מיצב הכיסא הצהוב הריק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מיצב הכיסא הצהוב הריק בכיכר החטופים

מיצב הכיסא הצהוב הריק הוא מיצב סמלי אשר נוצר במהלך מלחמת חרבות ברזל, ומשמש אמצעי להעלאת מודעות למצב החטופים המוחזקים בידי חמאס. מקורו של הסמל נעוץ הן במסורת היהודית והן בסמלים בינלאומיים של הזדהות והמתנה. הוא מבטא את השילוב בין זיכרון, תקווה ויוזמה אזרחית.

מקורות סמליים

מיצב שולחן השבת הריק שכולל גם הוא כיסאות ריקים ומבסס על מקורות סמליים דומים מהמסורת היהודית
הפגנה בחיפה לאחר רצח ששת החטופים - לכיסאות הצהובים הוספו סרטים שחורים לאות אבל

הכיסא המיוחד שהוקדש למיצב נצבע בצבע הצהוב, בהשראת הסרט הצהוב - הסמל הבינלאומי להמתנה לחטופים ולשבויים[1][2]. עם זאת, בניגוד לסרט הצהוב שמקורו בארה״ב, הכיסא הריק הוא סמל יהודי מובהק, אשר שימש עוד בשנים שאחרי חורבן המקדש השני כנר של תקווה כנגד החשיכה המתגברת של ייאוש לאומי[3]. כך למשל, הכיסא הריק ששמרו לאליהו הנביא - כיסא אליהו, מבטא את הכמיהה היהודית לגאולה[3].

הכיסאות הצהובים המוצגים במרחב הציבורי במהלך מלחמת חרבות ברזל הם סמל לחטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס[4]. הם משמשים כאמצעי המחשה סמלי המאפשר להתמודד עם הכאב ולתת מקום לגעגוע לחטופים, כמו גם לנרצחים שכבר לא איתנו[3]. למעשה, השימוש הראשוני בכיסא ריק בהקשר של נפגעי טרור הייתה במיזם ״הכיסא הריק״ של ארגון "נאוה" שהוקם על ידי תהילה פרידמן. המיזם של ארגון נאוה התחיל ב־2003 לאחר פיגוע ההתאבדות במלון פארק בנתניה בליל הסדר ובמסגרתו נערכים לילות סדר באווירה תומכת ומחבקת למשפחות שכולות של חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה[3][5].

התפתחות המיצב במהלך מלחמת חרבות ברזל

יוזמת הכיסא הצהוב נולדה במטה משפחות החטופים והנעדרים, בשיתוף עם חברת כתר ותנועת דרכנו[2][1]. במסגרת יוזמה זו, לשם הגברת המודעות ולבקשת מטה משפחות החטופים והנעדרים, יוצרו במפעל כתר אלפי כיסאות כתר צהובים, עם קוד QR המפנה לאתר עם פרטי ותמונות החטופים והנעדרים[1][4]. ההכנסות מרכישת הכיסאות הוקדשו כתרומה לפעילות המשפחות של 239 החטופים שחייהן נעצרו ב-7 באוקטובר[1].

הכיסאות הצהובים מוצגים בטקסים וכמיצג קבוע ברחבת "כיכר החטופים" בתל אביב, עד שכולם ישובו הביתה[4]. מעל ל-450 חברות וארגונים הציבו את הכיסא הצהוב של כתר בחלל המשרדי ובמרחב הציבורי, מתוך מטרה להשאיר את נושא החטופים שבידי חמאס על סדר היום הציבורי בארץ ובעולם[1]. למשל, הכיסאות הצהובים בלטו בטקסי הזיכרון לשואה ולגבורה שנערכו בפריז[4].

בשבוע הארבעה-עשר למלחמה יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל נענה לבקשתה של בת דודתו של טל חיימי החטוף בעזה להציב כיסא ריק בשולחן הוועדה "עד שאחרון החטופים ישוב הביתה" וקרא לעולם התרבות והספורט לאמץ את היוזמה[6].

גלריית תמונות

מיצבים ברוח הכיסא הצהוב הריק

ברוח המיזם התפתחו גם מיצבים של כיסאות ריקים מדגמים וצבעים אחרים, שלא בהכרח עושים שימוש בכיסאות כתר או בצבע הצהוב. עם זאת, חרף החריגה מהאחידות של הפורמט המקורי, מיצבים אלו מקושרים היטב למשמעות הסמלית של המיזם ומהדהדים את אותו המסר.

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מיצב הכיסא הצהוב הריק41053613Q134462333