קצונה בצה"ל

"מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" (שופטים ז', י"ז), אימרתו של גדעון כמוטו של הקצונה

מושג הקצונה בצבא ההגנה לישראל מגדיר את הדרג המנהיגותי והפיקודי הבכיר בצה"ל, שתפקידו נשען על שילוב בין סמכות חוקית, אחריות מבצעית ותפקיד חינוכי. בעוד שההכשרה הטכנית מתבצעת במוסדות ההדרכה, מהות הקצונה עצמה מעוגנת במעמד משפטי וערכי ייחודי המתחיל עם קבלת כתב המינוי מטעם שר הביטחון והרמטכ"ל.

תפיסת הקצין

המילה קָצִין מקורה בתנ"ך. קָצִין הוא מנהיג -אם במלחמה, כגון בדברי זקני גלעד ליפתח: ”לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן” (שופטים, י"א, ו'), ואם בהקשרים אחרים, כגון ”לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם, אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל” (משלי, ו', ו'-ז').

תפיסת הקצין הישראלי, כפי שסוכמה לאחר עבודת מטה רחבה, מגדירה את הקצין כמי שמוביל את מימוש ייעודו של צה"ל להגנה על המדינה ולניצחון במלחמה, תוך פועלו לאור ערך הממלכתיות ורוח צה"ל. תפיסה זו נמדדת בשלושה צירים מרכזיים: המקצוע הצבאי, יכולות הפיקוד והמנהיגות, ודמותו הערכית של הקצין.

מסמך "אמנת הקצין" עליה חותם כל צוער שהוסמך לקצונה בצבא ההגנה לישראל

דמותו של הקצין מורכבת מחמש תכונות יסוד המהוות את עמוד השדרה של הפיקוד בצבא ההגנה לישראל :

• אחריות – האחריות המוחלטת לביצוע המשימה, מתוך הכרה שבידי הקצין מופקד גורל המערכה. לצד האחריות למשימה,
• דוגמה אישית – הקצין נדרש להיות ראוי לפקודיו ואחראי לאנשיו, תוך הפגנת דוגמה אישית והתנדבות המקרינות על רוח היחידה והלחימה.
• מקצועיות – הקצין נתפס כאיש מקצוע מעמיק, הלומד ומפתח את עצמו ואת פקודיו בצניעות ובסקרנות, וכאיש שטח המפגין תעוזה, תחבולה ואומץ לב תוך הרחבת מרחב האחריות שלו. לתכונות אלו נוסף הנדבך של חשיבה רעננה ומחדשת, המעודדת קבלת החלטות יצירתית וביקורתית הפורצת דפוסי חשיבה מקובעים.
• איש השטח – הפגנת תעוזה, תחבולה ואומץ לב, תוך שאיפה מתמדת להרחבת מרחב האחריות.
• חדשנות – חשיבה רעננה המעודדת קבלת החלטות יצירתית וביקורתית, הפורצת דפוסי חשיבה מקובעים.

אמנת הקצין

ב-2020, לאחר כשנה וחצי של עבודת מטה בהובלת אגף המבצעים, חטיבת תוה"ד ובה"ד 1, צה"ל מפרסם את "אמנת הקצין" שעליה יחתמו כל קציני הצבא בתום קורס הקצינים. האמנה היא מסמך יסוד המגדיר את זהותו המקצועית והערכית של הקצין כ"שליח ציבור" הפועל בממלכתיות. באמנה, שאושרה על ידי הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מרוכזות החובות והדרישות מהקצינים בצבא. כמו כן, צה"ל הגדיר לראשונה מהו קצין, וקבע לו שש חובות עיקריות: ליזום, ללמוד, להכין, להחליט, להוביל ולבצע. אמנת הקצין נכתבה בעבודה משותפת יחד עם בה"ד 1. עם הסמכתו, מתחייב הקצין להקדיש את כוחותיו, עד כדי חירוף נפש, להגנת המדינה ואזרחיה, ברוח שבועת צה"ל וערכיו, תוך שמירה על חוקי המדינה וכבוד האדם.

הכשרת הקצין

הכשרת הקצונה בצה"ל נבדלת באופייה, במשכה ובמיקומה בהתאם לזרוע אליה משתייך הצוער, מתוך מטרה להתאים את דמות המפקד לאתגרים המבצעיים הייחודיים של זרועות היבשה, האוויר והים.

צוערים בטקס סיום קורס קציני יבשה, יוני 2023

זרוע היבשה

ערך מורחב – בית הספר לקצינים של צה"ל

מרבית קציני צה"ל, ובפרט אלו השייכים לזרוע היבשה ולמערכי המטה והסיוע המנהלתי, מוכשרים בבית הספר לקצינים (בה"ד 1). מסלול זה מבוסס על הפרדה בין שלב היסודות לבין שלב ה"השלמה החילית". בבה"ד 1 מחולקים הצוערים למגמות (להב לקצונה הקרבית, מעוז לתומכי הלחימה ונחשון לקציני המטה), שם הם רוכשים מיומנויות פיקוד ומנהיגות בסיסיות. בתום שלב זה, ממשיכים הצוערים לשלב ההשלמה החיילית בתי הספר החיליים (כגון: בה"ד 7, בית הספר לשריון או בית הספר להנדסה צבאית), לצורך התמצעות מקצועית ספציפית. בבה"ד 1 לא מתקיימות השלמות חייליות ייעודיות לקורס הקצינים, מלבד זו של קציני החיל הרגלים והיחידות המיוחדות. הצוערים מיחידות אלו עוברים את ההשלמה במסגרת גדוד גפן. עם סיום ההשלמה, מוענקת לקצין דרגת הסגן-משנה (סג"ם) והוא משתבץ כמפקד מחלקה (מ"מ).

פרחי טיס בטקס סיום מחזור 185

זרוע האוויר והחלל

ערך מורחב – קורס טיס (צה"ל)

צוערי צוות האוויר (טייסים, נווטים ומכונני אוויר) מוכשרים במסגרת בית הספר לטיסה. בניגוד למסלול היבשתי, הכשרת הקצונה בזרוע האוויר היא חלק אינטגרלי מקורס הטיס, הנמשך שלוש שנים. המסלול משלב הכשרה צבאית ופיקודית לצד לימודים אקדמיים לתואר ראשון והכשרה מקצועית בהטסת כלי טיס. בשל משך ההכשרה ומורכבותה, בוגרי הקורס מוסמכים ישירות לדרגת סגן (בניגוד לדרגת הסג"ם המוענקת במסלולים קצרים יותר).

צוערי קורס חובלים בטקס הסיום, 2021

זרוע הים

ערך מורחב – קורס חובלים

צוערים המיועדים לפיקוד על כלי שיט וצוללות מוכשרים נקראים "חובלים" והם מוכשרים בבית הספר לחובלים. קורס החובלים, הוא מסלול הכשרה רב-שנתי (כשנתיים וארבעה חודשים) המשלב הקניית מיומנויות פיקוד בים, לימודים אקדמיים והתמחות טכנולוגית ומבצעית במגמות השונות (שיט, מכונה ואלקטרוניקה). בוגרי הקורס מקבלים את סיכת החובל ודרגת סגן, ומשתבצים כקציני מחלקה בכלי השיט והצוללות של החיל.

משמר הגבול

אף שמשמר הגבול מהווה את הזרוע המבצעית של משטרת ישראל, הכשרת קציני החיל מתבצעת בזיקה הדוקה לצה"ל בשל אופיו של החיל כחיל לוחם. צוערי מג"ב עוברים את פרק היסוד של קורס הקצינים בבית הספר לקצינים של צה"ל (בה"ד 1) במסגרת מגמת להב (המגמה לקצונה לוחמת). בפרק זה מוכשרים הצוערים לצד מפקדי המחלקות לעתיד של יחידות השדה בצה"ל, ורוכשים מיומנויות פיקוד, הנהגה ולוחמה במתארים צבאיים. עם סיום הפרק בבה"ד 1 וקבלת סיכת המ"מ, חוזרים הצוערים לבה"ד מג"ב והמכללה הלאומית לשוטרים לצורך ההשלמה החילית. שלב זה מותאם לייעודו הייחודי של החיל וכולל תכנים בתחומי שיטור, לחימה בטרור, הפרות סדר וסמכויות אכיפה, שבסיומם מוסמכים הצוערים כקציני משטרה (בדרגת מפקח משנה) ומשתבצים כמפקדי מחלקות ביחידות מג"ב השונות.

מדי צוערי הכשרת הקצונה

	פרחי טיס	צוערי קורס קציני יבשה	צוערי קורס חובלים	צוערי משמר הגבול
מדי א
מדי ב

כותפות צוערים

קורס חובלים
שלב הבסיסי	שלב המכין	שלב המתקדם	שלב הייעודי	שלב הייעודי שטח
קורס טיס
שלב המכין	שלב הבסיסי	שלב ראשוני	שלב המבואות	שלב המסלולים	שלב המתקדם
קורס קציני יבשה
כותפת השלב הזרועי	השלמה חיילית קציני חי״ר ״גפן״	השלמה חיילית חיילות שדה ותומכי לחימה

תהליך היציאה לקצונה בצה"ל

תהליך היציאה לקצונה בצה"ל מוסדר באמצעות מערכת של מבדקים ותנאי כשירות המיועדים להבטיח את התאמת המועמד לדרגת הפיקוד. אחד המסלולים המרכזיים הוא הקצונה הייעודית, המאגדת מגוון מסלולים המכוונים את המועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) לקצונה עוד בטרם גיוסם. המועמדים במסלול זה עוברים מיונים ומבדקי קצונה מוקדמים, ולאחר גיוסם הם עוברים שרשרת הכשרה מובנית הכוללת טירונות, קורס מקצועי ויציאה לקורס קצינים.

שלב מרכזי במיון לכלל המועמדים הוא מבדקי הקצונה (מבד"קים) הנערכים במדור מבד"ק בבסיס תל השומר. במהלך יום המבדקים עוברים החיילים מבחני אישיות, מבחנים ממוחשבים וריאיון עם פסיכולוג. לצד ההתאמה האישיותית, נדרשת כשירות רפואית המוכחת באמצעות טופס 102, עליו חותם רופא היחידה טרם היציאה לקורס והוא מוצג ביום הקליטה בבית הספר לקצינים. חייל שהודח במהלך שבוע המבחנים הראשוני בבה"ד (שבוע הסף), רשאי במקרים מסוימים ובאישור החיל לצאת לקורס חוזר.

היציאה לקצונה פתוחה לחיילים בשלבים שונים של שירותם, כולל במהלך שירות הקבע, ובלבד שלא חלפו יותר משנתיים וחצי של שירות קבע במצטבר. חריגה מפרק זמן זה דורשת אישור מיוחד מרמ"חית הסגל, כאשר לכל חיל קיימת סמכות לקבוע העדפות פז"ם ספציפיות ליציאה. קיימת אפשרות לבקש מיון לקצונה בחילות אחרים בכפוף להמלצות המפקדים, וכן ניתן לעבור בין חילות ותפקידים גם לאחר ההסמכה לקצונה.

סמלים ואורך שירות

סיכות הקצין בצה"ל

סיכת המ"מ

סיכת צוות אוויר

סיכת חובל

סיכת הקצין

עם התקדמותם במסלולי ההכשרה השונים, מוענקות לצוערי הקצונה סיכות המציינות את סיום שלבי היסוד והמעבר לשלבים המתקדמים:

• סיכת מ"מ: מוענקת למסיימי קורס הקצינים בבית הספר לקצינים (בה"ד 1). הסיכה מסמלת את סיום פרק ההכשרה הבסיסי בבסיס עבור צוערי זרוע היבשה מכלל המגמות: להב, מעוז ונחשון.
• סיכת צוות אוויר: הסיכה המקבילה בתוך זרוע האוויר, המוענקת לפרחי הטיס עם סיום שלב "בסיסי" במסגרת קורס הטיס.
• סיכת חובל: מוענקת לצוערי זרוע הים המסיים את שלב "מכין" במסגרת קורס חובלים.

תעודת קצין

תעודת קצין בשירות סדיר בדרגות סגן משנה עד רב-סרן המונפקת מיד עם סיום קורס הקצינים.

תעודת הקצין מהווה אסמכתא רשמית המקנה לנושאיה רשות תנועה וכניסה חופשית לשטחים צבאיים ברחבי הארץ. עם זאת, התעודה כשלעצמה אינה מהווה אישור כניסה למתקנים המסווגים ברמת "סודי" ומעלה, או לשטחים שהוגדרו כ"אזורים מוגבלים" (בהתאם לפקודות המטכ"ל העוסקות בכניסה למתקנים צבאיים). בכל הנוגע לסמכויות אלו, דינו של קצין הנושא דרגת ייצוג זהה לזה של קצין בדרגה מקבילה שאינה דרגת ייצוג, ותעודת הקצין שבידו מקנה לו את אותן הרשאות הכניסה והתנועה.

אורך שירות

הסמכה לקצונה כרוכה בחתימה על התחייבות לשירות קבע, כאשר תקופת החתימה משתנה בהתאם לקריטריונים כגון גיל היציאה, המערך המקצועי וסוג ההשלמה החילית. עם סיום ההכשרה, הקצין אינו חוזר בהכרח לתפקידו הקודם, ושיבוצו מבוצע על ידי החיל בהתאם לצורכי המערכת והמלצות סגל הקורס. לאחר סיום הקורס טיס, מתחייבים צוערי הקורס, המכונים "פרחי טיס", לשירות קבע של 7 שנים. לאחר סיום קורס החובלים מתחייבים צוערי הקורס לשירות קבע של 5 שנים.

תנאים נלווים

עם מעברו של הקצין משירות חובה לשירות קבע, הוא הופך לעמית במועדון "חֶבֶר", המהווה את מועדון הצרכנות והרווחה של משרתי הקבע וגמלאי כוחות הביטחון. בניגוד לתקופת שירות החובה, הכניסה לקבע מקנה לקצין את הזכות להחזיק בכרטיס "חבר" – כרטיס נטען המעניק הנחות וסבסוד ברשתות שיווק, מזון, פנאי ותרבות. הכרטיס משמש ככלי המרכזי למימוש הטבות הרווחה והוא כולל אפשרות לטעינה כספית בהנחה משמעותית לשימוש במגוון רחב של רשתות אזרחיות. לצד ההטבות הכלכליות, חברות הקצין במועדון עם כניסתו לקבע מאפשרת לו ולבני משפחתו להשתתף באירועים ייעודיים כגון "זמן חבר" ומרוץ "חבר", וכן ליהנות מתנאים מועדפים בתחומי הביטוח, הפיננסים והדיור. פעילות זו נועדה לחזק את הקשר שבין צה"ל למשרת הקבע ולשפר את איכות חייו כחלק מהמעטפת הניתנת לקצונה המקצועית בארגון.

דרגות הקצונה בצה"ל

דרגה	הזכאות לדרגה ואופן השגתה	סמל הדרגה			תפקיד (דוגמאות)
		זרוע היבשה	זרוע האוויר	זרוע הים	זרוע היבשה (דוגמאות)	זרוע האוויר (דוגמאות)	זרוע הים (דוגמאות)	דרג המטה
סֶגֶן־מִשְׁנֶה (סָגָ"ם)	מעבר קורס קצינים והשלמה חילית.				מפקד מחלקה (מ"מ), מפקד פלגה (מפל"ג בתותחנים), סגן קצין קשר גדודי (סקשר"ג)	מפ"ל במערך ההגנה האווירית		קצין מטה זוטר (קַמָּ"ט זוטר), ראש צוות (רַשָ"צ)
סֶגֶן	1. אחרי שנה בדרגת סגן משנה או מיד לאחר כניסה לשירות קבע (המוקדם מבין השניים) 2. מעבר קורס קצינים, השלמה חילית ו־42 חודשי שירות עם סיום ההשלמה החילית 3. אחרי מעבר קורס קצינים, השלמה חילית ותעודת תואר ראשון (בגיוס לקבע מהאזרחות או לבוגרי העתודה האקדמית). בשירות המילואים נדרשים גם 18 ימי שמ"פ בדרגה הקודמת.				סגן מפקד פלוגה (סמ"פ), קצין מבצעים גדודי, מפקד מחלקה, סגן מפקד סוללה (סַמסוֹ"ל) קצין קשר גדודי (קשר"ג) או מ"פ בגדוד תקשוב (באוגדה או פיקוד)	מפקד צוות בכנף 7, וקורס טיס	בוגר קורס חובלים, סגן מפקד מחלקה בספינת טילים, סגן מפקד מחלקה בצוללות	קצין מטה (קַמָ"ט), קצין מודיעין (קמ"ן), בוגרי תוכניות עתודה לאחר קורס קצינים, ראש לשכה (רל"ש) של קצין בדרגת תת־אלוף.
סֶרֶן	1. אחרי עד 4 שנים בדרגת סגן, ובקבלת מינוי סרן 2. בעל תעודת תואר שני, ולאחר מעבר קורס קצינים והשלמה חילית (בגיוס לקבע מהאזרחות). בשירות המילואים נדרשים גם 40 ימי שמ"פ בדרגה הקודמת.				מפקד פלוגה (מ"פ), מפקד סוללה (מסו"ל) קצין קשר בחטיבה מרחבית (קשר"ח חטמ"ר)	מפקד סוללה במערך ההגנה האווירית	מפקד מחלקה בספינת טילים, מפקד מחלקה בצוללת, מפקד דבורה	עוזר ראש מדור (ע' רַמָ"ד), קצין מטה בכיר (קַמָ"בּ), במטות מסוימים יכול לשמש כרַלָ"ש, עוזר או מזכיר של תָאָ"ל ושל אלוף
רַב־סֶרֶן (רָסָ"ן)	1. אחרי עד 5 שנים בדרגת סרן, ובקבלת מינוי רב־סרן 2. בעל תואר דוקטור, ולאחר מעבר קורס קצינים והשלמה חילית (בגיוס לקבע מהאזרחות). מילואימניקים נדרשים גם 50 ימי שמ"פ בדרגה הקודמת.				סגן מפקד גדוד (סַמגָ"ד), מפקד פלוגה	סגן מפקד טייסת (סַמָ"ט), מפקד גף	מפקד ספינת טילים מדגם סער 4.5, מפקד סיירת דבורות (מס"ר)	עוזר של תָאָ"ל או רַלָ"ש של אלוף, בתפקידי מטה: ראש מדור (רַמָ"ד) ובמקומות אחרים, ראש תחום (רַתָ"ח)
סְגַן־אַלּוּף (סָאָ"ל)	רבי־סרנים מועלים לדרגה זו בהחלטת קצין בדרגת אלוף (בתפקידים מסוימים שהוגדרו לכך) ובאישור הרמטכ"ל או ראש אכ"א. אחרי עד 6 שנים בדרגת רס"ן והתחייבות לשירות של לפחות 5 שנים. מילואימניקים נדרשים גם 100 ימי שמ"פ בדרגה הקודמת.				מפקד גדוד (מַגָ"ד), סגן מפקד חטיבה (סַמחָ"ט), סגן מפקד מחוז בפיקוד העורף (סמח"ז).	מפקד טייסת‚ מפקד יחידות (יב"א, שלדג, 669), מפקד גדוד במערך ההגנה האוורית	סגן מפקד שייטת (סַמשָ"ט), מפקד צוללת, מפקד ספינת טילים מדגם סער 5 או סער 6, מפקד פלגת ים (מפל"ג), מפקד פלגת חוף (מַפלָ"ג) (בחיל הים)	ראש ענף (רָעָ"ן) ביחידה עורפית, מפקד מפעל (בחיל החימוש), מפקד מגמה (ממ"ג) (בבסיסי הדרכה), קצין מטה במפקדת אוגדה
אַלּוּף־מִשְׁנֶה (אָלָ"ם)	סגני־אלוף מועלים לדרגה זו בהחלטת הרמטכ"ל ובאישור שר הביטחון				מפקד חטיבה (מָחָ"ט), מפקד מחוז בפיקוד העורף (מח"ז), סגן מפקד אוגדה (סמאו"ג), מפקד אגד ארטילרי, מפקד סיירת מטכ"ל, מפקד יהל"ם	מפקד כנף	מפקד בסיס חיל הים מפקד בסיס ההדרכה של זרוע הים, מפקד שייטת (מַשָ"ט)	ראש מחלקה (רַמָ"ח), קצין מטה במפקדת פיקוד מרחבי, נשיא בית דין צבאי
תַּת־אַלּוּף (תָאָ"ל)	אלופי משנה מועלים לדרגה זו בהחלטת הרמטכ"ל ובאישור שר הביטחון.				מפקד חיל, מפקד אוגדה (מָאוֹ"ג), ראש מטה (רַמָ"ט) פיקוד מרחבי	מפקד בסיס חיל־אוויר (בָּחָ"א), מפקד מערך ההגנה האווירית	מפקד בסיס חיל הים	ראש מטה (רַמָ"ט) זרוע, ראש חטיבה (רָחָ"ט), ראש להק (בחיל האוויר), ראש מִספן (בחיל הים), מפקד מערך גדול באמ"ן: ראש חטיבת המחקר, מפקד מערך המ"מ ומפקד 8200, קצין חיל ראשי, המזכיר הצבאי של שר הביטחון הרב הראשי לצה"ל, דובר צה"ל וראש מנת"ק (מנהלת תוכנית המרכבה והרק"ם)
אַלּוּף	תתי־אלופים מועלים לדרגה זו בהחלטת הרמטכ"ל ובאישור שר הביטחון.				מפקד פיקוד, מפקד גיס	מפקד חיל האוויר	מפקד חיל הים	סגן ראש המטה הכללי (סגן הרָמַטכָּ"ל), ראשי אגפי המטכ"ל, מפקדי הזרועות, כלל חברי המטה הכללי
רַב־אַלּוּף (רָאָ"ל)	אלופים מועלים לדרגה זו בהמלצת שר הביטחון ובאישור ממשלת ישראל				הדרג הפיקודי העליון			ראש המטה הכללי בלבד. (הרָמַטכָּ"ל)

ראו גם

• קצונה מקצועית בצה"ל

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קצונה בצה"ל43242159