דבר המלך במועצה

דבר המלך במועצה (באנגלית: King's Order-in-Council) הוא שיטת חקיקה שנהוגה בבריטניה, בממלכות חבר העמים הבריטי, ובעבר ברחבי האימפריה הבריטית. שיטת חקיקה זו נהגה גם בפלשתינה (א"י), ואף שהיא אינה נהוגה בישראל, חוקים שנחקקו על-פיה בתקופת המנדט עדיין תקפים במדינת ישראל, לפי החלטת מועצת המדינה הזמנית ב-1948, ובכפוף לתיקונים שקבעה המועצה, ושנוספו על ידי הכנסת במשך השנים.

מהותו ותוכנו

באופן רשמי "דבר המלך במועצה" הוא חוק שמפרסם מלך (או מלכת) בריטניה לאחר שנועץ בחברי המועצה המלכותית. בפועל, מאז שבוטלו הסמכויות החקיקתיות של מוסד המלוכה בבריטניה (ראו בערך: מלוכה חוקתית), הסכמת המלך או המלכה לחקיקה היא פורמלית בלבד. כמו כן, השימוש באמצעי החקיקה הזה הולך ופוחת. כיום, יושב ראש המועצה המייעצת למלך הוא שר בממשלה הנבחרת של בריטניה, והוא מציג את החוקים שהוחלט עליהם לפי שיטת חקיקה זו בפני המלך או נציג מטעמו. החוקים מקבלים את תוקפם לאחר שהמלך או הנציג שלו מצהירים על הסכמתם, אבל למעשה, הם אינם יכולים לסרב. הפרלמנט הבריטי רשאי לבטל את החוקים האלה בחקיקה נגדית מטעמו.

"דבר המלך במועצה" הוא שיטה המשמשת כיום בבריטניה בעיקר לצורך מינוי בעלי תפקידים מטעם ראש ממשלת בריטניה, מינויים בכנסייה האנגליקנית, לצורך קביעת תקנות הקשורות בעבודתם של עובדי ציבור, כללים הקשורים ליחסי החוץ של בריטניה, וקביעת חוקים בטריטוריות הכפופות לבריטניה (שרידיה של האימפריה הבריטית).

בתקופה שבה האספה המחוקקת של צפון אירלנד הייתה מושעית, נעשתה רוב עבודת החקיקה בצפון אירלנד באמצעות "דבר המלך במועצה". שיטת חקיקה זו משמשת גם בטריטוריות אחרות הכפופות לבריטניה, שאין להן מוסדות מחוקקים מקומיים. השימוש ב"דבר המלך במועצה" למטרה זו היה נפוץ לפני מלחמת העולם השנייה, בשעה שהיו לאימפריה הבריטית טריטוריות רבות שנשלטו באמצעות נציב, ללא מוסד מחוקק מקומי. כיום מדובר בעיקר במקומות קטנים שאין אפשרות או אין צורך לקיים בהם מוסדות אוטונומיים.

בארצות חבר העמים הבריטי שמכירות במלך בריטניה כראש המדינה שלהן (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, ג'מייקה ועוד), פועלות מועצות מייעצות מקומיות, שמקבלות אישור פורמלי להחלטותיהן מהמושל הכללי. המושל הכללי של קנדה הוא באופן רשמי נציגו של מלך קנדה שהוא גם מלך בריטניה, אך הוא אזרח מקומי שמתמנה לפי המלצת ראש הממשלה המקומי. בארצות כאלה, "דבר המושל הכללי במועצה" הוא בעצם תקנות מטעם הממשלה במקרים שבהם אין צורך באישור הפרלמנט. היו מקרים שבהם מושלים כלליים החזירו תקנות לממשלה המקומית לצורך תיקונים, אולם בדרך כלל הליכי האישור דומים לאלה הנהוגים בבריטניה, כך שאישור המושל הכללי הוא פורמלי בלבד.

דבר המלך במועצה על ארץ ישראל

ערך מורחב – דבר המלך במועצה על ארץ ישראל

דבר המלך במועצה על ארץ ישראל הוא דבר המלך במועצה שפירסמו שלטונות המנדט הבריטי בארץ ישראל בלונדון ב-10 באוגוסט 1922. דבר מלך זה שימש כמעין חוקה לשטחי המנדט על ארץ ישראל בתקופת המנדט, ועם הקמת מדינת ישראל נותר בתקפו כחלק ממשפט המדינה החדשה, בשינויים המתחייבים מהקמת המדינה ומוסדותיה. במשך השנים בוטלו רוב סעיפי דבר המלך, וכיום נותרו מדבר המלך אך סעיפים בודדים בתוקף, העוסקים ברובם בהסדרת שיפוט בתי דין דתיים.