף באוניברסיטת המדינה מארי, אך סבל מפציעות בברכו לפני תחילת כל עונה בכל אחד מהאוניברסיטאות.

הקריירה הספורטיבית שלו נגדעה באיבה, ומקוורטר נכנס לעבוד בחברת הנעליים מרטין כאיש מכירות. כאשר קו הייצור של הסנדלים של החברה נאבק בתחרות מול מוצרי ייבוא יפניים זולים, נסע מקוורטר ברחבי הקריביים ואמריקה המרכזית כדי לאתר קמעונאים, ובלסוף מצא שוק לשיווק התוצרת בפוארטו ריקו. ב-1964 ייסד מקוורטר את גורם ההפצה של בירת אנהאוזר-בוש במחוז ויקלי שבטנסי. שנתיים לאחר מכן הוא פתח את המוסד הסיעודי הראשון בדרזדן.

מקוורטר שירת 21 שנים מ-1947 ועד 1968 במשמר הלאומי של טנסי, עד שפרש ממנו בדרגת קפטן. הוא היה חבר הכנסייה המתודיסטית המאוחדת.

מחוקק בטנסי

בסוף שנות ה-50 החל מקוורטר להיות פעיל בפוליטיקה כאשר הוא עבד עבור מסע הבחירות המוצלח של המועמד לנציגות מחוז הבחירה השמיני של טנסי לבית הנבחרים של ארצות הברית פאטס אברט . ב-1968 שכנע ראש עיריית מרטין, דאג מרפי, את מקוורטר להתמודד על המושב של מחוז ויקלי בבית הנבחרים של טנסי. הוא נבחר למושב ללא שניצבו מולו מתחרים, ונבחר אליו בשמונה תקופות כהונה נוספות, לרוב שוב ללא יריבים שניצבו מולו.

מקוורטר נכנס לבית הנבחרים בתקופה סוערת בפוליטיקה של טנסי. במהלך תקופת כהונתו הראשונה בבית הנבחרים, שלטו בו הרפובליקנים בפעם הראשונה מזה כמה עשורים. במהלך תקופת כהונתו השנייה, 1971–1973, שבה השליטה לידי הדמוקרטים, אך המושל הרפובליקני וינפילד דאן, נבחר לכהונתו אז. כדי לשמש משקל נגד לדאן, בחרו הדמוקרטים בעורך הדין הקשוח מנאשוויל, ג'יימס מקיני, כיושב ראש הבית. מקיני התנגד בלהט ליוזמות של דאן, וסירב לשקול את רוב הצעות החוק שהגיש.

בראשית תקופת כהונתו השלישית של מקוורטר בבית הנבחרים, 1973–1975, המחוקקים הדמוקרטים, ששלטו בו ברוב דחוק של 50 מול 49, היו מודאגים מכך שהעקשנות של מקיני תמנע מהמדינה מלנהל את ענייניה, וכמה מהם הציעו להחליפו במקוורטר. באספת הסיעה הדמוקרטית, נבחר מקוורטר על פני מקיני כמועמד המפלגה לתפקיד יושב ראש הבית בהפרש של קול אחד. כשחש בחוסר אחדות בשורות הדמוקרטים, ניסה המושל דאן לשכנע את תומכיו הממורמרים של מקיני להצביע עבור מועמד רפובליקני במליאת הבית, אך ללא הצלחה, ומקוורטר נבחר לתפקיד יושב הראש ברוב של 50 תומכים מול 49 מתנגדים.

אחד מהסוגיות שעמדו לפתחו של מקוורטר כשנבחר ליושב הראש, הייתה הצעת חוק שהוגשה ב-1974 שעל פיה היה אמור לקום בית ספר לרפואה באוניברסיטת המדינה של מזרח טנסי בג'ונסון סיטי. הצעת החוק זכתה לתמיכה בקרב תושבי מזרח טנסי, שחלקם סבלו מיחס נמוך של רופאים לתושבים. עם זאת, המושל דאן הטיל וטו על הצעת החוק, בטענה שבית הספר לרפואה בממפיס ענה על צורכי המדינה. החלטה זו עוררה טענות לאפליה של חלק זה של המדינה (דאן היה מממפיס שבמערב המדינה). לאחר שהסנאט של טנסי הצביע בעד עקיפת הווטו של דאן, מקוורטר, שספג איום מראש עיריית ממפיס לשעבר הנרי לוב, הוביל את בית הנבחרים להצביע בעד עקיפת הווטו, וכך עבר החוק. כאשר התמודד דאן לתקופת כהונה נוספת כמושל ב-1986, התנגדותו להקמת בית הספר לרפואה בג'ונסון סיטי הייתה לו לרועץ. על אף בסיס התמיכה הרחב של הרפובליקנים במזרח טנסי, עלה בידו של מקוורטר להשיג תמיכה עבור חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ג'יימס ה. קוילין להשיג רוב במחוז הבחירה הראשון לקונגרס של טנסי.

ב-1976 תמך מקוורטר במועמד הדמוקרטים לנשיאות ארצות הברית ג'ימי קרטר. באירוע בחירות של קרטר בממפיס, הביע מקוורטר את כעסו על צלם של רשת ABC, מה שגרם לכתב סם דונלדסון לומר לצלם, "אל תתייחס אליו, הוא אף אחד". שנים מאוחר יותר, כאשר הנשיא רונלד רייגן היה אמור להופיע בפניה האספה הכללי של טנסי, הסיר מקוורטר את שמו של דונלדסון מרשימת אנשי התקשורת שהורשו לסקר את האירוע. כאשר הופיע דונלדסון בקפיטול מדינת טנסי, נמנעה ממנו הכניסה על ידי הסדרן הראשי של בית הנבחרים. לאחר שפלט כמה גידופים, יצא דונלדסון בסערה מהבית ושב לוושינגטון.

בינואר 1979 העניק המושל היוצא ריי בלנטון חנינות ליותר מ-50 אסירים, כולל כמה רוצחים מורשעים. הממשל שלו כבר היה בשלב זה תחת חקירה על מכירת חנינות, וה-FBI וחברי בית המחוקקים חששו שבימי כהונתו האחרונים יעניק בלנטון חנינות אסורות נוספות. כדי למנוע זאת, מקוורטר וסגן המושל ג'ון שלטון ויילדר (בתוקף תפקידו כיושב ראש הסנאט של טנסי) דאגו לקיים תמרון חוקתי שיאפשר למושל הנבחר למאר אלכסנדר להישבע אמונים שלושה ימים לפני המועד הקבוע. מאוחר יותר התייחס ויילדר למהלך זה כ"הדחה בסגנון טנסי".

בשנות ה-80 פעל מקוורטר בשיתוף פעולה עם ממשלו של אלכסנדר בכמה סוגיות, כולל ההשקעות הזרות והחינוך. תמיכתו של מקוורטר הייתה חשובה כדי לסייע לאלכסנדר להשיג את העברת חוק "סולם הקריירה", שהעניק תוספות שכר למורים הבכירים בשירות המדינה.

מושל טנסי

בחירות 1986

עם התקרב מערכת הבחירות למשרת מושל טנסי של 1986, נאבקו הדמוקרטים לאתר מועמד. גם בוב קלמנט וגם אנה בל קלמנט אובריאן לא היו מעוניינים להתמודד, והמועמד בבחירות של 1978 ג'ייק בוטשר ניצב בפני האשמות בהונאת בנקים.

כשחש את ההזדמנות, נכנס מקוורטר למרוץ, והביס בבחירות המקדימות של הדמוקרטים את נציבת שירות הציבור ג'יין אסקינס ואת ראש עיריית נאשוויל ריצ'רד פולטון כאשר זכה ב-42 אחוזים מהקולות מול 29 האחוזים של אסקינד ו-26 האחוזים של פולטון. כשהגבלת הכהונה בחוקת טנסי מנעה מאלכסנדר להתמודד על תקופת כהונה נוספת, בחרו הרפובליקנים בווינפילד דאן כמועמדם.

במסע הבחירות שלו, ניסה דאן להציג את מקוורטר כמוכר בירה ממערב טנסי, אם כי מקוורטר ציין שדאן היה שותף בבעלות על בית מלון בנאשוויל ומכר משקאות חריפים, וציין שחברת פיילוט , רשת חנויות נוחות בבעלות גזבר מטה הבחירות של דאן, ג'ים האסלם, הייתה אחת מרשתות מכירת המשקאות החריפים הגדולות במדינה. דאן גם לא הצליח להשיג את התמיכה החשובה של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ממזרח טנסי ג'ימי קוילין, שהיה עדיין ממורמר על הווטו של דאן על הקמת בית הספר לרפואה. מקוורטר ניהל מסע בחירות איתן ברחבי המדינה, ביקר בכל 95 מחוזות טנסי וארגן בכולם את מסע הבחירות שלו. בבחירות הכלליות הוא הביס את דאן כאשר זכה ב-656,602 קולות מול 553,449 הקולות של דאן.

כהונתו

מקוורטר נואם בטקס, דצמבר 1988.

במהלך תקופת כהונתו הראשונה כמושל, עמד מקוורטר על כך שכל הדיונים בלשכת המושל יהיו פתוחים לציבור ולתקשורת, וכך יישם את הרוח ואת התוכן של "חוק אור השמש", שהוא סייע לנסח בעת שהיה חבר בית הנבחרים. רפורמת החינוך "בתי הספר של המאה ה-21" שלו הובילה לביצוע תוכניות דומות במדינות אחרות, והתחליף שלו לתוכנית מדיקאייד, בדמותה של מערכת "טנקייר" משכה תשומת לב ברמה הלאומית. בתוקף תפקידו כמושל הוא שימש כחבר בגופים שונים ברמה המקומית והלאומית, כולל ועד המושלים, מועצת מושלי המדינות , הוועד המנהל של הוועידה הדרומית, תוכנית ההד סטארט של מחוז ויקלי, והוועד המנהל של מחוז הפיתוח הכלכלי של צפון-מערב טנסי.

בסוף שנות ה-80 התחולל עימות בין טנסי לבין קרוליינה הצפונית בנוגע לזיהום של נהר פיג'ן, שנובע בקרוליינה הצפונית וחוצה אזור הררי לפני שהוא נשפך לנהר פרנץ' ברוד במזרח טנסי. תושבי מזרח טנסי ופעילי איכות הסביבה טענו שרעלים דלפו אל הנהר משפכיו של מפעל הנייר צ'מפיון שבעיירה קנטון שבקרוליינה הצפונית, גרמו נזק לפוטנציאל הכלכלי של הנהר, וגרמו לשיעור גבוה של חולי סרטן בקהילות שבעמק הנהר פיג'ן. תושבי קנטון טענו שהעיירה תלויה מבחינה כלכלית במפעל הנייר, שהעסיק 2,000 עובדים.

כאשר הורתה הסוכנות להגנת הסביבה לחברת צ'מפיון לשדרג את המפעל כדי שיענה על תקני איכות המים של טנסי, איימה החברה לסגור את המפעל ולהותיר את 2,000 עובדיו מחוסרי עבודה. תושבי מזרח טנסי ערכו הפגנות, וביקשו ממקוורטר לא לחדש את אישור איכות המים של המפעל. מחוקקים משתי המדינות החליפו עקיצות הדדיות, מכוניות עם לוחיות רישוי של טנסי חובלו בקרוליינה הצפונית, ולשכתו של מקוורטר הוצפה בקריאות מתושבים זועמים מקרוליינה הצפונית. בעקבות נסיעה בלתי מתוכננת לקנטון, שבו הוא התעמת עם שריף שהודיע לו שהוא משיג גבול, הודיע מקוורטר בחג המולד 1988 שהוא לא יחדש את אישור איכות המים של המפעל.

בחירות 1990 וסוף כהונתו

בבחירות של 1990 ניצח מקוורטר ניצחון סוחף לאחר שהביס את מועמד הרפובליקנים, חבר בית הנבחרים של טנסי דווייט הנרי ביחס קולות של 479,990 מול 288,904. ועדת חקירה לענייני מיסוי שמונתה במהלך תקופת כהונתו הראשונה של מקוורטר והגישה את מסקנותיה בראשית תקופת כהונתו השנייה, המליצה שיונהג מס הכנסה מדינתי. סוגיית מס ההכנסה נחשבה זה מכבר לנושא שנוי במחלוקת בפוליטיקה של טנסי. מקוורטר גילה בתחילה התלהבות מועטה לרעיון, אך בסופו של דבר ירדה ההצעה מעל סדר היום לחלוטין, לא לפני שעלתה לסדר היום שוב עוד לפני תום כהונתו של מקוורטר כמושל.

ב-1990 הוזמן מקוורטר לנאום בטקס באוניברסיטת פריד-הארדמן שבהנדרסון לבקשת ידידו משכבר הימים א. קלוד גרדנר, שהיה אז נשיא האוניברסיטה. ב-1992 נבחר הסנאטור אל גור כסגן נשיא ארצות הברית, וכך נותר מושב פנוי בסנאט. מקוורטר מינה את הרלן מתיוס כסנאטור עד 1994. באותה שנה צוין מקוורטר כמושל המצטיין ביותר בכל ארצות הברית על ידי המגזין Governing.

שנותיו האחרונות

מקוורטר ב-2010.

מקוורטר היה מועמד מועדף להתמודד על תקופת כהונה שלישית אלמלא היה הדבר מנוע ממנו על פי חוקת טנסי. כאשר נשאל על כך, הוא ציין שלא היה בכוונתו להתמודד על תקופת כהונה נוספת גם אם הדבר היה אפשרי. לאחר תום תקופת כהונתו השנייה ב-1995 הוא מונה כחבר הדירקטוריון של שירות הדואר של ארצות הברית על ידי הנשיא ביל קלינטון. את שארית חייו הוא העביר בטנסי, שם הוא היה פעיל מאוד בפוליטיקה של המפלגה הדמוקרטית.

במערכת הבחירות למשרת המושל של 2010, התמודד בנו של מקוורטר, מייק מול ראש עיריית נוקסוויל ביל האסלם. מקוורטר, שהיה אז בן 79, סייע במסע הבחירות של בנו, ורכש מכוניות ספורט אדומות שלקחו חלק במצעדי הבחירות. האסלם ניצח ניצחון סוחף.

חיים אישיים

ב-1953 נשא מקוורטר לאישה את בט ג'ין בק. היא נפטרה מסרטן ב-1973. בנו, מייקל ריי מקוורטר, הוא איש עסקים ומתמודד לשעבר לתפקיד המושל, ובתו, לינדה רמזי, היא דוקטור לחינוך גופני באוניברסיטת טנסי במרטין.

נד מקוורטר נפטר במרכז הרפואי של נאשוויל ב-4 באפריל 2011, שם הוא טופל במחלת הסרטן. הנשיא לשעבר קלינטון נשא דברים לזכרו בטקס האשכבה, ואישי ציבור רבים שלחו הודעות תנחומים. מקוורטר נטמן בבית הקברות סנסט שבדרזדן.

מקוורטר תרם לבניית הספרייה באוניברסיטת ממפיס, ולבניית המרכז למשאבי למידה באוניברסיטת המדינה של מרכז טנסי, ושני הבניינים נקראו על שמו. על שמו נקראה גם ספריית מחוז ויקלי בדרזדן. פסל ארד בדמותו של מקוורטר ניצב על מדשאות בית המשפט של המחוז. בניין בקולג' לרפואה על שם קוילין באוניברסיטת המדינה של מזרח טנסי קרוי גם הוא על שמו.

לקריאה נוספת

• Stair, Billy. The Life and Career of Ned McWherter. Nashville: State Public Affairs Office, 2011.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נד מקוורטר בוויקישיתוף

• נד מקוורטר באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
• מסמכי נד מקוורטר בספריית המדינה והארכיון של טנסי (באנגלית)
• נד מקוורטר באתר The Political Graveyard (באנגלית)
• נד מקוורטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

נד מקוורטר40996271Q881873