בשנת 1991 נבחר מוסאווי על ידי חזבאללה למזכיר הכללי של הארגון. הוא החליף את איש הקו הנוקשה סובחי א-טופיילי, ונחשב למתון, יחסית לחברים אחרים בארגון. על אף מתינותו היחסית, עבאס מוסאווי כינה את ישראל "הסרטן של המזרח התיכון" והבטיח כי חזבאללה "ימחק כל זכר לישראל בפלסטין" ו"יגביר את פעילותו הצבאית, המדינית והעממית על מנת לפגוע בשיחות השלום".[1]
לאחר נפילת הנווט רון ארד בשבי ארגון המחבלים "ההתנגדות המאמינה", הזרוע הצבאית של תנועת אמל בלבנון, הורה ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, לאמ"ן לתכנן מבצע לחטיפתו כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. סיירת מטכ"ל ושייטת 13 החלו בהכנות למבצע החטיפה שכונה "שעת לילה". המבצע נועד לצאת לפועל ב-16 בפברואר1992, אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול מדי מכדי שניתן יהיה לחוטפו. באגף המודיעין התגבשה ההמלצה להסב את המבצע למבצע סיכול ממוקד. לאחר שראש אמ"ן, שגיא[2], והרמטכ"ל, אהוד ברק, השיגו את אישור הדרג המדיני, תקפו מסוקים של ישראל שיירת מכוניות בדרום לבנון[3]. בתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו, בנו בן החמש וארבעה אנשים נוספים[4]. ישראל הצהירה כי ההתקפה הייתה ניסיון התנקשות מתוכנן[5].
את עבאס מוסאווי החליף חסן נסראללה כמזכיר הכללי של ארגון חזבאללה.
ראש אגף המודיעין בזמן חיסול מוסאווי, אורי שגיא, אמר כעבור שנים:
ידענו על יכולות חזבאללה להגיב, אך במבט לאחור ייתכן שלא הייתה מודעות מספקת לאפשרות הנקמה ולא שקלנו אותה כשקיבלנו את ההחלטה לתקוף. לא הייתה לי מודעות מספקת למידת התגובה האפשרית בארגנטינה, דבר שהיה מביא, מן הסתם, למחשבה נוספת על ההחלטה לצאת למבצע.
לבנון
ערך מורחב – מבצע שעת לילה
