רבי משה בן ישעיה
| לידה |
סביבות תכ"ה וינה |
|---|---|
| שם מלא | משה בן ישעיה |
| מדינה | האימפריה הרומית הקדושה, האיחוד הפולני-ליטאי |
| חיבוריו | ברית מטה משה |
| השתייכות | חבורת רבי יהודה חסיד |
| רבותיו | רבי משה בן אברהם מגזע צבי, רבי מרדכי גינצבורג, רבי יהודה חסיד |
| אב | רבי ישעיה |
| ילדים | רבי יצחק |
רבי משה בן ישעיה[1] (נולד בסביבות שנת תכ"ה, 1665[3]) היה מחבר שפעל בסוף המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18. נודע בזכות חיבורו "ברית מטה משה" על הגדה של פסח.
ביוגרפיה
בכתביו מצטער רבי משה על כך שלא זכה לקבל את מוסרו של אביו, רבי ישעיה, אותו תיאר כ"איש קדוש יאמר לו"[2]. רבי משה היה נכדו של רבי אור שרגא פייבש, שכונה "נשיא ארץ ישראל"[4].
בילדותו חווה את גירוש יהודי וינה (ת"ל), שבעקבותיו עקרה משפחתו לעיר גידונג (הודונין; Hodonín) שבמוראביה. שהותם שם לא ארכה זמן רב; עקב "קול רעש גדול והבהלה והמהומה" – ככל הנראה התייחסות לפשיטות כוחות המורדים ה"קורוצים" אל מעבר לנהר מוראבה בראשית שנת תל"ט[5] – נאלצה המשפחה להיטלטל בדרכים פעם נוספת.
לבסוף השתקעה המשפחה בוילנה, מקום מושבם של קרובי משפחתם. גם בתקופה זו לא שהה רבי משה במחיצת אביו לאורך זמן, שכן גלה למקום תורה ונדד בין ישיבות שונות[2]. בין השאר למד מפי רבי משה בן אברהם מגזע צבי, רבה של הוראדנא[6], ורבי מרדכי גינצבורג, רבה של בריסק[7].
ברית מטה משה
המידע הביוגרפי אודות שנותיו הבאות של רבי משה דל למדי, ואת עיקרי המאורעות ניתן לדלות מתוך ספרו הראשון, "ברית מטה משה" על הגדה של פסח. בין היתר, מזכיר המחבר מאסר ממושך ובתנאים קשים, בעקבות עלילה שטפלו עליו נוכרים – מצב שהעמידו בסכנת חיים ממשית.
בעת מחלה קשה, קיבל רבי משה על עצמו לעסוק בפירוש סיפור יציאת מצרים, ומתוך כך החל בכתיבת ספרו. לימים הצטרף לחבורת רבי יהודה חסיד, אך נבצר ממנו להצטרף אליהם במסעם לארץ ישראל[2].
בנסיבות שתוארו ככאלו ש"לא נאמרו להכתב", אולץ רבי משה לנדוד ממקום מגוריו[8]. אף שהחליט, לאחר הצטרפותו לחבורת רבי יהודה חסיד, להימנע מעיסוק בדרש, ראה בנדודיו הזדמנות לשוב ולקיים את נדרו ולהוציא לאור את חיבורו, שתוכנו גובש עוד בטרם הצטרפותו לחבורה[2].
רבי משה הגיע לברלין החל במחצית השנייה של שנת ת"ס, ושהה בבית המדרש שהקים רבי יהודא בן ר' אליעזר ליפמן (יוסט ליבמן). בראש בית המדרש עמד חתנו ובן אחיו של רבי יהודה הנ"ל, רבי אהרן בן בנימין וולף. הדפסת הספר הושלמה בברלין בא' באדר ב' תס"א[9].
חבורת רבי יהודה חסיד
הקדמתו של רבי משה לספרו מהווה מקור ייחודי לתיאור אורחותיה של חבורת רבי יהודה חסיד. בעוד שרבי יעקב עמדין נטה להציג את רבי יהודה כדרשן שאינו בקי בהלכה[10], הרי שרבי משה מדגיש את התמסרותם של בני החבורה, בהדרכת רבם, ללימוד הש"ס והפוסקים, לצד הסתייגות עקרונית מעיסוק בדרוש. בספרו כתב:
בבואי לחברה קדישא של מ״ו מוהר״ר יודא סג״ל נתחרטי ע״ז בחרטה גמורה... שהיה לי למלאות כריסי בש״ס ופוסקים הראשונים והאחרונים... ולא המדרש עיקר... כאשר כבר הזהיר על זה מ״ו מוהר״ר יודא סג״ל עם החברה קדישא שלו
— [2]
נראה כי החלטתו להדפיס את הספר – על אף התרחקותו באותה עת מהעיסוק בדרוש – נבעה בין היתר מהרצון להגן על שמה הטוב של החבורה ולהפריך את הלעז כאילו חברי הקבוצה נמנעים מהעיסוק בדרוש בשל חוסר בקיאות בתחום:
ולא דברה תורה אלא נגד יצה״ר שנותן בפי המלעיגים לאמר שאין לחברה שום השגה בדרוש ע״כ אין דעתם נוחה בזה שרחוקים מחכמה זו ע״כ אין דעתם מסכמת בזו אבל אני הקטן שבקטנים מעיד שהיה ביניהם מופלגים גדולים ורבנים היודעים לדרוש את התורה במ״ט פנים ורבים שבתוכם מפורסמים
— [2]
חיבוריו
- הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, ברלין, תסא, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ↑ ישראל היילפרין (הסכמות ועד ארבע ארצות בפולין, קרית ספר: רבעון לביבליוגרפיה - שנה יא (ניסן תרצ"ד), עמ' 107) מציין את שם משפחתו כ"ץ, ויצחק אייזיק בן יעקב (אוצר הספרים, עמ' 86 (609. ברית מטה משה)) מזהה אותו בפירוש עם רבי משה בן ישעיה כ"ץ, אחיינו של רבי נפתלי כ"ץ (בעל "סמיכת חכמים"), שהיה אב"ד וראש ישיבה במז'יבוז' וראש ישיבה בפשמישל. עם זאת, שמואל וינר (רשימת הגדות פסח שנדפסו בכל ארצות תבל במשך ארבע מאות שנה, פטרבורג, תרס"א, עמ' 5 (54. ברית מטה משה)) מציין כי מדובר בזיהוי שגוי. חיזוק לדבריו ניתן למצוא בכך שבספרו של המחבר אין כל רמז לקרבה משפחתית לרבי נפתלי כ"ץ (אף שזה האחרון חתום על ההסכמה לספר), והוא אינו מציין בשום מקום בספרו כי הוא כהן. כמו כן, ברשימת ספרי רבי משה בן ישעיה כ"ץ שמופיעה במגילת יוחסין, בסוף ספר 'מטה משה' (זולקווא, תקה) לא נמנית הגדה של פסח עם פירוש ברית מטה משה.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, הקדמה, דף ב עמ' א
- ↑ בשנת תס"א העיד על עצמו כי "עברו עליו רוב שנותיו", ומכאן שהיה לפחות בן 35. מאחר שכתב כי גלה מוינה כילד רך, לא ניתן להקדים את שנת לידתו באופן משמעותי[2].
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, דף עד עמ' א ושם, דף קד עמ' ב
- ↑ ראו: Komjáti Zoltán Igor, Fulminis instar. The Advance and Presence of Imre Thököly’s Troops near the Mining Towns area of Lower Hungary in the autumn of 1678, Acta historica Neosoliensia, שנה 27 (2024, כרך 2), עמ' 9-10 והערה 17 שם.
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, דף ע עמ' א
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, דף כו עמ' ב
- ↑ הסכמות רבי מרדכי זיסקינד רוטנבורג ורבי נפתלי כ"ץ להגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה (דף ה עמ' א)
- ↑ הגדה של פסח ע"פ ברית מטה משה, הקדמה המופיעה במקום דף השער, תמונת העמוד באתר הספרייה הלאומית המרכזית של רומא
- ↑ תורת הקנאות, לבוב, תרל, עמ' 56-57