עבאס מוסאווי
 | |||||
| לידה | 26 באוקטובר 1952 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג | 16 בפברואר 1992 (בגיל 39) | ||||
| מדינה |
 לבנון | ||||
| מפלגה | חזבאללה | ||||
| השקפה דתית | אסלאם שיעי | ||||
| |||||
עבאס מוסאווי (בערבית: عباس الموسوي; 26 באוקטובר 1952 – 16 בפברואר 1992) היה איש דת מוסלמי שיעי לבנוני רב השפעה. מוסאווי היה המזכיר הכללי של חזבאללה בשנים 1991–1992. נהרג בסיכול ממוקד במבצע שעת לילה על ידי ישראל.
ביוגרפיה ועמדות
מוסאווי נולד בכפר א-נבי שית שבבקעת הלבנון. הוא למד במדרשה אסלאמית בנג'ף שבעיראק. הוא הושפע עמוקות מן האידאולוגיה של האייתוללות הרדיקליים מוחמד באקר א-סדר ורוחאללה ח'ומייני. בשנת 1978 חזר ללבנון.
בשנת 1991 נבחר מוסאווי על ידי חזבאללה למזכיר הכללי של הארגון. הוא החליף את איש הקו הנוקשה סובחי א-טופיילי, ונחשב למתון, יחסית לחברים אחרים בארגון. על אף מתינותו היחסית, עבאס מוסאווי כינה את ישראל "הסרטן של המזרח התיכון" והבטיח כי חזבאללה "ימחק כל זכר לישראל בפלסטין" ו"יגביר את פעילותו הצבאית, המדינית והעממית על מנת לפגוע בשיחות השלום".[1]
מבצע "שעת לילה"
ערך מורחב – מבצע שעת לילהסרטון תיעודי איראני על מוסאווי
לאחר נפילת הנווט רון ארד בשבי ארגון המחבלים "ההתנגדות המאמינה", הזרוע הצבאית של תנועת אמל בלבנון, הורה ראש אמ"ן, האלוף אורי שגיא, לאמ"ן לתכנן מבצע לחטיפתו כדי להשתמש בו כקלף מיקוח בהסכמי חילופי שבויים עתידיים. סיירת מטכ"ל ושייטת 13 החלו בהכנות למבצע החטיפה שכונה "שעת לילה". המבצע נועד לצאת לפועל ב-16 בפברואר 1992, אולם ביום המבצע התברר כי מוסאווי מצוי בסביבת קהל גדול מדי מכדי שניתן יהיה לחוטפו. באגף המודיעין התגבשה ההמלצה להסב את המבצע למבצע סיכול ממוקד. לאחר שראש אמ"ן, שגיא[2], והרמטכ"ל, אהוד ברק, השיגו את אישור הדרג המדיני, תקפו מסוקים של ישראל שיירת מכוניות בדרום לבנון[3]. בתקיפה נהרגו מוסאווי, אשתו, בנו בן החמש וארבעה אנשים נוספים[4]. ישראל הצהירה כי ההתקפה הייתה ניסיון התנקשות מתוכנן[5].
את עבאס מוסאווי החליף חסן נסראללה כמזכיר הכללי של ארגון חזבאללה.
ראש אגף המודיעין בזמן חיסול מוסאווי, אורי שגיא, אמר כעבור שנים:
ידענו על יכולות חזבאללה להגיב, אך במבט לאחור ייתכן שלא הייתה מודעות מספקת לאפשרות הנקמה ולא שקלנו אותה כשקיבלנו את ההחלטה לתקוף. לא הייתה לי מודעות מספקת למידת התגובה האפשרית בארגנטינה, דבר שהיה מביא, מן הסתם, למחשבה נוספת על ההחלטה לצאת למבצע.
— רונן ברגמן, מכירת חיסול, מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2009
פיגועי תגובה
בתגובה לחיסולו של מוסאווי ביצעה קבוצה המכנה עצמה "הג'יהאד האסלאמי" פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, ב-17 במרץ 1992, שהביא למותם של 29 ישראלים וארגנטינאים.
במרץ 1992 נהרג אהוד סדן, קצין הביטחון של שגרירות ישראל באנקרה, בהתפוצצות מטען חבלה תחת מכוניתו[6]. ארגון קש, שנודע ככיסוי לחזבאללה, קיבל עליו את האחריות לפיגוע, כנקמה על חיסול עבאס מוסאווי[6].
פיגוע תגובה נוסף בוצע ב-18 ביולי 1994, בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס והביא למותם של 85 בני אדם.
לקריאה נוספת
- רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 348–367.
קישורים חיצוניים
- עבאס מוסאווי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ מידל איסט אינטרנשיונל, 8 בנובמבר 1991.
- ↑ עמרי אסנהיים, "צאלים: הטראומה של סיירת מטכ"ל", אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2012, עמוד 81.
- ↑ רונן ברגמן, "מדינת ישראל תעשה הכל", הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009, עמודים 348-367.
- ↑ אהרן קליין, הריגת מוסאווי: המסוקים ידו שבעה טילים, מ׳ שנמלט נורה במקלעים, חדשות, 17 בפברואר 1992
אמיר אורן, כך חטף נסראללה את ישראל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2003. - ↑ יוסי מלמן ודן רביב, "מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין", הוצאת ידיעות ספרים, 2012, עמודים 298-299.
- ^ 6.0 6.1 סדן סיים את הקניות בשוק, נכנס למכונית – ואז אירע הפיצוץ, חדשות, 8 במרץ 1992
עבאס מוסאווי39704074Q305952