כלב בן יפונה

כלב

לידה	מצרים
פטירה	כנען
כינוי	כלב בן יפונה הקנזי
מקום קבורה	קבר כלב בן יפונה
אב	יפונה/חצרון בן פרץ, אב חורג: קנז
צאצאים	עכסה, עירו, אלה, נעם, ירד, חבר ויקותיאל
מספר צאצאים	7
עיסוק	נשיא שבט יהודה, אחד משנים עשר המרגלים

צלחת ברזל משנת 1738.

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי הוא אישיות מהתנ"ך. היה הנציג של שבט יהודה שנמנה עם שנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ. כלב, ביחד עם יהושע בן נון, לא הוציא דיבת הארץ רעה כשאר המרגלים והצהיר באומץ, "טובה הארץ מאוד מאוד". בזכות מעשה זה ניצלו הוא ויהושע בן נון מהגזירה על שאר בני דורם: לראות את הארץ מנגד ולא לבוא בשעריה. כלב בן יפונה ירש את חברון, המקום שאליו הגיע, כנחלה.

בעת הכניסה לארץ, מונה כלב לנשיא של שבט יהודה, ועמד עם שאר נשיאי השבטים בחלוקת הארץ על ידי יהושע בן נון ואלעזר הכהן. יש מי שכתב, שכלב בן יפונה עמד בראש הזקנים שמסרו את התורה לאחר מות יהושע.

כלב בן-יפונה בריגול הארץ

בספר יהושע (י"ד, ז') מספר כלב, שבשעה שנשלח לתור את ארץ כנען עם שאר המרגלים נציגי השבטים היה בן ארבעים שנה. כשחזרו המרגלים ממסעם גרמו לייאוש רב בקרב העם בתיאורים מפחידים על עוצמתם של תושבי הארץ. במעמד זה נאמר על כלב "ויהס כלב את העם אל משה". כלב, בנאמנותו הגדולה לה', נחלץ ראשון למחות על הפקפוק בהבטחת ה' להוביל את עם ישראל אל הארץ שנשבע לתת להם. בכל אופן, עוצמתו המנהיגות כראש שבט יהודה ניכרת כאן, כאשר הוא היחיד שעומד כנגד המרגלים והעם. כלב חותם את דבריו בדברי עידוד: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ." (במדבר, י"ג, ל').

מלבד מה שזכה כלב בזכות זה להכנס לארץ, קיבל הבטחה נוספת ממשה שהוא יקבל לנחלה את העיר חברון אליה נכנס לרגל, כמבואר בספר יהושע (י"ד, ט'-י"ב).

כלב נשלח שוב ע"י משה כמרגל [יחד עם פנחס] קודם הכיבוש של יעזר.

במדרשים

בתלמוד מסופר שכלב נפרד משאר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ והלך לבדו לחברון, להשתטח על קברי האבות בחברון, להתפלל ולפרוש משאר המרגלים שרצו להגיד דברים רעים על הארץ כשישובו, דבר הנרמז בפסוק (במדבר, י"ג, כ"ב) "וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן", שמשמע שרק אחד מתוכם נכנס לחברון. מדרש זה בונה את דמותו של כלב כאדם עצמאי.

מדרש אחר מספר כי כלב הערים על העם כשהתפרץ לדברי המרגלים. כלב פתח בדברים שנשמעים כמו תלונות נוספות על משה: "ולא רק זאת עשה לנו משה..." כדי למשוך את הקהל לשמוע לו, והמשיך בשבחו של משה: הוא גם הוציא אותנו ממצרים וקרע את הים וכו'.

במדרש נאמר שכלב בן יפונה ופינחס בן אלעזר הכהן הם שני המרגלים אשר שלח יהושע בן נון לתור את יריחו. הם התחבאו אצל רחב הזונה ולבסוף הצילו אותה ואת משפחתה.

כלב בירושת הארץ

בעת חלוקת הארץ על ידי יהושע בן נון, שהפך למנהיג העם, הזכיר לו כלב את ההבטחה שקיבל במדבר לרשת את העיר חברון אותה בא לרגל, וביקש מיהושע לקיים את הבטחת משה. בדבריו ליהושע ציין כלב שהוא בן שמונים וחמש אך עדיין יכול להילחם על הארץ "ככוחי אז כן כוחי עתה", ויוכל להוריש את הענקים אשר התגוררו אז בהרי יהודה. יהושע העניק לכלב את חברון. בפרק כ"א ביהושע (וגם דברי הימים א', ו') מבואר כי הכוונה היא לשדה העיר וחצריה, שכן העיר עצמה הייתה עיר מקלט שניתנה לכהנים.

רבינו יצחק אברבנאל ביאר, שכלב ביקש לקבל את חברון ולכובשה, כדי להוכיח לעם ישראל שאכן ה' עמם לעוזרם בכיבוש הארץ, ולא כמו שאמרו המרגלים שבלתי אפשרי לכבוש את חברון, מפני גבורת הענקים שבה.

במהלך המלחמה על הר חברון, הגיע כלב לעיר קריית ספר (שנקראה גם דביר), והבטיח את בתו עכסה לאיש שיכבוש את העיר מידי הכנענים. עתניאל בן קנז, אחיו (רק מאם) של כלב נענה וכבש את קריית ספר, וכלב קיים את הבטחתו. לאחר מכן העניק כלב לעתניאל ולעכסה במתנה גולות מים, על פי בקשתה של עכסה. לפי המדרש, "קרית ספר" הכוונה היא להלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה ועתניאל הזכירן.

בדברי הימים (פרק ד'), מוזכרים בניו של כלב בן יפונה: עירו, אלה ונעם, ירד, חבר ויקותיאל.

במדרשים

מובא במדרש שאפרת אשתו השנייה של כלב היא מרים הנביאה אחות משה. עוד מוסיף המדרש, שבתיה בת פרעה הייתה גם היא אשת כלב, בעלה נקרא בדברי הימים מרד כיוון שמרד בעצת המרגלים. המדרש גם אומר שירד, חבר ויקותיאל אינם בניו של כלב אלא כינויים למשה רבינו שגודל על ידי בתיה אשתו.

כלב בן יפונה וכלב בן חצרון

בפרק ב' בדברי הימים א', מוזכר כלב בן חצרון, בן לשבט יהודה המקושר גם הוא לחברון ולסביבתה. התלמוד מקשר בין כלב בן יפונה לכלב בן חצרון, וטוען כי השם יפונה מלמד על תכונתו של כלב, שפנה מעצת המרגלים. על פי זיהוי זה, כלב נשא לאשה את עזובה ונולדו להם שתי בנות: עזובה-אשה ויריעות, ושלושה בנים: ישר, שובב וארדון. לאחר מות עזובה נישא כלב לאפרת, שהיא על פי המדרש מרים אחות משה. בנם של כלב ואפרת היה חור, ונכדו של חור - בצלאל בן אורי, מבוני המשכן. לפי הנחה זו, כלב שהיה כבן 40 ביציאת מצרים, היה אבי סבו של בצלאל, שהיה כבר אדם בוגר אז. התלמוד מחשב שכדי שזה יתאפשר, כלב, חור ואורי היו צריכים להביא את בניהם לעולם בעודם ילדים.

אבל הרד"ק והגר"א סוברים שכלב בן יפונה אינו כלב בן חצרון הנזכר בדברי הימים, אלא כלב אחר שהיה נכד של חצרון, ועיקר הייחוס שלו היה לסבו חצרון שהיה הנשיא, אלא שהכתוב מזכירו על שם אביו יפונה, שמרמז גם שפנה מעצת מרגלים, לפי זה כלב התחתן עם עזובה שהיתה בת כלב בן חצרון, וכאשר מתה נשא את אפרת שהיא מרים, שממנה הולידה את חור.

עכסה בתו של כלב בן יפונה הקנזי מוזכרת בספר יהושע פרק טו, ובספר שופטים פרק א'. כלב בן יפנה הקנזי מבני שבט יהודה התקשה לכבוש את העיר קריית ספר, והציע לאיש אשר יצליח לכבוש אותה את עכסה בתו לאישה. מי שזכה בפרס היה אחיו הקטן עתניאל בן קנז. אלא שבספר דברי הימים נזכרת עכסה כבתו של כלב בן חצרון (דברי הימים א', ב', מ"ט), ולא בפסוקים על כלב בן יפונה (דברי הימים א', ד', ט"ו). אם לא מקבלים את הפירוש לפיו מדובר באותו אדם, חייבים להסביר שלשני ה"כלבים" הייתה בת בשם עכסה. עם זאת, האבן עזרא כתב: ש"על דרך הפשט כלב בן יפונה איננו כלב בן חצרון בראיות גמורות."

על נבל הכרמלי נאמר שהיה 'כליבי' - מקובל להניח שמילה זו מעידה על כך שהיה צאצא של כלב בן יפונה.

לפי רבי חיים ויטאל כלב הוא גלגול נשמתו של אליעזר עבד אברהם, שהיה בבחינת "ארור כנען", ונכנס לכלל 'ברוך' כשאמר לו לבן הארמי: "בּוֹא בְּרוּךְ ה' לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת", ולפיכך כלב נחשב כבנו של לבן, ונקרא "בן יפונה" בעקבות דבריו.

ראו גם

• מסורות כלב
• קבר כלב בן יפונה

לקריאה נוספת

• Roland de-Vaux. 1948. Les Patriarches hébreux et les découvertes modernes (suite). RB 55: 321-347
• Martin Noth. 1943. The Deuteronomistic History (English: 1981. JSOTSup 15. 2nd rev. ed. 1991). Sheffield.
• Martin Noth. 1966. Numbers (Das Alte Testament Deutsch 7/ OTL. English: J.D. Martin, 1968. 2nd print 1980). London.
• A.Graeme Auld. 1976. Studies in Joshua : Text and Literary Relations (Ph.D. Thesis - printed by the British Library Document Supply Center). Edinburgh, pp. 210–220.

• יאירה אמית. תשמ"ד. אמנות הקומפוזיציה בספר שופטים (עבודת דוקטור). אוניברסיטת תל אביב.
• נדב נאמן. 1990. פרשת 'כיבוש הארץ' בספר יהושע ובמציאות ההיסטורית. בתוך נדב נאמן וישראל פינקלשטיין (עורכים), מנוודות למלוכה: היבטים ארכאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל, מוגש לפרופ' משה כוכבי במלאת לו שישים שנה מחבריו ותלמידיו, ירושלים (1990), עמ' 284–347.
• אבי עופר, "הר-יהודה המקראי - מנוודות לממלכה לאומית", בתוך נדב נאמן וישראל פינקלשטיין (עורכים), מנוודות למלוכה: היבטים ארכאולוגיים והיסטוריים על ראשית ישראל, מוגש לפרופ' משה כוכבי במלאת לו שישים שנה מחבריו ותלמידיו, ירושלים (1990), עמ' 155–214.
• אליהו מנחם גויטיין, "קוים לדמותו של כלב בן יפונה", שמעתין 50 (תשל"ז), עמ' 81–89.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כלב בן יפונה בוויקישיתוף

• כלב בן יפונה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• כלב בן יפונה, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36302542כלב בן יפונה