הר חומה
 | |
| אחד מרחובותיה הראשיים של השכונה | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | חומת שמואל |
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1997 |
| על שם | שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל |
| שטח | 39 קמ"ר |
| אוכלוסייה | 23,900 (2,018) |
| שכונות נוספות בירושלים | |
הר חומה (או בשמה הרשמי חומת שמואל) היא שכונה בדרום־מזרח ירושלים שנוסדה בשנת 1997. השכונה קרויה על שמו של שמואל מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים מטעם סיעת המפד"ל, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1996. לפי נתוני עיריית ירושלים, בשנת 2018 התגוררו בשכונה כ-23,900 תושבים[1].
יושב ראש המינהל הקהילתי הוא שלמה גולברי.
גאוגרפיה
השכונה שוכנת על הר בדרום-מזרח העיר. מצפון לה שוכנים הכפרים אום טובא וצור באהר ואדמות קיבוץ רמת רחל. ממערב לשכונה נמצא מתחם גבעת הארבעה ומנזר מר אליאס. מדרום וממזרח לשכונה הוקם עוטף ירושלים, וכך מהווה השכונה את הגבול הדרום-מזרחי של העיר. בשל גובהה, צופה השכונה על מדבר יהודה וההרודיון, שיא גובהה 690 מטר מעל פני הים, בשכונה יורד פחות שלג משיורד בשאר ירושלים, בשל סמיכותה למדבר יהודה.
היסטוריה
בשנות ה-40 של המאה ה-20 קנתה קבוצת יהודים 130 דונם במקום, הנקרא בערבית ג'בל אבו גנים (جبل أبو غنيم). לאחר הרכישה ייערה קק"ל את ההר. במהלך מלחמת העצמאות כבשו את ההר כוחות החלוץ של לוחמי "האחים המוסלמים" שהגיעו ממצרים ונעו לכיוון ירושלים. בשלהי 1948 הועבר המקום לידי הלגיון הירדני. מקור שמה של השכונה, הר חומה, נובע ממבנה שהוקם על חורבות כנסייה ביזנטית ששכנה במקום. לוחמי הפלמ"ח אשר ישבו ברמת רחל ונלחמו מול הלגיון, דימו את קיר המבנה מאחוריו התבצרו הירדנים- כחומה, ומכאן שם ההר. לאחר המלחמה לא איפשרו הירדנים את כריתת היער, בניגוד למקומות אחרים שכבשו, בהם נכרתו יערות קק"ל.
לאחר כיבוש ירושלים על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים, הוקמה רשות[דרושה הבהרה] שתפקידה היה לקנות את אדמות ההר מערבים, תוך כדי עיבוי היער על ידי קק"ל. כבר בשנות ה-80 נעשה ניסוי ליישב את ההר, אלא שאז התנגדו לכך ארגונים ירוקים, בטענה שהאזור הוגדר "כחגורה הירוקה" סביב ירושלים[דרוש מקור]. בשנת 1979, הוצע להקים במקום אצטדיון כדורגל, לאחר שתוכנית להקמת אצטדיון וקריית ספורט לאומית על "רכס שועפאט" (בשטח בו הוקמה לאחר מכן שכונת "רמת שלמה") בוטלה בלחץ המפלגות החרדיות[2]. ב-1989 שוב הציע יצחק חיים פרץ להקים במקום אצטדיון במקום אצטדיון טדי במלחה שלהקמתו התנגד[3].
ב-1992 פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים ערביות. בעלי הקרקע היהודים - חברת הכשרת היישוב, חברת מקור ואחרים, עתרו לבג"ץ נגד צו זה (בג"ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-1995, בזמן ממשלת רבין, תוכננה השכונה, אך הבניה לא החלה מסיבות פוליטיות: המפלגה הדמוקרטית הערבית הביעה אי אמון בממשלה. מחנה הימין, בשל רצונו להכשיל את הסכמי אוסלו, הודיע שיתמוך בהצעה כדי להפיל את הממשלה. כיוון שבמציאות שנוצרה לממשלה לא היה רוב בכנסת, ויתר רבין על הקמת השכונה. פייסל חוסייני, השר הממונה על ירושלים מטעם הרשות הפלסטינית, אמר כי בנייה בהר תיחשב לקאזוס בלי.
בניית השכונה החלה בשנת 1997, בזמן ממשלת נתניהו, וגרמה לסערה בקרב האופוזיציה וחלק ממחנה השמאל, בטענה שבניית שכונה יהודית נוספת במזרח ירושלים תעורר אלימות פלסטינית בעיר. למרות המחאות, החלה בניית השכונה במרץ, והסערה שככה[4].
בשנת 1996, חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם המפד"ל וסגן ראש העירייה, שמואל מאיר, נהרג בתאונת דרכים. על אף שכבר יצאו המכרזים לבניית המקום, ראש העיר דאז, אהוד אולמרט, ביקש לקרוא לשכונה על שמו של חבר העירייה שדחף להקמתה של השכונה, וכיום שמה הרשמי הוא חומת שמואל.
היבטים פוליטיים
כשכונות גילה, רמות אלון ופסגת זאב גם חומת שמואל הוקמה מעבר לקו הירוק, באזור בירושלים שהוחל עליו החוק הישראלי באמצעות צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1) לאחר מלחמת ששת הימים.
לאחר ועידת אנאפוליס, טענו הפלסטינים כי הבנייה בשכונה מהווה הפרה של התחייבויות ממשלת ישראל להפסקת הבנייה בהתנחלויות, אולם שרת החוץ ציפי לבני הבהירה כי ישראל רואה בחומת שמואל שכונה ירושלמית ולכן הבנייה בה תמשך. הרחבת השכונה זכתה לתמיכה גם בקרב שרי מפלגת קדימה ונשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש לא הביע את התנגדותו הפומבית לבנייה עתידית בחומת שמואל. יחד עם זאת, מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס הפעילה מיוזמתה לחצים על ממשלת אולמרט לדחות את הבנייה העתידית המתוכננת בשכונה[5], כפי שתבע יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. הבנייה בשכונה נמשכה, אך מדי פעם ממשלת ישראל הפעילה הקפאות זמניות במכרזי בנייה בשכונה.[6][7]
תחבורה
הכניסה הראשית לשכונה היא דרך "שדרות שמואל מאיר", מכיוון דרך חברון. מהר חומה יוצא כביש להרודיון שמחבר את יישובי מזרח גוש עציון לירושלים. כמו כן ישנו כביש היוצא לדרך חברון דרך מנזר מר אליאס. עקב המספר הגובה של יחידות דיור לדונם קרקע, השכונה סובלת ממצוקת חניה ובעיית פקקים בשעות העומס[8]. הבעיה נפתרה על ידי בניית מערך רמזורים בכניסה לשכונה.
חינוך
בשכונה שמונה בתי ספר יסודיים, מתוכם שניים שייכים לזרם הממלכתי, שניים לזרם החרדי וארבעה שייכים לזרם הממלכתי דתי. בשכונה תלמוד תורה למשל "יסדת עוז" ו-"ארץ המוריה" ובית הספר לבנות "ארץ המוריה". בשנת 2019 הוקמה חטיבה ממלכתית כשכל שאר תלמידי חטיבות הביניים, התיכונים והחינוך המיוחד לומדים מחוץ לשכונה.
בשכונה פועלות שלוש תנועות נוער דתיות: בני עקיבא, עזרא ואריאל, וכן תנועות חילוניות: בית"ר, מד"צים, הנוער העובד והלומד והצופים. בסוף שנת 2013 נפתח בשכונה שבט חדש של צופים והוא משויך להנהגת ירושלים. בנוסף הוקמה בשכונה בשנת תשע"ז סניף של תנועת הילדים "עוז", שפונה אל הילדים הדתיים בכיתות א' וב'. תנועות הנוער בשכונה סובלות ממחסור במבנים, וחלק גדול מן הפעולות נעשה תחת כיפת השמיים.
באלול תשע"ז הושלם בכניסה לשכונה בנייתו של בניין חדש לישיבת הר המור שעברה לקמפוס חדש וגדול ממשכנה הזמני הקודם בקריית יובל. במקום הוקמה "מינהלת" שתפקידה לדאוג לאינטרסים של התושבים.
בתי כנסת
בשכונה קיים מחסור בבתי כנסת ביחס לאוכלוסייה הדתית לאומית הגדולה הגרה בה.[דרוש מקור] העירייה טוענת כי קבלני בניני המגורים אחראים לבניית בתי הכנסת, לעומת הקבלנים הטוענים כי הדבר הוא באחריות העירייה, מה גם שהעירייה לא הקציבה שטח לבתי הכנסת. התושבים הקימו בתי כנסת זמניים בחניוני בניני השכונה, בלובי הכניסה לבנין ובגני ילדים, עד שימצא פתרון[9]. בשנת 2014 החלו בבניית בית כנסת גדול בכניסה לשכונה. בית הכנסת כולל קומות רבות, ואת הקומה העליונה, תכסה כיפה גדולה ועגולה. מאז, נבנו עוד מספר בתי כנסת, וחלקם נמצאים בתהליכי תכנון ובנייה.
גבעת הארבעה
הגבעה הסמוכה לשכונת חומת שמואל נקראת גבעת הארבעה, על שם ארבעה אנשים שנהרגו ברמת רחל בשנת 1956, מירי צלפים ירדנים שישבו על גבעה זו.
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר חומה |
קישורים חיצוניים
- אתר מינהל קהילתי חומת שמואל
- חומת שמואל - הר חומה באתר עיריית ירושלים
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על שכונת הר חומה, באתר 'חלון אחורי', 30.4.2014
הערות שוליים
- ^ מיכל קורח, מאיה חושן, על נתונייך ירושלים 2020: מצב קיים ומגמות שינוי, באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות
- ^ האיצטדיון בירושלים יוקם בהר החומה בעוד מספר שנים, דבר, 29 בנובמבר 1979
- ^ אריה בנדר, הרב פרץ קורא לעיריית ירושלים: הקימו את אצטדיון במקום אחר, מעריב, 12 בינואר 1989
- ^ נעה ווסרמן , חומה נוספת בירושלים: בנימין נתניהו אינו הראשון שהכריז כי יבנה את ההר, וטרם פרע את השטר. קדמו לו לפחות שלושה ראשי ממשלה, באתר גלובס, 26 בפברואר 1997
- ^ רייס מזהירה: "בנייה בגדה תפגע במו"מ", באתר nrg, 7 בדצמבר 2007
- ^ נדב שרגאי, שוב הקפאת בנייה ‘מדינית’ בירושלים – הפעם בהר חומה שכבר הוקפאה בעבר, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה
- ^ רועי ינובסקי ואיתמר אייכנר, "הוקפאה תוכנית לבניית 1,500 יחידות דיור בהר חומה", באתר ynet, 25 במרץ 2015
- ^ טל נתנאל-נוריאל ושלומי הלר, המחדל העצום בהר חומה: תושבים בשכונה דיווחו על פקקים בלתי נגמרים, באתר כל העיר, 11 בדצמבר 2018
עדיאל סטולר, חסימות ודוחות: מצוקת החניה בהר חומה עולה מדרגה, באתר כל העיר, 25 בפברואר 2019 - ^ עידית ליבנה, הר חומה: מה עושים כשאין בתי כנסת? מתפללים בגני הילדים, באתר nrg, 30 ביוני 2009
31290950הר חומה