פרווה
פרווה הוא המונח המתייחס לעורם וכסות השיער של חלק מחברי מחלקת היונקים. המונח מתייחס גם לשם המוצר המעובד שבני אדם מפיקים מהעור והכסות, ומשמש ללבוש, חימום, ריפוד ודיור.
תפקידה של הפרווה אצל היונקים היא לשמש כמבודד ומגן. שכבת השיער הקרובה אל העור היא לרוב קצרה ורכה ומיועדת לבידוד הגוף מקור. השכבה החיצונית של הפרווה מורכבת לרוב משערות מגן ארוכות שמיועדת לשמש כרובד הגנה ראשוני של שלמות גוף היונק.
עיבוד פרווה נקרא פרוונות ומקצוע זה בעל ותק רב בהיסטוריה האנושית. מסחר הפרווה וציד בעלי חיים לשם פרוותן היו ענף כלכלי חשוב בהיסטוריות העולם. כבר בימי קדם ידוע על שימוש בפרווה כלבוש וכסמל מעמד. בין השאר ידוע על מנהג הפרעה במצרים העתיקה ללכת עם זנב אריה בחגורתו. בארץ ישראל פרוות כבש מעובדת שימשה כלבוש נפוץ. ברומא העתיקה נהגו לוחמים לעטות פרוות של בעלי חיים על מגיניהם והנסים שלהם. רבים מהעמים הנודדים של ימי קדם השתמשו בפרווה כחומר גלם לאוהלים. גילוי העולם החדש, במקביל לדעיכתו של ציד חיות הפרווה באירופה הובילו לפריחת ציד חיות הפרוות (בעיקר הבונה הקנדי) והסחר בפרוות במהלך המאה ה-16 והמאה ה-17.
אצל יהודים חרדים חסידיים יוצאי יהדות מזרח אירופה משמשת פרווה ליצור כובע השטריימל.
המאבק כנגד תעשיית הפרוות
במהלך המאה ה-20 החלו להתפתח תנועות למען זכויות בעלי חיים שקראו להפסקת קיומה של תעשיית הפרוות על ידי חרם צרכנים. במיוחד התפרסמו פעולות שבמסגרתן הפעילים הצטלמו או הפגינו מול חנויות פרווה כשהם משתמשים לכיסוי גופם בשלט המחאה בלבד. בפעולות אלה השתתפו גם מפורסמים רבים, ביניהם פמלה אנדרסון ופול מקרטני. לעיתים פעילים נגד פרוות נקטו גם בדרכים אלימות - תקיפת קוני פרווה והשחתת חנויות המוכרות פרווה. פעולות אלה הובילו להקטנת הסחר בפרוות. כמו כן התפתחו אריגי טקסטיל מלאכותיים המדמים את הפרוות הטבעיות. כיום מתמקד המאבק כנגד תעשיית הפרוות הסינית, שהיא הגדולה מבין תעשיות הפרווה העולמיות, וכוללת שימוש בפרוות כלבים וחתולים.
ב-2015 פורסם במבט שני תחקיר[1] החושף כיצד סוכל חוק איסור מכירת פרוות בישראל תחת לחץ לובי היצרנים באירופה וצפון אמריקה, ובסיוע המועצה לביטחון לאומי.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: פרווה |
ערך מילוני בוויקימילון: פרוה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרווה |
- אתר נגד פרוות מטעם ארגון PETA
- שמרית מנור, המין האנושי, בתיעוד אלים ונדיר, הצליח צלם גרמני להביא מסמך מהתופת: כך מתייחסת מארחת אולימפיאדת 2008 לכלבים וחתולים. זהירות, התמונות קשות לצפייה, באתר של "רשת 13", 20 בינואר 2008 (במקור, מאתר "nana10")
- מעילי פרווה תוצרת ישראל, יומני כרמל 1951 (התחלה 5:05)
- איתי יעקב, בעקבות הביקורת הגוברת: שנקר מודיעים על ביטול קורס הפרוות, באתר Xnet, 30 במרץ 2016
הערות שוליים
- ^ ביטחון המדינה בכסות פרווה דקה באתר רשות השידור, 27 באפריל 2015