אחיטוב
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | עמק חפר |
| גובה ממוצע[1] | 42 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| מוצא המייסדים | איראן ועיראק, בעיקר מאזור כורדיסטן |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,509 תושבים |
| - מתוכם, תושבי ישראל | 1,074 תושבי ישראל |
(למפת נתניה רגילה)   אחיטוב | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
אֲחִיטוּב הוא מושב במועצה אזורית עמק חפר, שנמצא בין חדרה לנתניה ומשתייך לתנועת הנוער "האיחוד החקלאי". שטח המושב נע בין 2,900 ל-3,100 דונם.
היסטוריה
המושב הוקם בשנת 1951, על ידי עולים מאיראן ועיראק, בעיקר מאזור כורדיסטן. הוא נקרא על שמו של אחיטוב, נכדו של עלי הכהן, הנזכר בתנ"ך (ספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג').
המושב מונה כ-100 משפחות של חברי מושב, ועוד 80 משפחות אשר הצטרפו לאחר הרחבתו אשר החלה בשנת 1985. התושבים הראשונים החלו את דרכם בעיקר כעובדי קיבוצים ויישובי הסביבה ולאחר מכן החלו עבודה עצמאית באמצעות זריעת תפוחי אדמה, גידול של 50 מטילות ו-2 כבשים מסוג מרינו. כיום, המושב מתבסס על חקלאות, בעיקר גידול מלפפונים וירקות נוספים בחממות.
היישוב הוקם כיישוב ספר על קו הגבול עם ממלכת ירדן.[3] היישוב סבל רבות מתופעת גניבות של מסתננים מעבר לגבול.
בראשית שנות הששים נפרקו כאן צינורות הענק של מוביל המים הארצי, שהופעל בשנת 1964.[3]
בשנת 1965, החלו חברי המושב לעסוק בעיקר בענף החקלאות. תחילה, גידלו מלפפונים ועגבניות בניילונים, ו-5 שנים לאחר מכן, ב-1970, החלו לפתח את הענף ולגדל את הירקות בחממות. 70% מחברי המושב עוסקים בענף החקלאות. באחיטוב מגדלים כ-70% מכלל המלפפונים הגדלים בישראל[4].
עד סוף שנות ה-60 פעלה במושב תחנת רכבת.
בשנת תשע"ה נבחר הרב חן סידה לרב היישוב. במושב בית כנסת ומקוה טהרה.
במושב מתגוררים כ-1,000 תושבים.[5] מרביתם חילונים אך ביישוב ישנו גרעין לא קטן של משפחות מסורתיות. התושבים עוסקים בחקלאות ו/או עובדים מחוץ לגבולות אחיטוב במקצועות שונים. באחיטוב נבנתה בשנים האחרונות הרחבה קהילתית שקלטה משפחות צעירות עם ילדים. משפחות אלה הצטרפו לקהילה המגובשת של היישוב הכפרי והעניקו לו זריקת אנרגיה דמוגרפית חשובה. לרשות התושבים שירותים קהילתיים כמו ספרייה, מזכירות פעילה, גני משחקים, מגרשי ספורט, צרכנייה, בית כנסת, דואר ומרפאה.
- אחיטוב - אתר הבית
- אחיטוב באתר תנועת המושבים
- רותם מימון, המלפפון שהציל אותי: כך הפך המשבר של מושב אחיטוב לסיפור הצלחה, באתר הארץ, 23 במאי 2015
ענת ג'ורג'י, "שרמי לוי יקנה ממקום אחר": מגדלי המלפפונים שיצאו לקרב של חייהם, באתר TheMarker, 14 באוגוסט 2015
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף יוני 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ↑ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ 3.0 3.1 ד"ר מיכאל אסף, עמק חפר- סיפורו של מקום, מ.א. עמק חפר: לא צוין, 2018, עמ' 110-111
- ↑ הפנינג חקלאות חוויתי בשבועות במושב אחיטוב, באתר ארגון מגדלי הירקות
- ↑ לא צוין, מושב אחיטוב, עמק חפר, באתר הבית, לא צוין
| ||||||||||||||
אחיטוב41731545Q2920033