נחלת אחים

נחלת אחים היא שכונה בירושלים, במרכז העיר החדשה, והיא מהמאוחרות שבשכונות הנחלאות. כיום היא כוללת גם שתי שכונות היסטוריות שנבנו בסמוך אליה בשנים שמיד לאחר הקמתה ומהוות הרחבה של שטחה: "נחלת יעקב" (1927) ו"זיכרון אחים" (1929). בצפונה גובלת השכונה המורחבת ברחוב בצלאל, במערבה ברחובות כפר ברעם ושדרות בן-צבי, בדרומה ברחוב נרקיס ובמזרחה ברחוב אוסישקין. נחלת אחים נמצאת בגובה כ-790 מטרים מעל פני הים, וסמוכות אליה השכונות נחלת ציון, נחלת צדוק, נווה בצלאל, שערי רחמים ושערי חסד.

השכונה נוסדה בשנת 1924 על ידי התימנים שעלו לירושלים בשנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמת טרשים בשיפולים המערביים של קו פרשת המים. שמה מסמל את שאיפת בוניה לחיי אחווה בנחלה זו. בין התורמים העיקריים לייסוד השכונה היה הרב נסים אלישר, שתרם חלקת אדמה שהייתה ברשותו כדי להנציח את בנו שנפטר בגיל צעיר, והיוזם העיקרי של השכונה היה הרב חיים שלמה עראקי, החתום על ייסוד השכונה יחד עם יעיש נדאף.

רוב רחובות השכונה, כרוב רחובות הנחלאות, נקראים על שם ערים ברחבי ישראל כגון צפת, ציפורי וטבריה.

רוב תושבי השכונה בשנותיה הראשונות היו אורפלים, יהודים יוצאי העיר אורפה שבמזרח טורקיה, יוצאי תימן וכורדיסטן. על כך מעידים בתי הכנסת של יוצאי אותן גלויות אשר פזורים ברחבי השכונה. בית הכנסת אור זרוע - לעדת המערבים, נחלת אחים. הוקם בשנת תרפ"ז (1926) על ידי הרב עמרם אבורביע, שכיהן כרב של נחלאות עד לשנת 1951. עיריית ירושלים הכריזה על בניין בית הכנסת אור זרוע כאתר מורשת לשימור.