בתי מונקאטש
בתי מונקאטש (מונקאץ') היא שכונה חרדית זעירה בירושלים, הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות.
שכונת בתי מונקטש הוקמה על ידי חסידים מהעיירה מונקאץ' הנמצאת כיום באוקראינה ובאותה עת שכנה בתחום הונגריה.
היסטוריה
חסידות מונקאטש העמידה שושלת רבנים ששמם יצא לפניהם בעולם היהודי וידועים כמתנגדים חריפים לתנועה הציונית.
האדמו"ר השני של החסידות רבי צבי הירש שפירא (1850–1913) ייסד את כולל מונקאטש ועשרה הגלילות ובזמנו עלו חסידים ממונקאטש לארץ ישראל. תחילה נתמכו החסידים במסגרת צדקת רבי מאיר בעל הנס שבירושלים אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה פרשו יוצאי מונקאטש והקימו את כולל מונקאטש ונשיאו - רבי צבי הירש שפירא.
עם פטירתו של רבי צבי הירש עלה על כיסא החסידות בנו רבי חיים אלעזר שפירא (1871–1937). בזמן כהונתו כאדמו"ר יסד שכונה בירושלים עבור אנשי הכולל, הידועה בשם בתי מונקאטש.
ב-12 במאי 1914 דיווח העיתון מוריה על שליחים של החסידות שהגיעו לירושלים:
לבנות בתים וגנות לבני הכולל ממונקאטש מטעם הנשיא של הכולל הרה"ג (הרב הגאון) רבי חיים אלעזר שפירא... לקנות מגרש קרקע בעד הכולל ולבנות עליו בתים לבני הכולל, באופן שלפני כל בית תהי גם גינת ירק בשביל בעל הבית. על הדבר הזה צריך לשמוח והוא יביא תועלת רבה וברכה בעירנו...[1]
מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה שנה טרפה את הקלפים. למרות שהשטח אכן נרכש בשנת 1914 החלה הבניה רק בשנת 1930 עם ביקורו היחיד בארץ של הרב חיים אלעזר שפירא, כאשר בא לבקר את ה"סבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. מסעו של הרב זכה לתהודה בציבור. במהלך הביקור עבר הרב בארץ לאורכה ולרוחבה וביקר במקומות הקדושים. גולת הכותרת של הביקור הייתה המפגש עם רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, מספר הסופר חיים באר בספרו עת הזמיר:
... ביום הרביעי לשהייתה של פמליית האדמו"ר בירושלים הגיעה הנסיעה לשיאה. בלילה ההוא אור לפסח השני, חג הגאולה ממצרים, לאחר תפילת ערבית, נכנס הרבי אל חדרו של החכם אלפנדרי שבשכונת רוחמה. הישיש צהוב הפנים היה מוטל על מיטתו והעלה העשן, ואף כיבד את אורחו בסיגריה. הרבי התיישב בסמוך למיטתו וביקש להשאירם לבדם... הנוכחים שיצאו באי רצון, הקשיבו מן החלונות ומן החרכים, לשיחה רבת המתיחות, שבה ביקש מנהיגם של קנאי הונגריה, השוטם את הציונות, לכפות על חכם הספרדים שיכריז על ביאת הגואל..."
האדמו"ר עצמו הוא שחתם על ספר תקנות השכונה. בתקנות משתקפת השקפת העולם של החסידות. תושבי השכונה מחויבים לשלוח את ילדיהם לבית ספר חרדי בלבד ומחויבים לקוד לבוש המתאים למסורת החרדית ונאסר עליהם לגלח את זקנם ואת הפאות. תקנות אחרות מתייחסות לבית הכנסת שנמצא בשכונה, לפי תקנות אלו כל אדם הלומד בכולל מחויב להתפלל בבית הכנסת השכונתי לפחות פעם בשבוע בימי חול ופעמיים בחודשיים להתפלל בשבת.
מבנה השכונה
תחילה נתכוונו אנשי החסידות לבנות על כל המגרש שיועד לשכונה אך בהיעדר משאבים נבנו בסך הכל שלושה בנינים העומדים עד היום.
במרכז השכונה עומד "בית המדרש תפארת צבי" (על שם רבי צבי הירש שפירא) הנמצא ברחוב הנצי"ב.
בית הכנסת, ובית מגורים ובו שמונה דירות הניצב בפינת הרחובות שומרון ומסילת ישרים.
השכונה בנויה בתבנית של שכונות הכוללים שנבנו בירושלים בסוף התקופה העות'מאנית - בדומה לשכונת בתי אונגרין שנבנו בשנת 1891 ושכונת כנסת ישראל השוכנת בסמוך ונבנתה בשנת 1902. שלושת המבנים הוקמו סביב חצר פנימית מלבנית. בית המגורים בנוי במתכונת בתי רכבת דו קומתיים. בתים אלו הם רצף של יחידות מגורים הצמודות זו לזו. בכל יחידת מגורים הוביל חדר כניסה (הול) למטבח ושירותים וזוג חדרי שינה. ליחידות המגורים בקומה העליונה מוביל גרם מדרגות חיצוני ממנו נמתחת מרפסת ארוכה העוברת לאורך החזית ומחברת את כל הכניסות שלאורכה.
ברבות השנים הוסיפו הדיירים תוספות בניה מאולתרות על מנת להקל על הצפיפות - כפי שקרה בשכונות כוללים אחרות בירושלים.
על הכולל מציינת כתובת כדלקמן:
כולל תפארת צבי לצדקת רמע"נ (רבי מאיר בעל נס) לעדת מונקאטש ועשרה גלילות בנשיאות כ"ק (כבוד קדושת) אדמו"ר הגה"צ (הגאון הצדיק) רבי משה יודא רבינוביץ שליט"א אב"ד (אב בית דין) ק"ק (קהילת קודש) מונקאטש נוסדה על ידי הגה"ק בעל 'דרכי תשובה' (הכוונה לרב צבי הירש שפירא) ובנו הגה"ק בעל 'מנחת אליעזר' זיע"א (זכותם יגן עלינו אמן)
כיום משמש רבי משה יהודה ליב רבינוביץ, האדמו"ר ממונקאטש, כנשיא הכבוד של הכולל וכן של השלוחה "כולל מנחת אלעזר דחסידי מונקאטש" הנמצאת ברחוב יואל בשכונת מאה שערים.
גלריה
-
בית הכנסת מונקאטש -
בית הכנסת בתי מונקאטש -
בית מגורים בשכונת בתי מונקאטש -
בית מגורים בשכונת בתי מונקאטש -
בית הכנסת בתי מונקאטש -
בתי מונקטש, בית בודד -
בית כולל דו קומתי, בתי מונקטש
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי מונקאטש |
הערות שוליים
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |