יום המיוחס
יום המיוחס (או: יום יחוס) הוא כינוי ליום ב' בסיוון.
מקור הכינוי
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מקור השם לא ברור. הוא מופיע כבר בדברים שאמר רבי ישראל מרוז'ין בשבת שלפני חג השבועות בשנת ה'תקפ"א שחל בתאריך זה[1]. הכינוי מובא בשם מנהג העם, ללא מקור קודם[2].
עם זאת מצינו כבר מנהג קדום שלא לומר תחנון ביום זה[3], וביאר המגן אברהם[4] שהטעם הוא משום מעלתו של היום.
משמעות הכינוי
לכינוי זה ניתנו טעמים שונים:
- מבואר בגמרא[5], שבתאריך זה בשנת ב'תמ"ח, מסר משה רבינו לבני ישראל את דברי ה' ”וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים ... וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ”[6] כהכנה למתן תורה; הרי שביום זה ”נאמר לנו סדר יחוסינו מפי רועה נאמן בשם השם יתברך”[7][8].
- מכיוון שיום זה נמצא בין תאריכים חשובים, ראש חודש סיוון ושלושת ימי ההגבלה[9][10].
- מכיוון שיום זה חל ביום בשבוע בו יחול יום הכיפורים שלאחריו[11][8]; רבי ישראל מרוז'ין אמר על כך, שאין מעלה ביחוס ללא יגיעה עצמית[12].
- נאמר במדרש[13], שבני ישראל ”לא זכו ליטול את התורה אלא בשביל היוחסין שלהן”, שכשטענו אומות העולם מדוע התורה ניתנה דווקא לבני ישראל, שאל אותם ה' האם הם יכולים להביא את ספרי היוחסין שלהם כפי שבני ישראל יכולים; הרי ש”יוחס[ן] של ישראל הוא טעם לקבלת התורה הקדושה”[14],”שסמכו על כח קדושת אבותם ויחוסם שיכלו לקיימן”[15]. רבי ישראל מטשורקוב הוסיף על טעם זה, שמחמת יחוסן של ישראל לא נחשבה כפיית ההר כגיגית[16] לנתינה בעל כורחם, הואיל ובכך התגלה רצונם הפנימי לקבל את התורה[17].
לקריאה נוספת
- יוסף ויכלדר, "והעולם נוהגין לקוראו יום המיוחס", המבשר תורני, כ"ו אייר תשע"ט
- ד. אהרן, "וכל ישראל התייחשו", מוסף שבת קודש של יתד נאמן, כ"ה אייר תשפ"ו (עמו' 12)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תדפיס מתוך "עירין קדישין השלם", קרית מלך, גיליון יט, ב' סיוון ה'תשס"ח, באתר אוצר החכמה.
- ↑ ”העולם אומרים” (עירין קדישין); ”העולם קוראין” (טעמי המנהגים בשם שער בת רבים); ”שקורין” (אזור אליהו); ”ורגילין לקרותו” (ערוך השולחן).
- ↑ הגהות מיימוניות על הרמב"ם הלכות תפילה, פרק ה' אות ש', ונפסק להלכה ברמ"א חלק אורח חיים סימן תצ"ד סעיף ג'
- ↑ חלק אורח חיים סימן תצ"ד סעיף קטן ד'
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ו, עמוד ב' - דף פ"ז, עמוד א'.
- ↑ ספר שמות, פרק י"ט, פסוקים ה'-ו'.
- ↑ טעמי המנהגים, אות תרי"א, בשם שער בת רבים.
- ^ 8.0 8.1 רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, חלק אורח חיים, סימן תצד, סעיף ז.
- ↑ טעמי המנהגים, אות תר"י, בשם שער בת רבים.
- ↑ שו"ת האלף לך שלמה, חלק אורח חיים סימן של"א
- ↑ רבי ישראל מרוז'ין, עירין קדישין, ורשה תרמ"ה, עמ' 45, באתר היברובוקס.
- ↑ ספר עירין קדישין (מאמר שקודם שבועות)
- ↑ ילקוט שמעוני, ספר במדבר, רמז תרפד.
- ↑ רבי אליהו הורשובסקי, אזור אליהו, לבוב תרמ"ט, פרשת במדבר, באתר היברובוקס.
- ↑ ספר שער יששכר לבעל המנחת אלעזר, מאמר חודש סיון אות ה'
- ↑ ראה תלמוד בבלי מסכת שבת דף פ"ח עמוד א'
- ↑ ספר גנזי חיים לרבי שלמה רייזנר, סימן תצ"ד
| חג השבועות | ||
|---|---|---|
| רקע | יום המיוחס • שלושת ימי ההגבלה • מעמד הר סיני • עשרת הדיברות • לוחות הברית | 
|
| תפילות ופיוטים | קריאת הלל • אקדמות • יציב פתגם • כד יתבין ישראל • אזהרות • אתה הנחלת • עליונים ששו | |
| מנהגים | אכילת מאכלי חלב ודבש • מגילת רות • תיקון ליל שבועות • חג המים | |
| שונות | שמחת הרגלים • ביכורים • שתי הלחם • דוד המלך • רבי ישראל בעל שם טוב • רבי אברהם בן אברהם | |
יום_המיוחס26267747Q25493120