המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה
המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה הייתה סדרת התנגשויות בין הבריטים והרוסים (טרם המהפכה הקומוניסטית), שתיהן חלק ממדינות ההסכמה, מצד אחד, לבין האימפריה העות'מאנית, אחת ממעצמות המרכז, מצד שני. אלה גם אלה גייסו לעזרתם גורמים פרסיים מקומיים התומכים בהם, ושנטלו חלק פעיל בקרבות. הקרבות התרחשו בעיקר, אך לא רק, במערבה ובצפונה של פרס (איראן של ימינו). תחילתם בדצמבר 1914, שבועות מספר לאחר הצטרפות העות'מאנים למלחמה, וסיומן עם יציאת האימפריה העות'מאנית מהמלחמה ב-30 באוקטובר 1918. היקף הכוחות שהשתתפו בקרבות בפרס היה קטן, יחסית למאמץ האדיר שהשקיעו המעצמות באותה מלחמה, והם מנו בדרך כלל כמה אלפי לוחמים בכל אחד מצידי המתרס, כאשר חלק משמעותי מהם היו מיליציות מקומיות של תומכי אותו צד. בנוסף, הקרבות בפרס התאפיינו בהקצאת היקף משאבים משתנה על פני זמן, מצד הצדדים המעורבים בלחימה, וכיוון שכך, מאזן הכוחות השתנה בהתמדה.
רקע
ערך מורחב – היסטוריה של מלחמות רוסיה-טורקיה
טרם מלחמת העולם הראשונה חולקה פרס, שהייתה מדינה עצמאית, לאזורי השפעה בריטי ורוסי שקיבלו גושפנקה רשמית בשנת 1907 בהסכם ביניהן. אזור ההשפעה הרוסי כלל את צפונה של פרס, ואילו אזור ההשפעה הבריטי כלל את דרום מזרח הממלכה. שאר שטחה של פרס שימש כאזור חיץ נייטרלי. עם פרוץ המלחמה נותרה פרס באופן רשמי נייטרלית, אך בשל מיקומה, גובלת בשטחים של האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית והאימפריה הרוסית, בשל קיום סיעות התומכות בצד זה או אחר, או העוינות צד זה או אחר, וכן בשל שדות הנפט שבשטחה, שהחלו להתגלות מתחילת המאה העשרים, הפכו בכל זאת חלקים ממנה לזירת קרבות. חלק מאותם קרבות היו המשך או "גלישה" של קרבות בין המעצמות היריבות, מאזורים הסמוכים לפרס.
קרבות ראשונים בסמוך לחזית הקווקז
עם כניסת האימפריה העות'מאנית למלחמה, לצד מעצמות המרכז, באוקטובר 1914, החלו קרבות בינה לבין רוסיה, בגבול המשותף ביניהן בהרי הקווקז, סמוך למדי לפרס, ובדצמבר פתחו העות'מאנים במתקפה באותו אזור. כמהלך צדדי של אותה מערכה, חיילים עות'מאנים חצו את הגבול הפרסי בקוטור, כבשו אותה, התגברו על כוחות רוסיים קלים, שדוללו עוד קודם לכן בשל צורכי הלחימה בקווקז, והתקדמו עד הוי. למהלך זה לא היה המשך, כיוון שבשבועות הבאים, במערכה העיקרית שבקווקז גברה ידם של הרוסים, כך שיכולתם של העות'מאנים לתגבר את כוחותיהם בפרס הייתה מוגבלת.
בינואר 1915 חדר כוח עות'מאני אל צפון מערב פרס והתגבר על הכוחות הרוסיים הדלילים שעמדו כנגדו, כבש את העיר אורמיה, ואף המשיך וכבש את תבריז. בהתקפת נגד של הרוסים, לאחר שאלה תיגברו את כוחותיהם, עברה תבריז לידיהם מחדש בסוף החודש. ניסיון להמשך ההתקפה הרוסית בפברואר נכשל, אך בכוח מתוגבר הם השיגו התקדמות נוספת בחודש מרץ עם כיבוש דילמן, שלאחריו הצליחו העות'מאנים לבלמם בקוטור.
באפריל חדר כוח עות'מאני לצפון פרס כדי לסלק את הרוסים מן האזור, אך נעצר בידי כוח מתנדבים ארמני שפעל בשרות הרוסים. תגבורת רוסית הניסה את העות'מאנים מן האזור, וח'ליל ביי, מפקד הכוח העות'מאני קיבל הוראה לסגת מפרס. כוחות ארמניים בפיקוד רוסי, אשר נודע להם על שואת הארמנים, ואחר כך גם כוחות רוסיים, חדרו מפרס לשטח האימפריה העות'מאנית ובחודשים הבאים הקרבות בגזרה זו התחוללו בשטח טורקיה של היום.
מעצמות ההסכמה משנסות מותניים
ב-1915 הניחו הרוסים לבריטים את 'אזור החיץ' שבין אזורי ההשפעה הבריטי והרוסי. באוגוסט 1915 נחתו כוחות בריטיים בבושהר שלחוף המפרץ הפרסי, שנמצאה באותו אזור חיץ, וזאת בתגובה להתגברות פעילות הכוחות התומכים במעצמות המרכז בדרום פרס. בנובמבר ניצחו כוחות פרסיים התומכים במעצמות המרכז שבטים מקומיים פרו-בריטיים, השתלטו על שיראז ואסרו בה את הנתינים הבריטיים. כן השתלטו אלה על קרמאן ועל יאזד. בתגובה להתפתחויות אלה, בסוף אותה שנה החלו הבריטים בדרום פרס בהקמת כוח שכירי חרב המבוסס על בני שבטים מקומיים. אותו כוח השתלט מחדש על קרמאן ביוני 1916. בצידה האחר, הצפוני, של פרס, תקף בנובמבר כוח מיליציה מקומי שבסיסו העיר המדאן כוח פרשים פרסי פרו-רוסי, ניצח אותו, ואף שכנע חלק מחייליו להצטרף למנצחים. בשלב זה הרוסים הגיבו במשלוח שני טורים. האחד, שכלל גם מתנדבים ארמנים, עשה דרכו לטהראן, שנכבשה עד סוף החודש, ובדצמבר 'שוכנע' השאח להקים ממשלה התומכת במעצמות ההסכמה.
כוח רוסי שני נשלח דרומה מערבה. הוא הביס את הכוח המקומי, בהמשך כבש את המדאן, ואחר כך את סולטאנאבד (כיום אראק). יריביהם נסוגו לכרמאנשאה, והרוסים בהתקדמותם כבשו את ראמאדן בינואר 1916 ואת כרמאנשאה בפברואר. בהמשך, עד מאי 1916, עת השתלטו על קאסר-שירין, הם הגיעו עד לגבול פרס עם האימפריה העות'מאנית (גבול איראן - עיראק של היום) כ - 250 ק"מ מבגדאד, ואף יצרו קשר רופף עם הבריטים בדרום. ביוני, מעט לאחר שהרוסים חצו את הגבול, הצליחו העות'מאנים לעצור לבסוף טור זה בחנאקין, שבתחומי עיראק של ימינו. בהתקפת נגד כבשו העות'מאנים חזרה את המדאן וכרמנשאה והרוסים נסוגו חזרה צפונה. בסופה של אותה שנה התאוששו הרוסים, וכבשו את קום, שמדרום לטהראן, ואת המדאן. כן הצליחו אלה, בעזרת כוח שנחת בבנדאר פהלווי, שבסמוך לחוף הים הכספי, לדכא ניסיון של תומכי מעצמות המרכז, לתפוס את השלטון בטהראן.
המהפכה הרוסית ואחריה
אירועי המהפכה ברוסיה שיתקו במידה רבה, ובהדרגה, את פעולותיו של צבאה במהלך 1917, והדבר קיבל ביטוי רשמי בהסכם שביתת הנשק של ארזינג'אן, בחמישי לדצמבר 1917, אשר סיים את פעולות האיבה בין הרוסים לעות'מאנים. בחוזה ברסט-ליטובסק, במרץ 1918, יצאה רוסיה כליל מהמלחמה. כוח רוסי קטן העמיד עצמו לשירות בעלות הברית למרות ההסכמים האמורים. העות'מאנים ניצלו את יציאת הרוסים מהלחימה בקווקז, ולאחר השתלטותם על האזור הצפון - מזרחי של האימפריה, תוך סילוק תומכי מעצמות ההסכמה, חצו כוחותיהם את גבול פרס. מולם עמדו כוחות ארמניים ואשורים (נוצרים נסטוריאנים) שבמשך כל הסכסוך המתואר עמדו תמיד לצד יריביהם של העות'מאנים. העות'מאנים נכנסו לתבריז ביוני 1918, שברו ליד דילמן ניסיון של מתנדבים ארמנים לתגבר את כוחותיהם בזירה, וכבשו את דילמן.
בינתיים, הבריטים שהלכו וגברו על העות'מאנים במסופוטמיה (עיראק של ימינו), חדרו לאזרביידג'אן הפרסית (צפון-מערב איראן של ימינו) והתקדמות העות'מאנים נעצרה ביולי. העות'מאנים החזיקו בעמדות בצפון פרס, בין תבריז לים הכספי, עד הפסקת האש של מודרוס, ב-30 באוקטובר 1918, בעוד הבריטים משתלטים על יתר האזור.
אחרי הפסקת האש
כתוצאה ישירה של המלחמה תפסה בריטניה מקום ראשון במעלה מבחינת ההשפעה בפרס, ובעיקר מבחינת הגישה לשדות הנפט המקומיים. צפון פרס, שנכבשה למעשה בידי הבריטים, שימשה בנוסף בסיס ודרך מעבר להתערבות בריטית באזורים הסמוכים לפרס, מעבר לגבול הרוסי, כחלק מהתערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה.
לקריאה נוספת
- Atabaki, Touraj (ed.) (2006). Iran and the First World War: Battleground of the Great Powers. New York: I.B.Tauris. מסת"ב 1-86064-964-5, מסת"ב 978-1-86064-964-6.
- Austin, H. H. (1920). The Baqubah Refugee Camp. ISBN 978-1-59333-401-7.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link) - A.J. Barker, The Neglected War: Mesopotamia, 1914–1918 (Faber and Faber, 1967)
- Bati, Alum. 1918: Azerbaijan At War – a two-part article on Azerbaijan and Dunsterforce in 1918, for Part 1 see http://www.visions.az/en/news/661/cc10060a/; for Part 2 see http://www.visions.az/en/news/686/ecbd8399/
- Paul Knight: The British Army in Mesopotamia, 1914–1918 (McFarland, 2013, מסת"ב 978-0786470495)
- Operations in Persia 1914–1919 by Brigadier-General F J Moberly (Printed 1929 but classed "Confidential"; 1987 reprint, HMSO). מסת"ב 0-11-290453-X.
- Northcote, Dudley S. (1922). "Saving Forty Thousand Armenians". Current History. New York Times Co. נבדק ב-12 בדצמבר 2008.
{{cite news}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: ref duplicates default (link) - Pasdermadjian, Garegin; Aram Torossian (1918). Why Armenia Should be Free: Armenia's Role in the Present War. Hairenik Pub. Co.
קישורים חיצוניים
33452101המערכה בפרס במלחמת העולם הראשונה