אורי אריאל
 | |||||||
| אורי אריאל, אוגוסט 2018 | |||||||
| לידה |
ג' בטבת ה'תשי"ג (גיל: 71) עפולה, ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם מלא | אורי יהודה אריאל הכהן | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| סיעה | האיחוד הלאומי, האיחוד הלאומי-מפד"ל, הבית היהודי | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אורי יהודה אריאל הכהן (נולד ב-22 בדצמבר 1952, ג' בטבת ה'תשי"ג) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כשר הבינוי וכשר החקלאות וכן כחבר הכנסת וכיו"ר מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה. קודם לכן, שימש כמזכ"ל מועצת יש"ע וכראש מועצת בית אל.
ביוגרפיה
אריאל נולד בעפולה ליצחק אריאל - יליד גרמניה וממייסדי קיבוץ טירת צבי, ולנעמי - ילידת פולין וניצולת השואה.
גדל בטירת צבי ולמד בבית הספר האזורי בשדה אליהו. התגייס לצה"ל בשנת 1971 ושירת בפלס"ר 7. עבר קורס קצינים ולחם במלחמת יום הכיפורים בצפון סיני. בין השאר לחם בכוח החילוץ של מעוז בודפשט[1]. בשנת 1975 השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן. בתפקידו האחרון היה מפקד פלוגת חרמ"ש.
לאחר השחרור הצטרף אריאל לגרעין של מישור אדומים ובמשך שנה וחצי התגורר בגפו בהתנחלות החדשה עד להצטרפות חברים נוספים. ב-1977 התחתן עם חגית, והם עברו להתגורר בכפר אדומים עם הקמתו[2]. בתקופה זו החל לעבוד בתנועת אמנה, שבה החל כמדריך ורכז אזור, וסיים בשנת 1988 בתפקיד המנכ"ל[3].
בשנת 1982 נפצע באימון לקראת עליה ללבנון ואיבד את הראיה בעינו השמאלית[4].
בין השנים 1989–1996 כיהן כמזכ"ל מועצת יש"ע ועסק, בין היתר, בהתמודדות עם הסכמי אוסלו ובהמשך פיתוח ההתנחלויות חרף התנאים החדשים. בשנת 1997 כיהן כראש המחלקה להתיישבות במשרד הביטחון ובנוסף היה חבר דירקטוריון קרן קיימת לישראל. לאחר ההכרזה על בית אל כמועצה מקומית נפרדת מונה לראש המועצה הראשון, תפקיד שבו כיהן כארבע שנים, עד שנכנס לכנסת מטעם סיעת איחוד לאומי-ישראל ביתנו, בעקבות רצח השר רחבעם זאבי בתשרי תשס"ב (2001).
חבר הכנסת ושר
הכנסת ה-15
אריאל נכנס לראשונה לכנסת ב-17 באוקטובר 2001 בעקבות הירצחו של רחבעם זאבי. בוועדות הכנסת, החוץ והביטחון, הפנים ואיכות הסביבה, ועדות משותפות לתקציב הכנסת ולתקציב הביטחון ובמספר ועדות מיוחדות: לבעיית העובדים הזרים, דחיית שירות לתלמידי ישיבות, המשנה בנושא שדלנים וחקירה פרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים.
הכנסת ה-16 וה-17
התמודד במסגרת רשימת האיחוד הלאומי ובחצי הראשון של שנת 2003 צוין כאחד מחברי הכנסת החרוצים במושב הכנסת וכאחד מבין שמונה חברי כנסת שהשתתפו בכל הישיבות וההצבעות[5].
בבחירות לכנסת השבע עשרה מוקם במקום השישי ברשימה, אחרי שוויתר מיוזמתו לח"כ פרופ' אריה אלדד על המקום החמישי. במסגרת רשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל הוצב במקום התשיעי ונבחר לכנסת.
הכנסת ה-18
עם הקמת הבית היהודי, מפלגה שהוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה ונועדה לאחד את המפלגות שהשתתפו ברשימת האיחוד הלאומי-מפד"ל, הוצב אריאל במקום השלישי ברשימתה לכנסת. זמן קצר לאחר מכן החלו חלק מאנשי המפלגה, ובראשם מפלגת מולדת לפרוש ממנה. תקומה החליטה להישאר בבית היהודי, אך לאחר שהתגלעו מחלוקות בין אריאל לבין שאר ראשי מפלגת הבית היהודי באשר לסמכויותיו במפלגה ובאשר למעמדם של רבני תקומה, ועל רקע בחירתו של זבולון אורלב למקום השני במפלגת הבית היהודי, פרש אריאל עם מפלגת תקומה, בעידוד רבני המפלגה, ימים ספורים לפני הגשת הרשימות לכנסת והצטרף לרשימת האיחוד הלאומי-מולדת והוצב בה במקום השני.
ב-8 ביוני 2009, נבחר לנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים על חודו של קול[6].
במהלך כהונתו בכנסת ה-18 יזם אריאל את חקיקתם של מספר חוקים, ובהם:
- תיקון לחוק הנוער (טיפול והשגחה) המרחיב את האיסורים על חשיפת פרטיו של קטין (יחד עם זבולון אורלב, אריה אלדד ואלי אפללו).
- חוק ועדות קבלה ביישובים קהילתיים (עם ישראל חסון, שי חרמש ודוד רותם)[7].
- חוק הדיור המוגן (יחד עם חברי כנסת נוספים ובשילוב עם יוזמה ממשלתית)[8]
- תיקון לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) הקובע כי אלמנות צה"ל שנישאו מחדש ימשיכו לקבל את הגימלה המשתלמת להן (יחד עם יואל חסון ואיתן כבל).
- תיקון לחוק השיפוט הצבאי הקובע מנגנון של רישום פלילי מופחת למי שהורשע במהלך שירותו הצבאי בבית דין צבאי בעבירות קלות (יחד עם דב חנין ומירי רגב)
- חוק המצרף את הרב הצבאי הראשי למועצת הרבנות הראשית.
- חוק האוסר על הצבת מכונות אוטומטיות למכירת מוצרי טבק[9]
- תיקון לפקודת המכרות הקובע עבירות חדשות הקשורות בחציבה בלתי חוקית ומחמיר את הענישה.
- תיקון לחוק עבודת הנוער המאפשר הוצאת צווי מניעה כאשר מתקיימת או צפויה להתקיים הפרה של החוק, גם ללא קיומו של הליך פלילי.
ב-2012 מונה ליושב ראש בוועדה לענייני ביקורת המדינה[10].
הכנסת ה-19 ושר הבינוי
לקראת בחירות לכנסת התשע עשרה נבחר אריאל לעמוד בראש סיעת האיחוד הלאומי ובראש מפלגת האיחוד הלאומי – תקומה. ב-29 בנובמבר 2012 חתם עם נפתלי בנט על ריצה משותפת של מפלגתו (ללא כלל סיעת האיחוד הלאומי) עם מפלגת הבית היהודי, כאשר אריאל מוצב כמספר 2 ברשימה, אחרי נפתלי בנט. הרשימה זכתה ל-12 מנדטים, מתוכם 4 לאיחוד הלאומי - תקומה.
מונה לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם סיעת הבית היהודי בכנסת ה-19[11].
ב-19 במרץ 2013 מונה לשר הבינוי והשיכון בממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו, אשר הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-19. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. בנובמבר 2014 בעקבות איומים על חייו הוצמד לו מאבטח[12]. כשר הבינוי קידם בנייה בכל רחבי הארץ, כולל בשטחי יהודה ושומרון[13][14]. ב-2014 שיווק משרד הבינוי כ-50,000 יחידות דיור חדשות, המספר הגבוה ביותר מאז גל העלייה של שנות ה-90. כמו כן, יזם וקידם את תוכנית "מחיר מטרה" להקטנת יוקר הדיור ומחירי הדירות.
דוח מבקר המדינה לשנת 2017 כלל ביקורת על התנהלותו, על פיה עקף את הדרג המקצועי במשרדו כך שרוב הגרעינים שקיבלו תקציב במסגרת תוכנית לחיזוק ההתיישבות היו גרעינים תורניים, המזוהים מבחינה דתית ופוליטית עם מפלגתו[15].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום שני אחרי יו"ר המפלגה - נפתלי בנט.
הכנסת ה-20 ושר החקלאות
בכנסת ה-20 מונה אריאל לשר החקלאות ובין השאר קיבל תחת אחריותו את מנהלת השירות הלאומי.
כשר החקלאות פעל להפחתת ההתעללות בבעלי חיים, בין השאר על ידי הגברת הפיקוח והחמרת הענישה כנגד העוברים על חוק חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים).[16] ביוני 2015 יזם שורת תיקונים לחוק, המחמירים את הענישה על המתעללים בבעלי חיים[17]. בספטמבר 2015, לקראת שנת ה'תשע"ו, יזם קמפיין להחלפת מנהג תרנגול הכפרות בצדקה, מטעמי צער בעלי חיים[18]. בנובמבר 2015 הורה להפסיק לתקצב עיקור וסירוס של חתולי רחוב, ולהפנות את המשאבים למחקר, על מנת למצוא פתרון לבעיית ההתרבות של בעלי חיים משוטטים שאינו כולל סירוס, עיקור או הריגה. עמותת תנו לחיות לחיות עתרה לבג"ץ נגד ההחלטה[19], והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין הנחה את אריאל לבטל אותה[20], אריאל קידם רפורמות להגדלת כמות הבשר הטרי המיובא לישראל ולהארכת חיי המדף שלו, לשם הפחתת כמות הבהמות הנשלחות בתנאים קשים לשחיטה בישראל[21]. עם זאת, התנגד להצעת חוק לביטול הדרגתי של המשלוחים החיים, בנימוק שתפגע במשלח ידם של העוסקים בתחום ותעלה את מחיר הבשר[22]. התנגדותו נדחתה בישיבת הממשלה[23].
בעקבות המעורבות של ארגוני שמאל בישראל דוגמת "בצלם" ו"שוברים שתיקה" בדו"ח ועדת החקירה של האו"ם בנושא עימות ישראל-עזה 2014 הורה אריאל על ביטול תקני השירות הלאומי בארגונים אשר פועלים נגד הממשלה וחיילי צה"ל[24]. החלטה זו נפסלה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, בנימוק שקביעת הקריטריונים להענקת תקני שירות היא באחריות המשרד לשוויון חברתי ובידי מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי[25].
במרץ 2016 הודיע כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה תוכנית להעברת מרכז וולקני לגליל, במטרה לקדם את פיתוח הגליל ובמקביל להפשיר כשלושת אלפים דונם לבנייה באזור המרכז[26]. אנשי המכון התנגדו למהלך. בנובמבר אותה שנה ביקר ראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב במרכז, לאחר חתימת הסכם כלכלי בהיקף של 11 מיליארד דולרים, והביע עניין ברחפן של המכון המשמש למחקר, בעלות של כ-167,000 שקלים[27]. השר אריאל קיבל במקום את אישורו של מנכ"ל משרדו, שלמה בן אליהו, והחליט להעניק את הרחפן למדבדב[28], אף על פי שלפי הוראות החשב הכללי באוצר, מותר לשר להעניק לאורח מתנה בשווי 700 שקל לכל היותר[29]. משרד החקלאות הודיע שירכוש רחפן חדש עבור המכון. מנכ"ל המשרד אמר שההצעה למסור את הרחפן לרוסים נאמרה על ידי אריאל בבדיחות הדעת וגם אישורו ניתן בבדיחות הדעת, ואילו הרוסים לקחו זאת ברצינות[30].
ב-2016 פעל אריאל לקידום תוכנית להעברת שטחים לבדואים בנגב[31].
לאחר פעילותו הפוליטית
ב-14 בינואר 2019 התמודד בבחירות על ראשות האיחוד הלאומי-תקומה והפסיד לחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'[32]. אריאל לא התמודד בבחירות לרשימת המפלגה ועל כן לא השתתף בבחירות לכנסת העשרים ואחת[33]. גם לאחר סיום כהונתו בכנסת, המשיך לכהן כשר בממשלת המעבר, עד שהתפטר ב-15 בנובמבר 2019[34].
בדצמבר 2020, הודיע השר לירושלים ומורשת רפי פרץ כי אריאל ימונה לתפקיד יושב ראש דירקטוריון החברה לפיתוח מזרח ירושלים[35][36].
באוגוסט 2021 פורסם שאריאל מייעץ בשכר למועצה המקומית לקייה על הסדרת הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים בנגב[37].
עמדותיו ופעילותו הציבורית
כמו יתר חברי סיעתו, היה בין המתנגדים הבולטים לתוכנית ההתנתקות, והוא עבר להתגורר בכפר דרום לאות מחאה. בהפגנה בכפר מימון תמך בפריצת הסגר על גוש קטיף, מהלך שלא יצא לפועל.
מתנגד נמרץ לפינוי של התנחלויות[38][39], ולדבריו אף העביר למתנחלים מידע אודות תנועת הכוחות של צה"ל באירועי פינוי בחבל עזה, בצפון השומרון ובגבעת אסף[40].
ייסד את החזית הכתומה – פורום של חברי כנסת ואנשי ציבור – שעוסק במתן סיוע ומענה למצוקות של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון ועמד בראש השדולה למענם בכנסת. אריאל הגיש מספר הצעות חוק והחלטות כנסת שמטרתן לשפר את הטיפול במפונים, ומתווך בין המפונים לוועדות השונות של הכנסת ומשרדי הממשלה.
הזכיר רבות את יונתן פולארד במאמריו והיה יושב ראש השדולה למען פולארד בכנסת. בחודש דצמבר 2010, בעקבות כינוס מיוחד של השדולה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להגיש לממשל בארצות הברית בקשה רשמית לשחרור פולארד, לראשונה מאז כליאתו.
יזם את חוק חג הסיגד שעבר בכנסת בשנת תשס"ח[41].
מלבד פעילות במישור המדיני, פעל בתחומי חינוך, צרכנות, חברה ואיכות הסביבה, וחוקק חוקים הנוגעים אליהם. בהם, חוק האוסר על פיטורי אישה שחזרה ממקלט לנשים מוכות.
תומך בהחמרת הענישה לשם הרתעה. בין השאר הציע להחמיר את הענישה על עבירות של עיסוק לא בטיחותי בחומרים מסוכנים[42], תמך בהחמרת הענישה על גניבת תשתיות[43], הגיש הצעת חוק להחמרת הענישה כלפי שוטרים אלימים[44] וביקש לאפשר למנהלי בתי ספר לבצע חיפוש בתיקי התלמידים[45]. מנגד, אריאל תמך במתן חנינה נרחבת לכבוד חגיגות 60 שנה למדינת ישראל, לעבריינים שמעדו באופן חד פעמי[46].
עולה להר הבית בקביעות[47] ופועל למען העלאת המודעות לחשיבות הר הבית לעם היהודי[48].
חיים אישיים
ב-1977 התחתן עם חגית, בת קיבוץ מעגן מיכאל שחזרה בתשובה בעקבות הקשר עמו. חגית עובדת כמטפלת הוליסטית[49] מתגוררים בכפר אדומים מאז הקמתו בשנת 1979[2], ולהם שישה ילדים.
בתו, יעל ישראל, הייתה מנכ"לית עמותת ירוק עכשיו[50].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אורי אריאל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אורי אריאל |
אורי אריאל, ברשת החברתית פייסבוק
אורי אריאל, סרטונים בערוץ היוטיוב
אורי אריאל, באתר הכנסת - אורי אריאל, באתר כנסת פתוחה
- עדי גרסיאל, שתי אצבעות על דונם אחד, באתר ערוץ 7, 2 בדצמבר 2004
- עפרה לקס, אידיאליסט בא לעבוד, באתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2008
- אלעזר שטורם, פינוי גבעת האולפנה? בעיית המסתננים?, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 7 ביוני 2012
- טל מאיר, ח"כ עם כיפה, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 14 בינואר 2013
- טל מאיר, מבית ומחוץ, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 27 בינואר 2013
צבי זרחיה, אורי אריאל: "בשנה הבאה נעלה את קצב שיווק הקרקעות ב-15%-20%", באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2013- אורי חודי, שר השיכון אורי אריאל: "אני לא רוצה למכור אשליות לציבור", באתר גלובס, 10 במרץ 2014
- ארז ארליכמן, שר החקלאות: "אי אפשר לסלוח למי שמתעלל בבעלי חיים", באתר ynet, 7 ביוני 2015
- אריאל כהנא וישי הולנדר, מקור ראשון, אורי אריאל: "מתחייב לעלות להר הבית כמה שיותר", באתר nrg, 23 באוקטובר 2015
- שוקי שדה, "השר לענייני הר הבית והחתולים", באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2015
דוד בן בסט מראיין את אורי אריאל, "הנבחרים", באתר YouTube, 16 בדצמבר 2016- דרור פויר, אורי אריאל: "אף אחד לא רוצה בחירות. טוב, אולי רק לפיד", באתר גלובס, 9 באפריל 2017
- יועז הנדל, "על הדרך" עם אורי אריאל: "בנט ירוץ בלעדינו", באתר ynet, 27 באוקטובר 2017
- יעקב אילון, אורי אריאל: אין אזרח שלא מודאג מחקירות ראש הממשלה, באתר וואלה!, 30 בנובמבר 2017
- דוד בן בסט מראיין את אורי אריאל, "הנבחרים", באתר YouTube, 17 באוגוסט 2018
- אריאל שנבל, "החרד"לים עוד לא יכולים לעבור את אחוז החסימה לבד", בעיתון מקור ראשון, 13 בינואר 2019
- מיכאל טוכפלד, "הציונות הדתית יוצאת קירחת מכאן ומכאן", בעיתון מקור ראשון, 15 באוגוסט 2019
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ ילד, נערה, קצין. השרים נזכרים ביום כיפור, באתר ynet, 2 בספטמבר 2013
- ^ 2.0 2.1 אהרון דולב, כפר־אדומים: דתיים וחילוניים בלי קרניים, מעריב, 6 במרץ 1987
- ^ אבינועם בר-יוסף, מוני בן-ארי התמנה למנכ"ל אמנה, מעריב, 6 ביולי 1988
- ^ משה ויסטוך ועדי מאמו שוורץ, "בצלאל ראש האיחוד הלאומי? אין לי בעיה לוותר כשצריך, אבל אני לא רואה צורך", באתר כיפה, 22 בספטמבר 2018
- ^ אילן מרסיאנו, הכי חרוצה - גבריאלי, הכי עצל - עומרי שרון, באתר ynet, 30 ביולי 2003
- ^ פנחס וולף, יחימוביץ': "נתניהו רואה במערכת המשפט אויב", באתר וואלה!, 9 ביוני 2009
- ^ דותן לוי, אושר חוק ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2010
- ^ תומר אביטל, דואגים פחות לסבתא? הצעת חוק חדשה תשדרג את תנאי הקשישים המתגוררים בדיור מוגן, באתר כלכליסט, 10 בדצמבר 2009
- ^ ד"ר איתי גל, בקרוב: איסור מכירת סיגריות במכונות, באתר ynet, 24 בינואר 2011
- ^ פנחס וולף, ח"כ אריאל יעמוד בראש ועדה, באופוזיציה זועמים, באתר וואלה!, 15 במאי 2012
- ^ יהושע בריינר, יומיים אחרי ש"ס: בנט קיבל טלפון מנתניהו, באתר וואלה!, 24 בינואר 2013
- ^ יונתן אוריך, בעקבות איומים: אבטחה סביב אורי אריאל, באתר nrg, 16 בנובמבר 2014
- ^ אטילה שומפלבי, אריאל: מימון בנייה ביו"ש או שנתנגד לתקציב, באתר ynet, 30 באפריל 2013
- ^ עינת פז-פרנקל וחן פונדק, אריאל: 1,200 יח"ד ייבנו ביו"ש ובי-ם; לפיד: "המכרזים עתה - טעות כפולה", באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2013
- ^ אמרי סדן, עשרות מיליונים לרווח פוליטי: כך ניצל השר אריאל תקציבים שיועדו לפריפריה, באתר וואלה!, 16 במאי 2017
- ^ ג'ון בן זקן, משרד החקלאות הורה על הפסקת פעילות השחיטה בבית המטבחיים דבאח, באתר מעריב אונליין, 9 ביוני 2015
דן לביא, שר החקלאות יוזם: אכיפת חוק צער בעלי חיים במועצות הבדואיות, באתר ישראל היום, 13 ביוני 2015
Thanks Dave Sharma, בעמוד הפייסבוק של אורי אריאל, 16 ביוני 2015
מחשש להתעללות: השר אריאל הורה לסגור משחטה של זוגלובק, באתר וואלה!, 6 ביולי 2015
הופסקה פעילות משחטת זוגלובק, בעמוד הפייסבוק של אורי אריאל, 6 ביולי 2015 (אורך: 1:09)
נגביר את האכיפה, בעמוד הפייסבוק של אורי אריאל, 8 ביולי 2015
ביקורת פתע בזוגלובק, בעמוד הפייסבוק של אורי אריאל, 14 ביולי 2015 - ^ ארז ארליכמן, שר החקלאות: "אי אפשר לסלוח למי שמתעלל בבעלי חיים", באתר ynet, 7 ביוני 2015,
דן לביא, הוחמרה הענישה כלפי מתעללים בבעלי חיים, באתר ישראל היום, 15 בדצמבר 2015 09:42 - ^ ניק קוליוחין, זו כפרתי: השר אריאל יזם קמפיין מיוחד לעידוד כפרות בכסף במקום בתרנגולות, באתר של "רשת 13", 10 בספטמבר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ תלם יהב, בג"ץ ב"טרנספר החתולים": "סוף לסירוס - נזק וסבל", באתר ynet, 3 בנובמבר 2015
- ^ גדעון דוקוב, וינשטיין לאריאל: העבר מימון לסירוס חתולים, באתר nrg, 11 בנובמבר 2015
- ^ יובל בגנו, בניגוד להבטחת שר החקלאות: עלייה משמעותית בכמות המשלוחים החיים, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2018
- ^ יובל בגנו, אורי אריאל הקפיא את הצעת החוק לעצירת משלוחי בעלי החיים, באתר מעריב אונליין, 11 ביולי 2018
- ^ יובל בגנו, הממשלה דחתה את התנגדות השר אריאל לחוק ביטול "המשלוחים החיים", באתר מעריב אונליין, 15 ביולי 2018
- ^ השר אריאל מבטל תקנים של שירות לאומי בארגוני שמאל, רשת ב' של קול ישראל, 23 ביוני 2015,
חזקי עזרא, "עמותה לא תמומן כדי לתקוף את המדינה", באתר ערוץ 7, 24 ביוני 2015 - ^ גלי גינת, היועמ"ש לשר אריאל: ביטול שירות לאומי ב"בצלם" – לא בסמכותך, באתר וואלה!, 25 ביוני 2015
- ^ אורה קורן, "מכון וולקני יועבר לגליל, ייבנו עשרות אלפי דירות במרכז", באתר TheMarker, 7 במרץ 2016
- ^ אודי סגל, כתבה ששודרה בחדשות ערוץ 2, מתוך דף הפייסבוק של אריאל
- ^ עמרי מילמן, המתנה ב-200 אלף שקל שנתן אורי אריאל לראש ממשלת רוסיה בביקורו בישראל, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2016
- ^ הוראת התכ"ם בעניין הענקת מתנות
- ^ אורה קורן, שר החקלאות: "אפשר להוריד להבות גם עם הרחפן - עניין משמעתי", באתר TheMarker, 25 בנובמבר 2016
- ^ קלמן ליבסקינד, המהפך של אורי אריאל: מקדם במרץ תכנית להעברת שטחים לבדואים, באתר מעריב אונליין, 26 בנובמבר 2016
- ^ מורן אזולאי וישי פורת, האיחוד הלאומי: סמוטריץ' הביס את אורי אריאל שיפרוש מהפוליטיקה, באתר ynet, 14 בינואר 2019
- ^ גיא עזרא, סמוטריץ' נבחר לראשות האיחוד הלאומי, באתר "סרוגים", 14 בינואר 2019
- ^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, שר החקלאות אורי אריאל התפטר מתפקידו, באתר ynet, 10 בנובמבר 2019
- ^ אורי אריאל ימונה ליו"ר החברה לפיתוח מזרח ירושלים, באתר ערוץ 7
- ^ מוסי רז, האם השינוי במזרח ירושלים יבוא דווקא מאורי אריאל?, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2020
- ^ מיכאל שמש, השר לשעבר אורי אריאל מייעץ לבדואים בנגב בהסדרת הבנייה הבלתי חוקית, באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי, 25 באוגוסט 2021
- ^ אילן מרסיאנו, ח"כ אריאל: "יהיה מאבק מבית לבית, מחדר לחדר", באתר ynet, 14 באוגוסט 2005
- ^ ניצן קידר, הבית היהודי תדרוש חופש הצבעה על פינוי יישובים באתר מגפון ניוז, 13 בינואר 2013
- ^ פרוטוקול מס' 523 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום חמישי, י' בטבת התשע"ב (5 בינואר 2012)
- ^ אושר בכנסת: חג הסיגד יצוין במערכת החינוך, באתר ynet, 1 ביולי 2008
- ^ הצעת חוק בנושא טיפול והובלת חומרים מסוכנים, 10 ביולי 2005, המוסד לבטיחות וגהות
- ^ הצעת חוק העונשין (תיקון - החמרת ענישה בגין גניבת תשתיות), התשס"ז-2007, אתר הכנסת
- ^ הצעת חוק פקודת המשטרה (תיקוני חקיקה - אלימות שוטרים ושינויים ארגוניים), תשס"ז-2007, אתר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
- ^ הצעת חוק של ח"כ אורי אריאל: חיפוש בתיקי התלמידים אחר כלי נשק או סמים, 27 ביוני 2006
- ^ אורי אריאל, הזדמנות מחודשת, אתר nrg, 11 באפריל 2008
- ^ רועי שרון, בלעדי: השר אריאל מתפלל בהר הבית בניגוד לאיסור המשטרה, באתר של "רשת 13", 11 בספטמבר 2013 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ עוזי ברוך, אתר חדש על הר הבית, באתר ערוץ 7, 15 ביולי 2013
- ^ חגית אריאל – טיפול הוליסטי, באתר שופיל חגית טיפול הוליסטי בידיים טובות, ברשת החברתית פייסבוק
- ^ יעל גרוס-אנגלנדר, שניים: אורי אריאל ויעל ישראל, 20 בינואר 2016
| שרי החקלאות בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
.JPG){kind=link}
| יושבי ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת | |
|---|---|
|
38811096אורי אריאל
- רשימת חברי הכנסת
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- שרי החקלאות בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי הבינוי והשיכון בממשלות ישראל
- שרים שכיהנו בעת שלא היו חברי כנסת
- חברי הכנסת מטעם תקומה
- חברי הכנסת מטעם האיחוד הלאומי
- חברי הכנסת מטעם איחוד לאומי-ישראל ביתנו
- חברי הכנסת מטעם האיחוד הלאומי-מפד"ל
- ראשי מועצת יש"ע
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השבע עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת מטעם הבית היהודי
- חברי הכנסת העשרים
- מייסדי התנחלויות
- חברי כנסת מתנחלים
- מנהלים ישראלים
- שירות לאומי: אישים
- ציונות דתית: חברי כנסת
- ראשי מועצת בית אל
- יושבי ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה
- שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע
- נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים
- חברי כנסת נכי צה"ל
- טירת צבי: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1952
- פעילי גוש אמונים
- חיילי פלס"ר 7
- חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים
- מעגן מיכאל: חברי הכנסת