אזור

אזור
	אזור - מבט כללי
מדינה	ישראל
מחוז	תל אביב
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	אריה פכטר
גובה ממוצע	‎25 מטר
תאריך ייסוד	1948
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	12,921 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	154
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎-4.3% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	5,873 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	27
תחום שיפוט	2,200 דונם
- דירוג ארצי	233
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) אזור32°01′25″N 34°48′26″E / 32.0237153053955°N 34.8071745502328°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
- דירוג ארצי	86
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3960
- דירוג ארצי	143
לאום ודת
	יהודים: 93.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 6.8%;
	יהודים: 93.2%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 6.8%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	8.5%
גילאי 5 - 9	8.4%
גילאי 10 - 14	7.7%
גילאי 15 - 19	5.6%
גילאי 20 - 29	12.2%
גילאי 30 - 44	21.4%
גילאי 45 - 59	16.4%
גילאי 60 - 64	4.8%
גילאי 65 ומעלה	15.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	4
– יסודיים	3
– על-יסודיים	1
תלמידים	1,358
– יסודי	990
– על-יסודי	368
מספר כיתות	48
ממוצע תלמידים לכיתה	27.5
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל אזור נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	http://www.azor.muni.il

ערך זה עוסק במועצה מקומית בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אזור (פירושונים).

אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש 44. אזור היא המועצה המקומית הקרובה ביותר לתל אביב. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1951. ב-1968, ולאחר מכן גם ב-2003^[5].

ליד אזור נמצא "פארק אריאל שרון" הפארק הגדול ביותר בארץ ששטחו עומד על מעל ל-8.5 קמ"ר

בראשות המועצה המקומית עומד מ-2008 אריה פכטר, יליד היישוב.

אטימולוגיה

ייתכן ששם העיירה במקור היה "אדאליה" (Adalia) לפני ששונה שמו לאזור.^[^{דרוש מקור]} שם העיירה השתנה לאחר שעל העיירה השתלט מלך, ככל הנראה סנחריב,^[6] שכבש אותה בעת מסעו בלבנט, כמצוין במנסרת סנחריב בין ערי צדקא בשם "אזורו".^[7]^[8]^[9]^[10]

השם "יאזור" (يازور) תפס תאוצה כנראה בעת השתלטותה של האימפריה העות'מאנית והניב הערבי על האזור. אחד המקומיים הערבים במאה ה-19 טען כי מקורו של השם הוא במשחק מילים שתפס עם הזמן.^[6]

לאחר מלחמת העצמאות ונפילת שבעת הנוטרים, ביקשה המועצה המקומית של אזור לשנות את שם היישוב ל"משמר השבעה", זאת להנצחת נפילת שבעת הנוטרים, אך הממשלה סירבה לבקשתם וטענה כי שימור של שמות עתיקים חשובה יותר. עם זאת, זמן קצר לאחר מכן, קם יישוב יהודי חדש סמוך לאזור בשם "משמר השבעה", שגם הוא היה בעברו תחת שליטה אדמיניסטריאלית של יאזור.

היסטוריה

נראה כי ההתיישבות במקום החלה לפני אלפי שנים, כאשר הביצה שכסתה את בקעת אונו נסוגה^[^{דרוש מקור]}. שרידים ארכאולוגיים המעידים על ההתפתחות ההיסטורית של אזור וסביבתה מוצגים כיום במוזיאון אזור.

השם אזור מופיע בכתובת אשורית במאה ה-8 לפנה"ס.

התקופה הרומית והביזנטית

ביישוב נמצאו שרידים החל מהתקופה הרומית בארץ ישראל, מקווה מים עשוי אבן, שגילו מוערך בכ-1,800 שנה. לידו שני עצי שקמה שגילם לכל היותר הוא אלפים שנה. במקום נמצא גם סרקופג ביזנטי ששימש כשוקת. מקאם אימאם עלי (מסגד תשע הכיפות) בנוי על שרידיו של מבנה מן התקופה הביזנטית בארץ ישראל. המבנה, השוכן בסמוך לכביש 44 ונראה ממנו היטב, שימש ככנסייה בתקופת השלטון הצלבני, ולאחר מכן היה למסגד. המסגד היה אחד המקומות אשר הוקדשו לאימאם עלי.

התקופה הפאטימית והצלבנית

ערך מורחב – מצודת המישור

שמו הערבי של היישוב יאזור, מוזכר במקורות מהתקופה הפאטימית (המאה ה-12) בתקופה הצלבנית בארץ ישראל השליטה בכפר החליפה צדדים מספר פעמים בין הצלבנים למוסלמים^[9].

הצלבנים הקימו מבצר צלבני על ראשה של הגבעה הניצבת כיום במרכזה של העיירה. המבצר הוקם בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, וזכה לשם מצודת המישור, שכן חלש על המישור המקיף את הגבעה. בשנת 1187 החריב צלאח א-דין את המצודה, אך ב-1191 שב ריצ'רד לב הארי והקימה מחדש. עם כיבוש ארץ ישראל בידי הממלוכים, הרס ביברס את המצודה באופן סופי, וכיום נותרו ממנה רק שרידים, הניצבים במרכזו של גן.

התקופה העות'מאנית עד הקמת המדינה

ערך מורחב – יאזור

הגאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי תיאר את יאזור כעיירה קטנה. ב-1596 חיו בכפר 275 תושבים^[9]. החוקר צרפתי ויקטור גרן ביקר בכפר ב-1863 וכתב: "כפר היושב על גבעה קטנה משמאל לדרך ומספר תושביו 300. הבתים בנוים מחומר ותבן"^[11].

ב-1870 הוקם בית הספר מקוה ישראל בצמוד ליאזור ממערב. הממשלה העות'מאנית נתנה למייסד בית הספר, קרל נטר, רישיון לייסוד בית ספר חקלאי, והעניקה לו שטח של 2,600 דונם אדמת מדינה בחכירה ל-99 שנה בתשלום שנתי קטן "מתוך הכרה בערך המוסד הזה בחיי היהודים". קודם להחכרתה עובדה הקרקע על ידי הפלאחים של יאזור. הפלאחים ראו במסירת הקרקע קיפוח ועול והפריעו לעבודה החקלאית במקום, רק לאחר שפוצו ב-1600 דונם אדמה חלופית נרגעו הרוחות^[12].

במפקד האוכלוסין של 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה אוכלוסיית הכפר 1,284 מוסלמים^[13], ובמפקד 1931 היא גדלה ל-2,337 מוסלמים אשר שכנו ב-419 בתים^[14].

על פי סקר הכפרים 1945 ב-1945 השתרעה העיירה על פני שטח של 11,800 דונם ואוכלוסיית המקום נאמדה בכ-4,030 תושבים. התושבים היו מבוססים מבחינה כלכלית, חלקם התפרנסו בחקלאות בפרדסי הסביבה וחלקם במסחר ובבתי חרושת כבית החרושת לקרח, טחנת קמח ביישוב ובבית החרושת היהודי לעורות בשכונת מולדת שבחולון, שמחצית מעובדיו היו ערבים. הכביש הראשי מיפו לרמלה (שהמשיך לירושלים) חצה את העיירה ובשוליו חנויות ובתי קפה על אם הדרך. על תוואי הכביש זה סלול היום כביש 44^[9].

ב-9 בדצמבר 1947 נזרקה פצצה לבית הקפה ביאזור ממכונית נוסעת נהוגה בידי אנשי אצ"ל. בית הקפה נהרס ושבעה מיושביו נהרגו. בתגובה לכך ב-11 בדצמבר 1947 הותקפה שיירה יהודית סמוך לכפר. נהג משאית מכפר ורבורג נהרג וארבעה נפצעו^[15] יום אחר כך הופיעו שוב אנשי אצ"ל וזרקו רימונים לבית הקפה. שישה ערבים נהרגו ורבים נפצעו^[16]. בתגובה לכך, ב-21 בדצמבר 1947 פתחו ערביי יאזור באש על שיירה יהודית. במשאית הראשונה נהג חבר קיבוץ כפר מנחם המשאית השנייה הייתה של קיבוץ גת והשלישית של קיבוץ דורות. שתי המשאיות הראשונות הצליחו להיחלץ אבל התוקפים הצליחו להרוג את נהג משאית דורות ועוזרו. את המשאית העמוסה חביות סולר העלו באש. תימרות האש והעשן נראו עד מקוה ישראל^[17]. ב-30 בדצמבר נכנסה קבוצת אנשי לח"י לכפר ופוצצה שני בתים. בהתקפה זו נהרג תושב אחד ואחר נפצע^[18].

ב-22 בינואר 1948 עלה באזור טנדר שבו שבעה נוטרים על מוקש, חלקם נהרגו מפיצוץ המוקש והשאר לאחר שהמון הסתער עליהם (ראו נפילת שבעת הנוטרים). בתגובה לכך פגעו כוחות פלמ"ח בתחבורה הערבית ליפו והרגו 20 תושבים ערבים^[19]. כמה ימים אחר כך פוצצה אנשי ההגנה שני בתים בכפר^[20]. במערבה של העיירה ניצבים תותח מימי מלחמת העצמאות ואנדרטה לזכר שבעה נוטרים שנפלו במלחמת העצמאות, בינואר 1948, בעת שאבטחו שיירה שיצאה ממקוה ישראל לירושלים.

עם סיום "מבצע חמץ" נטשו התושבים את יאזור ורובם ברחו למחנה הפליטים ברפיח^[21]. ב-30 באפריל 1948 נכנס ליאזור כוח של חטיבת גבעתי^[22].

לאחר הקמת המדינה

מיד עם קום המדינה החלו ליישב ביאזור עולים חדשים וביוני 1949 נערכו ביישוב לראשונה בחירות מקומיות לוועד הכפר^[23]. כ-2000 עולים חדשים ישבו בבתי הכפר הנטושים אך הם סבלו ממחסור במים^[24], ועל השדות החקלאיים של הכפר יאזור הוקם מושב משמר השבעה^[25]^[26]. בשנת 1954 עדיין לא חובר היישוב לרשת החשמל, כמו כן החלט לשנות את שמו מיאזור לאזור^[27], אך במשך שנים רבות עוד המשיכו רבים לקרוא ליישוב יאזור^[28].

בשנת 1955, השלימה חברת רסקו את בנייתם של בתי דירות ביישוב^[29], ו-ב-1957 החלה סלילת כביש גהה בין אזור לראשון לציון^[30].

אוכלוסייה וחינוך

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים באזור 12,921 תושבים (מקום 154 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎-4.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 82.4%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 11,494 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[31]

להלן גרף המציג את התפתחות באוכלוסייה בעיר:^[^{דרוש מקור]}

אזור היא המועצה המקומית הקרובה ביותר לעיר תל אביב ומוגדרת במחוז תל אביב.

באזור קיימים שלושה בתי ספר יסודיים: שניים ממלכתיים - "יוספטל" על שם גיורא יוספטל, "השבעה" על שם שבעת הנוטרים שנפלו בהגנה על הדרך לירושלים בינואר 1948 נפילת שבעת הנוטרים, וכן בית ספר ממלכתי דתי אחד: "מימון" על שם הרב יהודה לייב פישמן מימון. בנוסף, קיימת חטיבת הביניים הממלכתית "רבין" על שם יצחק רבין, ועקב היעדר בית ספר תיכון ביישוב, לומדים תלמידי היישוב בתיכונים מחוץ למועצה המקומית, בחולון ובתל אביב, ובישיבות אחרות, כגון ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל. הרב אברהם כהן והרב אברהם רוזנטל נחשבים לרבני אזור.

ראשי המועצה

ב-13 באוגוסט 1951 הוכרזה אזור כמועצה מקומית. כיום מנוהלת על ידי אריה פכטר.

תאריך	ראש המועצה
13.08.51 עד 07.11.54	יעקב מנדלבאום
07.11.54 עד 13.05.58	אבנר גרעין
13.05.58 עד 01.12.65	מאיר דינור
01.12.65 עד 10.02.67	סנדר ליבוביץ
10.02.67 עד 26.02.67	דוד ז'ז'ק
10.02.67 עד 06.09.67	מ"מ ראש המועצה: אברהם בנבניסטי
06.09.67 עד 31.07.68	דוד ז'ז'ק
31.07.68 עד 10.02.74	אברהם בנבניסטי
10.02.74 עד 06.09.88	יצחק אלישיב
06.09.88 עד 10.10.08	אמנון זך
10.10.2008 ואילך	אריה פכטר

כלכלה

ביישוב מתנהלים עסקים רבים, בעיקר בשכונות גני אזור והשיכון החדש. מטי החברות סבון, מנופי אבי ואיתוראן ממקומות באזור. המסעדות המובילות ביישוב הן עזרא ובניו ואלברט, וליישוב יש גם משתלה שמתפרשת על פני כביש 44.

סמל המועצה

ערך מורחב – סמל המועצה המקומית אזור

הסמל אושר רשמית ביולי 1970 ומכיל את המוטיבים הבאים:

אלכסון שחור החוצה את הסמל. מסמל את הכביש הישן מתל אביב לירושלים שלצידו שוכנת אזור.
שבעה כוכבים לצדי הפס השחור. מסמלים את שבעת הנוטרים שנפלו בפריצת הדרך לירושלים בשלביה הראשונים של מלחמת העצמאות.
מצודה בחלקו העליון של הסמל. מסמלת מבנה מן התקופה הביזנטית, שימש כמקאם מאוחר יותר ומשמש כיום כבית כנסת.
שיחי צבר. מסמלים את הכפר הערבי יאזור ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.
מבנים שונים בצד הימני של הסמל. אלה הם מבני היישוב הנוכחי.

גלריה

מקווה המים ואחד מעצי השקמה
הסרקופג ליד מקווה המים
החלל הפנימי במצודה הצלבנית
הנוף מהמצודה הצלבנית צפונה לכיוון תל אביב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אזור בוויקישיתוף

אתר מועצה מקומית אזור

פרופיל אזור נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס

שלומית צור, "מי שהגיע לכאן לפני שנים היה חכם. היום המחירים פה הגיעו ל–30 אלף שקל למ"ר": החצר האחורית של תל אביב פותחת חזית, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2023
אזור (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
^ כיום שטחי מקוה ישראל הם חלק מפארק אריאל שרון
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ משרד הפנים פרסם את רשימת הרשויות המקומיות שיאוחדו, באתר גלובס, 2 באפריל 2003
נחמיה שטרסלר, השחיתויות המקומיות - אינטרסים אישיים הניעו את הח"כים לטרפד את איחוד הרשויות , באתר הארץ, 25 ביולי 2003
^ ^6.0 ^6.1 Palestine Exploration Fund, Quarterly statement - Palestine Exploration Fund, London, 1869
^ A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 95, 114, 131, 175, 192, 210 ו־222) וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 48
^ Gerard Gertoux, Dating the Sennacherib's Campaign to Judah
^ ^9.0 ^9.1 ^9.2 ^9.3 Khalidi, W. (1992). All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington D.C.: Institute for Palestine Studies. מסת"ב 0-88728-224-5.
^ Yazur - Jaffa - يازور (יאזור), באתר Palestine Remembered
^ תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 213
^ אריה ל. אבנרי, ההתיישבות היהודית וטענת הנישול (1878-1948), תל אביב: מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ ותנועת העבודה הקיבוץ המאוחד, תש"מ 1980, עמוד 68
^ Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jaffa, p. 20
^ Mills, 1932, p. 16
^ הותקפה שיירה ביאזור, דבר, 12 בדצמבר 1947
^ יהודי נהרג וחמשה נפצעו בכפו יאזור פצצות לתוך בית קפה ערבי, הבוקר, 12 בדצמבר 1947
^ שנים נהרגו וחמשה נפצעו ביאזור, דבר, 22 בדצמבר 1947
^ יריות על מולדת לאחר התקפת לח"י על יאזור, על המשמר, 1 בינואר 1948
אצ"ל מודה בהטלת הפצצה ליד שער בתי-הזיקוק, דבר, 1 בינואר 1948
^ שבעה נוטרים נרצחו בכפר יאזור, דבר, 23 בינואר 1948
7 נוטרים יהודים נהרגו ליד כפר יאזור, קול העם, 23 בינואר 1948
^ פעולה נגד יאזור, דבר, 1 בפברואר 1948
^ מנחם תלמי, פגישה עם מכרים וותיקים - עם תושבי יאזור ויפו במחנות הפליטים ברצועה, מעריב, 30 בנובמבר 1956
^ סלמה ויעזור נכבשו, דבר, 2 במאי 1948
^ רוב למפם בבחירות יאזור, על המשמר, 16 ביוני 1949
^ 11.000 דונאם אדמות יאזור נהפכים לשממה מחוסר מים, חרות, 24 ביוני 1949
^ ביאזור שהיתה ל"משמר השבעה", הבוקר, 29 בספטמבר 1949
^ 4,500 משקי עזר לעולים חדשים ב-12 כפרים נטושים, חרות, 31 במאי 1949
^ מועצת אזור לא הכניסה תשלומי התושבים לחברת החשמל, על המשמר, 15 ביוני 1954
תושבי כפר יאזור נסערים מגילוי א־־סדרים במועצת הכפר, קול העם, 11 ביוני 1954
^ לדוגמה כתבה מ-1963 נעצרו חשודים בתקיפת ראש מועצת יאזור, למרחב, 17 באוקטובר 1963
^ שכונה חדשה הוקצה באזור, על המשמר, 5 באוקטובר 1955
^ הוחל בסלילת כביש יאזור-ראשון לציון, חרות, 12 ביוני 1957
^ פרופיל אזור באתר הלמ"ס

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37030034אזור

[U-1] 1.0 ^1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[STAT-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022

[3] כיום שטחי מקוה ישראל הם חלק מפארק אריאל שרון

[ESHKOL-4] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[5] משרד הפנים פרסם את רשימת הרשויות המקומיות שיאוחדו, באתר גלובס, 2 באפריל 2003
נחמיה שטרסלר, השחיתויות המקומיות - אינטרסים אישיים הניעו את הח"כים לטרפד את איחוד הרשויות , באתר הארץ, 25 ביולי 2003

[:0-6] 6.0 ^6.1 Palestine Exploration Fund, Quarterly statement - Palestine Exploration Fund, London, 1869

[7] A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 64 (הקטע חוזר גם בעמ' 95, 114, 131, 175, 192, 210 ו־222) וכן ב־A. Kirk Grayson, Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, עמ' 48

[8] Gerard Gertoux, Dating the Sennacherib's Campaign to Judah

[Khalidi-9] 9.0 ^9.1 ^9.2 ^9.3 Khalidi, W. (1992). All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington D.C.: Institute for Palestine Studies. מסת"ב 0-88728-224-5.

[10] Yazur - Jaffa - يازور (יאזור), באתר Palestine Remembered

[11] תיאור ארץ ישראל: גיאוגראפי, היסטורי וארכאולוגי - ויקטור גרן תרגום: חיים בן עמרם -עמוד 213

[12] אריה ל. אבנרי, ההתיישבות היהודית וטענת הנישול (1878-1948), תל אביב: מכון טבנקין לחקר ולימוד הקיבוץ ותנועת העבודה הקיבוץ המאוחד, תש"מ 1980, עמוד 68

[13] Barron, 1923, Table VII, Sub-district of Jaffa, p. 20

[14] Mills, 1932, p. 16

[15] הותקפה שיירה ביאזור, דבר, 12 בדצמבר 1947

[16] יהודי נהרג וחמשה נפצעו בכפו יאזור פצצות לתוך בית קפה ערבי, הבוקר, 12 בדצמבר 1947

[17] שנים נהרגו וחמשה נפצעו ביאזור, דבר, 22 בדצמבר 1947

[18] יריות על מולדת לאחר התקפת לח"י על יאזור, על המשמר, 1 בינואר 1948
אצ"ל מודה בהטלת הפצצה ליד שער בתי-הזיקוק, דבר, 1 בינואר 1948

[19] שבעה נוטרים נרצחו בכפר יאזור, דבר, 23 בינואר 1948
7 נוטרים יהודים נהרגו ליד כפר יאזור, קול העם, 23 בינואר 1948

[20] פעולה נגד יאזור, דבר, 1 בפברואר 1948

[21] מנחם תלמי, פגישה עם מכרים וותיקים - עם תושבי יאזור ויפו במחנות הפליטים ברצועה, מעריב, 30 בנובמבר 1956

[22] סלמה ויעזור נכבשו, דבר, 2 במאי 1948

[23] רוב למפם בבחירות יאזור, על המשמר, 16 ביוני 1949

[24] 11.000 דונאם אדמות יאזור נהפכים לשממה מחוסר מים, חרות, 24 ביוני 1949

[25] ביאזור שהיתה ל"משמר השבעה", הבוקר, 29 בספטמבר 1949

[26] 4,500 משקי עזר לעולים חדשים ב-12 כפרים נטושים, חרות, 31 במאי 1949

[27] מועצת אזור לא הכניסה תשלומי התושבים לחברת החשמל, על המשמר, 15 ביוני 1954
תושבי כפר יאזור נסערים מגילוי א־־סדרים במועצת הכפר, קול העם, 11 ביוני 1954

[28] לדוגמה כתבה מ-1963 נעצרו חשודים בתקיפת ראש מועצת יאזור, למרחב, 17 באוקטובר 1963

[29] שכונה חדשה הוקצה באזור, על המשמר, 5 באוקטובר 1955

[30] הוחל בסלילת כביש יאזור-ראשון לציון, חרות, 12 ביוני 1957

[31] פרופיל אזור באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

דגל ישראל מחוז תל אביב
נפות	נפת תל אביב חופפת את שטח המחוז
ערים	אור יהודה • בני ברק • בת ים • גבעתיים • הרצליה • חולון • קריית אונו • רמת גן • רמת השרון • תל אביב-יפו
מועצות מקומיות	אזור • כפר שמריהו

אזור

תוכן עניינים

אטימולוגיה