חיילות של אף אחד

חיילות של אף אחד
בימוי	נועה אהרוני
הופק בידי	נטלי קקון
תחקיר	אוריין כהן, נטע ליסר, רעיה שוסטר
עריכה	רון עומר
מוזיקה	אבי בללי
צילום	טוליק גלאון
מדינה	ישראל
חברת הפקה	קסטינה הפקות
הקרנת בכורה	2024
משך הקרנה	52:32 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט תיעודי
	דף הסרט ב־IMDb

חיילות של אף אחד הוא סרט תיעודי ישראלי משנת 2024, בבימויה של נועה אהרוני ובהפקתה של נטלי קקון-קולט. הסרט מתמקד בסיפורן של שלוש תצפיתניות צה"ל שנרצחו במתקפת חמאס על מוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר 2023.^[1]

רקע

ב-7 באוקטובר 2023, פשטו עשרות מחבלי חמאס על מוצב נחל עוז, אחד ממוקדי הפלישה הראשונים באותו יום. התצפיתניות שהיו במשמרת צפו ודיווחו בזמן אמת על המתרחש, עד שהתקשורת עמן נפגעה והן לא יכלו להמשיך בעבודתן.^[2]

תוכן הסרט

הסרט מתמקד בסיפורן של התצפיתניות בבסיס נחל עוז ובהתמודדות הוריהן עם אובדנן בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר 2023. הוא מתעד את חיי היומיום בבסיס, את ההווי הצבאי ואת מערכות היחסים שנרקמו בין החיילות. הסרט מציג את השעות האחרונות במוצב, כאשר התצפיתניות המשיכו למלא את תפקידן ולהתריע על חדירת המחבלים, למרות היעדר כוחות תגובה. בנוסף, הסרט בוחן את ההתמודדות של המשפחות עם השאלות הרבות שנותרו ללא מענה סביב האירועים הטרגיים. הסרט מתאר את הפער בין ההערכה המוקדמת של צה"ל לגבי יכולות חמאס לבין המציאות הקשה שהתגלתה באותו יום, ומציג את הטרגדיה האנושית שהתרחשה בבסיס.^[3] הסרט כולל תיעוד בלעדי וקטעים מרשת הקשר שמושמעים לראשונה, ומציג את סיפורן הטרגי של המשפחות, המשקף גם מחדל מערכתי שהוביל להפקרת התצפיתניות ללא נשק אישי או הגנה מתאימה.^[2]

הסרט מלווה את משפחותיהן של שלוש תצפיתניות:^[2]

משפחתה של גילי לייבשור, אמה של יעל לייבשור, שנרצחה במתקפה. גילי ערכה תחקיר על השעות האחרונות של בתה וחברותיה כדי להבין את השתלשלות האירועים.
הוריה של רוני אשל, שהוגדרה בתחילה כנעדרת עד שהוכרז על מותה. הם יצאו למאבק במפקדים שהתעלמו מאזהרות בתם.
הוריה של נועה מרציאנו, שנחטפה, צולמה בסרטון שפרסם החמאס ונרצחה בשבי. הם התחילו לשבת עליה שבעה ללא גופתה, עד שצה"ל הצליח לחלץ את גופתה ולהביאה לקבורה בישראל.

צוות ההפקה

בימוי: נועה אהרוני
הפקה: נטלי קקון-קולט
צילום: טוליק גלאון
עריכה: רון עומר
עיצוב פסקול: תומר קורן
מוזיקה מקורית: אבי בללי
תחקיר: אוריין כהן, נטע ליסר, רעיה שוסטר
עיצוב אמנותי: ירון שין

פרסים ומועמדויות

הסרט מועמד לפרסי הפורום לשנת 2024 בקטגוריות מוזיקה מקורית ועיצוב פסקול.^[4]

ביקורת על הסרט

בעקבות הסרט, התראיינה הבמאית נועה אהרוני, בפודקאסט של צליל אברהם וטענה שם שאמנם היו לוחמים שנלחמו בחמ"ל, אך כאשר הם לא יכלו להילחם - כל אחד נס על נפשו, וכך נשארו ששם רק החיילות חסרות ההגנה, ולכן הן, לטענתה, "חיילות של אף אחד".

בתגובה לכך התראיין ברדיו 103FM ידידיה זמורה, חברו של סגן יוחאי דוכן שנהרג בקרב בחמ"ל נחל עוז,^[5] ואמר ש"להגיד שהם הפקירו אותן זה פשוט חילול הגבורה שלהם".^[6]

בהמשך התראיין זמורה יחד עם יהודה דוכן, אחיו של סגן יוחאי דוכן, לפודקאסט 'זווית ישרה' של אורנה ישר, ובא לתת תשובות לשאלות שאנשים העלו ברשתות לאחר שצפו בסרט.^[7]

משפחות הלוחמים שנפלו וחבריהם כתבו נגד הסרט ונגד האמירות של אהרוני.