המלחמה האנגלו-פרסית
 | ||||||||||
| התקפת הכוח האנגלו-הודי בקרב קושאב | ||||||||||
| מערכה: המשחק הגדול | ||||||||||
| תאריכים | 1 בנובמבר 1856 – 4 באפריל 1857 (22 שבועות ויום) | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | דרום פרס ומערב פקיסטן | |||||||||
| עילה | נסיון פרסי לכיבוש העיר הראת | |||||||||
| תוצאה | פרס נסוגה מהעיר הראת | |||||||||
| ||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
המלחמה האנגלו-פרסית (באנגלית: Anglo-Persian War) התרחשה בין ה-1 בנובמבר 1856 עד ל-4 באפריל 1857, כאשר כוח של הצבא הבריטי הגיב לניסיון הפרסי לכבוש את העיר הראת שבאפגניסטן. המלחמה הייתה נקודת שיא במתח שבין האימפריה הבריטית ופרס שזכתה לתמיכת האימפריה הרוסית. האימפריה הבריטית באותה התקופה רצתה לשמר את המצב בו אפגניסטן נותרת מדינה חופשית וחברותית כלפי בריטניה, זאת כחוצץ כנגד ההתרחבות וההשפעה של האימפריה הרוסית מכיוון צפון מערב ופרס.
מהלך המלחמה
לאחר הכישלון הקשה במלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה כ-14 שנים קודם לכן, הוחלט בפיקוד בהודו הבריטית לצאת להתקפה לשחרור העיר הראת, דרך המפרץ הפרסי ולא במסע יבשתי מסוכן דרך אפגניסטן. בנובמבר, לאחר הכרזת המלחמה, יצאה הדיוויזיה הראשונה במשט ספינות בריטיות מהנמל בבומביי לעבר המפרץ הפרסי. ב-4 בדצמבר הכוח כבש את האי ח'ארג ונחת ב-9 בדצמבר בחוף הפרסי מספר קילומטרים דרומה לעיר הנמל בושהר. מיד לאחר הנחיתה, הדיוויזיה הראשונה התקדמה אל עבר העיר וכבשה אותה ביום למחרת הנחיתה, זאת לאחר כיבוש מצודת 'ראשיר' והפגזת העיר על ידי הספינות הבריטיות.
סיורים בריטים גילו כוח פרסי בגודל של כ-4,000 חיילים באזור שיראז, לכן הוחלט לבקש תגבורת ולחכות להגעתה.
בינואר 1857, נחתה הדיוויזיה השנייה באזור בושאר בפיקודו של ג'יימס אוטרם והכוח האנגלו-הודי כולו יצא שוב לכיוון בושהר בתנאי דרך קשים לאחר גשמי החורף. הכוח שאורגן לכדי שלוש חטיבות בפיקודו של אוטרם, החל לנוע לכיוון שיראז. ב-5 בפברואר הכוח עצר בקרבת הכפר קושאב היכן שהיו בארות מים נוחות. בהתקדמות של היומיים הבאים הבין אוטרם שהכוח הפרסי נסוג להרים מסביב והחליט להימנע מרדיפה מסוכנת להרים, במקום זאת הוא נסוג לאזור קושאב.
הכוח הפרסי תפס עמדת שליטה בקרבת הכוח האנגלו-הודי עם כ-8,000 חיילים פרסים. כתגובה, תקף אוטרם את העמדה הפרסית בין ה-7 ל-8 בפברואר במה שהפך להיות "קרב קושאב", בו ניצחו הבריטים עם כ-700 חיילים פרסים הרוגים. הכוח הפרסי נסוג שוב להרים לאחר תבוסתו בקושאב ואוטרם חזר עם כוחו לאזור העיר בושאר.
לאחר שהושאר כוח קטן להגן על בושהר, יצא הכוח האנגלו-הודי בכיוון צפון-מערב, לאורך השט אל-ערב אל עבר העיר קורמשאהר. הספינות הבריטיות שטו במעלה הנהר כדי להפגיז את ביצורי העיר, הפרסים נסוגו לבסוף מהעיר והיא נכבשה ב-27 במרץ. כוח של כ-13,000 פרסים נסוג אל העיר אהואז, כתגובה התארגן כוח אנגלו-הודי לנוע לכיוון העיר ולכבוש גם אותה. כוח זה הורכב מהצי המלכותי וכוח מרגימנט ההילנדס ה-78 ומרגימנט הרגלים ה-64 אשר תקף את הכוח הפרסי וכבש לבסוף את העיר אהואז ב-1 באפריל.
ב-4 באפריל, נחתם הסכם שלום בפריז והכוחות האנגלו-הודים החלו לסגת, אך היעדים הושגו והפרסים ספגו מהלומה קשה. מספר חודשים מאוחר יותר, כל הכוחות שנלחמו בקרבות בפרס ילחמו במרד ההודי הגדול, כולל מפקדם במערכה ג'יימס אוטרם. על הלחימה במלחמה, עוטרו שלושה חיילים בריטים בצלב ויקטוריה, העיטור הגבוה ביותר בדרגתו בכוחות הבריטים.
קישורים חיצוניים
24435020המלחמה האנגלו-פרסית