סיכות צה"ל הן סמלים שמעניק צבא הגנה לישראל לחיילים בעקבות הצלחתם באחת מההכשרות שמעביר הצבא (למעט סיכות כומתה, שאינן קשורות להכשרה, אלא מסמלות השתייכות לחיִל מסוים), וכן סיכות שמעידות על הישגים.
הסיכות, הנענדות על מדי צה"ל, משמשות כמעין "תעודת זהות" לחייל, ומעידות על הישגיו והכשרתו.
הגוף האחראי מטעם צה"ל על בחירת עיצוב הסיכות הוא ועדת הסמלים, וזו בוחרת על פי רוב סיכות בעלות זיקה סמלית לקורס (בדרך-כלל קורסי חיל המודיעין כוללים פלר דה ליס, קורסים הקשורים לתעופה כוללים כנפיים וכיוצא בזה).
כללי ענף המשטר והמשמעת בצה"ל קובעים כי "הסמל ייענד במרכז חפי כיס שמאל, אלא אם זכאי החייל לסמל נוסף, כמפורט להלן:
אם זכאי החייל לסמל מערך הלחימה ואף לסמל המערך המסייע, יענוד את סמל מערך הלחימה על חפי כיס שמאל ויבחר לענידה על חפי כיס ימין בין סמל המערך המסייע לסמל ההכשרה והקורסים.
בכל מקרה, לא יענוד חייל על חפי כיס ימין את סמל
המערך המסייע וסמל ההכשרה והקורסים יחדיו".[1]
סיכת קורס מג"דים כוללת חרב ועלה זית, וברקע טנק גישור. קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (ר"ת: קמ"פ-קמ"ג) הוא קורס פיקודי צה"לי, המועבר במסגרת זרוע היבשה (מכאן סמל החרב ועלה הזית). ייעודו של הקורס הוא הכשרת מפקד הפלוגה או הגדוד לפיקוד על צק"פ (צוות-קרב פלוגתי) או צק"ג (צוות-קרב גדודי), בלחימה ובאימונים, באמצעות פיתוח יכולותיו הפיקודיות.
הזכאות לסיכת מ"מ קודמת לרוב לזכאות לדרגת קצונה, אשר ניתנת רק בסיום ההשלמה החילית שבסופו של קורס הקצינים. אם הצוער אינו עובר את קורס ההשלמה החילית הוא זכאי לענוד את הסיכה לצד דרגתו הקודמת. אם דרגתו הקודמת הייתה פחותה מדרגת סמל, סיכת המ"מ מזכה את החייל בדרגת סמל.
היסטוריה של סיכת מ"מ
בתקופת ההגנה התקיימו קורסי מפקדי מחלקות בג'וערה. בשנת 1944 התקיים הקורס הגדול ביותר בו השתתפו כ-200 חניכים בהם הרמטכ"ל לימים – חיים בר-לב, וכן עוזי נרקיס, מאיר עמית, חיים גורי, דני מס ושלוש קצינות ראשונות. בקורס זה הוענק לחניכיו הבוגרים לראשונה אות מיוחד: סיכת מ"מ שאת צורתה הגה מדריך בקורס בשם משה (מונדק) בר-תקווה – חרב שזורה בענף זית. הרעיון לסמל זה בא לבר-תקווה מסמלו של בית הספר לקצינים של הצבא הפולני בו שירת מספר שנים קודם לכן - חרב סיף ארוכה על רקע ענף עץ אלון. רמטכ"ל ההגנה, יעקב דורי, אישר את ההצעה לסמל, ועל ייצורו היה אחראי האדריכל אריה אלחנני. מאז שימשה סיכה זו גם כסמל ארגון ההגנה.
סיכת מ"מ משולבת בסמלים צבאיים רבים – בסמל צה"ל, בסמלים של חילות ויחידות רבות בצה"ל ובסמלים המוענקים לבוגרי קורסים פיקודיים בכירים בצה"ל.
גרסאות נוספות של סיכת מ"מ
סיכת מ"מ מוזהבת – מוענקת לקצינים ולקצינות ששימשו כסגל הדרכה בקורסי הקצינים ובהשלמות החיליות בסיום מחזורם השלישי או לאחר שנה, אם שימשו בתפקיד פיקודי (קצין הדרכה, לוגיסטיקה וכו'). הסיכה המוזהבת הונהגה לראשונה בבה"ד 1 בתקופה בה כיהן אל"ם מאיר פעיל כמפקד בית הספר לקצינים. הסיכה המוזהבת הוענקה למדריכי קורס הקצינים לאחר שנה של הדרכה בבה"ד 1.
סיכת חובל – מוענקת למסיימי שלב "מתקדם" בקורס חובלים.
סיכת קצין רפואה - מוענקת לרופאים בוגרי קורס קציני רפואה, המוכשרים לרוב במסגרת שירות מילואים (קרי, קצינים מקצועיים, בשונה מרופאים בוגרי העתודה האקדמית המוכשרים לקראת שירותם הסדיר כמ"מ לכל דבר); הסיכה דומה לסיכת מ"מ אלא שבמקום עלה הזית מקיף את החרב נחש, המסמל את נחש הנחושת שעשה משה רבנו כדי להציל את עם ישראל ממגפה במדבר (כמו כן, נחש כרוך סביב מטה היה גם סמל הרפואה ביוון העתיקה)
כנפי לוחם בשייטת 13, יחידת הקומנדו הימי של חיל הים הישראלי, מכונה "כנפי העטלף". עיצוב הסמל נעשה על ידי לוחם השייטת והצייר אליהו שוורץ (מתוקה) והוא כולל כנפי עטלף, סמל העוגן של חיל הים סמל החרב של צה"ל ומוקש ימי.
היחיד בצה"ל שהיה זכאי לענוד ארבעה רקעים והיה לו גם כוכב היה מרסל טוביאס.
כנפי טיס הן האות אותו נושאים צוות אוויר בוגרי קורס טיס (טייסים, נווטים או מכונני אוויר) על מדיהם. בעבר היו כנפיים נפרדות לכל אחד משלושת המקצועות הללו, ומשנת 1999 לכל כנפי הטיס צורה אחידה (מסיבות של אחידות).
כנפיים מיוחדות עוצבו באותות שעונדים בעלי תפקידים נוספים בחיל האוויר: לוחמים ביחידת 669, מפעילי מזל"טים, קצינים במערך הבקרה ופיקוח הטיסה, פקחי העמסה, בעלי מקצוע מוטסים (רופא, חובש, מכונאי, מפעיל קשר/ל"א, מהנדס) וקציני נ"מ.
סיכת קורס מג"דים כוללת חרב ועלה זית, וברקע טנק גישור. קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (ר"ת: קמ"פ-קמ"ג) הוא קורס פיקודי צה"לי, המועבר במסגרת זרוע היבשה (מכאן סמל החרב ועלה הזית). ייעודו של הקורס הוא הכשרת מפקד הפלוגה או הגדוד לפיקוד על צק"פ (צוות-קרב פלוגתי) או צק"ג (צוות-קרב גדודי), בלחימה ובאימונים, באמצעות פיתוח יכולותיו הפיקודיות.
סיכת בוגר מב"ל, המכללה לביטחון לאומי, אשר נועדה להקנות השכלה על יסודות הביטחון הלאומי ברמה אקדמית בנושאים מדיניים וחברתיים בביטחון המדינה.
סיכת מ"מ
סיכת מ"מ מוזהבת
סיכת צוות אוויר
סיכת חובל
סיכת קצין ים, לבוגרי קורס חובלים.
כנפי-צניחה, לבוגרי קורס צניחה.
סיכת לוחם סיירת מטכ"ל, המסונפת לאגף המודיעין (על-כך מעיד הפלר דה ליס שבסיכה).
כנפי לוחם חילוץ קרבי בהיחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669)
סיכת צוללן, אותה מקבלים מסיימי קורס צוללן אשר משתבצים בשייטת 7 - שייטת הצוללות של חיל הים הישראלי.
סיכת לוחם במערך ההגנה האווירית
סיכת סטילן - סיכת לוחם בספינות הטילים של חיל הים
סיכת דבורן - סיכת לוחם הדבורים
סיכת לוחם בחטיבת הנח"ל
סיכת לוחם בפלס"ר גולני
סיכת לוחם ביחידת מגלן
סיכת לוחם ביחידת דובדבן, בסמל היחידה מופיעה חרב פיפיות המסמלת את תחבולתו של אהוד בן גרא בהתנקשותו בעגלון מלך מואב.
"צפרגול" - סיכת לוחם שריון
סיכת לוחם חיל ההנדסה הקרבית
סיכת לוחם ביחידת אגוז - אנטי גרילה ולוחמה זעירה
סיכת לוחם מוזהבת ביחידת הבלנ״מ 444 המוענקת למצטיין מסלול
סיכת לוחם ביחידת יהל"ם
סיכת לוחם בתותחנים
סיכת לוחם בחטיבת הצנחנים
סיכת לוחם בחטיבת גולני
סיכת לוחם בחיל האיסוף הקרבי
סיכת לוחם חוד
סיכת הפלס של חיל ההנדסה הקרבית
סיכת לוחם צמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית
סיכת פרס ביטחון ישראל
עיטור לוחמי המדינה (לענידה אזרחית)
סיכת הניצחון של כולנו - 70 למדינת ישראל
ערך מורחב – תגי כובע בצה"ל
