המכלול:הידעת?/2023/יוני
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
יוני 2023 | ||
---|---|---|
1 ביוני 2023 |
משחק השחמט הומצא כנראה במאה השישית לספירה בהודו תחת השם צ'טורנגה. משמעות השם בסנסקריט היא "בעל ארבע זרועות", על שם ארבעת סוגי היחידות בצבא ההודי הקדום - רגלים, פרשים, פילים ומרכבות. מקור השם הנוכחי בפרסית: "שאה - מט", שפירושו "מארב למלך" או "מלך מובס". כללי המשחק המוכרים כיום נקבעו ככל הנראה במאה ה-16 באיטליה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 ביוני 2023 |
כשהכירו היהודים לראשונה את החציל, התעוררה בעולם ההלכה שאלה לגבי היתר אכילתו. לפי ההלכה, פֵּרותיו של עץ בִּשְלוש השנים הראשונות לנטיעתו, הם ערלה ואסורים באכילה. לעומת זאת, ב"פרי האדמה", לא קיים איסור זה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי העץ", לא ניתן לאכול את פֵּרותיו, שכן לאחר השנה השלישית החציל אינו מצמיח עוד פֵּרות, ולפני כן, פֵּרותיו אסורים באכילה. אם מחשיבים את החציל כ"פרי האדמה", ניתן לאכול את פרי החציל מיד עם צמיחתו. בסופו של דבר, ממספר שיקולים נפסק כי החציל הוא "פרי האדמה", וכיום אין פוסק הסבור כי אסור לאכול חצילים |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 ביוני 2023 |
גוטליב דיימלר וקרל בנץ, האבות המייסדים של החברות "דיימלר-מרצדס" ו"בנץ" שהתמזגו והפכו ליצרנית המכוניות מרצדס-בנץ, לא נפגשו מעולם, למרות שעבדו במקביל, ובמרחק של כמאה ק"מ זה מזה. החברות התמזגו בשנת 1926, 26 שנים לאחר מותו של דיימלר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 ביוני 2023 |
כמאה ברקים בממוצע פוגעים בפני כדור הארץ מדי שנייה. המתח החשמלי שנוצר בין תחתית הענן לבין הקרקע נע בין 20 ל-100 מיליון וולט והזרם החשמלי של מכת ברק בודדת יכול להגיע ל-10,000 אמפר, ולכן פגיעת ברק באדם יכולה להיות קטלנית. רוי סאליבן מארצות הברית ספג בחייו שבע פגיעות ברק ונותר בחיים ובכך הוא מחזיק בשיא גינס. סאליבן מת ב-1983 בגיל 71 כתוצאה מפציעת ירי במהלך מה שנראה כניסיון התאבדות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 ביוני 2023 |
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 ביוני 2023 |
המחזאי והשחקן מולייר מתח ברבים ממחזותיו ביקורת חריפה על הממסד הרפואי של זמנו, וטען כי אורך חייו של אדם אינו תלוי במספר התרופות שהוא לוקח. מולייר התמוטט במהלך הצגתו הרביעית של המחזה הקומי פרי עטו, החולה המדומה, בו גם שיחק את התפקיד הראשי של ההיפוכונדר ארגן, ומת כמה שעות לאחר מכן. במהלך המחזה ארגן השתתף בטקס פיקטיבי בו הוא ממונה לרופא, והמילים האחרונות שאמר מולייר כחלק מהמחזה היו "אני נשבע [לשמור על עקרונות הרפואה]". |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 ביוני 2023 |
בימת יורון נמצא האי מאניטולין שהוא האי הגדול ביותר המצוי בתוך אגם. שטחו 2,776 קמ"ר וחופיו המפורצים משמשים לנופש ולדיג. באי עצמו נמצאת ימת מאניטו ששטחה 106.42 קמ"ר ובתוכה ישנם כמה איים קטנים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 ביוני 2023 |
במדינת ישראל, גדלה כמות הפסולת המוצקה בשיעור של כ־5% כל שנה. כל תושב במדינה מייצר בממוצע כשני ק"ג אשפה בכל יום ובסך הכול מצטברת פסולת בכמות של כ-24,000,000 מ"ק בשנה. לשם המחשה, כמות זו שווה למילוי מגדל שלום 50 פעם. יותר מ-80% מהפסולת בישראל מועברת במשאיות אשפה ומוטמנת באתרי פסולת מבוקרים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 ביוני 2023 |
אמילי דייוויסון (1872–1913) הייתה לוחמת מיליטנטית בתנועת הסופרג'יזם בממלכה המאוחדת שלחמה למען מתן זכות בחירה לנשים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היא נאסרה תשע פעמים בגין פעילותה ומאבקה. בחמישה מאסרים פתחה בשביתת רעב בדרישה להכרה כאסירה פוליטית. בשני מקרים הואכלה בהזנה בכפייה שלאחריה שוחררה. בניסיון להתחמק מהזנה בכפייה ניסתה פעמיים לשים קץ לחייה. ב-4 ביוני 1913 הלכה למרוץ סוסים בדרבי של אפסום. בסיבוב האחרון של המירוץ, נכנסה דייוויסון למסלול ונעמדה מול הסוס של המלך ג'ורג' החמישי, במטרה להסב את תשומת הלב למאבק למען זכות הבחירה. היא נרמסה על ידי הסוס, נחבלה קשות ומתה לאחר ארבעה ימים. דייוויסון הפכה למרטירית הראשונה של התנועה הסופרג'יסטית. בטקס שנערך בשכונת בלומסברי בלונדון, השתתפו עשרות אלפי אנשים וכן אלפי סופרג'יסטיות שהתבקשו ללבוש בגדים בצבעים שחור, סגול או לבן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 ביוני 2023 |
רחוב בוגרשוב בתל אביב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב, ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה, עוד בחייו. בוגרשוב התנגד לכך ואמר שאינו יכול ללכת ברחוב ולראות שלטים עם שמו, אך ועדת השמות של עיריית תל אביב לא ויתרה. בתגובה, וכדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו לבוגר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 ביוני 2023 |
משמעותו המילולית של הביטוי ללא כחל ושרק (שמקורו בתלמוד הבבלי, מסכת כתובות) היא "ללא איפור" (ומכאן בהשאלה: הדבר כמות שהוא, ללא ייפוי). כחל הוא איפור לעיניים, בדומה לאייליינר, והשרק הוא ככל הנראה סומק. שניהם קרויים בשם צבעים: הכחל הוא כחול כהה, ואילו שרק הוא צבע אדום של ענבים. שניהם גם קשורים ליין: השרק הוא צבע הענבים ואילו מהמילה כחל, דרך ערבית ושפות אירופיות, נוצרו המילים כוהל ואלכוהול. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 ביוני 2023 |
האדם הראשון שהקיף את כדור הארץ, לדעת חלק מההיסטוריונים, היה גבר יליד מלזיה בשם אנריקה, שהוטבל לנצרות במלאקה. הוא נלקח למסעו של פרדיננד מגלן, שהחל בספרד, כמתרגם למלאית, הקיף עם הצוות את יבשת אמריקה הדרומית במצר מגלן, חצה את האוקיינוס השקט והגיע לפיליפינים ב-1521. שם נמלט מהמשלחת וחזר למקום הולדתו, תוך שהוא משלים את הקפת כדור הארץ מערבה. מגלן עצמו נהרג בפיליפינים, ולא זכה להיות בין 22 המלחים ששבו לספרד. יומני הספינה, שפיגרו ביממה אחרי לוח השנה בספרד, אימתו את ההשערה בדבר איבוד יממה בהקפת העולם מערבה, ויצרו את הצורך בקו תאריך בינלאומי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 ביוני 2023 |
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 ביוני 2023 |
הכור הגרעיני המלאכותי הראשון נבנה על ידי אנריקו פרמי במסגרת פרויקט מנהטן, בעת מלחמת העולם השנייה, מתחת ליציעי מגרש הפוטבול של אוניברסיטת שיקגו הקרוי "אצטדיון סטאג". למעשה, פרמי היה גם הראשון שהצליח לבצע ביקוע גרעיני בתנאי מעבדה כבר ב-1934, אבל הוא לא פירש נכונה את תוצאות הניסוי. בשנת 1939 הבינה הפיזיקאית היהודיה ליזה מייטנר, בעת ששהתה בשוודיה לאחר שברחה מאימת הנאצים, כי גרעין האורניום בוקע בניסוי שביצע אוטו האן תחת הנחייתה בברלין. נילס בוהר ואחרים מיהרו להסיק שהתהליך מאפשר את תגובת השרשרת הגרעינית שאותה הגה לאו סילארד ב-1933, ופרמי היה הראשון שיישם תגובת שרשרת זו בכור בשיקגו ב-2 בדצמבר 1942. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 ביוני 2023 |
בניגוד לתפישה השגויה המקובלת, הויטמין בטא-קרוטן המצוי בגזר, אינו משפר את ראיית הלילה, מעבר ליכולות הרגילות של אנשים, המקבלים כמות נאותה שלו ושל ויטמין A. מקור התפישה השגויה הוא בדיסאינפורמציה, שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה, במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה. הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 ביוני 2023 |
בדקה יש שישים שניות אך אחת לכמה זמן נקבעת דקה המונה 61 שניות. מכיוון שקצב הסיבוב של כדור הארץ אינו קבוע, וחלה בו האטה זעירה, נוצר מעת לעת פער בין הזמן הנמדד בשעונים האטומיים ובין הזמן המחושב מתצפיות אסטרונומיות. הפער אינו עולה על חלקיק שנייה, אך הוא מצטבר לכדי שנייה שלמה מדי כמה שנים. כאשר ההפרש המצטבר עולה על 0.9 שניות, עוצרים את השעונים האטומיים לשנייה אחת, וכך מתקבלת דקה מעוברת בת 61 שניות. בין השנים 1998-1972, שנייה אחת הוספה כמעט כל שנה. לאחרונה הוספה שנייה כזו בין סיום שנת 2005 לתחילת 2006, בין סיום שנת 2008 לתחילת 2009 וב-30 ביוני 2012 ו-2015. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 ביוני 2023 |
ב-נובמבר 1969 הוצף כלא שש, בית סוהר צבאי הנמצא באזור עתלית, בשל סופת גשמים חזקה, ומפלס המים עלה לרמה של שני מטרים. על אף ששמירת האסירים הופקרה כאשר גם הסוהרים וגם האסירים שאבו את המים, אף אסיר לא ניצל הזדמנות זו כדי לברוח. כתוצאה מכך, המפקד של אגף כוח אדם, שאחראי לכלל חיל המשטרה הצבאית כולל בתי הסוהר שלו, החליט לשחרר עשרות אסירים ולבטל את עונשיהם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 ביוני 2023 |
הים הפתוח הוא סביבת מחיה בה לא ניתן למצוא מי שתייה, כמו המדבר. כדי לשרוד בסביבה זו, בעלי החיים צריכים להיות מותאמים למחסור זה. כלבי ים, לדוגמה, מסוגלים לאכול כמויות גדולות של שלג, ולמצות ממנו מי שתייה, בגופם. התאמה כזו קיימת גם אצל הגמל הדו דבשתי, החי במדבריות מרכז אסיה. הוא אוכל את השלג, שמביאה הרוח מסיביר, לפני שזה ממריא ישירות לאדים, מבלי להפוך לשלוליות מים נוזלים. אצל דולפינים יש התאמה של הכליות ליצירת שתן דל מים. דולפינים מאבדים כה מעט מים, עד שהם כמעט ואינם צריכים כלל לשתות. את רוב המים הם משיגים מאכילת דגים טריים, שמליחות גופם דומה לזו של הדולפינים |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 ביוני 2023 |
בליל ה-15 במאי, 1948, שעות אחדות לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הכריזה ארצות הברית על הכרתה "דה פקטו" במדינה החדשה. יומיים לאחר מכן, גם ברית המועצות נתנה הכרה "דה יורה" למדינה. בסוף יוני 1948 יצאה הודעה על החלפת נציגים דיפלומטיים בין ישראל לברית המועצות, ופבל ירשוב נקבע להיות נציגה הדיפלומטי של ברית המועצות בישראל בדרג של ציר. במקביל למינויו של ירשוב לציר, גם ארצות הברית מינתה את צירהּ במדינת ישראל, ג'יימס מקדונלד. בהגיע ירשוב לארץ, ב-9 באוגוסט, טרם סודר לו משכן קבוע, ועל כן התגורר ירשוב בינתיים במלון גת רימון שבתל אביב. שלושה ימים לאחר מכן, ב-12 באוגוסט, הגיע גם מקדונלד לארץ, ואף לו עדיין לא סודר משכן הקבע, ולכן התגורר אף מקדונלד בינתיים במלון גת רימון. כך קרה, שבעיצומה של המלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, התגוררו נציגי שתי המעצמות באותו מלון ודגלי שתי המעצמות התנוססו על גגו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 ביוני 2023 |
יוסף טרומפלדור, המכונה "הגיבור הגידם", איבד את ידו בפורט ארתור במהלך מלחמת רוסיה-יפן, כשפגז ריסק את ידו השמאלית. לאחר שהשתחרר מהשבי היפני, היה טרומפלדור ליהודי הראשון בצבא האימפריה הרוסית שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו. הוא קיבל את הדרגה יחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי ניקולאי השני, בנוכחות הצארינה אלכסנדרה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו במתנה יד תותבת. הצאר הציע לטרומפלדור מספר הטבות ובהן קריירה צבאית ואחוזה גדולה, אך הוא סירב וביקש לעלות לארץ ישראל. טרומפלדור נפל במאורעות תל חי בי"א באדר ה'תר"פ (1 במרץ 1920). יחד עם חמישה ממגיני תל חי שנפלו באותו יום, ושניים שנהרגו קודם לכן, הם מונצחים בשם העיר הסמוכה - קריית שמונה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 ביוני 2023 |
ל-CERN, "המרכז האירופי לחקר הגרעין", נזקפות תגליות מדעיות רבות, אולם אחת המפורסמות שבהן אינה קשורה כלל לפיזיקה גרעינית, ואף לא לפיזיקת חלקיקים. זוהי המצאת מערכת WWW לגלישה באינטרנט, על ידי טים ברנרס-לי, בזמן שעבד במרכז. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 ביוני 2023 |
קבוצת האיים המיושבת, טריסטן דה קונה, נחשבת למקום היישוב הנידח בעולם. הקבוצה היא חלק מהטריטוריה הבריטית סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה, שבאוקיינוס האטלנטי. אולם למרות שטריסטן דה קונה נחשבת ליחידת שלטון אחת עם האי המיושב סנט הלנה והאי המיושב אסנשן, איים אלו רחוקים ממנה אלפי קילומטרים. מרחקים אלו דומים למרחק בין קבוצת האיים טריסטן דה קונה לבין קצות האוקיינוס – 2,816 ק"מ עד דרום אפריקה ו-3,360 ק"מ עד דרום אמריקה. אולם יתכן שהתואר "מקום היישוב הנידח בעולם" לא מגיע לאיי טריסטן דה קונה, כי פעם בכ-90 דקות, למשך רגע קצר, חולפת מעל איים אלו תחנת החלל הבינלאומית, המרחפת בגובה ממוצע של 400 ק"מ מעל פני האדמה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 ביוני 2023 | תבנית:הידעת? 23 ביוני 2023 | עריכה - תבנית - שיחה |
24 ביוני 2023 | תבנית:הידעת? 24 ביוני 2023 | עריכה - תבנית - שיחה |
25 ביוני 2023 |
בישראל, כיוון התנועה הוא בימין הכביש. לכן כיסא נהג האוטובוס ממוקם בשמאל הרכב, ודלתות הנוסעים בימינו. כך מרכז הכביש זמין לעיני הנהג והמדרכה זמינה לנוסעים. באותו אופן, בבריטניה, שבה כיוון התנועה הוא בשמאל הכביש, כיסא הנהג בימין האוטובוס, והדלתות בשמאלו. בניגוד לאוטובוסים, במטוסי נוסעים יש שני כיסאות טייס, אחד מימין ואחד משמאל, וגם פרישת דלתות הנוסעים סימטרית בין שני צדדיו. למרות זאת, בכל העולם, למעט יוצאי דופן נדירים וזמניים, מטוסי נוסעים מתחברים אל "שרוולי" מסופי נמלי התעופה רק מדלתות שבצדם השמאלי של המטוסים. הדבר נובע מחוסר הסימטריה של גוף האדם. רוב האנשים ימנים, ולכן מקובל שהטייס הראשי יושב על כיסא הטייס השמאלי. כך לידו הימנית של הטייס יש גישה נוחה לרוב המכשור שבתא הטייס. כתוצאה מזה, קל לו יותר לכוון את המטוס למגע עם ה"שרוול", בקרבת פניו – בדופן שמאל של המטוס. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 ביוני 2023 |
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 ביוני 2023 |
נדידת היבשות היא תהליך התנועה של הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, על פני המעטפת. כך למשל, ים סוף, שבמרכזו עובר הבקע הסורי-אפריקני, נמצא בין הלוח האפריקאי והלוח הערבי שמתרחקים זה מזה. תוך כדי תנועתו של הלוח הערבי צפונה, הים מתרחב באופן ניכר, ואילו ערב הסעודית מתקרבת לישראל ותיאורטית היא צפויה להפוך לשכנתה בעתיד הרחוק. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 ביוני 2023 |
עד המאה ה-18 משמעות המלה פרודיה הייתה שיר המחקה את סגנונו של שיר אחר באופן מלעיג. ג'ונתן סוויפט היה הראשון שהשתמש במונח, כנראה בטעות, במשמעות הרחבה שאנו מקנים לו היום - כל חיקוי קומי (ספרותי, בימתי או אחר) של סגנון, המכוון להלעיג. עם זאת, ייתכן שהשימוש שעשה סוויפט היה בעצמו פרודיה על יצירותיו של ג'ון דריידן, שנהג להסביר את הברור מאליו באמצעות מלים שאולות משפות אחרות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 ביוני 2023 |
דיוקן דרושאוט הוא דיוקן של ויליאם שייקספיר, מעשה ידי החרט מרטין דרושאוט, שנכלל במהדורת הפוליו הראשונה, אוסף מחזותיו של שייקספיר שפורסם ב-1623, כאיור שעיטר את כריכת הספר. זהו אחד משני דיוקנאות שמזוהים בוודאות כדיוקנאות של שייקספיר, כאשר הנוסף הוא פסל הניצב על מצבתו בעיר הולדתו. הדיוקן נודע במידת הדיוק שלו, אך גם באיכותו האמנותית הירודה. לאורך השנים ספג ביקורות רבות ממבקרי אמנות וספרות, על פגמים אמנותיים שונים, כגון עיצוב הדמות הכושל והחיבור המגושם בין הראש לגוף. הסגנון האמנותי הכושל הוא גם המקור למסורת ייחוס הדיוקן לחרט מרטין דרושאוט הצעיר, אחד משני מועמדים ליוצר שיצר את הדיוקן, כאשר המועמד השני הוא דודו מרטין דרושאוט, שנודע כחרט מיומן ונכבד יותר, ועל כן ההנחה הייתה שלא ייצר דיוקן באיכות ירודה שכזו. הדיוקן אף היה מקור לתאוריות קשר, התומכות בסברה כי מחבר מחזות שייקספיר אינו ויליאם שייקספיר; למשל, נטען שהקו הכפול שנוצר במרווח בין הלסת התחתונה לאזור הצל שלצידה, מרמז בעצם על כך שהפנים בדיוקן הן מסכה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 ביוני 2023 |
האלכימיה הייתה ענף מדעי של חקר החומרים בטבע, שהתפתח החל משלהי העת העתיקה (המאה ה-5) ולאורך ימי הביניים. האלכימאים הניחו שבחומרים השונים כמוסים כוחות נסתרים, לרבות כוחות מאגיים, ושמו להם למטרה לגלות כוחות אלו. האלכימיה שאפה להשיג שתי מטרות עיקריות: מציאת דרך להפוך מתכות פשוטות וזולות למתכות אצילות ויקרות כמו זהב וכסף, ומציאת תרופה אוניברסלית, שתרפא כל מחלה ותאפשר חיי נצח. רבים מהחוקרים בתחום האמינו בקיומה של אבן החכמים, חומר מופלא שיכול לסייע להשגת מטרות אלו. החקר והלימוד האלכימיים נעשו באופן שיטתי, והתשתית המדעית שהונחה בחקר האלכימי שימשה את הבסיס להתפתחותה של הכימיה המודרנית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |