חסידות שטפנשט
ערך ללא מקורות
| ||
| ערך ללא מקורות | |

חסידות שטפנשט היא חצר חסידית מבית רוז'ין שפעלה בעיר שטפנשט ברומניה בין השנים תרי"ב-תרצ"ג תחת הנהגת רבי מנחם נחום פרידמן (בנו של רבי ישראל מרוז'ין) ובנו, רבי אברהם מתתיהו פרידמן.
בשנת תשכ"ט הועבר קברו של רבי אברהם מתתיהו מרומניה לבית העלמין נחלת יצחק, ומאז הוא משמש מוקד עלייה לרגל למתפללים רבים.
רבי מנחם נחום פרידמן
רבי מנחם נחום פרידמן היה בנו הרביעי של רבי ישראל מרוזי'ן. נולד בתקפ"ג ונקרא על שם אבי סבתו, רבי מנחם נחום טברסקי ("המאור עיניים"). בשנת תרי"ב, לאחר פטירת אביו הוזמן לכהן ברבנות בעיירה שטפנשט והקים בה חצר חסידית. הוא לא הרבה באמירת דברי תורה, אך נהג בפאר והדר כמנהג אביו וזכה להערצת חסידיו. בביתו המפואר נבנה חדר שכונה "חדר המשיח" והונחו בו כתר זהב וכלים יקרים נוספים. נפטר בי"ד בכסלו תרכ"ט בהיותו בן 46 ונקבר ביאסי. את מקומו מילא בנו, רבי אברהם מתתיהו.
אשתו פרל הייתה בתו של רבי אלעזר קושאנסקי, נכד רבי גדליה מליניץ. בנותיו נישאו לקרובי משפחתם מבית רוז'ין, האדמו"רים רבי אברהם יהושע השיל פרידמן ורבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.
רבי אברהם מתתיהו פרידמן
רבי אברהם מתתיהו פרידמן (כ"ה בכסלו תר"ז - כ"א בתמוז תרצ"ג) לאחר פטירת אביו, בהיותו בן 22, הוכתר כאדמו"ר והנהיג את החסידות במשך 64 שנים עד לפטירתו. היה ידוע בתואר "הצדיק משטפנשט", או בכינוי הרומני: "מארלה ראבין דין שטפנשט" (Marele Rabin din Stefanesti) - הרב הגדול משטפנשט. נחשב על ידי רבים מיהודי רומניה כצדיק וקדוש. יהודים וגויים באו להתייעץ איתו ולקבל את ברכתו ועצתו. בשמו נקשרו אגדות על ריפוי חולים, פקידת עקרות, והצלת אנשים מירידה מנכסיהם - ניסים למעלה מדרך הטבע.
בזיווג ראשון היה נשוי לבתו של רבי יצחק רייך חתנו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ[1] ובזיווג שני היה נשוי לבתו של דודו רבי יוסף מונזון.
נפטר בכ"א בתמוז תרצ"ג ללא שהשאיר אחריו ילדים. אחיינו רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקאן היה אמור לרשת את מקומו באדמו"רות אך נפטר חודש לפניו. קברו ברומניה שימש מוקד עליה לרגל לאנשי המקום עד שבשנת תשכ"ט הועלה קברו מרומניה לישראל ונקבר מחדש בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.
חסידיו הקימו בית כנסת בצפת שפעל עד לשנת תשט"ו אז נחרב ונעזב, וכיום פועלים מוסדות שטפנשט להחזיר עטרה ליושנה. כמו כן הקים הרב יוסף ברייאר, רב העיר שטפנשט, את "ישיבת בית אברהם" לזכרו. הישיבה פעלה עד השואה[2].
מוסדות שטפנשט
ביוזמת ועד חסידי שטפנשט בראשות רבי שמואל שור ראש ועד חסידי שטפנשט והרב אברהם יעקב סלמון ראש מוסדות שטפנשט החלו להנציח את זכרו של צדיקי שטפנשט בהקמת מוסדות על שמם, קברם הפך להיות מוקד עלייה לרגל להמוני מבקשי ישועות.
מרכז המוסדות הוא ברחוב מהרש"ל בבני ברק שם יש בית כנסת וכוללי אברכים וארגון סיוע וחסד, ובאלעד פועל התלמוד תורה וגני ילדים בהם מתחנכים מעל 250 תלמידים, בתי כנסת על שמו נבנו בעתלית ובקריית גת ובגדרה. בשנת תשע"ה הוקם 'ישיבה על קברו' סמוך לבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים, שם יש בית כנסת וכולל אברכים ומרכז מבקרים למגיעים לציון הצדיק, בכל ליל שישי מתקיים במקום תפילת רבים וסעודות הודאה בהשתתפות עשרות אנשים.
כמו כן שיפצו את קברו של האדמו"ר הראשון הטמון ביאס רומניה ובנו אוהל על קברו ומרכז הכנסת אורחים, ומקיימים כמה פעמים בשנה מסעות לציונו בהשתתפות רבנים ומאות אנשים.
המוסדות שמו להם מטרה לפרסם את תורתו ומשנתו של רבי אברהם מתתיהו, בין היתר הם הוציאו את הספר מחולל הפלאות משטפנשט בשני כרכים, קובץ תורת אמת חלק א על ענייני הכנסת ספר תורה ועוד חמש קובצי תורת אמת לתורת רבני שטפנשט ואברכי הכוללים, ספרי מלכות שבמלכות שהוא האנציקלופדיה המקיפה ביותר לבית רוז'ין וצאצאיהם, ספרי עלי זבח על ענייני נישואין, ברית מילה, ופדיון הבן, ספר סגולת מלכים, וכן עלון שבועי בשם "באר בשדה" שהחל להופיע בחודש טבת תשע"ו[3].
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
- יצחק אלפסי, "החסידות ברומניה", הוצאת "סגולה".
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוסדות שטפנשט
- מורשת שטפנשט - עיון מחודש, צחי הרשקוביץ.
- רשמי ההילולה מתוך אתר קברי צדיקים.
- האדמו"ר רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט זצ"ל.
- יעקב גלר, הצדיק של מחוז גוש דן, מקור ראשון, מוסף "שבת", 8 בדצמבר 2011, גיליון 748, דצמבר 2011.
- שושלת שטפנשט באתר אייוועלט.
הערות שוליים
- ↑ לפי גרסה אחרת היה חתנו של רבי יחיאל מקולבסוף חתנו של רבי אשר ישעיה מרופשיץ.
- ↑ מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.
- ↑ להורדת העלון, באתר מוסדות שטפנשט
| ענף אדמו"רי קופיטשניץ | ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי בויאן | ענף אדמו"רי סדיגורה | ענף אדמו"רי שטפנשט | ענף אדמו"רי צ'ורטקוב | ענף אדמו"רי הוסיאטין | ענף אדמו"רי וסלוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||
| חצרות חסידיות | ||
|---|---|---|
| שושלת מייסדי החסידות | הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש | |
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי | בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקה (זלטיפולי) • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סלאוויטא-זסלב • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב | |
| חסידויות מזרח גליציה | בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל (זליחוב) • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול | |
| חסידויות מערב גליציה | ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק | |
| חסידויות פולין | אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • פני מנחם • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ | |
| חסידויות רומניה | בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית פרימישלאן-נדבורנה: פרמישלאן • נדבורנה • קרעטשניף • ביטשקוב • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (מאשלוי) • קליוולנד • טמשוואר-אראד • זוטשקא (סטאניסלב) • קאליש • ווערדאן ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • מרכז חסידי ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ • בוקרשט | |
| חסידויות הונגריה | בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומרי אמונים • ברגסז | |
| חסידויות ארץ ישראל | רבי אשר פריינד • ערלוי • אונגוואר • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: • תורת חכם • נחלת יעקב • שבט הלוי | |
| חסידויות ארצות הברית | בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה | |