משבר איראן – ארצות הברית (2026)
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | ||||||||||||||||||
| קבוצת התקיפה 3 (אנ') בראשות נושאת המטוסים אברהם לינקולן בים הערבי, 6 בפברואר 2026 | ||||||||||||||||||
| מערכה: זירת איראן במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
| קרב לפני | המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין באיראן | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | המזרח התיכון | |||||||||||||||||
| עילה | טבח המפגינים באיראן, האיום האיראני | |||||||||||||||||
| תוצאה | תחילת מבצע שאגת הארי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
בתחילת 2026 גברה המתיחות בין ארצות הברית לאיראן והתפתחה לכדי משבר דיפלומטי ועימות צבאי, ששיאו במבצע שאגת הארי – תקיפת איראן בידי ארצות הברית וישראל. המשבר התפתח על רקע העימות הישיר בין שלוש המדינות ביוני 2025 וטענות בארצות הברית ובישראל שהמשטר האיראני פועל לשקם את פרויקט הגרעין שלו ולהעצים יכולותיו בתחום הטילים הבליסטיים. הוא הפך למשבר דיפלומטי גלוי המלווה באיומים בנקיטת פעולה צבאית לאחר ההפגנות באיראן בינואר 2026 והטבח שביצע המשטר האיראני במפגינים.
כחלק מהמשבר התקיים בינואר ובפברואר 2026 משא ומתן בין המדינות שעסק באיום האיראני והתמקד בעיקר בנושאי תוכנית הגרעין, תוכנית הטילים הבליסטיים, ותוכנית השלוחים של איראן. המבצע הצבאי החל לפני שהסתיימו המגעים הדיפלומטיים.
רקע
האיום האיראני
בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה איראן לקדם תוכנית גרעין, שבארצות הברית ובמדינות מערביות אחרות רואים בה איום. בעקבות זאת, חתמו מעצמות העולם ואיראן ב-2015 על הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית, שבו התחייבה איראן לאפשר פיקוח על תוכנית הגרעין שלה ולעכב אותה למשך 15 שנים, בתמורה להסרת הסנקציות הבין-לאומיות עליה. לאחר פרישת ארצות הברית מההסכם ב-2018 והחזרת הסנקציות האיצה איראן את ההתחמשות הגרעינית שלה.[1][2][3] בשנת 2021 הצליחה איראן להעשיר אורניום לרמה של 60%,[4] רמה שאינה משרתת שימושים אזרחיים,[5][6] והגדילה את הכמויות שצברה.
.png)
במקביל, איראן פיתחה תוכנית טילים בליסטיים, שהייתה לגדולה ביותר במזרח התיכון ושימשה רכיב מרכזי באסטרטגיה הצבאית שלה.[7] הטילים הבליסטיים שפיתחה כחלק מתוכנית זו שימשו כגורם מרתיע, אשר איפשר לה להקים כוחות פרוקסי ברחבי האזור,[8] לקזז את העליונות הצבאית של יריבותיה, ולשדרג את חיל האוויר שלה.[9][10] המדינה אימצה גישה של "הרתעה באמצעות ענישה" כדי להדוף איומים מצד ערב הסעודית, ישראל וארצות הברית,[9][8] לדברי גורם איראני, כל מדינות אירופה נמצאות בטווח.[7] טילים שיוצרו בתוכנית זו שימשו את איראן על מנת לתקוף את ישראל באפריל 2024,[11] באוקטובר 2024,[12] וביוני 2025.[13]
איום איראני נוסף הוא ציר השלוחים של הרפובליקה,[14] הכולל ארגוני טרור להם היא מספקת אמצעי לחימה ותחמושת,[15] ובכך יוצרת ברית צבאית־פוליטית המובלת על ידה ומשלבת מיליציות כמו חזבאללה,[16][17][18] החות'ים, וחדר המבצעים הפלסטיני בראשות חמאס.[19] ארגונים אלו מחזיקים ביכולות התקפיות כנגד אויבי הרפובליקה האסלאמית,[20] ומאפשרים לאיראן הגמוניה אזורית.[21]
המשבר מתרחש כחצי שנה לאחר סכסוך צבאי קודם בין ישראל וארצות הברית לבין איראן, מבצע עם כלביא, במסגרתו פגעה הראשונה ביכולות הצבאיות, הבליסטיות והגרעיניות של איראן, חיסלה בכירים בכוחות המזוינים ובתוכנית הגרעין שלה,[22] והשנייה השמידה מתקני גרעין איראניים משמעותיים.[23]
המחאות
ערכים מורחבים – ההפגנות באיראן (2025–2026), טבח המפגינים באיראן (2026)
בסוף דצמבר 2025 החלה באיראן שורת מחאות נרחבת. הן פרצו בעקבות המשבר הכלכלי באיראן, ובפרט עקב האינפלציה הגבוהה במדינה ויוקר המחיה המאמיר.[24] עם זאת, בהמשך הפכו המחאות להתנגדות אקטיבית למשטר האייתוללות במדינה בראשותו של המנהיג העליון עלי ח'אמנאי, ומפגינים אף קראו בגלוי להפלתו.[25]
לאור המצב, ובעקבות מקרים אחרים בהם ביצע המשטר האיראני מעשי טבח באזרחיו שהפגינו כנגדו, איים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על המשטר, ואמר שאם יתבצע רצח חסר הבחנה כלפי מוחים מדינתו תבוא לעזרתם.[26] אף על פי כן, איראן ביצעה לכל אורך ההפגנות וביתר שאת מאז 8 בינואר טבח נרחב במפגינים, בו נרצחו על פי ההערכות, בין 2,435 ל-20,000 אזרחים עד 13 בינואר.[27][28]
במקביל למעשי הטבח, חסמו השלטונות את האינטרנט במדינה, ובכך הצליחו לעצור חלקית את שטף הסרטונים שתיעדו את מעשי הטבח באיראן והופצו באינטרנט.[29] מוחים באיראן קראו לארצות הברית ולישראל לסייע להם בהפלת השלטון במדינתם, ואישים שונים דרשו מטראמפ לקיים את הבטחתו לעם האיראני, ולתקוף צבאית את הרפובליקה האסלאמית.
המשבר
הסלמה
בעקבות הטבח שביצע המשטר האיראני במפגינים הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-13 בינואר כי "הסיוע בדרך".[30] ארצות הברית תכננה לצאת למתקפה נגד המשטר האיראני.[31] כנגד זאת איימה איראן כי אם תותקף על ידי ארצות הברית, היא תתקוף את ישראל,[32] ושיגרה איומים למדינות סביבה כי תתקוף בשטחן אם יאפשרו שימוש בו עבור ההתקפה האמריקנית.[33]
לקראת המתקפה המתוכננת פורסם בתקשורת העולמית מידע רב וסותר המצביע על רמות משתנות של נכונות מצד ארצות הברית וישראל לסייע צבאית למפגינים באיראן. על פי הערכות, ועל פי הסנאטור לינדזי גרהאם המקורב לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, כלל הדיווחים או חלקם היו חלק ממהלך הונאה שנועד להטעות את איראן לחשוב שהמדינות לא מתכוונות לתקוף אותה, או לכל הפחות להטעות אותה בקשר לעיתוי המתקפה.[31][34][35] כך, בשבוע שלפני המתקפה המתוכננת, במענה לשאלת עיתונאי האם יורה על ביצוע תקיפה כזו, ענה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי "נאמר לנו שההרג באיראן נעצר, אין יותר הוצאות להורג".[36] דווח גם כי טורקיה, ערב הסעודית, קטר, עומאן, מצרים ואף ישראל ניסו להניא את טראמפ מכוונתו לתקוף באיראן.[37][38] מסרים סותרים בנוגע לכוונת ארצות הברית פורסמו עד היציאה למתקפה עצמה.
באשר לכוונת ישראל לתקוף, דווח בוושינגטון פוסט כי ערב המחאות העבירו מדינת ישראל ואיראן מסרים הדדיים דרך רוסיה על פיהם אף אחת מהן לא תצא למתקפת מנע נגד המדינה האחרת.[39] גורמים במערכת הביטחון הישראלית פרסמו לתקשורת שהמדינה לא תהיה מעורבת בפעולה אמריקאית באיראן באם תתרחש.[40] דובר צה"ל אפי דפרין פרסם ציוץ בטוויטר בו כתב שהמחאות באיראן הן עניין פנימי.[41]
התקיפה האמריקאית תוכננה לצאת לדרך בלילה שבין 14–15 בינואר. לקראתה סגרה הרפובליקה האסלאמית את המרחב האווירי שלה,[42] אולם בבוקר פתחה אותו מחדש, לאחר שזו לא בוצעה.[43] היא בוטלה בהוראת דונלד טראמפ, בעקבות הודעה שקיבל משר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, שבה נכתב כי הרפובליקה האסלאמית ביטלה 800 הוצאות להורג של מפגינים.[44] בהמשך פורסם כי ארצות הברית מורידה את רמת הכוננות בבסיסיה באזור,[45] בעקבות הצלחת מאמצים דיפלומטיים. מאמצים אלו, שביטלו את המתקפה המתוכננת, סללו את הדרך למשא ומתן ישיר בין המדינות שהתקיים בחודש שלאחר מכן.
משא ומתן
לאחר ביטול התקיפה המתוכננת הראשונה וההודעה כי היא בוטלה בעקבות ביטול 800 הוצאות להורג של מפגינים,[44] החלו ארצות הברית ואיראן לקיים משא ומתן ביניהן שמטרתו למנוע תקיפה. הוא עסק בעיקר בנושאים הקשורים לאיומים האיראניים על האזור, ובעיקר בתוכנית הגרעין של איראן, בתוכנית הטילים הבליסטיים שלה ובציר השלוחים שלה. דווח כי טראמפ מעוניין להמשיך במשא ומתן זה ולא לתקוף.[46] השיחות התקיימו במסקט, עומאן בסבב הראשון[47] והמשיכו לז'נבה, שווייץ, בסבב השני. הן הסתיימו ב-17 בפברואר, ללא פריצת דרך משמעותית.[48] ארבעה ימים קודם לכן הציב נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אולטימטום לאיראן כי אם עד 13 במרץ לא יושג הסכם יהיו לכך "השלכות טראומטיות",[49] וביום זה איים המנהיג העליון של איראן עלי ח'אמנאי כי מדינתו תטביע את נושאות המטוסים האמריקאיות שנשלחו לאזור.[48]
כל אותה עת בנתה ארצות הברית את כוחה הצבאי במזרח התיכון והתכוננה לקראת מבצע צבאי נגד המשטר האיראני. פיקוד מרכז האמריקאי הציב במפרץ הפרסי, בים הערבי, בים סוף ובמזרח הים התיכון נושאות מטוסים, ספינות מלחמה ומשחתות רבות,[50] חימש את בסיסיו במרחב במאות מטוסי תדלוק ומטוסי תקיפה,[51] התכונן יחד עם צבא הגנה לישראל להגנה לאחר פעולה צבאית משותפת וחימש סוללות הגנה אווירית במטרה להיערך להגנה על הציר הסוני ועל ישראל לאחר התקיפה.
איראן מכינה את הכוחות המזוינים שלה להתקפה, והפעילה במפרץ הפרסי, במצר הורמוז ובמפרץ עומאן את נושאת המסוקים שהיד מהדאווי יחד עם ספינות מלחמה שלה,[50] כלי טיס בלתי מאוישים וככל הנראה גם צוללות.[50] אלו ביצעו תרגילים צבאיים במצר הורמוז, אשר במהלך אחד מהם אף חסמו אותו.[52] כמו כן הוצבו אוניות צבאיות מול חופי תימן שבשליטת החות'ים, הסמוכים למצר באב אל-מנדב מתוך ים סוף.[50] הרפובליקה ביצעה במהלך תקופת ההמתנה פעילויות הקשורות למערך הטילים הבליסטיים שלה, כהכנה למלחמה ולתקיפת אויבותיה.[53] ציר השלוחים של איראן ברחבי המזרח התיכון מכין עצמו לעימות פוטנציאלי נגד מדינת ישראל, כולל חזבאללה, שנערך בסיוע קצינים איראניים שנשלחו לאזור,[54] המיליציות הפרו-איראניות בעיראק,[55] שקראו ללוחמיהם להתכונן לעימות, והחות'ים, אשר מזיזים מחסני טילים וכטב"מים ונערכים לירי לעבר ישראל, לתקיפת כוחות ארצות הברית באזור ולחידוש המצור על ים סוף.[56]
ב-3 בפברואר התקרבו כלי שיט של משמרות המהפכה למכלית נפט השטה תחת דגל ארצות הברית במפרץ הפרסי, והורו לה לדומם מנועים ולהיערך לגרירתה על ידם. זו נמלטה מהמקום. בים הערבי התקרב כלי טיס בלתי מאויש לנושאת המטוסים אברהם לינקולן והופל על ידי כוחות אמריקאיים.[57]
לאורך זמן המתיחות בין המדינות הבריחה ארצות הברית לתוך איראן אלפי ערכות סטארלינק, אשר מסוגלות לעקוף את החסימה האיראנית על האינטרנט.[58]
הכנות למלחמה
ארצות הברית וישראל
בעקבות הטבח במפגינים החלה ארצות הברית להיערך לתקיפה באיראן, ועיבתה את הכוח הצבאי שלה במזרח התיכון.[46] נושאת המטוסים אברהם לינקולן נשלחה לים הערבי,[59] יחד עם ספינות המלחמה מייקל מרפי (אנ'), פרנק פטרסון (אנ'), ספראונס (אנ'), מיטשר (אנ'), פינקני (אנ'), ופרנק פטרסון (אנ') ספינות הפיקוד קארל בראשיר (אנ') והנרי ג'יי. קייזר (אנ'), והמשחתות קנברה (אנ'), טולסר (אנ') וסנטה ברברה (אנ'), שפעלו באזור מפרץ עומאן.[60] ככל הנראה נשלחה גם צוללת. במפרץ הפרסי, הקרוב ביותר לאיראן, פעלה ספינת המלחמה מקפאול (אנ'), ובצפון ים סוף פעלה המשחתת דלברט די. בלאק.[50]
פיקוד מרכז האמריקאי עיבה את כוחותיו באזור במטוסי קרב רבים, והציב באזור 22 מטוסי תדלוק מסוג KC-135 סטרטוטנקר, עשרה A-10 ת'נדרבולט II, 47 מטוסי F-15, 36 מטוסי F-35, 24 מטוסים F-16, 22 מטוסי F-22, שישה מטוסי יורופייטר, שלושה בואינג E-3 סנטרי, שני מטוסי E-11A ושני מטוסי RC-135. חלק גדול מהמטוסים הוצב בירדן, ורבים אחרים בבסיס אל-עודייד שבקטר.[51] הכוחות המזוינים האמריקאים הגבירו את הכוננות של הצי שלהם ושל חיל האוויר שלהם,[46] קיימו על תרגיל צבאי באזור ב-1–2 בינואר,[60] ויצרו יחד עם ישראל בנק מטרות משותף.[61] דווח כי בוצע פינוי חלקי בבסיסים צבאיים אמריקאיים באזור מחשש לתגובה איראנית לאחר התקיפה.[33]
במסגרת ההיערכות להגנה על ישראל לאחר התקיפה, תגבר צבא הגנה לישראל את מערך ההגנה האווירית,[40] ומספר רשויות מקומיות במדינה פתחו את המקלטים הציבוריים שבשטחן.[41] ארצות הברית הציבה במזרח הים התיכון הסמוך לישראל את נושאת המטוסים תאודור רוזוולט, את ספינת ההגנה בולקלי (אנ') ואת הצוללת הגרעינית ג'ורג'יה. כמו כן נשלחו לאזור נושאת המטוסים ג'רלד פורד וספינות הליווי שלה ביינברידג' (אנ'), וינסטון צ'רצ'יל, מהאן (אנ'), ותומאס הודנר (אנ'), כאשר כוחות נוספים מוצבים סמוך למצר גיברלטר.[50] בסך הכל מוצבים במזרח התיכון בין 40,000 ל-50,000 לוחמים אמריקאיים כהכנה למתקפה על איראן.
איראן ושלוחיה
איראן הכינה את הכוחות המזוינים שלה להתקפה. במסגרת זו פעלו במפרץ הפרסי, במצר הורמוז ובמפרץ עומאן, הגובלים באיראן, נושאת המסוקים שהיד מהדאווי וספינות המלחמה שהיד באקרי, שהיד זיאד שירזי (אנ'), בקראן (אנ') ונקדי (אנ').[50] יחד איתם פעלו כלי טיס בלתי מאוישים וככל הנראה גם צוללות.[50] הכוחות המזוינים ביצעו תרגילים צבאיים במצר הורמוז, אשר במהלך אחד מהם אף חסמו אותו.[48] באזור איי זובייר וג'בל א-טייר הנמצאים מול חופי תימן שבשליטת החות'ים וסמוכים למצר באב אל-מנדב מתוך ים סוף הציבה הרפובליקה האסלאמית את אוניות המודיעין סאוויז ובהשאד (אנ'). רוסיה הציבה במפרץ הפרסי את הקורבטה סטויקיי (אנ').[50] חיל הים האיראני היה אחראי על אותן משחתות, בפיקוד שהראם איראני. הכוח האחראי על הגנה מפני התקיפה היה חיל ההגנה האווירית של צבא איראן בפיקוד עלי-רזא אלהאמי.
ב-19 בפברואר סגרה איראן את המרחב האווירי שלה למספר שעות בהן ביצעה פעילויות הקשורות לטילים הבליסטיים שלה, כהכנה למלחמה ולתקיפת ישראל.[53]
איראן מכינה את ציר השלוחים שלה למלחמה,[55] ולוחצת על חזבאללה היושב בלבנון להצטרף למערכה ככל שאכן תיפתח כזו. בין המאמצים האיראניים ביקר שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י בלבנון בחודש ינואר, בעת שיא המשבר. מטרת ביקורו הייתה לוודא שמחבלי חזבאללה יצטרפו למערכה הפוטנציאלית.[62] חזבאללה החל להתכונן ללחימה, ועל פי דיווחים נעזר בקצינים איראניים שהגיעו לסייע לו במטרה זו.[54] המזכיר הכללי של חזבאללה נעים קאסם אמר כי במקרה שתפרוץ מלחמה ארגון הטרור לא יהיה נייטרלי.[63] החות'ים נערכים גם הם למלחמה, ועל פי מידע מודיעיני כוחותיהם מזיזים מחסני טילים וכטב"מים ונערכים לירי לעבר ישראל במקרה של מלחמה, לתקיפת כוחות ארצות הברית באזור ולחידוש המצור על ים סוף.[64][65][56] כוח נוסף בציר המתכונן לעימות הוא המיליציות הפרו-איראניות בעיראק. במסגרת זו קרא מזכ"ל גדודי חזבאללה אבו חוסיין אל-חמידאווי למחבלי הארגון "להתכונן למלחמה כוללת לתמיכה באיראן".[55]
עימות צבאי
- ערך מורחב – מבצע שאגת הארי
ב-28 בפברואר 2026 פתחו ישראל וארצות הברית במבצע צבאי נגד איראן, שבמסגרתו תקפו חילות האוויר שלהן מטרות צבאיות, סמלי משטר ואישים בכירים באיראן.
ראו גם
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
|
פורטל ארצות הברית | ||
|
פורטל איראן | ||
- מבצע שאגת הארי
- ההפגנות באיראן (2025–2026)
- טבח המפגינים באיראן (2026)
- המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין באיראן
- מבצע עם כלביא
הערות שוליים
- ↑ סבא"א: אירן הפרה את הסכם הגרעין והעשירה אורניום מעבר לרמה המותרת, באתר מאקו, 11 בנובמבר 2020
- ↑ הפרותיה של איראן בתחום הגרעין: JCPOA ומעבר, באתר www.inss.org.il
- ↑ ישראל החלה להיערך לתקיפה באיראן, למקרה שתפרוץ לעבר הגרעין | הסיפור המלא, באתר ynet, 15 ביולי 2021
- ↑ דניאל סלאמה, איתמר אייכנר, איראן: הצלחנו להעשיר אורניום לרמה של 60%, באתר ynet, 16 באפריל 2021
- ↑
ארה"ב: היתה התקדמות משמעותית בשיחות הגרעין עם איראן, אנו קרובים להסכם, באתר הארץ, 3 במרץ 2022
- ↑ תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא"א למהלכים לגיבוש הסכם, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ^ 7.0 7.1 Jérôme Brahy, US Strategic Command warns Iran now holds Middle East’s largest ballistic missile arsenal, www.armyrecognition.com
- ^ 8.0 8.1 Missile Defense Project | Defense and Security | CSIS, www.csis.org
- ^ 9.0 9.1 "How Should Europe Address Iran's Missile Proliferation Activities? | Ústav mezinárodních vztahů – Expertise to impact". www.iir.cz. נבדק ב-2025-02-24.
- ↑ Iran Missile Chronology, NTI Building a safer world, אוגוסט 2021
- ↑ הדגמים, המספרים והיכולות: זהו הנשק המתקדם ששוגר הלילה מאיראן לעבר ישראל, באתר כיכר השבת
- ↑
ציוץ של החדשות - N12 ברשת החברתית אקס (טוויטר), 1 באוקטובר 2024
- ↑ כל מטחי הטילים הבליסטיים שאיראן שיגרה לעבר ישראל, באתר הארץ, 24 ביוני 2025
- ↑ Reza Parchizadeh, Iran’s Axis of Resistance after the 12-day war: Adaptation, restructuring, and reconstitution, Middle East Institute (אנ'), 19 December 2025
- ↑ הברחות אמצעי לחימה מאיראן דרך סוריה וירדן, כפי שעולה ממסמכי שלל ומסיכולים בשטח
- ↑ Drums Of War: Israel And The "AXIS OF RESISTANCE" (PDF), International Crisis Group, 2 באוגוסט 2010, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2016-03-04
{{citation}}: (עזרה) - ↑ "Iran backs Assad as Syrian forces choke off Aleppo". Reuters. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Iran: Syria part of 'axis of resistance'". CNN. 7 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ דניאל סלאמה, בכיר בחמאס: "אם ישראל תנסה למוטט אותנו – נקבל עזרה מחברינו", באתר ynet, 10 באוגוסט 2019
- ↑ אפרים קם, תפיסת ההרתעה של איראן, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, יולי 2021
- ↑ Burke, Jason (2024-01-14). "Iran's 'axis of resistance' is a potent coalition but a risky strategy". The Observer. ISSN 0029-7712. נבדק ב-2024-04-17.
- ↑
כל מה שקרה במבצע 'עם כלביא', באתר צה"ל
- ↑ U.S. Enters War With Iran, Bombing Key Nuclear Sites: Live Updates, The New York Times, 21 ביוני 2025
- ↑ נטע בר, "נמות – אך לא נחיה בהשפלה": מחאה חדשה מטלטלת את איראן, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2025
- ↑ הערכת המודיעין: המהומות באיראן מאיימות על יציבות המשטר, באתר חדשות 13, 2 בינואר 2026
- ↑ טראמפ באמירה דרמטית לאיראן: "אם תהרגו מפגינים – ארה"ב תתערב צבאית", באתר כיפה, 2 בינואר 2026
- ↑ משרד הבריאות האיראני טוען: 3,000 נהרגו בהפגנות, ביניהם מאות אנשי כוחות הביטחון, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2026
- ↑ יאיר אמר, בלתי נתפס: ייתכן ונרצחו 20,000 מפגינים באיראן | דיווח, באתר "סרוגים", 13 בינואר 2026
- ↑ "Internet service in Iran cut off or restricted as deadly protests reach a possible tipping point" (באנגלית אמריקאית). CBS News/Associated Press. 2026-01-08. נבדק ב-2026-01-08.
- ↑ ישי בר יוסף גילי כהן, טראמפ למוחים באיראן: תמשיכו להפגין, הסיוע בדרך, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בינואר 2026
- ^ 31.0 31.1 אמיר בוחבוט, תרגיל של טראמפ? כל הפרטים על התקיפה שנבלמה - וזו שבדרך, באתר וואלה, 15 בינואר 2026
- ↑ יובל אביב, איראן מאיימת: אם ארה"ב תתקוף אותנו – נתקוף את ישראל, באתר הידברות, 11 בינואר 2026
- ^ 33.0 33.1 צופיה גודינגר, מתיחות שיא: איראן מאיימת לתקוף מדינות באזור, ארה"ב מפנה בסיס ענק בקטאר, באתר כיפה, 14 בינואר 2026
- ↑ רבקה שורק, הסנאטור האמריקני: הדיווחים שטראמפ שלל תקיפה באיראן - שקריים, באתר עכשיו 14, 15 בינואר 2026
- ↑ ליאור בן ארי, דיווח: התקיפה באיראן – רק בעוד כמה ימים, "חיזבאללה לא מתכוון להתערב", באתר ynet, 14 בינואר 2026
- ↑ 12, טראמפ: "נאמר לנו שההרג באיראן נעצר, אין יותר הוצאות להורג", באתר גלובס, 14 בינואר 2026
- ↑ דודי קוגן, דיווח: "הרגיעה" בין איראן לארה"ב - והמדינות ששכנעו את טראמפ, באתר ישראל היום, 15 בינואר 2026
- ↑ דיווח: בישראל קראו לטראמפ לחכות עם תקיפה באיראן, "המשטר לא מספיק חלש", באתר ynet, 14 בינואר 2026
- ↑ ליאור בן ארי, דריכות באוויר, באתר ynet, 14 בינואר 2026
- ^ 40.0 40.1 גיא אלסטר, גורם איראני: "טראמפ הודיע לנו שהוא לא מתכוון לתקוף", באתר וואלה, 15 בינואר 2026
- ^ 41.0 41.1 גל גנות, ליהיא גורדון, עידן בלומהוף, "חסר מבוגר אחראי": ישראלים חוששים מעימות עם איראן - ומרגיע לאומי אין, באתר ynet, 15 בינואר 2026
- ↑ איראן: המרחב האווירי נסגר, טיסות בינלאומיות באישור בלבד, באתר וואלה, 15 בינואר 2026
- ↑ ליאור בן ארי, אחרי כ-5 שעות: נפתח המרחב האווירי באיראן, באתר ynet, 15 בינואר 2026
- ^ 44.0 44.1 אסף רוזנצוייג, הודעת ה-SMS שגרמה לטראמפ לבטל תקיפה באיראן, והיקף הקורבנות במחאות: "16,500 נהרגו", באתר מאקו, 18 בינואר 2026
- ↑ יצחק ביאליק, דיווח ברויטרס: ארה"ב מורידה את רמת הכוננות בבסיסים בקטר ובמזרח התיכון, באתר חדשות 0404, 15 בינואר 2026
- ^ 46.0 46.1 46.2 Steve Holland and Bo Erickson, Trump says he plans to talk to Iran while Pentagon prepares for possible action, Reuters, 29 January 2026 (באנגלית)
- ↑ ספיר ליפקין, הדרישות של ארה"ב - וההתעקשות האיראנית: סבב המו"מ השני יוצא לדרך, באתר מאקו, 17 בפברואר 2026
- ^ 48.0 48.1 48.2 ליאור בן ארי, רון קריסי, הסתיים סבב השיחות בז'נבה - זו ההצעה החדשה | תיעוד התרגיל האיראני במצרי הורמוז שנחסמו, באתר ynet, 17 בפברואר 2026
- ↑ אריאל כהן, מוריה אסרף, רה"מ בדיונים ביטחוניים; "טראמפ יתמוך בתקיפת הטילים של איראן", באתר חדשות 13, 15 בפברואר 2026
- ^ 50.0 50.1 50.2 50.3 50.4 50.5 50.6 50.7 50.8 Live Map – INSS – US Forces in CENTCOM, INSS, 16 Febuary 2026 (באנגלית)
- ^ 51.0 51.1 Nisha Srivastava, Middle East Tensions Rise as US Moves F-16, F-22 and F-35 Jets Closer to Iran, The Guardian, 18 Febuary 2026 (באנגלית)
- ↑ ליאור בן ארי, רון קריסי, הסתיים סבב השיחות בז'נבה - זו ההצעה החדשה | תיעוד התרגיל האיראני במצרי הורמוז שנחסמו, באתר ynet, 17 בפברואר 2026
- ^ 53.0 53.1 איראן סגרה את השמיים בגלל "פעילות טילים" - טראמפ קיבל תדרוך דרמטי, באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2026
- ^ 54.0 54.1 עומר שחר, "תרחיש מלחמה": בהוראת איראן - חיזבאללה נערך למתקפה ישראלית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בפברואר 2026
- ^ 55.0 55.1 55.2 ספיר ליפקין, ניצן שפירא, ההיערכות לתקיפה וחידת ההצטרפות של הפרוקסי: מה עומד מאחורי העמימות של הציר האיראני באזור?, באתר מאקו, 19 בפברואר 2026
- ^ 56.0 56.1 רועי קייס, החות'ים נערכים לתקוף ספינות אמריקניות אם ארה"ב תתקוף באיראן, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 בפברואר 2026
- ↑ ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, כטב"ם איראני הופל ליד נושאת המטוסים, טהרן ניסתה לעצור מכלית אמריקנית, באתר ynet, 3 בפברואר 2026
- ↑ "העזרה בדרך": כעת נחשף - ממשל טראמפ פעל בחשאי בתוך איראן, באתר מעריב אונליין, 12 בפברואר 2026
- ↑ Andrew Roth, US announces multi-day aerial military drills in the Middle East amid Iran tensions, הגרדיאן, 27 בינואר 2026 (באנגלית)
- ^ 60.0 60.1 משחתת אמריקנית נוספת הגיעה למזרח התיכון, דיווח: איראן תקיים תרגיל צבאי ימי, באתר ynet, 29 בינואר 2026
- ↑ Danny Zaken and Dudi Kogan, US prepares Iran strike target bank with Israel, allies, Israel Hayom, 30 January 2026 (באנגלית)
- ↑ יוסי יהושוע, איראן לוחצת על חיזבאללה להצטרף למערכה | מה שמותר לפרסם - והמסר מישראל, באתר ynet, 18 בפברואר 2026
- ↑ דיווח: בצה"ל נערכים לירי רקטי של חזבאללה לצפון אם איראן תותקף, באתר זמן ישראל, 21 בפברואר 2026
- ↑ דוד הכהן (עיתונאי) וב. ניסני, החות'ים נערכים למתקפה ימית: האיום על ארה"ב ועל המו"מ עם איראן, באתר כיכר השבת, 4 בפברואר 2026
- ↑ דוד הכהן (עיתונאי) וב. ניסני, סרטוני אימונים חות'ים מדאיגים: צה"ל נערך לתרחיש חדירה, באתר כיכר השבת, 16 בפברואר 2026
משבר איראן – ארצות הברית (2026)42966161Q138300045