חסידות אפטא
חסידות אפטא הייתה חסידות פולנית. מקים החסידות היה רבי מאיר הלוי מאפטא תלמידו של החוזה מלובלין. מאחיו של רבי מאיר, רבי מרדכי, יצאה שושלת סטאשוב.
תולדות החסידות
הדור הראשון
הדור השני:
- רבי פנחס מילא את מקום אביו רבי מאיר. חתנו של הרב חיים יעקב מדוקלא. נפטר בשנת תקצ"ז.
הדור השלישי
בדור זה כיהנו שני אדמו"רים, בנו של רבי פנחס ואחיו.
- רבי מאיר (השני) מילא את מקום אביו רבי פנחס באפטא. חתנו של רבי יהודה לייב בן רבי יחיאל מיכל בנו של רבי חיים מצ'רנוביץ בעל הבאר מים חיים. חתנו היה רבי אליעזר פינקלר מפינטשוב.
- רבי יצחק מנחם רוטנברג (תקפ"ב - כ' באדר תרל"ד), היה חתנו של רבי משה בידרמן מלעלוב וממלא מקומו בפולין. לאחר מכן עבר לוואלברום. לא היו לו חסידים רבים.
הדור הרביעי
- רבי אלתר מאיר דוד רוטנברג, מילא את מקום אביו רבי יצחק מנחם בוואלברום. נולד בשנת ת"ר. נקרא על שם סביו רבי מאיר מאפטא ורבי דוד מלעלוב. בצעירותו חלה והוסיפו לו את השם אלתר כסגולה לאריכות ימים. היה חתנו של רבי משה מקארוב. היה נוסע גם כאדמו"ר לצדיקים, בהם רבי חיים מצאנז שהיה רבו המובהק, רבי אברהם מטריסק, היהודי הטוב מניישטאט, רבי יהושע מבעלז ורבי נתן דוד משידלובצא. נפטר בכ"ז באדר תרע"א.
הדור החמישי
שלושת בניו וחתנו של רבי אלתר מאיר דוד היו אדמו"רים.
- רבי יוסף נתן מילא את מקום אביו. נפטר לאחר ארבע שנים, בכ"ד בכסלו תרע"ה, ללא ילדים. את מקומו מילא גיסו רבי שלום.
- רבי אברהם פנחס שלום רוטנברג (תרכ"ח - חשוון תר"צ) כיהן כהאדמו"ר מוואלבראם, באפטא, זביירצ'ה וצ'נסטוחובה. חתן רבי אברהם אלחנן מקאלושין.
חתניו היו
- רבי אהרן מביאלה ביליץ,
- רבי בנימין מרדושיץ,
- רבי יצחק גליקמן-רובין אדמו"ר ואב"ד בסוסנוביץ (צאצא לשושלת רופשיץ).
- רבי שלום רוקח מוואלברום, בן רבי ישכר דב מלובוטשוב. נרצח בשואה בסנדומיר עם כל משפחתו.[2].
הדור השישי
בניו וחתנו של רבי אברהם פנחס שלום היו:
- בנו רבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג מילא את מקום אביו. חתן קרובו רבי אליעזר פינקלר מפינטשוב-סוסנוביץ. כיהן כאדמו"ר מוואלברום באפטא ובצ'נסטוחובה. נרצח בשואה.
- חתנו רבי חיים הלברשטאם מסאטמר, בנו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.
- חתנו רבי משה רוקח, בן רבי אהרן מבעלז.
בניו וחתנו של רבי יצחק מנחם היו:
- רבי מאיר. חתן רבי מאיר שלום רבינוביץ מקאלושין. נרצח בשואה.
- רבי משה יחזקאל. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין שם החל להתנהג באדמו"רות. בזמן עלייתו של היטלר לשלטון ברח לווינה ואחר כך לריגה. נרצח בשואה בריגה.
חתניו של רבי שלום רוקח מוואלברום היו.
- חתנו רבי יהושע רוזנפלד מקמינקא-לבוב
- חתנו רבי אלכסנדר מאיר טברסקי בן רבי פינחס טברסקי מאוסטילה
החסידות לאחר המלחמה
- רבי ישכר בער רוטנברג, בנו של רבי יעקב יצחק אלחנן רוטנברג, כיהן כרב בוודז'יסלאב (באיות יידי: וואוידיסלאוו). לאחר השואה כיהן בארצות הברית כאדמו"ר מוודיסלאב, ומראשי ההתאחדות הרבנים בארצות הברית. היה חתנו של רבי שלום מוסקוביץ' משאץ.
- בנו רבי יעקב יצחק אלחנן - מילא מקומו - (חתן רבי צבי הירש מייזליש).
- רבי מנחם בן ציון רוטנברג-הלברשטאם (תרמ"א - כ"ג בניסן תשי"ז), בנו של רבי אהרן מביאלה-ביליץ, גדל אצל סבו והוסמך על ידו לאדמו"רות. כיהן בוודז'יסלאב (שם היה חתן של רבי אברהם חיים רוטנברג רב העיר) ולאחר מכן בארצות הברית שם כיהן כ"ראש אגודת האדמו"רים בארצות הברית".
סטאשוב
רבי מרדכי הלוי פרדס, אחיו של רבי מאיר, נהג באדמו"רות בסטאשוב, והיה רבו של אחיו רבי מאיר עד להגיעם ל"חוזה מלובלין", אחריו כיהן בנו ר' שמואל אהרן ואח"כ כיהן בנו רבי מרדכי השני מסטאשוב, בנו של רבי מרדכי, רבי דוד (תר"ב - ח' באייר תרפ"ב) מילא את מקום אביו בסטאשוב וסוסנוביץ. בנו רבי יוסף מנשה כיהן כאדמו"ר מסטאשוב בזביירצ'ה, והיה ראש ישיבה גדולה בסוסנוביץ. בנו השני של רבי דוד - רבי ישראל יעקב כיהן כאדמו"ר מסטאשוב בסוסנוביץ. היה חסידו של רבי חיים שמואל מחנטשין. נרצח בשואה, נכדו של רבי יוסף מנשה הוא הרב חיים מאניס פרדס שהיה אב"ד ת"א ורב צפון ת"א וחבר בית הדין הגדול בירושלים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חתנו היה רבי מנחם מנדל בן רבי מרדכי דוד מדומברובה.
- ↑ ראו עליו גם בפורום אוצר החכמה
חסידות אפטא29117881Q12407569