הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024)

‹ 2013 2034 ›
הרב הראשי הספרדי והראשון לציון
מועמד	הרב דוד יוסף	הרב שמואל אליהו	הרב מיכאל עמוס
מספר הקולות	72	44	21
הזוכה: הרב דוד יוסף

‹ 2013 2034 ›
הרב הראשי האשכנזי
מועמד	הרב קלמן בר	הרב מיכה הלוי
מספר הקולות	סבב א' 40 סבב ב' 77	סבב א' 40 סבב ב' 58
מועמד	הרב מאיר כהנא	הרב משה חיים לאו
מספר הקולות	30	21
מועמד	הרב אליעזר איגרא
מספר הקולות	6
הזוכה: הרב קלמן בר

הבחירות לרבנות הראשית לישראל (סבב ראשון) התקיימו ב-29 בספטמבר 2024, כ"ו באלול ה'תשפ"ד. הסבב השני לבחירת הרב האשכנזי, התקיים ב-31 באוקטובר 2024, כ"ט בתשרי ה'תשפ"ה. בבחירות נבחרו הרב דוד יוסף והרב קלמן בר.

רקע

כהונת הרבנים הראשיים נועדה להסתיים ב-31 באוקטובר 2023. ב-4 ביוני, אישרה הכנסת הצעת חוק שהאריכה את כהונת הרבנים הראשיים עד ל-9 באפריל 2024, כדי שהבחירות יתקיימו לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, בעקבות חקיקה זו נוצר פער משמעותי בין הבחירות לרשויות המתקיימות באוקטובר לבחירות לרבנות הראשית שיתקיימו כחצי שנה לאחר מכן. בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל אישרה הכנסת הארכה נוספת בכהונתם של הרבנים עד ל-1 ביולי 2024.

על פי חוק הרבנות הראשית לישראל הליך הבחירות צריך להתחיל 30 יום לפני תום כהונתם של הרב הראשי הספרדי והראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב הראשי האשכנזי הרב דוד לאו. ובשל כך המועד לקיומן היה עד ל-1 ביוני 2024..

בפועל, הממשלה השתהתה בבחירת ועדת הבחירות, והועדה לא כונסה עד תום כהונת הרבנים, כהונתם פקעה ב-1 ביולי 2024 בטרם מונו מחליפיהם. בשל הדחיה, ב-2 ביולי, החל לכהן הרב אליעזר איגרא כממלא מקום נשיא בית הדין הרבני הגדול. ב-9 באוגוסט סיים הרב איגרא את תפקידו לאחר שעבר את גיל 70 ובמקומו מונה הרב מיכאל עמוס.

כממלא מקום נשיא מועצת הרבנות הראשית התמנה הרב יעקב רוז'ה. האחרון פרש עקב דרישת בג"ץ למנות נשים המחזיקות בתואר רבניות בין עשרת החברים שאמורים הרבנים הראשיים לשלוח לגוף הבוחר את הרבנים הראשיים הבאים, ובמקומו מונה כממלא מקום הרב יצחק רלב"ג שאף הוא מיהר לפרוש מנימוקים של ניגוד עניינים, מאחר שבתו נשואה לרב הראשי לשעבר הרב דוד לאו, שאחיו הרב משה חיים לאו, הוא אחד המועמדים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. לאחר שהרב רלב"ג פרש, הסמכות עברה לרב אליעזר שמחה וייס שכתב במכתבו למשנים ליועמ"שית כי הוא מבקש "פרק זמן סביר" לבחון את הנושא. עם זאת, לאחר פרק זמן הודיע הרב וייס על רשימת הנציגים שבחר וקבע כי שקל את כל השיקולים הנדרשים, מבלי להיכנס לשאלה האם שקל מינוי רבניות. בתגובה, הודיעו המשנים ליועמ"שית כי לא יוכלו להגן על המינוי המדובר בבג"ץ.

ב-23 ביוני 2024 מינתה הממשלה את הדיין הרב שמואל חזן ליו"ר ועדת הבחירות. כמרכז וועדת הבחירות מכהן סמנכ"ל המשרד לשירותי דת צוריאל פורת. חוץ מהרב חזן מכהנים בוועדה גם נציגות הממשלה, מיכל שמש - עובדת המשרד לשירותי דת, רויטל דהן - טוענת רבנית וחברת הוועדה למינוי דיינים; ושני נציגי מועצת הרבנות הראשית עו"ד יעקב אמסלם ועו"ד הרב דוד לוונטהל.

ב-8 באוגוסט קבע בית המשפט כי "ועדת הבחירות שהוקמה לפי סעיף 11 לחוק תקבע מועד לקיום הבחירות לתפקיד הרבנים הראשיים שלא יהיה מאוחר מיום 30.9.2024, ותפרסמו בהתאם לחוק". בין היתר, קבעו שופטי הבג"ץ כי "ועדת הבחירות תפרסם את רשימת חברי האספה הבוחרת לא יאוחר מ-21 יום לפני מועד הבחירות שייקבע, בהתאם לחוק. על הגורמים הממונים להשלים את המינויים החסרים עד למועד הפרסום של חברי האספה".

בפסיקתם, קבעו השופטים כי הגבלת הגיל על המועמדים למשרת הרב הראשי, תיקבע לפי תאריך הבחירות המקורי, כך שרב שגילו חרג מהגיל המותר בחוק במהלך החודשים האחרונים - יוכל להתמודד על המשרה הרמה - בכך יכול הרב אליעזר איגרא להתמודד לרבנות הראשית.

ב-1 בספטמבר בישיבת ועדת הבחירות לרבנות הראשית אושרו חברי האספה הבוחרת ונקבע מועד לבחירות כ"ו באלול (29 בספטמבר), יום לפני סיום האולטימטום של בג"ץ. לאחר מכן הודיעה ועדת הבחירות שהבחירות יתקיימו מהשעה 14:00 לשעה 19:00 במלון רמדה בירושלים.

האספה הבוחרת

הגוף הבוחר לרבנות הראשית מורכב מ-80 רבנים ו-70 אישי ציבור הנבחרים לפי חלוקה מפורטת בחוק הרבנות הראשית לישראל. בבחירות אלו לראשונה נבחרו רק 70 רבנים (סה"כ 140 חברי אספה) עקב אי הסכמתה של מועצת הרבנות הראשית לשקול מינוי 10 נשות הלכה כנציגות הרבנים באספה. שמות חברי האספה פורסמו ביום 8 בספטמבר 2024.

70 הרבנים

• 30 רבני הערים הגדולות: הרב בנימין אטיאס (פתח תקווה), הרב חיים פינטו (אשדוד), הרב אליהו יוחנן גוראריה (חולון), הרב אליהו בר-שלום (בת ים), הרב ישראל מאיר ביטון (חדרה), הרב שלמה בן חמו (קריית גת), הרב משה הבלין (קריית גת), הרב פנחס אדרי (גבעתיים), הרב ישעיהו מייטליס (נהריה), הרב שמואל דוד (עפולה), הרב שלמה חיים דיסקין (קריית אתא), הרב אליהו מימון (קריית אתא), הרב שמעון ביטון (לוד), הרב יחיאל אבוחצירא (רמלה), הרב דוד אבוחצירא (יבנה), הרב פנחס כהן (נתיבות), הרב יוסף הכט (אילת), הרב מרדכי מלכא (אלעד), הרב שלמה זלמן גרוסמן (אלעד), הרב אברהם צוריאל (נס ציונה), הרב דוד מאיר דרוקמן (קריית מוצקין), הרב אברהם מרגלית (כרמיאל), הרב ציון כהן (אור יהודה), הרב יוסף אברקי (קריית ים), הרב עמרם אוחיון (אופקים), הרב יצחק אלפנט (דימונה), הרב דרור טוויל (שדרות), הרב יוסף ישר (עכו), הרב עוזי שוויצה (כפר יונה), הרב ישעיהו הרצל (נוף הגליל).
• 14 רבני עיר של המועצות המקומיות הגדולות: הרב שלמה בן עזרא (מבשרת ציון), הרב מרדכי אברמובסקי (זכרון יעקב), הרב דוד הכהן (גן יבנה), הרב דוד סתיו (שוהם), הרב עמרם בית אל (קריית טבעון), הרב אפרים זלמנוביץ (מזכרת בתיה), הרב שלמה צדוק (תל מונד), הרב אהרון בדיחי (אבן יהודה), הרב יעקב מאיר זוננפלד (רכסים), הרב אברהם רוזנטל (אזור), הרב משה ביגל (מיתר), הרב עוזיאל דיעי (חצור הגלילית), הרב יצחק שלו (ירוחם), הרב יוסף בן דוד (קריית עקרון).
• 2 רבנים אזוריים מהמועצות האזוריות הגדולות: הרב נחום שיר (עמק חפר) והרב יצחק יעקובוביץ (דרום השרון).
• 8 רבנים מהיישובים הגדולים: הרב שמעון אלמליח (עתלית), הרב אליעזר שמולביץ (קיסריה), הרב יוסף קרסיק (בת חפר), הרב יגאל הדאיה (יד בנימין), הרב אבשלום קיל (גן נר), הרב ניסים מזרחי (באר גנים), הרב גדעון בנימין (נוף איילון), הרב יהודה ישרים (לפיד).
• 4 רבני שכונות: הרב אליהו אביסרור (ירושלים), הרב משה זבולון (תל אביב), הרב אברהם סמוטני (חיפה), הרב מאיר סוויסה (באר שבע).
• 10 הדיינים הוותיקים ביותר בבתי הדין הרבניים: הרב אוריאל לביא, הרב אחיעזר עמראני, הרב שלמה שפירא, הרב דוד מלכא, הרב אברהם שינדלר, הרב צבי בן יעקב, הרב דוד ברדוגו, הרב יהודה שחור, הרב אהרון דרשביץ, הרב אבירן הלוי.
• 2 הרבנים הצבאיים בעלי הדרגה הגבוהה ביותר: הרבצ"ר תא"ל הרב אייל קרים ורמ"ח הרבנות אל"ם הרב חיים וייסברג.
• 10 רבנים שמינו הרבנים הראשיים לישראל: רשימת הרבנים שהגישו ממלאי מקום הרבנים הראשיים לא אושרה, מכיוון שהם סירבו לשקול מינוי נשות הלכה כפי שנפסק בבג"ץ רקמן. ביהמ"ש הורה כי אין לדחות את הבחירות עקב אי מילוי סעיף זה, אלא לקיימן בהרכב חסר של 140 חברים.

70 אישי הציבור

• 25 ראשי הערים הגדולות: משה ליאון (ירושלים), רון חולדאי (תל אביב), רמי גרינברג (פתח תקווה), רז קינסטליך (ראשון לציון), יונה יהב (חיפה), מרים פיירברג (נתניה), חנוך זייברט (בני ברק), יחיאל לסרי (אשדוד), רוביק דנילוביץ' (באר שבע), שי קינן (חולון), שמואל גרינברג (בית שמש), כרמל שאמה הכהן (רמת גן), מתן דיל (רחובות), תומר גלאם (אשקלון), צביקה ברוט (בת ים), יריב פישר (הרצליה), רפי סער (כפר סבא), חיים ביבס (מודיעין), ניר בן חיים (חדרה), חיים ברוידא (רעננה), רז שגיא (ראש העין), כפיר סויסה (קריית גת), אמיר כוכבי (הוד השרון), רן קוניק (גבעתיים), רונן מרלי (נהריה).
• 6 ראשי המועצות המקומיות הגדולות: יוני חכימי (פרדס חנה-כרכור), סהר פינטו (גדרה), יורם שמעון (מבשרת ציון), אלי אבוטבול (זכרון יעקב), אהרון דרור (גן יבנה), דפנה רביד-רבינוביץ (שוהם).
• 4 ראשי המועצות האזוריות הגדולות: אבישי כהן (מטה יהודה), גלית שאול (עמק חפר), שלומית שיחור רייכמן (עמק יזרעאל), אסיף איזק (חוף הכרמל).
• 14 ראשי מועצות דתיות של הערים הגדולות: אלדד מזרחי (תל אביב), אייל לוי (ראשון לציון), עובדיה דהן (אשדוד), עמוס ברנס (חולון), בנימין אלחרר (בת ים), אריה פרידמן (רעננה), יאיר עמר (קריית גת), יעקב כרמי (גבעתיים), משה קורקוס (נהריה), חיים עמר (אילת), רחמים דוד (נס ציונה), שמעון עזריאל (קריית ביאליק), נהוראי לחיאני (צפת), דני שמואל (אור יהודה).
• 4 ראשי מועצות דתיות של המועצות המקומיות הגדולות: עופר גואטה (קדימה צורן), שלמה הומינר (רכסים), אוראל להב (אזור), ציון חדד (מיתר).
• 2 שרי הממשלה: שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית), שר הדתות מיכאל מלכיאלי (ש"ס).
• 5 חברי כנסת: אליהו ברוכי (יהדות התורה), אתי עטייה (הליכוד), מתן כהנא (המחנה הממלכתי), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), יצחק קרויזר (עוצמה יהודית).
• 10 אנשי ציבור שמינה השר לשירותי הדת: טליה הלפר, שירי אקשטיין, מרים לודמיר, חנה בלוי, תמי פרץ-יבלונסקי, ליאת פוגל, מלכה וייס, רות יוסף-גרטרוד, נעמה רייזא שרמן, מושקא רייניץ.

מועמדים

סעיף 14 לחוק הרבנות הראשית לישראל. מפרט כי חברי האספה הבוחרת הם אלו שיכולים להציע מועמדים לבחירות. על מנת להציע מועמד, יש לאסוף חתימות של לפחות 20 מחברי האספה. כל חבר רשאי לחתום על הצעה אחת לרב ראשי אשכנזי ואחת לרב ראשי ספרדי. מה שאומר שיכולים להגיע לבחירות מקסימום של שבעה מועמדים לכל תפקיד. חבר האספה שחתם עבור שני מועמדים לאותה משרה - חתימתו מבוטלת אצל שניהם.

ב־23 בספטמבר פורסמה רשימת המועמדים הרשמית; הרבנים המועמדים הם:

למשרת הרב הראשי הספרדי - הראשון לציון

• הרב שמואל אליהו.
• הרב דוד יוסף הכריז באפריל 2023 על מועמדותו למשרת הרב הראשי הספרדי. מפלגת ש"ס וחברי מועצת חכמי התורה הביעו את תמיכתם בו בספטמבר 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד מועמדותו על בסיס פסק־דין קודם שניתן בעקבות דברים חריפים שהטיח נגד התנועה הרפורמית ונשות הכותל ונגד בית המשפט העליון ובעקבות קריאות להצביע בבחירות עבור תנועת ש"ס; בג"ץ דחה אותה בשל היותה מוקדמת ותאורטית. הרב יוסף צפוי לקבל גם את תמיכת נציגי מפלגת הציונות הדתית, בעקבות הדיל בין סמוטריץ' ודרעי, ולפיו נציגים המזוהים עם מפלגת הציונות הדתית בגוף הבוחר יתמכו במועמדה של ש"ס לתפקיד הרב הספרדי, ואילו נציגים המזוהים עם ש"ס יתמכו במועמד מפלגת הציונות הדתית לתפקיד הרב האשכנזי.
• הרב מיכאל עמוס הכריז במאי 2024 על מועמדותו למשרת הרב הראשי הספרדי.

הרב יהודה דרעי הכריז על כוונתו להתמודד למשרת הרב הראשי הספרדי, אך הוא נפטר בג' בתמוז ה'תשפ"ד (9 ביולי 2024), בטרם התקיימו הבחירות. בנוסף, דווח על כוונתו של הרב זבדיה כהן להתמודד, אך הוא לא הגיש רשימת תומכים לוועדת הבחירות.

למשרת הרב הראשי האשכנזי

• הרב אליעזר איגרא - ב-4 ביוני 2023 התמודד בפני ועדת ה-40 רבנים, בה הפסיד בסיבוב הראשון. בעקבות דחיית הבחירות פרסמו שני רבנים דעה שקבעו כי במצב שנוצר הוועדה איבדה את תוקפה, אך מנגד מספר רבנים פרסמו שהוועדה עדיין תקפה, לאחר מכן הודיע הרב אריאל כי ההחלטה עומדת בעינה, אך הוא מחזיר לשר סמוטריץ' את הסמכות ליישם את החלטת הוועדה בשל "חוסר הצלחה להגיע למועמד אחד מוסכם". הרב איגרא עתר לבג"ץ על כך שעבר את גיל 70 לאחר מועד הבחירות המקורי ולפני המועד החדש שנקבע, עתירתו התקבלה והוא הורשה להתמודד.
• הרב קלמן בר נתמך על ידי מפלגת דגל התורה, הרב יעקב שפירא, הרב אהרון פרידמן ואחרים. לאחר עלייתו לסבב השני קיבל תמיכה מחברי מועצת חכמי התורה, הרב דוד סתיו ראש ארגון רבני צהר, רבני ישיבת כרם ביבנה ואחרים.
• הרב מיכה הלוי בסוף 2022 התמודד מול הרב איגרא בוועדה בראשותו של הרב דרוקמן ונבחר בה. ב-4 ביוני 2023 התמודד בפני ועדת ה-40 רבנים בראשותו של הרב יעקב אריאל שתנאי הסף בה היה שמי שמגיש את מועמדותו לוועדה ולא נבחר בה, לא יגיש את מועמדותו בסופו של דבר, בוועדת הרב אריאל הוביל בסיבוב הראשון אך הפסיד בסיבוב השני. בעקבות דחיית הבחירות פרסמו שני רבנים דעה שקבעו כי במצב שנוצר הוועדה איבדה את תקפה אך מנגד מספר רבנים פרסמו שהוועדה עדיין תקפה, לאחר מכן הודיע הרב אריאל כי ההחלטה עומדת בעינה, אך הוא מחזיר לשר סמוטריץ' את הסמכות ליישם את החלטת הוועדה בשל "חוסר הצלחה להגיע למועמד אחד מוסכם". בכל זאת ב-3 בספטמבר הודיע על התמודדותו הרשמית לתפקיד הרב הראשי האשכנזי, דבר שעורר ביקורת נרחבת עליו בטענה שהוא מפר את הבטחתו שלא להתמודד באם לא ייבחר בוועדה. ב־23 בספטמבר הודיע סמוטריץ' על תמיכתו ברב הלוי, ובעקבות כך חייב גם את מפלגת ש"ס לתמוך בו, במסגרת הדיל בין המפלגות. לאחר עלייתו לסבב השני קיבל תמיכה פומבית מהרב אריאל ואחרים.
• הרב מאיר כהנא - ב-4 ביוני 2023 נבחר על ידי ועדה של 40 רבנים מזרמים שונים של הציונות הדתית בראשותו של הרב יעקב אריאל כמועמד מוסכם מטעמה למשרת הרב הראשי האשכנזי. לאחר פרוץ המלחמה ביקשו מספר רבנים לבטל את החלטת הוועדה ולמרות זאת הרב אריאל השאירה על כנה. לאחמ"כ שלח הרב אריאל מכתב לשר בצלאל סמוטריץ' ובו הסביר כי על אף שהחלטת הוועדה לא השתנתה, הסמכות ליישם את החלטת הוועדה מוחזרת לידיו של השר, זאת בשל אי הצלחה של הוועדה "ליצור הסכמה ציבורית רחבה על מועמד מוסכם". ב-16 באוגוסט פורסם דיווח ולפיו בשיחות סגורות השר סמוטריץ' אמר שהוא ממשיך לתמוך ברב מאיר כהנא, למרות הערעור על החלטת הוועדה. עם זאת, שבוע לפני הבחירות הודיע סמוטריץ' לאנשיו על תמיכתו במועמדותו של הרב הלוי, במסגרת הדיל עם ש"ס.
• הרב משה חיים לאו, רב בנתניה. אחיו של הרב הראשי היוצא, דוד לאו, ובנו של הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו.

תוצאות הבחירות

בבחירות השתתפו 138 מתוך 140 חברי הגוף הבוחר (למעט עופר גואטה ומרים פיירברג)

בהתמודדות לתפקיד הרב הראשי הספרדי זכה הרב דוד יוסף, והתפלגות התוצאות הייתה:

• הרב דוד יוסף - 72 קולות.
• הרב שמואל אליהו - 44 קולות.
• הרב מיכאל עמוס - 21 קולות.

בבחירות לרב הראשי האשכנזי הגיעו שני מועמדים לתיקו של 40 קולות. תוצאות הסיבוב הראשון:

• הרב קלמן בר - 40 קולות.
• הרב מיכה הלוי - 40 קולות.
• הרב מאיר כהנא - 30 קולות.
• הרב משה חיים לאו - 21 קולות.
• הרב אליעזר איגרא - 6 קולות.

בנוסף, מעטפה אחת הייתה ריקה. באחת המעטפות של הרב הספרדי היה פתק עבור הרב הלוי. בהתאם להמלצת היועצת המשפטית לממשלה, הוועדה החליטה לא להכשיר את הפתק וקבעה כי סיבוב שני בין הרב בר והרב הלוי יערך בכ"ט בתשרי ה'תשפ"ה, בבית הרבנות הראשית.

הסיבוב השני

בבחירות השתתפו 136 מתוך 140 חברי האספה הבוחרת (נעדרו צביקה ברוט, הרב יעקב זוננפלד, ח"כ יצחק קרויזר וגלית שאול)

• הרב קלמן בר - 77 קולות.
• הרב מיכה הלוי - 58 קולות.

בנוסף באחת המעטפות היה פתק לבן.

ב4 בנובמבר 2024 הצהירו הרבנים הנבחרים בר ויוסף אמונים במשכן הנשיא.

קישורים חיצוניים

• בג"ץ 7583/22 המרכז לקידום מעמד האישה ע"ש רות ועמנואל רקמן באוניברסיטת בר-אילן נ' הרבנים הראשיים לישראל, ניתן ב־14 בינואר 2024
• משה ויסברג ואברהם פריינד, תוצאות הבחירות לרבנות הראשית: תיקו בין הגר"מ הלוי לגר"ק בר, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2024

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39982644הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024)