המושבה היוונית

המושבה היוונית היא שכונה באזור עמק רפאים בדרום ירושלים, דרומית למושבה הגרמנית. הרחוב הגובל בין שתי השכונות הוא רחוב רחל אמנו. ממזרח תוחם אותה רחוב עמק רפאים וממערב רחוב אלעזר המודעי ושכונת קטמון. רחובה הראשי הוא רחוב יהושע בן נון (לשעבר אפתימיוס) המקביל לרחוב עמק רפאים.

היסטוריה

השכונה נוסדה ב-1900 על ידי בני העדה היוונית-אורתודוקסית שחיפשו מענה לצפיפות המגורים שלהם ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, שם חיו סביב מתחם הפטריארכיה היוונית, ותוכננה בדגם של רשת רחובות מקבילים וניצבים זה לה. בני הקהילה היוונית הוזמנו להשתתף בהגרלת חלקות אדמה, והמשפחות שזכו בהגרלה התחייבו לממן ולדאוג לביצוע הבנייה. השכונה התפתחה במיוחד בשנות ה-20 וה-30, כאשר לארץ ישראל הגיעו מהגרים יוונים אורתודוקסים רבים שגורשו מטורקיה. בשכונה גרו גם משפחות ערביות וארמניות וכן משפחות של פקידים וקציני צבא בריטיים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 מצאו רוב תושבי המושבה מקלט במנזרי העיר העתיקה. עם שוך הקרבות בנובמבר אותה שנה, לא יכלו הבורחים לחזור, עקב חלוקת העיר בין ירדן וישראל. רבים מאלה שמצאו עצמם בירושלים הירדנית היגרו אל מעבר לים ולא חזרו. המושבה הפכה לשכונה ישראלית, ואוכלסה במהירות בעולים חדשים אשר לא שמרו על הסדר והטיפוח שהשכונה הייתה בנויה בהם. תוספות מאולתרות קלקלו את צורתם של הבתים ויש גם עדויות לביזה והרס מכוונים שנעשו. חלקים גדולים של השכונה הפכו למשכנות עוני.

מספר זעום של משפחות יווניות נותר במושבה במהלך המלחמה ולאחריה, אך רק לאחר 1967 חודשה הפעילות החברתית והתרבותית במועדון היווני שברחוב יהושע בן נון 8 שבמרכז השכונה. המועדון עבר שיפוץ והחייאה מחדש בתחילת שנות ה-80 בידי התושבים שנשארו במקום, ובידי אלה שחזרו מהעיר העתיקה. כיום נמצא המועדון תחת חסות ממשלת יוון ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בתרבות יוון, כמו לימוד השפה היוונית וריקודים יווניים. בשנים 1984–2014 שימש הארכאולוג ד"ר וסיליוס צפיריס כנשיא הקהילה.

בתים רבים מן השכונה המקורית לא נשמרו או שנעשתה בהם תוספת בנייה שלא תמיד היטיבה עם חזותם האסתטית. עם זאת במשך השנים עלתה קרנה של השכונה וניתנה תשומת לב לערכם המיוחד של הבתים, בדומה לתהליך שעברה בקעה הסמוכה. בעקבות כך הפכה המושבה היוונית לשכונה השנייה ביוקרתה בירושלים (אחרי טלביה), והיא נחשבת לשכונה מטופחת במיוחד ובעלת ייחוד. בחלקה הפונה לרחוב עמק רפאים נפתחו חנויות, מסעדות ובתי קפה ובהם קפה הלל בו התרחש פיגוע התאבדות ב-2003.

בתים בעלי ערך ארכיטקטוני

בית ד"ר פוטיוס אפקלידס (רח' רחל אמנו 3 פינת רח' בן נון) - נבנה על ידי אדריכל ספירוס חורי. שופץ ב-2000 על ידי אדריכל ד"ר איליאס מסינס.
בית ח'רופה (רח' בן נון 10)
בית יואנידיס ("הבית הלבן", רח' עמק רפאים 56)
מועדון הקהילה היוונית (רחוב בן נון 8)