רבי דב בר פרידמן
 | |
| אב | רבי ישראל פרידמן מרוז'ין |
|---|---|
| פטירה |
י"ג בכסלו תרל"ו סדיגורה |
רבי דב בער פרידמן המכונה גם רבי ברני'ו (שמו ברומניה: Dov Beer Friedman 1822 – 1877, י"ג בכסלו תרל"ו) היה בנו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בחוש, בסקולני ובלאובה. פרישתו מתפקיד זה בשנותיו האחרונות והאירועים שנלוו אליה עוררו סערה בקרב התנועה החסידית.
קורות חייו
רבי דב בער היה בנו השלישי של האדמו"ר המפורסם רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. נישא לרבנית שיינדל, בתו של האדמו"ר רבי מרדכי טברסקי המגיד מצ'רנוביל[1]. פרשת חייו של רבי דוב בער הביאה להתעניינות רבה, שחרגה אל מחוץ לגבולות החסידות. רבי דב בער היה אדם משכיל ואמרותיו, שכונסו בספרי חסידות בית רוז'ין, מסמנות נטייה לעסוק במחקר.
ב-1851, לאחר פטירת אביו וישיבה קצרה עם אחיו באחוזת אביהם בפאטיק, נסע לנסיכות מולדובה לכהן כאדמו"ר בעיר חוש. יחד עמו נסע למולדובה אחיו, רבי מנחם נחום פרידמן, מייסד חסידות שטפנשט. בהמשך עבר לסקולני (Sculeni), ולאחר מכן ללאובה (Leova).
עם פטירת אחיו זה, ב-1869, החלו להסתמן אצל רבי דב בער סימני דיכאון קלים. בפרק זמן זה, ניהל שיחות תאולוגיות עם פקיד הדואר המקומי שהיה נוצרי. רבי דוב בער נהנה משיחות אלו, בעיקר על רקע העובדה שהחסידים, שהיו נוהרים אליו מכפרי הסביבה, כמעט לא נתנו את דעתם לעניינים שברוח[דרוש מקור].
עם הזמן גונב חשש ללב אשתו שמא הולך בעלה להמיר את דתו[דרוש מקור], ומתוקף הזמנה דחופה ששיגרה לאחיה - אדמו"רי חסידות צ'רנוביל, הזדרזו ובאו ללאובה, נטלוהו עמם בעגלה, ונסעו עמו בניגוד לרצונו לסדיגורא, לבית אחיו רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
יצחק רפאל, בספרו "על חסידים וחסידות", המאריך בפרשה זו, מביא שמועות שהתהלכו בין הנוצרים, לפיהן עומד אותו האיש להתגלות שוב בשנה זו, והיו מהם שסברו שהתגלות זו תהיה בהמרת דתו של רבי דב בער. משכילי צ'רנוביץ, הסמוכה לסדיגורא, ששמעו על הפרשה, נסעו לסדיגורא ונטלו עמם את רבי דוב בער, והושיבוהו בבית אחד מחשובי קהילת המשכילים בצ'רנוביץ. מבית זה יצא "קול קורא" השכלתי מפרי עטו של רבי דב בער, בו הוא קורא לזנוח את מנהגי היהדות הנושנים שהעלו עמם היהודים מבבל.
מכתב זה עורר הדים רבים. חסידי צאנז ובראשם רבי חיים מצאנז תקפו בחריפות, במכתבים ובספרים רבים, את חסידי רוז'ין כולם, בראותם במקרה זה פרט שבא ללמד על הכלל. בעקבות כך התפתחה מחלוקת עזה בין החצרות, שכונתה מחלוקת צאנז-רוז'ין. אחיו של רבי דב בער, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, עמד והכריז בבית מדרשו שאל לראות במעשי אחיו דרך חדשה בעבודת ה', והוא גינה את המעשה. אחרי מאמצים רבים מצד משפחתו, הצליחו להפגיש את רבי דב בער עם אחיינו, רבי יצחק פרידמן, מייסד חסידות בוהוש, שחיבבו מאוד, ובהשפעתו החליט לחזור לסדיגורא. הוא התקבל בשמחה רבה על ידי החסידים, שגדוליהם נהרו לשולחן שערך בשבת הראשונה לשובו.
מאידך, יש טוענים[דרושה הבהרה] כי כעבור ששה שבועות לשהותו בצ'רנוביץ, עבר מרצונו החופשי לגור אצל אחיו בסדיגורה, ובד בבד פרסם קול קורא בו נכתב כי הוא נאמן ליהדות ולמורשת אבותיו וכי הוא חוזר בתשובה. משלב זה לא קיבל יותר חסידים[2], וחי בבית אחיו עד פטירתו כעבור שבע שנים[1] בשנת תרל"ו.
לא היו לו בנים מאשתו, ולאחר פטירתו חלץ לה רבי אברהם יעקב, גדול האחים, כדין[1].
בשנת תרפ"ו כתב מתתיהו יחזקאל גוטמן חוברת ביוגרפית הסוקרת את הפרשה, ויורדת גם לניתוח קוי הדמיון שבין רבי דב בער לבין רבי נחמן מברסלב. בספרייה הלאומית מצוי עותק של החוברת, שהיה שייך למשורר אלעזר שרביט, והוא העתיק באחד מעמודיו מכתב מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק הפונה למחבר הספר, וכה נכתב שם:
מכתב עוז מגאון הדור ראש רבני א"י שליט"א[3]:
כבוד הרה"ח המפורסם, חכם וסופר, בנש"ק מו"ה מ"י [מתתיהו יחזקאל] גוטמן שליט"א שלו' וברכה. יקבל כת"ר את תודתי העמוקה על המחברת היקרה, ר' דוב מליאובה, שהואיל כ"ת לכבדני בה. יפה מאד הסביר את נבכי הנפש של איש הרוח הזה שסבל משקרים רוחניים בימי חייו. והקוים האציליים של הנשמה היפה הזאת בולטים בחיבוריו (מילה זו אינה ברורה בכתב היד) באופן של אמנות חתומה בחותם אמת. יישר כחו ויהי נועם ד' עמו. והנני בזה ידידו מוקירו דוש"ת באהבה מהר הקדש מירושלם הק' אברהם יצחק הכהן קוק.
דברי תורתו קובצו והודפסו בסדרת הספרים של אדמור"י בית רוזי'ן "נר ישראל".
משפחתו
אחיו ואחיותיו:
- רבי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה.
- חיה מלכה, אשת רבי יצחק טברסקי מסקווירא.
- רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה.
- גיטל, אשת רבי יוסף מונזון
- רבי מנחם נחום פרידמן משטפנשט.
- מרים, אשת רבי מנחם מנדיל הגר מוויזניץ.
- רבי דוד משה פרידמן מטשורטקוב.
- לאה, אשת רבי דוד הלפרין מברדיטשוב.
- רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין.
| ענף אדמו"רי קופיטשניץ | ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי בויאן | ענף אדמו"רי סדיגורה | ענף אדמו"רי שטפנשט | ענף אדמו"רי צ'ורטקוב | ענף אדמו"רי הוסיאטין | ענף אדמו"רי וסלוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||
לקריאה נוספת
- מתתיהו יחזקאל גוטמן, רבי דוב מליאובה, תרפ"ו.
- "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", מאת ברוך טרקטין ולוציאן-זאב הרשקוביץ', הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
- שמואל אבא הורודצקי, החסידות והחסידים, ג, עמ' קכד-קנד.
- יצחק רפאל, על חסידות וחסידים, עמ' 248-260.
- דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 26-28, 458-459.
- דוד אסף, הציץ ונפגע - אנטומיה של מחלוקת חסידית, הוצאת אוניברסיטת חיפה וידיעות ספרים.
קישורים חיצוניים
- מכתב גלוי, המגיד, 24 בפברואר 1869, המשך
- יצחק אבן, מחלוקת סנז וסדיגורה, ניו יורק תרע"ו, באתר היברובוקס
- יעקב גלר, "לא הסרתי מעלי את יראת ה', רק הרחקתי מעלי המון הפתאים", מקור ראשון, מוסף "שבת"
- ר' ברני'ו - בנו של ר' ישראל מרוזין, באתר "עצור כאן חושבים".
- יאיר שלג, תעודת ההטבלה של בן האדמו"ר, באתר הארץ, 12 ביוני 2006
- ישראל שפירא, הרבנית שחייבה את בעלה להתמנות לרבי, באתר כיכר השבת,
- דליה קרפל, זה קרה במשפחות הכי טובות, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2006
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 הרב חיים דוב שטערן, נר ישראל, חלק ו, בני ברק, ה'תשנ"ד, עמ' לב-לו.
- ↑ יצחק אלפסי, החסידות, ספרית מעריב, מהדורה שניה, 1977, עמ' 36.
- ↑ פורסם בגיליון 'אור חדש' מס' 11.
| תקופת חייו של רבי דב בר פרידמן על ציר הזמן |
|---|
 |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] דב בער פרידמן24000012