רבי אפרים קרקובסקי
רבי אפרים צבי קרקובסקי (המכונה גם: רבי אפרימל מפשדבוז'; ה'תר"ם - ט"ז בטבת ה'תש"ו) היה רב חסידי, מהדמויות הבולטות בחסידות ברסלב.
 | |||
| לידה |
ה'תר"מ פשדבוז' | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ט"ז בטבת ה'תש"ו (בגיל 65 בערך) | ||
| כינוי | רבי אפרימל מפשדבוז' | ||
| מקום קבורה | ירושלים | ||
| תאריך עלייה | ה'תרצ"ו | ||
| מקום מגורים | פשדבוז', תל אביב, ירושלים | ||
| השתייכות | חסידות רדומסק - חסידות ברסלב | ||
| רבותיו | רבי אליעזר מראדושיץ, רבי יחזקאל מרדומסק | ||
| תלמידיו | רבי הלל מיכאליץ, רבי יעקב הלוי דב, הרב יעקב מאיר שכטר | ||
| חיבוריו | עונג שבת, שער אפרים | ||
| |||
קורות חייו
נולד לרבי אלתר בן ציון קרקובסקי[1], מו"צ בפשדבוז' שבפולין. בבחרותו למד בישיבות החסידיות בפולין, ומאוחר יותר נסע גם לליטא כדי להשתלם בלימוד על פי שיטת הלימוד הנהוגה שם[2].
כשהיה בן 30 נפטר אביו והוא מונה במקומו. בנוסף היה חבר בהרכב בית הדין המקומי שפעל משנת תר"ע ועד שנת עליתו לארץ, יחד עם הרבנים הרב נתן דוד גרינבוים והרב יצחק מאיר אלחנוביץ[2], והתפרסם כמומחה לפשרות בדיני תורה סבוכים[3].
היה חסידם של רבי אליעזר דוד מרדושיץ ורבי יחזקאל מרדומסק, וזכה להערכה מהם[2]. רבי שלמה מזוועהיל אמר עליו כי הוא מיחידי העולם שזכו להגיע למדרגות כאלו[4]. רבי שמשון אהרן פולונסקי, הרב מטעפליק, התבטא עליו: "יש לו מח של רבי עקיבא איגר", והרב הרצוג, לאחר ששוחח איתו בלימוד ברך את ברכת שחלק מחכמתו ליראיו[2].
התקרב לחסידות ברסלב בערך בשנת תר"ע, על ידי רבי נחום שוסטר[2] אחיו של רבי נחמן שטרקס[5]. מפאת ייחוסו (דור חמישי) לרבי דוד מלעלוב היו שרצו להקים סביבו חצר חסידית אך הוא סירב[6].
בשנת ה'תרצ"ו עלה לארץ ישראל וקבע את מגוריו בשכונת מכבי בתל אביב[7], ובהמשך עבר לבני ברק לתקופה קצרה. בכסלו תרצ"ז נסע לתפילה בכותל המערבי שם נודע לו על היישוב החרדי בירושלים העתיקה והחליט לקבוע בה את מושבו[8]. בששת השבועות הראשונים למגוריו בירושלים התאכסן אצל רבי דוד שכטר ברחוב היהודים, ובנו הרב יעקב מאיר התקרב אליו והיה לתלמידו[9][10].
בשנותיו בפולין כתב חידושי תורה רבים, אך לא העלה אותם איתו בעליתו לארץ, כדי שלא להביא מתורת חוץ לארץ לארץ ישראל[11]. יש מספרים שהוא עצמו שרף באש את כל כתביו מרוב ענוותנותו[2]. אך חלק מחידושיו לוקטו והודפסו על ידי תלמידו רבי יעקב דב הלוי ממכתבים ששלח לתלמידו רבי הלל מיכאליץ.
נהג בצניעות ובענווה, ובשנותיו בארץ ישראל השתמט מקבלת משרה רבנית ונהג כאדם מן השורה[12]. נפטר ביום ט"ז בשבט תש"ו בגיל 66 לאחר צינון קשה, ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[13].
ספריו
- עונג שבת - חידושים על התורה ומועדים תשכ"ו
- שער אפרים ב' חלקים - עונג שבת ערוך מחדש בתוספות רבות, ומסודר לפי נושאים על ידי מכון משך הנחל.
לקריאה נוספת
- נתן אנשין, סיפורים ירושלמים כרך ד' עמ' 81
- אנציקלופדיה לחסידות, כרך א' טור ש"ו
- "אנשי הצדיק" הוצאת נצחתי ואנצח חלק ג'.
קישורים חיצוניים
- רבי אפרים קרקובסקי - באתר שער ברסלב
- ט"ז טבת - יום הילולת רבי אפרימ'ל קראקבסקי מפשעדבורז' - באתר ברסלב נייעס
- רשימת ספרי חסידי ברסלב - פורום אוצר החכמה בעמ' י'
הערות שוליים
- ^ נינו של רבי מאיר קרקובסקי אדמו"ר בפשדבוז, וחתנו של רבי דוד בידרמן מלעלוב.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 תולדות המחבר בספרו שער אפרים ירושלים תשע"ה.
- ^ ר' אפרים צבי קרקובסקי מפשעדבורז', באתר פורום אוצר החכמה.
- ^ הרב יעקב מאיר שכטר באוסף מכתבים ח"ג מכתב קס"ג.
- ^ אביו של יוסלה שוחמכר.
- ^ הרב יעקב מאיר שכטר באוסף מכתבים ח"א עמ' קפ"ח.
- ^ יום הילולת רבי אפרימל מפשעדבורז', באתר ברסלב נייעס, ט"ז טבת תשפ"ב.
- ^ מאז עד סוף ימיו הקפיד לא לצאת מירושלים, למעט לנסיעה לקבר הרשב"י במירון.
- ^ הגרי"מ שכטר ערך הילולא לרבי אפרימ'ל מפשדבורז', באתר ברסלב נייעס, י"א בשבט תשפ"ד.
- ^ אמרותיו והנהגותיו של רבי אפרים מוזכרים ומובאים כמעט בכל ספרי הרב שכטר.
- ^ הרב יעקב מאיר שכטר באוסף מכתבים ח"ד מכתב קנ"ב.
- ^ רבי אפרימל קראקבסקי זיע"א, באתר ברסלב נייעס, ט"ו טבת תשפ"ד.
- ^ כרטיס נפטר של רבי אפרים צבי קרקובסקי, באתר עיר דוד ירושלים הקדושה.
