וינפילד דאן
 | |||||||
| וינפילד דאן, 2007 | |||||||
| לידה | מרידיאן, מיסיסיפי, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | נאשוויל, טנסי, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | בראיינט וינפילד קלברסון דאן | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| |||||||
בראיינט וינפילד קלברסון דאן (באנגלית: Bryant Winfield Culberson Dunn; 5 ביולי 1927 – 6 בספטמבר 2024) היה איש עסקים ופוליטיקאי אמריקאי מטנסי, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל טנסי ה-43 בשנים 1971–1975.
ראשית חייו
וינפילד דאן נולד בעיר מרידיאן שבמיסיסיפי, כבנם של אוברט ק. דאן (אנ'), עורך דין ופוליטיקאי שכיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1935–1937, ושל דורותי (לבית קראם) דאן. ב-1944, במהלך מלחמת העולם השנייה, התגייס דאן לצי ארצות הברית, ושירת כעוזר רוקח (pharmacists' mate) בכוחות הרפואה של הצי במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. לאחר מכן הוא שירת כלוטננט בכוחות המילואים של חיל האוויר של ארצות הברית.[1][2]
ב-1950 סיים דאן לימודי תואר בוגר אוניברסיטה במנהל עסקים באוניברסיטת מיסיסיפי. באותה שנה הוא נשא לאישה את בטי פירצ'רד, בתו של רופא שיניים מממפיס.[1][3] לשניים נולדו שלושה ילדים.[4] לאחר שעבד בענף הביטוח במשך כמה שנים, הוא קיבל ב-1955 תואר ברפואת שיניים מאוניברסיטת טנסי. בתחילה הוא עבד עם חמו, ולאחר מכן פתח מרפאה משלו בממפיס.[1]
בהשראת השקפותיו השמרניות של בארי גולדווטר, התמודד דאן ב-1962 ללא הצלחה בבחירות לבית הנבחרים של טנסי. הוא נבחר כיושב ראש המפלגה הרפובליקנית במחוז שלבי, ובמסגרת תפקידו זה הוא היה פעיל במרוץ של גולדווטר בבחירות לנשיאות של 1964.[4] ב-1968 הוא היה נציג לוועידה הארצית של המפלגה והיה פעיל במסע הבחירות של מועמד המפלגה לנשיאות שנבחר בה, ריצ'רד ניקסון.[5]
מושל טנסי
ב-1970 ביקש דאן להתמודד על מועמדות הרפובליקנים למשרת מושל טנסי. יריביו בבחירות המקדימות היו יושב ראש בית הנבחרים של טנסי ביל ג'נקינס, התעשיין מנאשוויל מאקסי ג'רמן, יושב ראש הרפובליקנים בטנסי לשעבר קלוד ק. רוברטסון, ויוברט פטי, שהתמודד לתפקיד ב-1962. לאחר שקיבל דחיפה בזכות מספר המצביעים הגדול במחוז הבית שלו, מחוז שלבי, זכה דאן במועמדות המפלגה, כשהפער בינו לבין המתמודד שהגיע למקום השני, ג'רמן, עמד על כ-10,000 קולות. יריבו בבחירות הכלליות היה מועמד המפלגה הדמוקרטית, ג'ון ג'יי הוקר.[1]
עד מערכת בחירות זו, שלטו הדמוקרטים בלשכת מושל טנסי במשך 50 שנה, ובאופן כללי שלטו בפוליטיקה המדינתית מאז תום תקופת השיקום. הפעם האחרונה בה התמודד מועמד רפובליקני בבחירות למשרת המושל הייתה ב-1962. עם זאת, המדיניות החברתית בממשליהם של הנשיאים ג'ון פיצג'רלד קנדי ולינדון ג'ונסון הרחיקה מצביעים מדמוקרטים דרומיים רבים.[1] הרפובליקנים החלו להתעורר לחיים בבחירות לסנאט של ארצות הברית של 1966, כאשר מועמד המפלגה הווארד בייקר הביס את המושל הכריזמטי פרנק קלמנט. ב-1968 רוב מצביעי טנסי נתנו את קולם לרפובליקני ריצ'רד ניקסון בבחירות לנשיאות, הרפובליקנים השיגו את השליטה בבית הנבחרים של טנסי, והרפובליקני דן קוייקנדאל נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הבחירה התשיעי לקונגרס שבסיסו היה בממפיס.[1] כשבראש צוות מסע הבחירות שלו עמדו הארי ו. ולפורד (אנ'), לימים שופט פדרלי, ולמאר אלכסנדר, לימים גם הוא מושל טנסי, הביס דאן בבחירות הכלליות את הוקר ביחס קולות של 557,024 מול 498,757.[1]
עם השבעתו כמושל, שאף דאן לאחד את טנסי, והציע מינויים בממשל המדינה הן לרפובליקנים והן לדמוקרטים. הדמוקרטים, ששלטו בסנאט של טנסי, והשיבו לעצמם את השליטה בבית הנבחרים המדינתי, לא שיתפו עמו בתחילה פעולה, כשיושב ראש בית הנבחרים ג'יימס מקיני וסגן המושל ג'ון שלטון ויילדר (אנ'), שהחל אז כהונה ארוכה רצופה של 36 שנים בתפקיד, ניסו מעת לעת לסכל את סדר היום החקיקתי של דאן.[6] ב-1972 נבחר כיושב ראש בית הנבחרים נד מקוורטר, ובהשוואה לקודמו הוא שיתף פעולה בצורה פתחה יותר עם דאן.[1]
על אף התנגדות מתמדת של הדמוקרטים, הצליח דאן להשיג הגדלה של 0.6 אחוזים במס המכירות המדינתי, מהלך שאפשר לו להאיץ את סלילת הכבישים המהירים ולהעלות את שכר עובדי המדינה. הוא גם הקים את מחלקת הפיתוח הכלכלי והקהילתי ואת מחלקת השירותים הכלליים, וארגן מחדש את מחלקת כוח האדם בניסיון לייעל את קבלתם לעבודה של עובדי המדינה החדשים.[5] ב-1971 תמך דאן באשרור של טנסי לתיקון ה-26 לחוקת ארצות הברית, ששינה את גיל ההצבעה ל-18.
בנובמבר 1973 אירח דאן את ועידת המושלים הרפובליקנים בממפיס, בה הנשיא ניקסון ניצב במצב בלתי נעים עקב פרשת ווטרגייט, והבטיח למושלים הנוכחים שלא יצוצו שערוריות נוספות שנוגעות לפרשה שיפגעו במפלגה. בספרו מ-2007, From a Standing Start, נזכר דאן שהוא היה "המום" ו"מאוכזב" כאשר בשידור חדשות בערב שלמחרת נחשף שהיה מרווח של 18 דקות וחצי בהקלטות הבית הלבן (אנ').[7]
לאחר כהונתו כמושל
כהונתו של דאן כמושל הסתיימה ב-1975. באותה תקופה הייתה בחוקת טנסי הגבלת כהונה שמנעה ממושלי המדינה מלכהן ביותר מתקופת כהונה רצופה אחת של ארבע שנים. הוא שב לעיסוקיו הפרטיים, ועבד במשך כמה שנים כסגן הנשיא ליחסי ציבור בתאגיד בתי החולים של אמריקה (אנ') שבסיסו בנאשוויל.[1]
ב-1986 התמודד דאן פעם נוספת בבחירות למשרת המושל. הוא הביס בקלות את יוברט פטי ואת צ'ארלס ויק בבחירות המקדימות של הרפובליקנים, אך שאלות בנוגע לאחדות המפלגה רדפו אותו במסע הבחירות שלו. במהלך תקופת כהונתו כמושל, הטיל דאן וטו על הצעת חוק להקמת בית ספר לרפואה באוניברסיטת המדינה של מזרח טנסי, מנימוק ששלושת בתי הספר לרפואה שהיו קיימים סיפקו את הצרכים הקיימים. אף על פי שבית המחוקקים עקף את הווטו, הוא עורר את איבתו של חבר בית הנבחרים ממחוז הבחירה הראשון, ג'ימי קווילין (אנ') רב הכוח, שבית הספר לרפואה המיועד היה אמור לקום במחוזו. עשור לאחר מכן עדיין כעס קווילין על הטלת הווטו של דאן, ומנע ממנו את תמיכתו ב-1986. ללא תמיכתו של קווילין, נאבק דאן כדי לקבל תמיכה במזרח טנסי, כשבדרך כלל היה חלק זה של המדינה מעוז רפובליקני, ובבחירות הכלליות הוא הובס על ידי מועמד הדמוקרטים נד מקוורטר ביחס קולות של 656,602 מול 553,448.[8]
לאחר מערכת בחירות זו התמקד דאן בעסקיו ובפעילות צדקה. הוא היה יושב ראש של חברה רפואית שבסיסה בממפיס, וחבר מועצות המנהלים של חברות הרפואה פיקור ותאגיד השירות הרפואי ההתנהגותי. הוא גם היה פעיל ברשות הפיתוח לנתיבי המים טנסי-טומביגבי (אנ'),[1] ובכמה גופי צדקה, כולל החברה האמריקנית לסרטן, אגודת רפואת הלב של נאשוויל, והארגון United Way.[5]
בתקופה שלאחר כהונתו כמושל, נותר דאן "זקן המדינאים" במפלגה הרפובליקנית בטנסי. ב-1988 הוא היה יושב ראש ועדת ההיגוי של מסע הבחירות לנשיאות של ג'ורג' הרברט ווקר בוש,[5] וחבר בחבר האלקטורים עבור ג'ורג' ווקר בוש ב-2004 ועבור ג'ון מקיין ב-2008. בדצמבר 2011 הביע דאן את תמיכתו במועמד הרפובליקני לנשיאות מיט רומני, שהתמודד ב-2012 ואמר על דאן: "איש אינו מוערך יותר בזכות אהבתו למדינה ושירותו הציבורי".[9]
מותו והנצחתו
וינפילד דאן נפטר בביתו שבנאשוויל ב-28 בספטמבר 2024, בגיל 97. הוא האריך ימים יותר מכל מושלי טנסי לדורותיהם.[10][11]
מרכז וינפילד דאן, שהוקם עוד בעת כהונתו כמושל, משמש כמשכן לפעילות אתלטיקה באולמות לנבחרות של אוניברסיטת המדינה אוסטין פיי.[12] על שמו נקראו גם בניינים באוניברסיטה הטכנולוגית של טנסי ובאוניברסיטת ממפיס. בניין רפואת השיניים על שם דאן, הוא משכן לקולג' לרפואת שיניים של אוניברסיטת טנסי במסגרת המרכז למדעי הרפואה של האוניברסיטה בקמפוס שלה בממפיס. על שמו של דאן קרוי גם מסלול גולף בפארק המדינתי פיקויק לנדינג שבקונס, טנסי. שני קטעי כבישים מדינתיים בטנסי מנציחים את דאן.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 4, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 1509-1510
קישורים חיצוניים
- וינפילד דאן באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- וינפילד דאן באתר The Political Graveyard (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 369-381.
- ↑ Colleen Guerry, Former Tennessee Gov. Winfield Dunn dies at 97, Yahoo! News, September 29, 2024.
- ↑ "Winfield Dunn, 43rd Governor of Tennessee, Passes Away". Office of the Governor of Tennessee. September 28, 2024.
- ^ 4.0 4.1 Finding Aid for the Winfield Dunn Autobiography Manuscripts, University of Tennessee Special Collections.
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Michael Rogers, "Winfield Dunn," Tennessee Encyclopedia of History and Culture, 2009.
- ↑ Rodney Stanley and P. Edward French, Tennessee's John Wilder: The Longest Tenured State Legislator in Tennessee History (University Press of America, 2007), p. 105.
- ↑ Bill Dries, "Dunn's Book Details GOP Comeback in Tennessee," Memphis Daily News.
- ↑ Phillip Langsdon, Tennessee: A Political History (Franklin, Tenn.: Hillsboro Press, 2000), pp. 396-397.
- ↑ Romney Campaign Press Release - Mitt Romney Announces Additional Endorsements in Tennessee, The American Presidency Project, December 08, 2011.
- ↑ Brown, Melissa (September 28, 2024). "Winfield Dunn, former governor and stalwart of the Tennessee GOP, dies at 97". The Tennessean. Gannett.
- ↑ "Former Tennessee Gov. Winfield Dunn, who left dentistry to win as a first-time candidate, dies at 97". Associated Press. September 30, 2024.
- ↑ Winfield Dunn Center
וינפילד דאן40966525Q358838