חסידות סדיגורה

חסידות סדיגורה

מידע
מקום ייסוד	סדיגורה
תאריך ייסוד	תר"ב
מייסד	רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
אדמו"ר	הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן

בית המדרש בסדיגורה

פנים בית הכנסת של החסידות

ביתו של הרבי מסדיגורה

חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מבית רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה שבחבל בוקובינה. היא אחת מהחסידויות שהוקמו על ידי צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין שבעצמו ישב בעיירה סדיגורה לאחר בריחתו מהצאר ניקולאי הראשון.

מרכז החסידות הוא בבני ברק. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל 751 בעלי זכות בחירה.

היסטוריה

בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו בפאר והדר דומים לאלו שנאלץ לעזוב בחצרו הקודמת ברוז'ין. גם אל חצרו זו נהרו אלפי חסידים. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, תפס את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה רבי אברהם יעקב פרידמן בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן".

בניו של רבי שלום יוסף היו רבי יצחק פרידמן אבי שושלת בוהוש ורבי מנחם נחום דב בער (ר' נחום בער'ניו) פרידמן מסדיגורה.

רבי נחום בער'ניו נולד בשנת תר"ג. אחר שהתייתם גדל אצל דודו רבי יצחק. נשא את בת דודו רבי אברהם יעקב. התפרסם בדיבורו החריף והקצר. נפטר בכ"ז באב תרמ"ג. חתנו היה רבי משה יהודה לייב פרידמן מפשקאן. בנו היה רבי שלום יוסף פרידמן (תרל"א-כ' באב תרפ"ז), אדמו"ר במילניצא. רבי שלום יוסף נשא בזיווג ראשון את בתו של (דודו ובן דודו של אביו) רבי ישראל מסדיגורה ובזיווג שני את בתו של רבי מרדכי יוסף טברסקי מזלטיפולי.

הדור הראשון

רבי אברהם יעקב כיהן 32 שנים בסדיגורה ונחשב לממלא מקום המרכזי של אביו. במהלך השנים עזבו אחיו את חצר סדיגורה ופתחו חצרות משלהם, אף הם במרחב האימפריה האוסטרית, בגליציה וברומניה. הוא היה חתנו של רבי אהרן פרלוב, ה"בית אהרן" מקרלין.

בניו הגדולים של רבי אברהם יעקב היו רבי אשר ורבי שלמה. רבי אשר היה מאורס לבתו של רבי צבי הירש מרימנוב אך נפטר טרם נישואיהם. אחיו רבי שלמה'ניו (י"א בתשרי תר"ד - כ' בטבת תרמ"א) התארס עם ארוסת אחיו ונישא לה בשנת תרי"ח. אחרי חמש עשרה שנים שלא נולדו להם ילדים התגרשו. נישא בשנית לבת דודו רבי דוד הלפרין, חתנו של רבי ישראל מרוז'ין. הוא וגיסו ובן דודו רבי נחום בער'ניו היו מיועדים להנהיג את העדה ובחיי רבי אברהם יעקב התקבצו תחתם אברכים אך הם נפטרו בחייו. בנותיו של רבי שלמה היו: חוה לאה שנישאה לרבי נחום מרדכי פרידמן בנו של (בן דודו וגיסו של אביה), רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ולאה שנישאה לבן דודה רבי ישראל פרידמן מבויאן לייפציג.

הדור השני

לאחר פטירת רבי אברהם יעקב בשנת תרמ"ג החלו לכהן בסדיגורה שניים מבניו, רבי יצחק פרידמן מבויאן, ה"פחד יצחק" ורבי ישראל פרידמן מסדיגורה ה"אור ישראל". לאחר מספר שנים במסגרת חלוקת הירושה, עזב רבי יצחק את סדיגורה ועבר לעיר בויאן בה הקים את חסידות בויאן ורבי ישראל נשאר בסדיגורה וממנו המשיכה חסידות סדיגורה. נפטר בשנת תרס"ז.

הדור השלישי

• רבי אהרן פרידמן, ה"קדושת אהרן". נולד בי"ב בתשרי תרל"ז. רוב חסידי אביו נסעו אליו, אך הוא נפטר שש שנים אחרי פטירת אביו, בי"ט בתשרי תרע"ג. היה חתנו של רבי שלום יוסף בנו של רבי מרדכי פייבוש פרידמן מהוסיאטין. בתקופתו נוסדה ישיבה בסדיגורה בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו האחים הרבנים רבי רפאל, רבי אליעזר ורבי אברהם קיטגורוצקי.
• רבי אברהם יעקב מסדיגורה (השני) ה"אביר יעקב" (נולד בח' באב תרמ"ד), חתן בן דודם של אביו ואמו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, מונה גם הוא לאדמו"ר אחר פטירת אביו. הקים ישיבה בסדיגורה, עם אחיו רבי שלמה חיים. בסוף ימיו התגורר בתל אביב. נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.
• רבי שלמה חיים פרידמן, שהיה מכונה "ר' שלמה'ניו" (נולד בא' בסיון תרמ"ז), חתנו של רבי שמואל הורנשטיין מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית. היה שותף בהקמת ההסתדרות החסידית-ציונית, "אגודת יישוב ארץ ישראל" שהסתפחה לאחר כמה שנים למזרחי, ואת הקמתה הוביל רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' והיה שותף לה גם רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין. לאחר השואה התגורר אף הוא בתל אביב והמשיך בפעילות עניפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר בכ"ו באב תשל"ב ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים. קובץ ממאמריו שפרסם בעיתון הצופה קובצו על ידי בני משפחתו בשם "דברים בעיתם". ספר אחר, של דברי תורה שהשמיע בחו"ל ובארץ, יצא לאור בשם "חיי שלמה" בשנת תשס"ו.

שני בנים נוספים של רבי ישראל כיהנו כאדמו"רים:

• רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מרימנוב (ב' בחשוון תרמ"ו - י"א בכסלו תרפ"ה). נישא לשרה דבורה בתו של רבי אשר ישעיהו הורוביץ, חתנו של רבי יוסף מרימנוב. בשנת תרע"ג, החל לכהן ברימנוב. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. בתחילת שנת תרפ"ד ביקר בארצות הברית, לבקשת חסידי סדיגורה שם, ובחודש סיוון עבר לגור בניו יורק, אך כעבור מספר חודשים נפטר מדלקת ריאות.
• רבי שלום יוסף האדמו"ר מסדיגורה-צ'רנוביץ (י"ג בטבת תרל"ט - י"ח בשבט תרפ"ג) חתנו של בן דודם של אביו ואמו רבי ברוך מויז'ניץ.
• חתנו-אחיינו רבי יצחק מרדכי שפירא האדמו"ר מגוואדז'יץ.
  • רבי דוד משה שפירא, האדמו"ר מגוואדז'יץ-סדיגורה בווינה ובבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי.
    • רבי יצחק מרדכי שפירא מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי דוד משה.
      • רבי שלמה שפירא, האדמו"ר הנוכחי מגוואדז'יץ-סדיגורה בבורו פארק, בן רבי יצחק מרדכי

הדור הרביעי

לאחר פטירתו של רבי אהרן, התמנה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה כאדמו"ר בגיל 16 בסדיגורה לצד דודיו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י שושלת רוז'ין. בשנת תרפ"ג הקים את ישיבת "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות הישיבה עמדו רבי שבתי סגל, רבי שמשון פוגלמן ורבי צבי וייצנר. בין בוגרי הישיבה היו הרב אפרים ויינברגר (לימים רב שכונת יד אליהו) ורבי הלל ברוקנטל (לימים רב היישוב חפץ חיים). בהמשך פתח סניף לישיבה ביוזפוב בראשות רב העיר הרב שמעון פרזונצ'בסקי, שהיה מחסידיו. בסניף זה למדו 40 בחורים. חלק גדול מתלמידי הישיבה פנו בהמשך לישיבת חכמי לובלין. הוא שלח את חסידיו לארץ ישראל, והם פתחו בה מספר בתי כנסת.

בשנת תרצ"ד עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. באדר תרצ"ט עלה לארץ והתיישב בתל אביב. מדברי תורתו ערכו את סדרת הספרים "כנסת מרדכי". כבר בצעירותו היה חבר מועצת גדולי התורה ונשיא קרן התורה של אגודת ישראל. נפטר בכ"ט בניסן תשל"ט ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.

הדור החמישי

טיש בבית המדרש בבני ברק, ג' בחשוון תשע"א

רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו של רבי מרדכי שלום יוסף שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו. נולד בה' באלול תרפ"ח, בווינה ועבר עמו לפשמישל ולניו-יורק. לאחר שאביו עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות לבני ברק, שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבתוך בית המדרש הגדול שבמרכז החסידות. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. דברי תורתו כונסו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט בטבת תשע"ג ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק שבגבעתיים.

הדור השישי

בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמן, הוכתר כממלא מקומו. בחיי אביו כיהן כרב בית הכנסת אור ישראל של חסידי סדיגורה בלונדון שבאנגליה וכרבה של קהילת סדיגורה בעולם. הרב ישראל משה היה חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן. תחת נשיאותו הוקם בשנת תשע"ו תלמוד תורה נוסף לחסידיו בבני ברק וכן הוקמו בתי כנסיות ברמת בית שמש, צפת, אלעד וביתר עילית. יסד את הארגון 'וועד אהבת תורה' - מפעל לימוד ומבחנים. גם הוא כאביו, כיהן כחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ.

הדור השביעי

רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן. למרות זאת החליטה הרבנית, בהסכמת הדיינים הרב מנחם מנדל שפרן, הרב אשר וייס, הרב נפתלי נוסבוים והרב מאיר הייזלר, לאפשר לשנים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הגדול הרב מרדכי שלום יוסף ובנו הרב אהרן דב בער. אולם הדיין הרב ישראל ברגר (שבפניו ערך האדמו"ר רבי ישראל משה את צוואתו) פרסם מיד מכתב נפרד, בו הדגיש שרק הבן הרב יצחק יהושע העשיל הוא ממלא המקום של אביו. כמו כן, הדיינים הרב שפרן והרב הייזלר פרסמו לאחר תקופה מכתב הבהרה מיוחד בו ציינו כי ברור שהעומד בראש החסידות וכל מוסדותיה הוא רק הבן רבי יצחק יהושע העשיל כפי המפורש בצוואה, ומכתבם נסוב רק לגבי התואר "אדמו"ר".

בפועל, מכהן הרב מרדכי שלום יוסף כאדמו"ר מסאדיגורה בבית המדרש של החסידות בירושלים, והרב אהרן דב בער שכבר בחיי אביו שימש כרב בית המדרש 'אור ישראל' בלונדון - הוכתר כאדמו"ר מסאדיגורה בעיר. בכ"א בתמוז התשפ"ב (20 ביולי 2022) פורסם צו מניעה מטעם בד"צ בני ברק כנגד הרב מרדכי שלום יוסף ואחיו הרב אהרן דב בער, האוסר עליהם להשתמש בשם "סאדיגורה" לעמותות שבראשותם. על הצו חתומים הדיינים הרב מנחם מנדל שפרן והרב מאיר הייזלר.

כמו כן נוצר בין האחים, בין הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן, לבין הרב מרדכי שלום יוסף, על הבעלות בעמותת "מוסדות חסידות סדיגורה ירושלים" עמותה אשר מכילה נכסים רבים. אחרי כמה שנים של מאבק פסק בית המשפט כי העמותה שיכת ליצחק .

נכד אחר של רבי אברהם יעקב, הרב בנציון נחום מאיר שארף (חתנו של הרב טייטלבוים מסאסוב) מכהן כאדמו"ר בשכונת איירמונט שליד מונסי בניו יורק ובית מדרשו נושא את השם 'עקבי אבירים' סאדיגורא ע"ש זקנו האדמו"ר.

כמו כן אחיו הרב מרדכי שלום יוסף שארף פתח בית מדרש בשכונת לייקווד הנושא את השם 'קהל אור ישראל רוז'ין'.

החסידות בארץ ישראל

תלמוד תורה סדיגורא ברחוב יחזקאל בירושלים

בית הכנסת סדיגורא ברחוב שמואל הנביא בירושלים.

שורשי החסידות בארץ ישראל החלו כשרבי ישראל מרוז'ין קנה שטח בעיר העתיקה, לבניית בית הכנסת תפארת ישראל. הוא קנה את זכות ההדלקה בל"ג בעומר בקבר רבי שמעון בר יוחאי ועמד בנשיאות כולל ווהלין. רבי ישראל החזיק באזרחות טורקית. בית כנסת נוסף היה בצפת. לאחר פטירת רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בנו של רבי ישראל, הפכו רוב חסידי סדיגורה בארץ ישראל לחסידי בנו הגדול, רבי יצחק פרידמן מבויאן, שעמד בנשיאות כולל ווהלין. בשנת תרפ"ה החל רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה לשלוח חסידים לארץ ישראל על מנת שיפתחו את היישוב והתעסוקה. בשנת תרצ"ג הוא ביקר בארץ וערך סיור במושבות ובקיבוצים. בחזרתו לגליציה, שלח קבוצת חסידים מטורקה לארץ ישראל, והם התיישבו בנתניה בה פתחו בית חסידים. חסידו אליעזר אלטמן פתח ברחוב רבי עקיבא בבני ברק בית כנסת שהיה מהראשונים בעיר. כמו כן הוא שלח מחסידיו למחנה ישראל.

כאמור, שניים מבניו של רבי ישראל מסדיגורה, רבי אברהם יעקב ורבי שלמה חיים, ברחו מווינה לאחר האנשלוס והתיישבו בתל אביב. רבי אברהם יעקב פתח בית כנסת ברחוב נחמני במרכז העיר. לאחר פטירתו נכשלו מאבקים משפטיים לשמר את המקום, ובית המדרש עבר למבנה בית הספר ברחוב אוליפנט. עומד בראשו הרב מרדכי אוירבך, רב קהילת "אביר יעקב".

אחיינם, רבי מרדכי שלום יוסף, עלה גם הוא והתיישב בתל אביב. הוא פתח בית כנסת ברחוב בצלאל יפה, ובשובו לישראל בשנות ה-60 פתח אותו מחדש ברחוב פנקס.

בנו, רבי אברהם יעקב, שעמד בראש בית מדרשו בשכונת קראון הייטס בברוקלין, עלה גם הוא מאוחר יותר לארץ ועמד בראש ישיבת רוז'ין בבני ברק, כן רשת כוללים בירושלים ותל אביב. לאחר פטירת אביו כיהן במקומו בתל אביב ובהמשך העביר את מרכז החסידות לבני ברק. בתקופתו נפתחו קהילות גם במודיעין עילית, ביתר, אשדוד ואלעד, וכן ישיבה קטנה בירושלים (מלבד הישיבות בבני ברק שהקים בחיי אביו) ותלמודי תורה בבני ברק ובירושלים. קהילות נוספות מחוץ לישראל, קיימות בלונדון, אנטוורפן וניו יורק. לאחר פטירתו כיהן במקומו בנו יחידו האדמו"ר רבי ישראל משה פרידמן.

בתי כנסת נוספים של החסידות היו בבני ברק (בהמשך היה משותף לחסידות בויאן עד הקמת בתי כנסת נפרדים), בחיפה, בנתניה, בצפת, בטבריה ובירושלים. החסידות מונה כיום כמה מאות משפחות, מלבד החסידים האדוקים ישנם מאות אוהדים בארץ ובעולם.

אדמו"רי סדיגורה עמדו בנשיאות מתיבתא תפארת ישראל שהקים קרובם רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן.

אדמו"רי סדיגורה

• רבי ישראל פרידמן מרוז'ין
• רבי שלום יוסף פרידמן
• רבי אברהם יעקב מסדיגורה, "האדמו"ר הזקן"
• רבי ישראל פרידמן מסדיגורה בעל ה"אור ישראל"
• רבי אהרן פרידמן בעל ה"קדושת אהרן"
• רבי אברהם יעקב פרידמן בעל ה"אביר יעקב"
• רבי שלמה חיים פרידמן ("ר' שלמה'ניו") בעל ה"חיי שלמה"
• רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה בעל ה"כנסת מרדכי"
• רבי אברהם יעקב מסדיגורה, בעל ה"עקבי אבירים"
• רבי ישראל משה פרידמן, בעל ה"עטרת ישראל".

האדמורי"ם הנוכחיים:

• • הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן - ממלא מקום אביו.
  • הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן - בירושלים.
  • הרב אהרן דב בער פרידמן - בלונדון.

ניגוני סדיגורה

לחסידות סדיגורה יש מסורת של ניגונים מאבות החסידות כהמגיד ממזריטש ורבי ישראל מרוז'ין. בחצרות סדיגורה במזרח אירופה היו מספר מלחינים בהם יהושע רייזנר ("יהושע סקוורער"). החזן יוסף רוזנבלט שהשתייך לחסידות סדיגורה הלחין אף הוא ניגונים.

לאחר שיקומה של החסידות, בזמנו של האדמו"ר רבי אברהם יעקב, החלה גם התפתחות בנושא הנגינה בחסידות, והולחנו והופקו ניגונים רבים. החסידות הוציאה 2 תקליטי ניגונים, "הקם מלכות דוד" ו"רחם בחסדך". מלחין ומנצח המקהלה הוא פנחס ביכלר. בין הניגונים הבולטים בחסידות הוא "לא ימושו מפיך" שהולחן לכבוד הבר מצוה של האדמו"ר הנוכחי, על ידי המלחין הבעלזאי, הרב יחיאל שלמה קאליש ששימש כמשגיח בישיבת סדיגורה, כמו כן לאדמו"רי סדיגורה ישנו ניגון מיוחד אותו הם רוקדים בשעת ה"מצווה-טאנץ".

גלריית תמונות

• 
  רבי אברהם יעקב השני מסדיגורה
• 
  רבי שלמה'ניו מסדיגורה
• 
  רבי מרדכי שלום יוסף מסדיגורה
• 
  רבי אברהם יעקב (השלישי) מסדיגורה
• 
  הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן

שושלת סדיגורה

רבי ישראל מרוז'ין "הרוז'ינר"

רבי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה

רבי אברהם יעקב פרידמן "האדמו"ר הזקן מסדיגורה"

רבי דב בער פרידמן רבי דוב מליאובה

רבי מנחם נחום פרידמן האדמו"ר משטפנשט

רבי דוד משה פרידמן האדמו"ר מצ'ורטקוב

רבי מרדכי שרגא פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין

רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בוהוש

רבי מנחם נחום דב בער פרידמן "רבי נחום בער'ניו"

רבי אשר פרידמן

רבי שלמה פרידמן

רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בויאן

רבי ישראל פרידמן ה"אור ישראל"

רבי אהרן פרידמן ה"קדושת אהרן"

רבי שלום יוסף פרידמן אדמו"ר בצ'רנוביץ'

רבי אברהם יעקב פרידמן ה"אביר יעקב"

רבי יצחק פרידמן האדמו"ר מרימנוב

רבי שלמה חיים פרידמן "רבי שלמה'ניו מסדיגורה"

רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן ה"כנסת מרדכי"

רבי אברהם יעקב פרידמן ה"עקבי אבירים"

רבי ישראל משה פרידמן ה"עטרת ישראל"

הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (השני) האדמו"ר מסדיגורה בירושלים

הרב אהרן דב בער פרידמן האדמו"ר מסדיגורה בלונדון

הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן האדמו"ר מסדיגורא בני ברק

עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין

מקראה:

ענף אדמו"רי קופיטשניץ

ענף אדמו"רי בוהוש

ענף אדמו"רי פשקאן

ענף אדמו"רי בויאן

ענף אדמו"רי סדיגורה

ענף אדמו"רי שטפנשט

ענף אדמו"רי צ'ורטקוב

ענף אדמו"רי הוסיאטין

ענף אדמו"רי וסלוי

ביאורים והערות לעץ

 

 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חסידות סדיגורה בוויקישיתוף

• דוד קורן, בפארשפיל של סדיגורא, היית? • תמונות ווידאו, באתר בחדרי חרדים, 5 בדצמבר 2010
• המוני חסידים חגגו אמש בשמחת נישואי נכד האדמו"ר מסאדיגורה • צפו, באתר JDN‏
• טיש יארצייט ראשון בסאדיגורה: האדמו"ר חבש קאלפיק לראשונה, באתר JDN‏

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חסידות_סדיגורה28911345Q2903666