המשבר הפנימי באיראן
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
המשבר הפנימי באיראן בשנים 2025–2026 הוא משבר פנימי באיראן שהחל בשנת 2025 בעקבות מבצע עם כלביא. המאפיינים המרכזיים הם אי שקט פנימי, חוסר יציבות פוליטית וקריסה כלכלית במדינה, ובתגובה, ממשלת איראן החריפה את הדיכוי באמצעות מעצרים המוניים ומיליטריזציה.[1][2]
כתוצאה ממבצע עם כלביא, המתיחות הפנימית ברפובליקה האסלאמית החריפה למה שהמועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן מכנה "משבר לגיטימיות".[3] בארגון אמנסטי אינטרנשיונל ציינו כי בתגובה לבידוד הבין-לאומי הגובר, המשטר הידק את השליטה הפנימית באמצעות דיכוי מוגבר והוצאות להורג. בנוסף, תוצאות המלחמה דחפו את הכלכלה האיראנית שכבר מתקשה למצב לא יציב ופגיע יותר.[4]
בסוף 2025 פרצו הפגנות המוניות ברחבי איראן, שנבעו מזעם ציבורי על המשבר הכלכלי ההולך ומחמיר. בתחילה הובילו אותן סוחרים בשוק ובעלי חנויות בטהראן, אך ההפגנות התרחבו במהירות מעבר לדרישות הכלכליות וכללו קריאות סיסמאות אנטי-ממשלתיות כמו "מוות לדיקטטור".[5][6]
רקע
ערך מורחב – מבצע עם כלביא
ב-13 ביוני 2025 פרץ מבצע עם כלביא כאשר כוחות ישראליים פתחו במתקפות נגד אתרים צבאיים, גרעיניים וממשלתיים איראניים, לצד התנקשות במנהיגי משמרות המהפכה. איראן הגיבה במטחי טילים ורחפנים נרחבים לעבר מטרות ישראליות ובעלות בריתה, כולל תקיפה על בסיס אמריקאי בקטר. המלחמה הסתיימה בהפסקת אש בתיווך ארצות הברית וקטר ב-24 ביוני.[7]
חוסר יציבות כלכלית
- ערך מורחב – המשבר הכלכלי באיראן
לאחר המבצע, הכלכלה הפנימית באיראן הידרדרה לחוסר יציבות. הסכסוך גרם לזעזוע פתאומי למערכת שכבר נחלשה בעקבות שנים של סנקציות, ניהול כושל והתדרדרות תשתיות. עקירתם של כמעט שבעה מיליון אנשים ממרכזים עירוניים במהלך המלחמה שיבשה את המסחר, התחבורה והכלכלה המקומית. למרות שרבים מהתושבים חזרו, הקצב הכלכלי לא התאושש במלואו.[8][9]
לאחר המלחמה, איראן מתמודדת עם אתגר כפול של התאוששות פיזית ומוסדית. המחסור בחשמל, שכבר היה קריטי לפני הסכסוך, החמיר משמעותית. אזורים תעשייתיים חוו הפסקות חשמל בלתי מתוכננות וממושכות של עד חמש שעות ביום, מה שפגע קשות בתפוקת הייצור ובשרשראות האספקה. בשל תקלות לוגיסטיות וירידה בזמינות הדלק, השירותים הבסיסיים תחת לחץ, ועסקים קטנים מתמודדים עם אי-ודאות.[10]
המהלך של ממשלת איראן להשעות את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית הוביל עמדה לעומתית, שהובילה להפעלת סנקציות אירופיות חדשות במסגרת מנגנוני האכיפה של הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית. סנקציות כאלו מהדקות את הגישה למטבע זר, מגבילות את יבוא הסחורות החיוניות ופוגעות בכוח הקנייה, ומגבירות את הפגיעה באזרחי איראן, שכבר סובלים מאינפלציה ואבטלה.[11][12]
מחאה
במהלך עם כלביא
לאחר התקיפות הראשונות ב-13 ביוני, מנהיג האופוזיציה האיראנית רזה פהלווי אמר לאיראנים כי הגיע הזמן "להפיל את הרפובליקה האסלאמית באמצעות הפגנות רחוב ושביתות ארציות". כשדיבר על ממשלת איראן, טען כי "היא עלולה ליפול. כפי שאמרתי לחבריי למדינה: איראן היא שלכם... אמרתי לצבא, למשטרה ולכוחות הביטחון: תתנתקו מהמשטר. הצטרפו לאנשים".[13]
ב-17 ביוני, דווח כי האקרים פרצו לרשות השידור האיראנית במהלך שידור חי, ושידרו מסרים אנטי-משטריים וצילומים מהפגנות נגד המשטר. הצילומים היו ברובם מהפגנות הענק ב-2022, וכללו את ההודעה "קום! זה הרגע שלך. צא לרחובות. קח שליטה על העתיד שלך".[14][15][16]
ב-20 ביוני 2025, מריאם רג'אווי, נשיאת המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן, אמרה בעצרת בברלין: "לא לפיוס ולהצלת משטר המולות, ולא למלחמה. ישנה אפשרות שלישית: שינוי משטר על ידי העם האיראני וההתנגדות האיראנית. שינוי דמוקרטי הוא רצון העם האיראני".[17] העיקרון המנחה שלה הוא "לא לשאה ולא למולות".[18]
ב-23 ביוני, יומיים לאחר המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין באיראן, רזה פהלווי כינה את עצמו "משרת העם", וקיים מסיבת עיתונאים דו-לשונית שבה פירט תוכנית למעבר למשטר דמוקרטי באיראן. הוא הודיע כי הוא מכנס פסגה של מנהיגים חברתיים, פוליטיים ועסקיים בעלי נקודות מבט אידיאולוגיות מגוונות שיכולים להסכים על שלושת העקרונות:
- הבטחת שלמותה הטריטוריאלית של איראן.
- שוויון הזדמנויות לכולם.
- הפרדת דת ומדינה.
הוא קרא לעלי חמינאי להתפטר בהבטחה למשפט הוגן, וקרא גם לחברי מנגנון הביטחון האיראני לנטוש את המשטר ולהצטרף לעם.[19][20]
לאחר הפסקת האש
לאחר סיום המבצע, הדרישות המקומיות לשינוי כלכלי ופוליטי התגברו - על רקע משבר פנימי עמוק באיראן, המאופיין באכזבה ציבורית, שנים של סנקציות, ניהול כושל ובידוד שהקשו על הכלכלה, בעוד שחיתות נרחבת וחוסר אחריות שחקו את האמון במערכת השלטת. הרפורמיסטים זיהו הזדמנות קריטית: או שהרפובליקה האסלאמית תיפתח פוליטית וכלכלית, או שהיא תוליך לחוסר יציבות והתמוטטות. המלחמה עם ישראל חשפה את הפגיעות במצבה הביטחוני של איראן ואת הבידוד הדיפלומטי שלה.[21]
ב-2 ביולי, הנשיא לשעבר חסן רוחאני תיאר בפומבי את המשבר כהזדמנות ייחודית "לבנות מחדש את יסודות הממשל". רוחאני הדגיש כי ביטחון לאומי דורש לא רק הרתעה צבאית אלא גם "כלכלה עמידה, דיפלומטיה נבונה ואמון הדדי בין המדינה לחברה".[22]
ב-11 ביולי, מיר-חוסיין מוסאווי, מנהיג רפורמיסטי שהוביל את התנועה הירוקה באיראן ב-2009, חידש את קריאתו למשאל עם להקמת אספה חוקתית, והציג זאת כדרך היחידה להציל את איראן. הוא הדגיש שהמלחמה נולדה מטעויות פוליטיות חמורות והזהיר כי אחדות הציבור לא צריכה להיחשב תמיכה במשטר הקיים.[23][24]
כ-200 כלכלנים ופקידים לשעבר קראו בפומבי ל"שינוי בפרדיגמת הממשל", ושיפור הדיפלומטיה עם ארצות הברית ואירופה, לארגון מחדש פיננסי ולהגברת צעדי המאבק בשחיתות.[25][26] עם זאת, מבנה הכוח השמרני, במיוחד משמרות המהפכה, לא הראו סימני ויתור, והרפורמיסטים ממשיכים להתמודד עם דיכוי, כולל עונשי מאסר ממושכים למתנגדים פוליטיים. פעילים ומפגינים טוענים שהם נשארו שקטים, מפוחדים ומבולבלים מהמלחמה.[27][28]
תפקיד ההנהגה
ב-13 ביוני 2025, היום שבו החל מבצע עם כלביא, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו פנה ישירות לעם האיראני: "הגיע הזמן שתתאחדו סביב הדגל שלכם והמורשת ההיסטורית שלכם על ידי עמידה למען חירותכם ממשטר רע ומדכא" ו"זו ההזדמנות שלכם לקום ולתת לקולכם להישמע". הוא המשיך כי "המאבק של ישראל אינו איתכם", אלא "המאבק שלנו הוא עם האויב המשותף שלנו, משטר רצחני שגם מדכא ומענה אתכם", בהתייחסו לממשלת איראן. לאחר מכן חזר על סיסמת האופוזיציה האיראנית "אישה, חיים, חירות" באנגלית ובפרסית, והכריז בפני "העם האמיץ של איראן" כי "האור שלכם ינצח את החושך. אני איתכם, עם ישראל איתכם".[29] מאוחר יותר, בראיון לפוריה זראתי, מגישת איראן אינטרנשיונל, המשיך נתניהו וקרא לאיראנים לשאוף לחופש.[30]
דובר צה"ל בשפה הפרסית אמר כי קיבל מסרים רבים מאיראנים, כולל מאנשים במוסדות הביטחון האיראניים, המבקשים למנוע מאיראן לסבול את אותו גורל כמו לבנון ועזה, או לשנות את מצבם האישי. דובר צה"ל הפנה אותם לאתר של המוסד, והורה למי שמעוניין ליצור קשר עם ישראל לעשות זאת באמצעות VPN חיצוני בלבד.[31][32] באותו יום, צה"ל הודיע כי תקף מספר מטרות צבאיות באיראן. כולל מטה של משמרות המהפכה, מטה יחידת אבטחת המידע של כוחות הביטחון הפנימי של איראן, את מטה הבסיג', אתרי ייצור ואחסון טילים ומכ"מים.[33] מאות לוחמי משמרות המהפכה נהרגו במתקפות, לפי גורם ישראלי.[34] תקיפות נוספות פגעו בכניסה לכלא אווין ובשעון הספירה לאחור בכיכר פלסטין, שסימן את הספירה לאחור של המשטר להשמדת ישראל ול"שחרור פלסטין מהציונים".[35][36][37]
מחאות 2025–2026
- ערך מורחב – ההפגנות באיראן (2025–2026)
בסוף 2025 פרצו הפגנות המוניות ברחבי איראן, שנבעו מזעם ציבורי על המשבר הכלכלי ההולך ומחמיר. בתחילה הן היו בהובלתם של סוחרי השוק ובעלי חנויות בטהראן, ההפגנות התפשטו במהירות לאוניברסיטאות ולערים מרכזיות כמו אספהאן, שיראז ומשהד, והפכו למהומות הגדולות ביותר מאז מחאות מהסא אמיני ב-2022. כוחות הביטחון הגיבו באמצעים כמו גז מדמיע וכלים נוספים. עם הזמן, תנועת המחאה התרחבה מעבר לדרישות הכלכליות וכללה קריאות לחירות ובמקרים מסוימים להפלת המשטר. המפגינים קראו סיסמאות אנטי-ממשלתיות כמו "מוות לדיקטטור".[38][39][40]
תגובת המשטר
לאחר הפסקת האש, הרפובליקה האסלאמית החלה בדיכוי פנימי נרחב, בצעדים שכללו מעצרים המוניים, גירוש כפוי, הוצאות להורג מואצות, הרחבת המעקב והגבלות מוגברות על אזרחים, בהתנהלות שנתפסה כסימן לפרנויה מוגברת של המשטר.[41]
למרות משך המלחמה הקצר יחסית, ההשפעה הפסיכולוגית והפוליטית על איראן הייתה משמעותית.[42][43] היכולת המוגבלת של ממשלת איראן למנוע או לנקום על התקיפות המדויקות, למרות טענותיה להרתעה אזורית, שברה את אמון הציבור בדוקטרינת הביטחון שלה. המלחמה החריפה את הלחצים החברתיים-כלכליים הקיימים והציתה זעם ציבורי נרחב, מה שהניח את היסודות למשבר הפנימי.[44][45]
גורם באמנסטי אינטרנשיונל ציין כי בהתמודדות עם הבידוד הבין-לאומי, טהראן מחזקת את אחיזתה מבית באמצעות דיכוי מוגבר וסביר להניח שיהיו הוצאות להורג נוספות במסגרת חוקים מעורפלים על שיתוף פעולה עם זרים. הגישה למידע הייתה מוגבלת בשל הפסקות אינטרנט, אך התעוררו חששות גוברים לגבי מצבם של אסירים פוליטיים.[4]
דוח של המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן מדגיש כיצד במקום להפגין אחדות או להתחיל ברפורמות מבניות נחוצות, הנהגת המשטר פנתה למאבקים פנימיים והכחשה, סימני היכר של מערכת במשבר. סכסוכים פומביים בין פקידים, כולל טענות מופרכות כמו מעורבות של פליטים בריגול, רק העמיקו את חוסר האמון והבלבול הפנימי.[3]
מחמוד אמירי-מוגדאם (אנ'), מנהל ארגון Iran Human Rights, אמר כי הרפובליקה האסלאמית צפויה להגביר את הדיכוי בעקבות הפסקת האש עם ישראל במטרה "להסתיר כישלונות צבאיים, למנוע הפגנות ולהבטיח את הישרדותה".[46] מנגד, גורמים איראניים הגנו על גישת הממשלה. אסמאעיל בגאי, דובר משרד החוץ, אמר לאל-ג'זירה באנגלית כי "אנשינו הראו שהם נחושים בהגנתם על הביטחון הלאומי והריבונות".[44]
דיכוי ומעצרים
בימים שלאחר הפסקת האש, הרשויות האיראניות העבירו את המיקוד להחמרת הביטחון הפנימי. דווחו על מעצרים, הוצאות להורג ופריסות צבאיות נרחבות. עד סוף יוני, מדווח כי יותר מ-700 אנשים נעצרו במחוזות שונים, עם דגש מיוחד על טהראן, אזורים כורדיים ואזורים גבוליים נוספים. העצורים הואשמו בריגול, שיתוף פעולה עם שירותי מודיעין זרים או עבירות ביטחון לאומיות אחרות. בין העצורים היו פעילים פוליטיים, חברי קהילות מיעוט, בעלי אזרחות כפולה ואנשים ללא רקורד קודם של התנגדות פוליטית. בכמה תיקים, נאשמים נשללו מייצוג משפטי, נשפטו בהליכים סגורים, וקיבלו גזר דין מזורז, כולל עונש מוות.
פעולות אלו הוצגו על ידי הרשויות האיראניות כאמצעי ביטחון מונעים בתגובה לחדירה אפשרית של סוכנויות מודיעין ישראליות במהלך הסכסוך. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ביקרו את הפעולות כהפרות של הליך הוגן ומעיד על התנהגות מדינתית מדכאת בתנאי משבר. נושין, עקרת בית בת 44 מטהראן, אמרה שהממשלה כבר החלה בדפוס הדיכוי הרגיל שלה בתגובה ללחץ, "בעצם, אחרי כל משבר, למשטר האיראני יש נטייה להעניש את עמו, והפעם, כנראה שזה יכניס הרבה מתנגדים לצרות".
הפרלמנט האיראני הציע במקביל חקיקה שמחייבת עונש מוות לכל אדם שהורשע בריגול, מה שמבטל למעשה שיקול דעת שיפוטי ומקודד צעדים ענישתיים חמורים לחוק. מומחים משפטיים ומשקיחי זכויות אדם הביעו דאגה כי חקיקה כזו תצמצם עוד יותר את זכויות האזרח והעצמאות השיפוטית, ותאפשר למשטר לדכא אופוזיציה פוליטית תחת מסווה של אכיפת ביטחון לאומי.
גירוש אזרחים אפגנים
- ערך מורחב – גירוש האפגנים מאיראן
במקביל למעצרים, ממשלת איראן הגדילה משמעותית את שיעור גירוש אזרחים אפגנים המתגוררים במדינה. לפני המלחמה, הגירוש עמד בממוצע על כ-5,000 ביום. מספר זה הגיע ל-30,000 גירושים יומיים עד תחילת יולי 2025.
לפי דיווחים של האומות המאוחדות והומניטריות, למעלה מ-1.1 מיליון אפגנים הוחזרו בכפייה בין מרץ לתחילת יולי. רבים מהגורשים שהו באיראן לתקופות ממושכות וגורשו ללא אפשרות משפטית או אזהרה מספקת. ההצדקה הרשמית לגירושים אלו ציינה חששות לביטחון לאומי, ריגול, עם טענות כי מהגרים אפגנים עשויים לשמש ככלי לחדירה זרה.
הגירושים ההמוניים יצרו משבר הומניטרי לאורך הגבולות המזרחיים של איראן, במיוחד סביב הראת שבאפגניסטן, שם אלפי שבים התמודדו עם מחסור חמור במקלט, מים וסיוע רפואי.
נוכחות אבטחה מוגברת
אמצעי הביטחון המוגברים כללו התפשטות מחסומים באזורים עירוניים וכפריים, במיוחד במחוזות עם רמות גבוהות של מחאה אתנית ופוליטית. מחסומים אלו שימשו לעצירת רכבים וחיפוש ברכבים, בדיקת טלפונים ניידים וחקירת אזרחים ללא צווים. במקביל, יחידות המיליציה של משמרות המהפכה והבסיג' הרחיבו את פעילותן, במיוחד באזורים כורדיים, בלוצ'ים ואזורים עם רוב ערבי. כוחות אלו דיווחו כי ביצעו פשיטות ללא צו, חיפושי בתים ומעצרים המוניים. הנוכחות הפרה-צבאית המוגברת נתפסת על ידי אנליסטים כאמצעי מניעה שמטרתו להרתיע מהומות ולחזק את שליטת המשטר באזורים הנחשבים לבלתי יציבים פוליטית.
הירי הקטלני האחרון בעיר חומין מסמן סדרה הולכת וגדלה של עימותים אלימים במחסומים שמופעלים על ידי משמרות המהפכה האיראניים ויחידות הבסיג' הפרמיליטריות המסונפות אליו. ב-2 ביולי, סוכנות הידיעות פארס, המזוהה עם משמרות המהפכה, דיווחה כי כוחות הביטחון ירו למוות בשני צעירים, מהדי עבאי ועלירזה כרבאסי, סמוך לעיר חמדאן שבמערב איראן. הקורבנות, שלפי הדיווחים היו בטיול רגלי, נהרגו בנסיבות שעדיין לא מוסברות. ב-19 ביולי, חברי כוח הבסיג' ירו והרגו משפחה שנסעה ליד מחסום, כולל תינוק בשם רהה. משתמשי הרשתות השוו את הריגתו של רהא לזה של קיאן פירפלאק, והאשימו את הרשויות בכך שהן מכוונות לאזרחים בלתי חמושים תוך שימוש באמצעי ביטחון לאחר המלחמה עם ישראל כתירוץ לכך. יורש העצר הגולה וטוען לכתר, רזא פהלווי, הביע ב-X כי פעולות אלו של מנהיגי איראן מראות את האופי הנואש של המשטר "הנוקם על השפלתו על ידי רצח ילדים".
בעוד שהרשויות מבטיחות באופן שגרתי חקירות במפגשים קטלניים כאלה, לא נחשף בפומבי פעולות משמעתיות או הליכים משפטיים נגד העבריינים. להפך, ניצולים ומשפחות אבלות לעיתים קרובות נתונים ללחץ מדינתי, ומתמודדים עם איומים שמטרתם להשתיק את הדרישות לצדק.
מתח פנימי ופרנויה
המעגל הפנימי של המשטר נראה כנכנס לשלב של פרנויה חריפה. בעקבות התקיפות הראשוניות של ישראל, ההנהגה הגבירה אווירה של חשדנות ברמות הגבוהות ביותר. ההנהגה, שכעת נתונה לפחד מחתרנות חיצונית ובגידה פנימית, צפויה לסגת עוד יותר מהמרחב הציבורי. לפי משקיף אחד, הופעותיו של המנהיג העליון עשויות להפוך לנדירות יותר ויותר ומוגבלות לאירועים המנוהלים היטב, המוגנים בקפידה מכל אינטראקציה ספונטנית.
אבל ההשלכות אולי לא ייעצרו רק בפסגה. כשהפחד מתפשט במערכת, הוא מסתכן בהפניה פנימה, אל האוכלוסייה עצמה. האיראנים הביעו כי הם מצפים מהמשטר "לפרוק את כל זעמו" על אזרחים. בתרחיש כזה, ייתכן שהאנשים כבר לא ייראו רק כנושאים פסיביים, אלא כיריבים פוטנציאליים. המשטר, במצבו המוגבר של חוסר ביטחון, עלול לראות בחברה איום פנימי, כזה שיש לעקוב, לכלוא, ואם צריך, לדכא.
צנזורה
- ערכים מורחבים – סינון תכנים באינטרנט באיראן, צנזורה באיראן
ב-17–18 ביוני 2025 הייתה הפסקת אינטרנט נרחבת, שהפחיתה את התנועה בכ-97%. בתחילת יולי, ממשלת איראן שוב הטילה הפסקות אינטרנט ברחבי המדינה, כולל הפסקת חשמל שהחלה ב-6 ביולי, שהורידה את הקישוריות לכ-20% מהרמות הרגילות. המסרים הממשלתיים הציגו זאת כהגנה על אבטחת סייבר מפני התקפות ישראליות, בעוד הצופים הדגישו את הנזק הכלכלי (המוערך בהפסד של 1.5 מיליון דולר לשעה) ואת הידוק התלות ברשת המידע הלאומית המוגבלת באוויר.
עריקת דיפלומטים איראנים
בינואר 2026, בכיר במשלחת הקבועה של איראן באו"ם, עלירזה ג'יראני הוקמבאד, ביקש מקלט משווייץ, והחליט שלא לשוב לאיראן מחשש למהפכה החברתית שם. לפי הדיווחים, חוכמאבאד הוא אחד ממספר דיפלומטים איראנים שביקשו מקלט ממדינות אירופה בעקבות ההפגנות. ב-3 בפברואר 2026 דווח כי דיפלומט שני, גולם-רזה דריקוונד, מפקד שגרירות איראן בוינה, גם הוא הגיש בקשה למקלט משווייץ.
הערות שוליים
- ↑ Reuters (2025-06-25). "Iran intensifies internal security crackdown with executions and mass arrests". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2026-02-27.
- ↑ Mixed Migration consequences of the war between Israel and Iran | Mixed Migration Centre, https://mixedmigration.org/, 2025-06-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 3.0 3.1 Farid Mahoutchi, Rising Infighting and Intelligence Breakdown Deepen the Iranian Regime's Crisis, NCRI, 2025-07-16 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 4.0 4.1 Iran regime intensifies crackdown amid Israel ceasefire, dw.com (באנגלית)
- ↑ Mostafa Salem, Iran’s ailing supreme leader resorts to his only playbook as crises mount and protests erupt, CNN, 2025-12-30 (באנגלית)
- ↑ Iran's economic crisis, political discontent threaten regime, dw.com (באנגלית)
- ↑ Israel-Iran war, dw.com (באנגלית)
- ↑ Inside Iran: The political and economic road ahead, www.brandeis.edu (באנגלית)
- ↑ Energy and Economic Implications of the Iran-Israel Conflict | The Washington Institute, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
- ↑ Client Challenge, www.ft.com
- ↑ Joaquin Matamis, Iran Escalates Nuclear Standoff by Suspending Cooperation with IAEA • Stimson Center, Stimson Center, 2025-07-16 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Jon Gambrell, LEE KEATH Leer en español, Analysis: A battered Iran faces an uncertain future after its grinding war with Israel, AP News, 2025-06-25 (באנגלית)
- ↑ Son of late shah urges Iranians to break with Islamic republic, France 24, 2025-06-13 (באנגלית)
- ↑ Yitz Goldberg, Hackers take control of Iranian state media, broadcast anti-regime messages, Israel National News (באנגלית)
- ↑ i24NEWS, www.i24news.tv
- ↑ Iran's state TV hacked, protest videos aired, www.iranintl.com, 2025-06-18 (באנגלית)
- ↑ Editor1, June 20: Honoring 44 Years of Resistance for a Free Iran, Maryam Rajavi, 2025-06-21 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ The Alternative to the Iranian Regime, Maryam Rajavi (באנגלית אמריקאית)
- ↑ 'Regime change' is only solution in Iran, Shah's son says
- ↑ LiveNOW from FOX (2025-06-23), Middle-East Conflict: Iran 'crown prince' plans to lead a 'new Iran', נבדק ב-2026-02-27
- ↑ Alex Vatanka, What the War Changed Inside Iran, Foreign Policy, 2026-03-02 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Iran Update, July 2, 2025
- ↑ I. S. W. Press, Iran Update, July 11, 2025, Institute for the Study of War, 2025-07-12 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ "Iran's 2025 Political Coalitions Revert to the Old 1979 Alliances". Middle East Forum (באנגלית אמריקאית). 2025-07-23. נבדק ב-2026-02-27.
- ↑ The Time for a Paradigm Shift Is Now
- ↑ Turani, Behrouz (2025-08-19). "Tehran infighting escalates over moderates' push for change of course" (באנגלית). נבדק ב-2026-02-27.
- ↑ Iran’s hardliners and reformists jockey for power after Israel war, www.ft.com (באנגלית בריטית)
- ↑ "Why Iranians aren't rising up - at least not yet". euronews (באנגלית בריטית). נבדק ב-2026-02-27.
- ↑ Bernard, Andrew (2025-06-13). "Netanyahu addresses people of Iran, calls regime 'common enemy'". JNS.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2026-02-27.
- ↑ Israel strikes Iran, Day 4: what we know so far, www.iranintl.com, 2025-06-17 (באנגלית)
- ↑ IDF sends urgent message to Iranians in despair: contact Mossad
- ↑ דובר צה״ל בפרסית קורא לאזרחי איראן ליצור קשר עם צה״ל או המוסד דרך הערוצים הרשמיים ברשתות החברתיות, באתר mako
- ↑ Fabian, Emanuel; Staff, ToI; Agencies (2025-06-23). "In Tehran, IDF strikes IRGC sites, gate of Evin Prison, 'Destruction of Israel' clock". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2026-02-27.
- ↑ Israel hits Basij HQ in Tehran, kills hundreds of IRGC fighters in Iran | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, 2025-06-23 (באנגלית)
- ↑ June 23: Vance says US now seeking to ‘build a long-term settlement’ for Mideast peace
- ↑ Trump-Iran live: 'Death to America' chants in Tehran - as Iran hits out at Trump's 'unacceptable' remarks about supreme leader, Sky News (באנגלית)
- ↑ Israel hits Iranian government targets, including Evin Prison in Tehran, BreakingNews, 2025-06-23 (באנגלית)
- ↑ Mostafa Salem, Iran’s ailing supreme leader resorts to his only playbook as crises mount and protests erupt, CNN, 2025-12-30 (באנגלית)
- ↑ Iran's economic crisis, political discontent threaten regime, dw.com (באנגלית)
- ↑ ארי, ליאור בן; AFP (2025-12-30). "מחאות וקריאות "מוות לדיקטטור" באיראן, שמנסה לפייס את המפגינים: "יש משבר כלכלי"". Ynet. נבדק ב-2026-02-27.
- ↑ Sudarsan Raghavan, Sune Engel Rasmussen and Margherita Stancati, Life in Iran After the Strikes: Executions, Arrests and Paranoia, The Wall Street Journal, 2025-06-28 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ John Varga, Panic in Iran as regime paranoia over 'revolution' reaches fever pitch, Express.co.uk, 2025-06-19 (באנגלית)
- ↑ After the war, Iran’s regime slips into paranoia and cracks down on dissent, L'Orient Today, 2025-06-30 (באנגלית)
- ^ 44.0 44.1 Farnoush Amiri, A 12-day war followed by a sudden ceasefire. Some Iranians now wonder what comes next, AP News, 2025-06-25 (באנגלית)
- ↑ Farid Mahoutchi, Iranian Regime Faces Internal Security Breach Amid Power Consolidation Drive, NCRI, 2025-07-19 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Iran hangs three more accused of spying as fears grow for Swede, France 24, 2025-06-25 (באנגלית)
המשבר הפנימי באיראן42816848