יגאל הורביץ
| יגאל הורביץ | |||||
| לידה |
15 באוקטובר 1918 נחלת יהודה, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1994 (בגיל 75) כפר ורבורג, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין, כפר ורבורג | ||||
| סיעה | הרשימה הממלכתית, הליכוד, רפ"י, תנועה להתחדשות ממלכתית, אומץ | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
יִגָּאֵל הורביץ (15 באוקטובר 1918 - 10 בינואר 1994) היה מדינאי, חבר הכנסת, שר ואיש עסקים, ממקימי הליכוד.
ביוגרפיה
יִגָּאֵל הורביץ נולד בשנת 1918 לבלה ויונה במשפחה בת ארבעה ילדים במושב נחלת יהודה. היה חבר מזכירות תנועת הנוער העובד בשנים 1938–1941. התנדב לצבא הבריטי והיה בין מייסדי המחתרת עם לוחם שהוקמה בשנת 1943 על ידי אנשי אצ"ל וההגנה והתפרקה בסוף אותה שנה. הצטרף אל הבריגדה היהודית עם הקמתה בשנת 1944. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם שחרורו מן הצבא הבריטי, התיישב במושב כפר ורבורג.
בשנת 1944 היה ממייסדי המפלגה האקטיביסטית של בנימין אליאב, תנועת העם למדינה עברית. הוא הוצב במקום השני ברשימתה לבחירות לאספת הנבחרים[1][2] ואירח בנהלל חלק מפעולותיה[3]. בכינוס של התנועה ביולי 1947 אמר הורביץ: "אמנם תנועתנו משתייכת ליישוב המאורגן, אך לא נלחם באחים הלוחמים במדכאי היישוב, בעת שהישוב המאורגן יושב בחיבוק ידיים ועושה – ולפי דעתי ביודעין – את רצונו של השליט הזר"[4].
בשנת 1961 הצטרף הורביץ למפא"י ומאותה שנה ועד שנת 1965 היה חבר מרכז המפלגה וחבר מזכירות תנועת המושבים.
כאיש עסקים, רכש בתחילת 1970 את החברות למוצרי חלב "טנא נגה" ו"המחלבות המאוחדות" ברמת גן, שעמדו בפני פשיטת רגל, איחד והבריא אותן. בשנת 1972 רכש את חברת הגלידות "אדניר", בשנת 1979 הוערך ההון שבבעלותו במאות מיליוני ל"י[5].
ברפ"י וברשימה הממלכתית
בשנת 1965 עזב את מפא"י והצטרף לרפ"י, בראשות דוד בן-גוריון, עם הקמתה. היה מפעילי רפ"י ובשנת 1969 נמנה עם מקימי הרשימה הממלכתית בראשות בן-גוריון, שכללה את אנשי רפ"י שלא הצטרפו למפלגת העבודה עם שמעון פרס, משה דיין ורוב חברי רפ"י. בבחירות לכנסת השביעית נבחר לכנסת מטעם הרשימה הממלכתית.
לאחר פרישתו הסופית של בן-גוריון מן הפוליטיקה, עמד הורביץ בראש סיעת "הרשימה הממלכתית" בכנסת[6]. ביולי-אוגוסט 1973 הוביל את הרשימה הממלכתית לקחת חלק בהקמת הליכוד (ביחד עם גח"ל - גוש חירות-ליברלים, הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה)[7]. הורביץ הוצב במקום השלישי ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת מטעמה.
בשנת 1976 היה ממייסדי מפלגת לעם (שהייתה חטיבה בליכוד ונוצרה מצירוף של הרשימה הממלכתית, המרכז העצמאי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה) ועמד בראשה.
תקופת כהונתו כשר בממשלת בגין
לאחר המהפך מונה לשר המסחר והתעשייה מטעם הליכוד. הורביץ התנגד להסכמי קמפ דייוויד שנחתמו בשנת 1978, בהצבעה עליהם בכנסת נמנע בהתאם להחלטת סיעת לעם להתנגד להסכמים[8]. בעקבות קבלת ההסכמים בכנסת התפטר הורביץ במפתיע מהממשלה[9] והודיע שיקדיש את זמנו לפעילות פוליטית[10]. הוא ניסה לכפות על השר השני של לעם, אליעזר שוסטק, לפרוש מהממשלה, ולאחר שזה לא עלה בידו הביא לפילוג ב"לעם" והקמת "קבוצת הורביץ"[11]. תפקיד שר התעשייה והמסחר נותר פנוי למשך מספר חודשים בהמתנה להתבהרות המצב ב"לעם". באוקטובר 1978 פורסם שהורביץ מסכים לחזור לממשלה אם הממשלה תבצע את התוכנית להקמת שש ערים יהודיות ביהודה ושומרון[12]. ביולי 1979 נעשו גישושים להחזרתו לממשלה, אולם הוא סירב לשוב לממשלה שלא בתפקיד שר האוצר בגלל התנגדותו למדיניות הכלכלית של הממשלה[13].
לאחר התפטרותו של שמחה ארליך בנובמבר 1979, חזר הורביץ לממשלה כשר האוצר. אחד הצעדים הראשונים בהם נקט, מיד עם הכנסו לתפקיד שר האוצר, היה הפסקת מתן התחייבויות חדשות של האוצר ל"ביטוח הצמדה" (שהיה אמצעי עיקרי לסיבסוד המשק ההסתדרותי שנעשה בעיקר באמצעות בנק הפועלים ומנהליו).
בניסיונותיו להילחם באינפלציה הדוהרת, ניסה לצמצם את הגרעון התקציבי. הוא התנגד להעלאות שכר הולכות וגדלות, שהגדילו את גרעון המדינה, ואשר לדעת רבים הביאו לתגובת שרשרת אינפלציונית שדרדרה את המשק. הוא סירב להענות לדרישת המורים לתוספת שכר, שלא היה לה כיסוי תקציבי, והתנגד לדרישתו של שר הביטחון לתוספת תקציב. במחאה לכך לא הגיע הורוביץ לישיבת הממשלה, ולאחר שלא קיבל גיבוי מהממשלה לעמדתו במשך תקופת כהונתו כשר האוצר התפטר מתפקידו בינואר 1981. בתקופת כהונתו הוא החליף את הלירה בשקל.
כשר אוצר נודע הורביץ בהתבטאויותיו שנועדו לעורר את הציבור למצב המשק. הוא נהג להשיב לפונים אליו בבקשה לתקציבים במלים: "אין לי" ועל כן זכה לכינוי "יגאל אין לי". כמו כן השתמש בתחילת כהונתו במטבעות הלשון "רדו מהגג"[14] ו"לרדת מן הגג"[15] בדרישה שהממשלה לא תשתמש בכסף שאין לה. ביוני 1980 הסלים את התבטאויותיו וקרא "מטורפים רדו מהגג!"[16][17], זאת לאחר בקשת תוספת תקציב של שר הביטחון. מטבע הלשון "מטורפים רדו מהגג" זוהה עם הורביץ גם שנים לאחר שעזב את משרד האוצר[18][19].
לאחר כהונתו כשר אוצר
לאחר התפטרותו מן הממשלה הצטרף הורביץ לרשימתו של משה דיין תל"ם בבחירות לכנסת העשירית ב-1981, אחר-כך הקים את "רפ"י-הרשימה הממלכתית" שלקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 שינתה את שמה לאומץ (בשמה המלא: אומץ-להבראת המשק) והורביץ היה היחיד שנבחר מטעמה.
בממשלת הרוטציה כיהן כשר בלי תיק והופקד על נתינת תשובות לנושאי הפעולות בשטחים בדיונים לקראת הבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988 הצטרף לליכוד (לאחר שנכנס אל הממשלה בתחילה כתומך של המערך)[20] ונבחר מטעמו. לאחר הבחירות לכנסת השלוש עשרה ב-1992 שבהן דורג באחד המקומות האחרונים ברשימת הליכוד לכנסת, פרש מהפוליטיקה וחזר לעסקים שאותם העביר לבניו עם תחילת כהונתו כשר, בעקבות המלצות "ועדת אשר" בעניין ניגוד אינטרסים של אנשי ציבור.
בניו מכרו את חברות החלב ועברו לעסקי נדל"ן, הוא השקיע יחד עימם בחוות חקלאיות בדרום אמריקה.
לאחר מותו נקראה דרך על שמו בקריית מלאכי.
משפחתו
הורביץ נישא לאורה לבית כהן ולשניים נולדו שלושה ילדים.
הורביץ היה בן דודו של משה דיין[21] ואחיו של עמוס הדר שנבחר כחבר הכנסת מן המערך.
אילן יוחסין
| הרב פינחס דיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דב קלימקר | הרב אברהם דיין | אליהו דיין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צבי שוורץ | רחל שוורץ | דבורה דיין | שמואל דיין (ח"כ) | בלה (ויונה) הורביץ | אריה דיין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראומה ויצמן בעלה: עזר ויצמן (נשיא המדינה) | רות דיין | משה דיין (רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון) | אביבה (וישראל) גפן | זוהר דיין (לוחם הבריגדה) | יגאל הורביץ (שר אוצר) | עמוס הדר (ח"כ) | מרדכי דיין | משה דיין (שגריר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דב שיאון (דובר צה"ל) | יעל דיין (ח"כ) | אודי דיין (פסל) | עוזי דיין (סגן הרמטכ"ל וח"כ) | אב: יגאל תלמי תמר דיין | אילנה דיין (עיתונאית) | דני דיין (יו״ר הנהלת יד ושם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סב: יעקב שריד אב: יוסי שריד | קרוליין לנגפורד | אסי דיין (במאי, וסופר) | מוקי בצר (אלוף-משנה) | נורית גפן בצר (מאיירת) | נורית גפן | יהונתן גפן (משורר ועיתונאי) | אווה חדד | ענת בן ארי | צפריר בן ארי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישי שריד (עו"ד וסופר) | רחלי שריד (רופאה) | ליאור דיין (סופר, עיתונאי) | שאול בצר (במאי, תסריטאי וסופר) | אביב גפן (מוזיקאי) | שירה גפן (שחקנית וסופרת) | אתגר קרת (סופר ותסריטאי) | גון בן ארי (סופר, תסריטאי ובמאי) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.
לקריאה נוספת
- יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (13), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 287 - 299
קישורים חיצוניים
יגאל הורביץ, באתר הכנסת - יגאל הורביץ, באתר כנסת פתוחה
- על מחתרת עם לוחם באתר הפלמ"ח
הערות שוליים
- ^ תנועת העם למדינה עברית, הבוקר, 30 ביוני 1944
המועמדים לאספה"נ, הצופה, 25 ביולי 1944 - ^ איש "העם" יגאל הורביץ, דבר, 28 ביולי 1978
- ^ תנוער נוער, דבר, 1 בספטמבר 1946
- ^ קריאה להמשכת המאבק נגד מלחמת־אחים, המשקיף, 6 ביולי 1947
- ^ שאול אברון, ההצלחה הכלכלית של יגאל הורביץ, מעריב, 12 באוקטובר 1979
- ^ הרשימה הממלכתית מתרפקת על העבר תוך תקווה לעתיד, מעריב, 21 בפברואר 1973
- ^ הרשימה הממלכתית החליטה להענות בחיוב לתוכנית המערך, מעריב, 6 באוגוסט 1973
- ^ הכנסת אישרה את הסכמי קמפ דייוויד ב-84 קולות, דבר, 29 בספטמבר 1978
- ^ א. כנרתי, הורביץ התפטר, דבר, 29 בספטמבר 1978
- ^ א. כינרתי, הורביץ: אני לא חוזר לעסקים, דבר, 4 באוקטובר 1978
- ^ א. כנרתי, מרכז "לעם" ידון בהצעה של יגאל הורביץ לפרוש מהממשלה ולהישאר בקואליציה, דבר, 25 באוקטובר 1978
- ^ יוסף וקסמן, הורביץ מוכן לחזור לממשלה, מעריב, 15 באוקטובר 1978
- ^ הורביץ אינו מוכן להיות שר בלי תיק, מעריב, 3 ביולי 1979
- ^ יהיו פיטורים בשירות הציבורי ויידחו תביעות שכר שלא כתמורה לפריון, דבר, 4 בנובמבר 1979
- ^ יוסף גולן, הוועד הפועל ימליץ ויאשר - הסגנון שיש להסתגל אליו, דבר, 25 בנובמבר 1979
- ^ מלחמת גג ומדד, דבר, 16 ביוני 1980
דוד פדהצור, בלי אחריות, דבר, 20 ביוני 1980
יוסף גולן, מאה אחוז או הקוץ שבאליה, דבר, 6 ביולי 1980 - ^ מועדון חדש לאנשי עסקים, מעריב, 16 באפריל 1984
- ^ מטורפים - רדו מהגג!, מעריב, 9 במאי 1983
- ^ הביטוי שימש בישראל כבר בשנת 1975, בהקשרים אחרים. ראו: עפרה אליגון, מדענים על הגג, מעריב, 15 באפריל 1975
- ^ מנחם רהט, זעם בעבודה: הורביץ מכר את עצמו תמורת מקום שישי ברשימת הליכוד, מעריב, 1 ביוני 1987
- ^ אמו בלה הייתה אחותו של שמואל דיין, אבי משה דיין.
| שרי האוצר בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| שרי הכלכלה והתעשייה בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי התעשייה והמסחר (1948–2003): |
פרץ ברנשטיין • אליעזר קפלן • יעקב גרי • דב יוסף • פרץ נפתלי • פנחס ספיר • חיים יוסף צדוק • זאב שרף • יוסף ספיר • חיים בר-לב • יגאל הורביץ • גדעון פת • אריאל שרון • משה נסים • מיכה חריש • נתן שרנסקי • רן כהן • אהוד ברק • דליה איציק • דני נוה | 
|
| שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (2003–2013): |
אהוד אולמרט • אלי ישי • בנימין בן אליעזר • שלום שמחון | |
| שרי הכלכלה (2013–2016): |
נפתלי בנט • אריה דרעי • בנימין נתניהו | |
| שרי הכלכלה והתעשייה (2016 ואילך): |
בנימין נתניהו • משה כחלון • אלי כהן • עמיר פרץ • אורנה ברביבאי • ניר ברקת | |
| יושבי ראש ועדת הכלכלה של הכנסת | |
|---|---|
|
28545170יגאל הורביץ
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- רשימת חברי הכנסת
- שרי האוצר בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי הכלכלה בממשלות ישראל
- חברי הכנסת מטעם הרשימה הממלכתית
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת מטעם רפ"י
- חברי הכנסת מטעם תנועה להתחדשות ממלכתית
- חברי הכנסת מטעם סיעות יחיד
- שרים בלי תיק בממשלות ישראל
- אנשי עסקים ישראלים
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- לוחמי הבריגדה היהודית
- משפחת דיין
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- חברי הכנסת השביעית
- חברי הכנסת השמינית
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- בוגרי הנוער העובד והלומד
- יושבי ראש ועדת הכלכלה
- ישראלים שנולדו ב-1918
- ישראלים שנפטרו ב-1994