מסכת חולין
מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה. המסכת עוסקת בדיני שחיטת בהמות שאינן קורבנות (חולין), ולכן נקראת מסכת זו בכתבי הראשונים בשם "שחיטת חולין" (להבדיל בינה לבין מסכת זבחים, שנקראת "שחיטת קדשים").
פרקים שביעי ושמיני שבמסכת הם מהיסודיים בהלכות איסור והיתר ולכך נקראת המסכת "כלל גדול"[1].
בתלמוד הבבלי יש במסכת זו 141 דפים.
מיקומה של המסכת בסדר קדשים
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, כשנשלם הדיון בזבחי הקודשים וכל מה שנלווה להם, הגיעה העת לדבר על שחיטת שאר הזבחים. ודבר זה תואם את הכתוב בתורה שהרי קודם נאמר על זביחת קודשים[2]: "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם", ורק אחר כך נאמר על שחיטת חולין[3]: "רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר, כְּבִרְכַּת ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ".
פרקי המסכת
- הַכֹּל שׁוֹחֲטִין[4] (7 משניות[5]) - הלכות שחיטה.
- הַשּׁוֹחֵט (10 משניות) - דיני שחיטה.
- אֵלּוּ טְרֵפוֹת (7 משניות) – דיני טרפות, ובסופו דיני סימני הטהרה בבעלי חיים טהורים.
- בְּהֵמָה הַמְּקַשָּׁה (7 משניות) – דיני אכילת עובר בהמה שנמצא בבטן אמו בעת שחיטתה, ודיני בן פקועה.
- אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ (5 משניות) – דיני איסור שחיטת אם ובנה ביום אחד.
- כִּסּוּי הַדָּם (7 משניות) – דיני מצוות כיסוי דם חיה ועוף לאחר שחיטתם.
- גִּיד הַנָּשֶׁה (6 משניות) – דיני איסור אכילת גיד הנשה.
- כָּל הַבָּשָׂר (6 משניות) – דיני בישול ואכילת בשר בחלב יחד ודיני נטילת ידיים.
- הָעוֹר וְהָרֹטֶב (8 משניות) – דיני טומאת מאכלים בבשר בהמה שחוטה.
- הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם (4 משניות) – דיני הזרוע, הלחיים והקיבה המוענקות לכהן מבהמת חולין (שאינה קורבן) שנשחטה.
- רֵאשִׁית הַגֵּז (2 משניות) – דיני מצוות ראשית הגז.
- שִׁלּוּחַ הַקֵּן (5 משניות) – דיני מצוות שילוח הקן.
סך הכל יש במסכת 74 משניות.
קישורים חיצוניים
משנה, מסכת חולין, באתר ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת חולין, באתר ויקיטקסט- תוספתא, מסכת חולין מאתר "סנונית"
- תלמוד בבלי, מסכת חולין, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ↑ ברכי יוסף יורה דעה סימן רמו
- ↑ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק י"א
- ↑ ספר דברים, פרק י"ב, פסוק ט"ו
- ↑ שמות הפרקים מבוססים על השמות המובאים בש"ס וילנא
- ↑ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
| מסכתות ששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
| טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
| ||
מסכת חולין36148560Q1822409