אילן רמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילן רמון
אילן רמון, 2001
אילן רמון, 2001
לידה 20 ביוני 1954
פטירה 1 בפברואר 2003 (בגיל 48)
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות ISA
לאום ישראלישראל ישראל
עיסוק בעבר טייס קרב בחיל האוויר הישראלי
תקופת השירות 1997 – 1 בפברואר 2003 (כ־6 שנים)
זמן שהייה בחלל 15 יום, 22 שעות ו־20 דקות
ביוגרפיה בנאס"א אילן רמון
משימות
STS-107
עיטורים
אילן רמון
לידה י"ט בסיוון ה'תשי"ד
פטירה כ"ט בשבט ה'תשס"ג (בגיל 48)
מקום קבורה נהלל
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות אוגוסט 1972 – 1 בפברואר 2003 (כ־30 שנה)
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
  • סגן מפקד טייסת פנטום
  • מפקד טייסת 117
  • ראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר
  • ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר.
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע אופרהמבצע אופרה
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
המערכה ברצועת הביטחוןהמערכה ברצועת הביטחון
הנצחה
היישוב מצפה אילן, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון, האסטרואיד אילנרמון, גבעת רמון בגבעות קולומביה שבמאדים, מכתש על שמו בירח, 11 בתי ספר ו-2 פארקים, מרכז מבקרים של רשות הטבע והגנים במצפה רמון, אתר הנצחה על הר רמון שבמערב מכתש רמון, תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון, נמל התעופה הבינלאומי רמון, כיכר אילן רמון באשדוד, ועוד.

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה.

ראשית חייו

רמון נולד בשם אילן וולפרמן ב-20 ביוני 1954, ברמת גן. משפחתו של אביו, אליעזר (1923–2006)[1], נמלטה ב-1935 מגרמניה הנאצית. משפחת אימו חייתה בפולין. אימו, טוניה (1927–2003)[2], עלתה עם אימה לישראל ב-1949 לאחר שניצלו ממחנה ההשמדה אושוויץ.

אילן למד בבית הספר היסודי "רמת חן" ברמת גן. בשנת 1962 עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר "בארי". הוא סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון מקיף ג' בבאר שבע בשנת 1972. עם גיוסו לצה"ל, שינה את שם משפחתו לרמון עקב אהבתו למכתש רמון.

לאחר שנהרג באסון המעבורת 'קולומביה', הוסב שם בית הספר "רמת חן" על שמו.

שירותו בצה"ל

מטוס F-16A נץ 243 אותו הטיס רמון במבצע אופרה, בו הושמד הכור העיראקי.

באוגוסט 1972 התגייס רמון לחיל האוויר והחל בקורס טיס, אותו נאלץ לעזוב לאחר שמונה חודשים מאחר ששבר את ידו. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו נאלץ, בעקבות תקלה טכנית, לנטוש יחד עם המדריך שהיה עמו, מטוס פוגה מגיסטר (שבו לא הותקנו כיסאות מפלט). במהלך הנטישה נפצע באורח קל. הוא סיים את הקורס בשנת 1974 במגמת קרב, כחניך מצטיין. הוא שירת כטייס קרב, תחילה כטייס סקייהוק בטייסת 102 ולאחר מכן כטייס נשר בטייסת 253 בבסיס איתם בסיני. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, והיה בצוות הקליטה של המטוס בחיל האוויר.

ביוני 1981 השתתף רמון בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק. הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע והיה הצעיר בין הטייסים שהשתתפו בתקיפה[3]. רמון היה האחרון במבנה התקיפה, מיקום שנחשב למסוכן במיוחד, משום שבעת שהמטוס האחרון יבצע את התקיפה כבר יאבד גורם ההפתעה והגנת הנ"מ של האויב כבר תהיה פעילה. עם היציאה מיעף ההפצצה לא ענה רמון לקריאות מוביל המבנה, וחבריו חששו לחייו; רמון תיאר לאחר מכן שהיה המום מעומסי כוחות הג'י שהופעלו עליו בעת ההפצצה, אך לאחר כמה שניות התעשת וענה לקריאות מוביל המבנה[4].

בהמשך השנה מונה לסמ"ט ב' בטייסת הנגב. ב-20 בינואר 1982, במהלך טיסת אימון, התנגש רמון במטוס אחר מהטייסת (מספרי זנב: 276 ו־266). רמון והטייס השני נטשו בשלום והמטוסים התרסקו. חצי שנה לאחר מכן השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

ב־1983 השתחרר משירות הקבע והחל ללמוד באוניברסיטת תל אביב וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.

ב-1988 חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסמ"ט א' בטייסת 119 ("העטלף"), אז טייסת מטוסי קורנס (פנטום). בתפקידו זה הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו[5]. ב-1990 מונה רמון לפקד על טייסת 117 ("הסילון הראשונה"), אז טייסת מטוסי ברק (F-16) בבסיס רמת דוד. ב-1992 מונה לראש ענף מטוסים במחלקת אמצעי לחימה שבמטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף-משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה, עד 1997.

לאורך שירותו צבר רמון יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, נשר ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על הדגמים השונים של מטוס הF-16.

טייס החלל הישראלי הראשון

טייס החלל אילן רמון
ערך מורחב – STS-107

רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשלוש שנים, ובאוגוסט 2001 נקבע מועד הטיסה למאי 2002[6], אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים[7].

רמון לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:

רמון התעניין טרם נסיעתו כיצד לקיים מצוות בחלל. בשאלה לגבי שמירת יום השבת בחלל השיבו רבנים כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכם 24 שעות, ולשמור את השבת בפרק הזמן השביעי, בדומה לנוהג ההלכתי בקטבים בהם השמש אינה זורחת חודשים ארוכים[13].

טיסת מעבורת החלל קולומביה

ערך מורחב – אסון מעבורת החלל קולומביה

לאחר מספר דחיות בשיגור, מעבורת החלל קולומביה שוגרה ב-16 בינואר 2003 (י"ג בשבט, ה'תשס"ג) ממרכז החלל קנדי, למשימה בת 16 ימים בחלל[14]. ב-21 בינואר קיים ראש הממשלה אריאל שרון שיחת טלפון עם רמון[15].

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בביצוע ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון[16], וכן ניסויים נוספים, בביולוגיה ובפיזיקה, שאחד מהם הוכן על ידי תלמידי כיתה י"א מאורט קריית מוצקין[17].

במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל היה דף שעליו כתב רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן[18][19].

דף מיומנו של אילן רמון. היומן התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, כשהוא חרוך מעט. שמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 קילומטר.

ב־1 בפברואר 2003 נספה רמון יחד עם ששת חבריו לצוות, כשהמעבורת התפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. הסיבה לתאונה הייתה חתיכת קצף אטימה שנשברה במהלך השיגור ופגעה ברעפי ההגנה מחום בכנף השמאלית של המעבורת. במהלך הכניסה מחדש הכנף הפגועה התחממה אט-אט ולבסוף התפרקה, דבר אשר גרר פירוק מוחלט של המעבורת[20]. גופתו של רמון זוהתה ב-5 בפברואר והובאה לישראל חמישה ימים לאחר מכן[21].

קבורתו והנצחתו

המצבה על קברו של אילן רמון בבית הקברות של נהלל. על מצבתו נחקק בנוסף לסמל צה"ל גם סמל STS-107, בשונה מן הנוהל המקובל.

ב-10 בפברואר, עם הגעת ארונו של רמון לישראל, נערך טקס ממלכתי לזכרו בבסיס חיל האוויר שליד נמל התעופה בן-גוריון, בנוכחות משפחתו, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונציגי נאס"א. למחרת, ב-11 בפברואר, נקבר רמון בבית העלמין בנהלל בטקס צבאי[22]. אלמנתו רונה ביקשה להשמיע במהלך ההלוויה את השיר "Imagine" של ג'ון לנון, כפי שהושמע במהלך המשימה בחלל. ברקע נשמעו קולותיהם של רמון ועמיתו ווילי מק'קול, המביעים תקווה לעתיד טוב יותר, באנגלית ובעברית. הטקס נחתם במטס מבנה של ארבעה מטוסי אף-16 מעל בית העלמין, כשאחד מהם עזב את המבנה[23].

פרסים ועיטורים

לאחר מותו, עוטר רמון בעיטורים הבאים:

מיזמים לזכרו

לוח הנצחה בפארק על שם אילן רמון בגבעת שמואל
בית הספר הממלכתי ע"ש אילן רמון, גן יבנה

ספרים ומדיה

  • בפברואר 2004 הונצח רמון על בול שעוצב בידי דניאל גולדברג. על הבול מופיעים דיוקנו של רמון בחליפת חלל, מבט מהמעבורת אל ישראל וסיני, מפת כוכבים, המעבורת קולומביה, וסמל סוכנות החלל הישראלית[25].
  • בשנת 2007 כתב הסופר משה גרנות ספר אודות רמון בהוצאת "דני ספרים" שנקרא "הנער שחלם לעוף: סיפורו של אילן רמון – האסטרונאוט הישראלי הראשון".
  • בינואר 2013 יצא הספר "מעלינו רק רקיע" (הוצאת משכל), אשר מרכז את יומניהם של אילן רמון ואסף בנו.

אירועי מדע וחינוך

מוסדות טיס ומדע

אתרי הנצחה

מקומות הקרויים על שמו

מוסדות שונים הקרויים על שמו

משפחתו

קברי אילן ואסף רמון
סיכת הלוחם של טל רמון, בנו של אילן רמון, מרחפת בחלל מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. הוטסה לחלל על ידי מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-132 ושוחררה לחלל, בשמו של טל רמון ולזכר אביו, במאי 2010.

רמון הותיר אחריו אשה, רונה, וארבעה ילדים - אסף, טל, יפתח ונועה.

בנו הבכור אסף התגייס לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. במהלך קורס הטיס, ניצל במרץ 2009 מתקלה במטוס סקייהוק שאותו הטיס וזכה לשבחים על היחלצותו מהתרסקות[42]. ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, נהרג אסף במהלך אימון מבצעי בהטיסו מטוס F16, לאחר ביצוע תמרון חד בעקבותיו לקה, ככל הנראה, באובדן הכרה זמני (Blackout) כתוצאה מכוח ג'י חזק שפעל על גופו, והוא נהרג בהתרסקות מטוסו בדרום הר חברון[43]. בעקבות מותו, התפתח דיון ציבורי במדיניות הנהוגה בצבא, לפיה שירותם הקרבי של מועמדים לשירות ביטחון בני משפחות שכולות, מותנה באישור הוריהם, מה שמאפשר להם, עקרונית, מסגרות שירות עתירות סיכון. אסף רמון נקבר לצד אביו, בבית העלמין בנהלל.

בשנת 2018, תשע שנים לאחר שנהרג, הונחה לזכרו אבן הפינה למכינה קדם צבאית שתיקרא "בית אסף"[44].

אלמנתו של אילן רמון, רונה, נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-68 בשנת 2016 (תשע"ו). ב-17 בדצמבר 2018 נפטרה בגיל 54 ממחלת הסרטן.

בנו של אילן רמון, טל רמון, הוא מוזיקאי (זמר, פסנתרן, כותב ומלחין).

בשנת 2024, השתתף בנו, יפתח, יחד עם חברו סהר קורן, בעונתה התשיעית של תוכנית הטלוויזיה "המירוץ למיליון", ששודרה בקשת 12.[45]

ראו גם

לקריאה נוספת

ספרות יפה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מיכל גרינברג, מת אליעזר וולפרמן, אביו של אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2006
  2. ^ ארצי חלפון, אמו של אילן רמון נפטרה והובאה למנוחות, באתר ynet, 30 במרץ 2003
  3. ^ ירדן וינטר, עיתון במחנה, ‏התוכנית של אופרה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 בינואר 2011.
  4. ^ רן רוזנברג, "בשבילי אילן תמיד יישאר הצעיר שבחבורה", בטאון חיל האוויר
  5. ^ עמית רגב, קורנסים בשמי אפריקה, באתר חיל האוויר
  6. ^ אלוף בן, האסטרונאוט הישראלי ישוגר לחלל במאי 2002, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2001
  7. ^ נתן גוטמן, אחרי ארבע וחצי שנות הכנה: אילן רמון ישוגר היום לחלל, באתר הארץ, 15 בינואר 2003
  8. ^ יד ושם, בתצוגה מיוחדת במוזיאון ההיסטורי של יד ושם: הקשר האישי בין אילן רמון לפטר גינז, באתר יד ושם, ‏5 בפברואר 2003
  9. ^ יורי ילון, ‏מגשימים את החלום של אילן רמון ז"ל, באתר ישראל היום, 1 בפברואר 2018
  10. ^ התורה שנשארה בשמיים, באתר ynet, 31 בינואר 2011
    לקראת ציון יום נפילתו של אילן רמון - אל תחמיצו את הסרט "גווילים של תקווה", באתר רדיו ללא הפסקה (ריאיון עם ישראל שפיר)
  11. ^ רונה רמון, רעייתו של אילן, גילתה באפריל 2006 כי ספר תורה זהה שנכתב בידי אותו סופר סת"ם נמצא בידי פרופ' הנרי פנישל, פרופ' לפיזיקה ניצול השואה שגם היה בברגן-בלזן ואת ספר תורה הזעיר קיבל מקרוב משפחה שברח מגרמניה הנאצית. היא ביקשה מפרופ' פנישל להשאיל את ספר התורה לאחת מהטיסות הקרובות לחלל באחת המעבורות לזכר אילן וספר התורה שנשא איתו. ופרופ' פנישל הסכים. רונה ביקשה מהאסטרונאוט סטיב מקלין שהכיר את אילן שייקח עמו לאחת מטיסותיו במעבורת החלל אטלנטיס ספר תורה זעיר לזכרו של בעלה וספר התורה הזעיר שנשרף עמו. לאחר נחיתתה בשלום של המעבורת אטלנטיס ב-21 בספטמבר 2006 (כ"ח באלול התשס"ו) בתום משימה של שנים-עשר ימים, מסר סטיב את ספר התורה למשפחת רמון בהסכמתו של פרופ' פנישל וספר התורה הזה הוכנס לבית כנסת לזכרו של רמון וספר התורה שנשרף עמו.
  12. ^ שיחת השבוע, גיליון 840, 7 בפברואר 2003
  13. ^ דיאנה בחור-ניר, שרים, כך נקיים מצוות בחלל, באתר ynet, 18 ביוני 2003
  14. ^ דרור מרום, ‏הישראלי הראשון בחלל יצא לדרך: "קולומביה" שוגרה ללא תקלות, באתר גלובס, 16 בינואר 2003
  15. ^ דרור מרום, ‏ראש הממשלה קיים שיחת טלפון עם האסטרונאוט אילן רמון במעבורת החלל קולומביה, באתר גלובס, 21 בינואר 2003
  16. ^ נתן גוטמן, האסטרונאוט הישראלי יחקור את השפעות האבק על אקלים המזה"ת, באתר הארץ, 30 ביוני 2002
  17. ^ דוד חיון, ‏ניסוי ישראלי בחלל, באתר גלובס, 14 במרץ 2000
    הניסוי של מטרנה שרד את התרסקות המעבורת קולומביה, באתר גלובס, 7 ביולי 2003
  18. ^ חגית פלג רותם, ‏היומן המשוחזר של אילן רמון, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2007
  19. ^ אתר למנויים בלבד שרי מקובר-בליקוב, יומן חלל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 במאי 2019
  20. ^ נתן גוטמן, מעבורת קולומביה התפוצצה; הצוות, ובו אילן רמון, נספה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2003
  21. ^ דרור מרום, ‏נמצאה גופתו של אילן רמון; הוכר כחלל צה"ל ויובא למנוחות בישראל בשבוע הבא, באתר גלובס, 5 בפברואר 2003
  22. ^ דרור מרום, ‏האסטרונאוט אילן רמון ייקבר ביום ג' בטקס צבאי בנהלל, באתר גלובס, 6 בפברואר 2003
  23. ^ כתבי ynet, אילן רמון נטמן בבית העלמין בנהלל, באתר ynet, 11 בפברואר 2003
  24. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק לאל"ם אילן רמון, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    אל"ם אילן רמון, באתר הגבורה
  25. ^ בול אילן רמון, אתר דואר ישראל
  26. ^ אתר כנס אילן רמון הבינלאומי, באתר Ilan Ramon Conference 2020
  27. ^ אתר קרן רמון
  28. ^ בנו של אילן רמון שלח מזכרת לחלל, באתר חיל האוויר הישראלי, 14 ביולי 2011.
  29. ^ ענת שיחור-אהרונסון, נמה"ת בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר nrg‏, 18 ביולי 2010.
  30. ^ רונה רמון הניחה את אבן הפינה לנמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון: "מחבקת את זכר אהוביי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 במאי 2013‏
  31. ^ חסן שעלאן, נחנך מרכז חלל בטייבה: לא נקרא ע"ש אילן רמון, באתר ynet, 23 באוקטובר 2012
  32. ^ מרכז המבקרים מכתש רמון, אתר רשות הטבע והגנים
  33. ^ הנצחה ממלכתית לזכרו של טייס החלל (האסטרונאוט) הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון ז"ל, החלטה מספר 3534 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
  34. ^ Street names, Cote Saint-Luc, אתר העיר
  35. ^ Vaughn Street Festival מתוך אתר www.jewishtoronto.com
  36. ^ עודד בר-מאיר, האלמנה והבן חנכו את כיכר רמון, באתר mynet‏ באר שבע, 5 באוגוסט 2008
  37. ^ שיחור, תיירות אשדוד, אשדוד – מדריך למטיילים (עמ' 85-86), באתר תיירות אשדוד (עיריית אשדוד)
  38. ^ גליה גוטמן, אשדוד עדיין חושבת על עצמה בקטן, באתר Xnet‏, 17 ביוני 2005
  39. ^ Ilan Ramon Day School, אתר בית הספר
  40. ^ יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פע, באתר צופים לכל (מצב)
  41. ^ נחנכה המחלקה לרפואה דחופה ע"ש אילן רמון ז"ל, 28 ביוני 2006
  42. ^ דף ההנצחה, כתבה קצרה על המקרה באתר News1.
  43. ^ אמיר בוחבוט, אורי בינדר ורועי שרון, בנו של אילן רמון נהרג בהתרסקות מטוס F-16, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2009
  44. ^ אתר למנויים בלבד רועי רובינשטיין, הונחה אבן פינה למכינה ע"ש אסף רמון ז"ל: "לפתח את הדור הבא", באתר "ידיעות אחרונות", 4 בספטמבר 2018
  45. ^ אחריהם לצנחנים: מצאנו תמונה מהעבר של יפתח וסהר מ"המירוץ למיליון", באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 ביולי 2024‏


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39691276אילן רמון