רבי יהודה נבון (הראשון)
| לידה |
1707 תס"ז איסטנבול, טורקיה |
|---|---|
| פטירה |
26 בינואר 1761 (בגיל 54 בערך) כ"א בשבט תקכ"א ירושלים |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום פעילות | איסטנבול, ירושלים |
| חיבוריו | קרית מלך רב |
| אב | רבי אפרים נבון |
רבי אריה יהודה נבון (תס"ז, 1707[1] – כ"א בשבט תקכ"א, 26 בינואר 1761) מגדולי חכמי טורקיה, אב"ד בקושטא ובירושלים, מחבר הספר קרית מלך רב, והמגיה והמסדר ספר מחנה אפרים (לאביו).
ביוגרפיה
נולד בקושטא כבן בכור לרבי אפרים נבון (ה"מחנה אפרים"), שכיהן כרב ואב"ד המקום.
רבו המובהק היה אביו, אך למד גם כן אצל רבי שלמה אלגאזי.
בצעירותו התכתב עם גדולי דורו כמו רבי נסים חיים משה מזרחי שמזכירו בספרו 'אדמת קדש'[2].
הספר "מחנה אפרים", סודר על ידו לאחר פטירת אביו, מתוך כתבי אביו, ועל פי צוואתו. העריכה ארכה שנתיים, והסתיימה בשנת ה'תצ"ח - כשלוש שנים לאחר פטירת אביו. בחיבור עצמו מובאות פעמים מספר הערות מהמלבה"ד[3], בנוסח: "לא מצאתי כי אם רמז, ואנכי סידרתי לפי ראות עיניי", או "נראה שיש חיסרון", "עד כאן מצאתי" וכדומה. בהקדמתו לספר מציין הרב נבון הבן כי "בכל מקום שימצא המעיין כחצי עגולה (סוגריים) ובתוכה א"ה וכו' ממני יצאו הדברים". נקרא בפי רבים "המגיה למחנה אפרים".
לאחר פטירת אביו בשנת תצ"ה, עלה לארץ ישראל, שם עמד בראש ישיבת דמשק אליעזר, בין תלמידיו שם נמנה המהרי"ט אלגאזי, אותו מכנה במכתב אליו "בוצינא דנהורא פטיש החזק עמוד הימיני תנא דאורייתא מורי ורבי המובהק"[4].
בירושלים כיהן גם כן כראב"ד, לצד החיד"א שכיהן כדיין בתקופתו.
נפטר בירושלים, ונקבר בהר הזיתים. החיד"א הספידו[5], הספד אודותיו נכתב בספר אשד הנחלים מאת רבי יוסף נחמולי[6].
רבי אליהו ישראל מספר[7], שראה בחלומו את רבי יהודה כ-7 שנים לאחר פטירתו, ותיכף כשנתגלה אליו שוב, אמר לו שקודם היה זה אליהו שהתגלה אליו בדמותו.
ספרו
קרית מלך רב - החלק הראשון של הספר נערך ע"י המחבר בתקופה שהתגורר בירושלים, הספר הובא לדפוס בקושטא על ידי בנו רבי אפרים בשנת תקי"א (1751). כוללים חידושים על הרמב"ם ושו"ת.
החלק השני יצא לאור בקושטא לאחר פטירת המחבר, ע"י בנו רבי אפרים בשנת תקכ"ה (1765), הספר כולל גם את הקונטרס "בית מושב", שכתב בנו רבי אפרים.
את שם הספר בחר על שם מגוריו בעיר ירושלים[8]. הרב ישכר תמר מציע בספרו עלי תמר[9] שבזמנו בני העיר קושטא נהגו להקדים לשם עירם את הכינוי "קרית מלך רב" ורבי יהודה קנא את קנאת ירושלים, ורמז בשם ספקו שגר בירושלים שרק היא "קרת מלך רב".
ספר זה מוזכר מאות פעמים בספרים שיצאו לאחריו, ודנים רבות בפירושיו.
מלבד זאת, נדפסה הסכמה ממנו לספר "שער יוסף" של החיד"א, החיד"א מכנה אותו "הרב החסיד מופלג בחכמה ויראה[10].
בניו
- רבי יצחק נבון
- רבי אפרים, מגדולי רבני ירושלים, שד"ר וחבר בית הדין של המהרי"ט אלגאזי, מחבר ספר בית מושב (אותו צירף לספר אביו 'קרית מלך רב'), נפטר ב' בסיון תקס"ד.
- רבי רפאל נבון, רב ושד"ר. נפטר בד' בשבט תק"ס.
- רבי יהודה, הראשון לציון ומחבר הספר "דגל מחנה אפרים" בו מתרץ השגות על ספרו של סבו.
לקריאה נוספת
- מבוא לספר "קרית מלך רב" בהוצאת "מכון משנת רבי אהרן"
- אנציקלופדיה לחכמי טורקיה, הרב וענונו, עמ' 281
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ כך נכתב בכל המקורות, אך לפי הרב וענונו נולד בשנת תס"ג (1703).
- ↑ ח"ב חושן משפט סי' ט, קישור, "איש עמיתי גם בן ואח הוא לי, הלא הוא דיינא דנחית לעומקא דדינא כמהר"ר יהודה נבון, ה' ישמרהו".
- ↑ המביא לבית הדפוס - המו"ל; ובמקרה הנוכחי - רבי יהודה נבון.
- ↑ קרית מלך רב ח"ב סי' כ"ב
- ↑ תולדות החיד"א (בניהו) עמ' שמז
- ↑ אשד הנחלים נחל דמעה דרוש ג'
- ↑ קונטרס החלומות?
- ↑ על פי הפסוק בתהלים המכנה את ירושלים בשם זה ספר תהלים, פרק מ"ח, פסוק ג'
- ↑ פירוש לתלמוד ירושלמי כתובות פ"ב ה"ה ד"ה והנה כשעברתי
- ↑ שם הגדולים, מערכת ספרים, ערך קרית מלך רב