שכונות חרדיות בירושלים

רחוב מאה שערים

קובץ:סוכות במאה שערים066.jpg

בתי אונגרין, שכונת לוויין של מאה שערים

שכונת אחווה

גבעת שאול

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

הכניסה לשכונת כרם אברהם

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן מתגורר רוב חרדי, רובן בצפון–מערב ירושלים.

האוכלוסייה בשכונות אלו, הנמצאות רובן ככולן במערב העיר, מוערכת ב-242,000 תושבים שהם 24% מכלל האוכלוסייה החרדית בישראל, כ-44% מהאוכלוסייה היהודית הכללית בירושלים כולה שעומדת על 564,100 תושבים.

בירושלים יש את ריכוז החרדים הגדול ביותר בישראל, כאשר שיעורם מכלל האוכלוסייה החרדית בארץ עומד על 24.2%

פילוח האוכלוסייה החרדית לפי שכונות

ב-16 שכונות ברחבי ירושלים יש רוב חרדי מוצק של 75% ומעלה: הבוכרים (96%), רוממה (95%), גאולה (94%), רמת שלמה (94%), מאה שערים (93%), סנהדריה (93%), בית ישראל (93%) שמואל הנביא (92%), מקור ברוך (89%), הר נוף (84%), מעלות דפנה (83%), נווה יעקב (82%), רמות (79%), בית וגן (78%), גבעת שאול (76%), רמות אשכול (75%).

רמות היא השכונה שבה מתגורר הריכוז הגבוה ביותר של חרדים במספרים מוחלטים, כאשר 40,100 מתוך 51,100 תושבי השכונה הם חרדים.

השכונות שאחריה ברשימה, עם לפחות 10 אלף תושבים חרדים (לפי סדר יורד)

• רוממה (25,900 תושבים חרדים מתוך 27,400 תושבים)
• נווה יעקב (21,700 מתוך 26,400)
• בית וגן (17,300 מתוך 22,200)
• הבוכרים (15,700 מתוך 16,300)
• הר נוף (13,700 מתוך 16,181)
• מאה שערים (11,500 מתוך 12,300)
• שמואל הנביא (10,900 מתוך 11,800)
• בית ישראל (10,400 מתוך 11,200)
• רמת שלמה (10,300 מתוך 10,900)

היישוב הישן

מאה שערים היא אחת השכונות החרדית הוותיקות בעיר. סביבה נוצרו שכונות חרדיות נוספות, בתחום שבין ברמת אשכול (צפון מזרח), סנהדריה מורחבת (צפון) ורוממה (צפון מערב, הכניסה לעיר). מרכזו המסחרי של אזור זה נחשב כיכר השבת שבמאה שערים. רחובות מרכזיים נוספים הם רחוב מלכי ישראל, שהוא רחובה הראשי של שכונת גאולה, ורחוב בר-אילן החוצה כמה שכונות חרדיות, ובנוגע לסגירתו בשבתות נערכו מאבקים.

אזור חרדי זה כולל את השכונות בית ישראל מצפון למאה שערים, שכונת בתי אונגרין, שהיא אחת השכונות המרכזיות של חסידויות תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק וחסידות סאטמר, וכן שכונת בתי נייטין. המעגל החיצוני יותר כולל שכונות חדשות יותר, כמו שכונת סנהדריה, קריית שומרי אמונים, קריית בעלז, קריית צאנז, עזרת תורה, שיכון חב"ד, זיכרון משה, תל ארזה, גבעת משה, אונסדורף וקריית מטרסדורף.

הקריות

ייחודן של הקריות על פני שכונות אחרות הוא השתייכותן לחסידות בודדת:

• קריית שומרי אמונים – נמצאת ליד שכונת מאה שערים ובה מוסדות חסידות שומרי אמונים וישיבה קטנה.
• קריית צאנז – גובלת בשיכון חב"ד ובעזרת תורה, מצפון לה נמצאת קריית בעלז. בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש בגין.
• קריית בעלז – משמשת את חסידי בעלז כמקום המגורים הראשי שלהם בירושלים, דרומית לקריית צאנז. מאחורי בתי השכונה ממוקם לו בית הכנסת ובית המדרש שמכונה "מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז".

עירוב

את הקריות והשכונות החרדיות סובב תחום שבת ארוך במיוחד שאורכו נמדד מבית מדרש מרכזי של חסידות מסוימת, את תחומי השבת מורכבים מכמה וכמה תחומי עירוב. את קריית בעלז סובב עירוב השבת הנמדד מבית המדרש המרכזי של חסידות בעלז בקריה. הכניסות לשכונות החרדים בירושלים נסגרות על ידי מחסומי משטרה בשבתות ובחגים, בכפוף לחוק עזר עירוני המונע נסיעה ברחובות מסוימים בשבתות וחגים.

הפגנות בתחום החרדי

ערך מורחב – מאבקי השבת בירושלים

לעיתים קרובות בעת הפגנות, מחאות ועצרות משמש התחום החרדי להבערת האזור, אולם לא כל האזורים נסגרים לתנועה או מוצתים אך רבים נמנעים מלבקר באותם מקומות והשכונות, השכונות שבדרך כלל מובערות הן גאולה ומאה שערים, בעוד שכיכר השבת המרכז המסחרי של הציבור החרדי בירושלים מובער ראשון בדרך כלל מכוונתם של המפגינים להפריע לחיי המסחר בשכונות ולעורר את זעמה של המשטרה, רוב מקרים אלו קורים על ידי "שבאבניקים" שהם כינוי לנערים משועממים שאינם עובדים ומפריעים לסדר היום בציבור החרדי.

רבים מהאירועים של הצתות הרחוב בתחום החרדי ומה שמביא לסגירת הרחוב מתרחשים לאחר הפגנות, כשחרדים נעצרים ומובאים למשטרה ולבית המשפט, רבים מהציבור החרדי שאינו מכיר במדינת ישראל כמו בני היישוב הישן רואים בכך כמעשה חמור אך אינם עושים דבר, קיימים מקרים רבים של הצתות של נוער שוליים שמקורב יותר בפעילותו לשאבבניקים.

אזור הר נוף וגבעת שאול

השכונות גבעת שאול והר נוף מרכיבות אזור חרדי נוסף בעל חשיבות תורנית וחשיבות תעשייתית. עם זאת בשכונות אלו עדיין נותר מיעוט דתי לאומי משמעותי. הרחוב הראשי בגבעת שאול, רחוב כנפי נשרים, מכיל בתי-עסק רבים, חברות הייטק ומספר משרדים ממשלתיים, וממוקמת בו אחת מהמאפיות הגדולות בישראל - מאפיית אנג'ל. ברחוב בית דפוס הסמוך נמצאת מאפייה נוספת מהגדולות בארץ - מאפיית ברמן. הר המנוחות, בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים, נמצא בקצה הצפון-מערבי של השכונה, סמוך לכניסה לעיר.

שכונות קטנות

בנוסף לגושי שכונות הגדולים, ישנן שכונות חרדיות בודדות כגון שערי חסד ובתי ברוידא ובתי ראנד שבנחלאות. בשכונות אלה, בדרך כלל מונעים כניסת רכבים לתוך השכונה עצמה בשבת, למרות שרכבים מסתובבים באזור.

לקריאה נוספת

• יוסף שלהב ומנחם פרידמן, התפשטות תוך הסתגרות: הקהילה החרדית בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1985 תשמ"ה
• יוסף שלהב, עיירה בכרך – גאוגרפיה של התבדלות והשלמה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1991
• שלומית פלינט, בין הפרט לקהילה: דפוסי מגורים של אוכלוסייה חרדית בירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2014

קישורים חיצוניים

• נטע סלע, "ירושלים צריכה להיות חרדית", באתר ynet, 24 במאי 2006
• קובי נחשוני, מחו על ההפרדה במאה שערים: "כאן לא טהרן", באתר ynet, 29 בספטמבר 2010

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36816694שכונות חרדיות בירושלים