הרב יצחק יוסף
_(cropped).JPG) | |||||||||
| לידה |
16 בינואר 1952 (גיל: 72) י"ח בטבת ה'תשי"ב | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום פעילות | ישראל | ||||||||
| השתייכות | חרדים ספרדים | ||||||||
| תחומי עיסוק | הלכה | ||||||||
| תפקידים נוספים | נשיא בית הדין הרבני הגדול (לשעבר), נשיא מועצת הרבנות הראשית (לשעבר), ראש ישיבת חזון עובדיה, חבר מועצת חכמי התורה. | ||||||||
| רבותיו | אביו הרב עובדיה יוסף, | ||||||||
| תלמידיו | הרב יצחק לוי | ||||||||
| חיבוריו | סדרת הספרים ילקוט יוסף, אוצר דינים לאשה ולבת, דיני חינוך קטן, עין יצחק ועוד (ראו להלן) | ||||||||
| בת זוג | רות יוסף | ||||||||
| אב | רבי עובדיה יוסף | ||||||||
| אם | מרגלית יוסף | ||||||||
| צאצאים | הרב עובדיה יוסף (הנכד) | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | פרס ישראל ספרות תורנית, ה'תשפ"ד | ||||||||
הרב יצחק יוסף (נולד בי"ח בטבת ה'תשי"ב, 16 בינואר 1952) הוא הראשון לציון וחבר מועצת חכמי התורה, כיהן כרב הראשי לישראל (הספרדי) בשנים 2013–2024. סדרת ספרי ההלכה "ילקוט יוסף", שחיבר על פי פסקי אביו, הרב עובדיה יוסף, נפוצה בקרב בני עדות המזרח וזכתה למהדורות רבות. על סדרת ספרים זו זכה בפרס ישראל בשנת תשפ"ד, 2024.
ביוגרפיה
נולד בשיכון חב"ד בירושלים[1] בי"ח בטבת תשי"ב, בנם השישי של הרב עובדיה יוסף ואשתו מרגלית. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי 'יבנה', ובגיל 12 החל את לימודיו בישיבה הקטנה פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים. לאחר מכן למד בישיבת הנגב בנתיבות, ומשם עבר לישיבת חברון בירושלים. והתקרב לרב בצלאל ז'ולטי.
בשנת ה'תשל"א (1971), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר 'פסקי דינים - ילקוט יוסף' שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו.
בשנים ה'תשל"ד-ה'תשמ"ה (1974–1985) עסק בכתיבת ספרי המשך ל'ילקוט יוסף' ובשנת ה'תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.
בשנת ה'תשל"ג (1973), עם היבחרו של אביו לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים 'חזון עובדיה'.
בשנת ה'תשל"ה (1975) התמנה לרב במושבים בר גיורא, נס הרים, ומטע, שליד ירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.
בשנת ה'תש"מ (1980) הוסמך לרבנות, יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של 'כולל חזון עובדיה', על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב שלמה גורן, ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש, ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש.
בשנת 1983 העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב שלמה גורן, תעודת כושר לכהן כרב עיר[2].
בשנת ה'תשנ"ב (1992) פתח בהוראת אביו את ישיבת חזון עובדיה ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.
בשנת ה'תשע"ב היה מועמדה של מפלגת ש"ס לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו.
לאחר שאחיו, הרב אברהם יוסף, פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת 2013, החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד.
בי"ז באב ה'תשע"ג (24 ביולי 2013) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 49 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב שמואל אליהו ו-28 שתמכו ברב ציון בוארון, אשר קיבל את תמיכת הרב שלמה משה עמאר[3][4].
בי"ב בתשרי ה'תשע"ד הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי בבית הכנסת יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש ישיבת חזון עובדיה.
בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת הר נוף בירושלים ובשיעור הקבוע בלוויין בכל מוצאי שבת בבית כנסת היזדים[5], לאחר פטירת אביו המשיך במסירת השיעור הקבוע במוצאי שבת בבית הכנסת היזדים המועבר בלוויין על ידי דר וסוחרת.
בשנת ה'תשע"ו (2016) מונה לנשיא ישיבת פורת יוסף.[6]
לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה בישראל, פרסם הנחיות הלכתיות שונות לצורך התמודדות עם המצב[7].
הרב יצחק יוסף התנגד לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם מתן כהנא ויחד עם עמיתו הרב דוד לאו[8] פעל לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה[9][10]. נאבק גם במתווה הגיור של השר מתן כהנא, וכאות מחאה על פעולותיו של כהנא סירב להיפגש איתו.[11]. לאחר שמינה כהנא את הרב בניהו ברונר כמנהל מערך הגיור, אמר הרב יוסף שאין תוקף לגיורים הנעשים בפיקוחו.[12]
עם תחילת מלחמת חרבות ברזל שפרצה בישראל ביום שבת - שמחת תורה כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד (7.10.2023) פרסם הרב הנחיות הלכתיות בעקבות המצב הביטחוני, כמו כן פרסם הרב תפילה מיוחדת שנכתבה ע"י אביו רבי עובדיה יוסף בזמן מבצע עופרת יצוקה, כדי לאומרה בתפילה בשעת פתיחת ההיכל וכן הורה להוסיף לתפילה את תפילת 'אבינו מלכינו'.
בשנת ה'תשפ"ד (2024) זכה הרב יצחק יוסף בפרס ישראל לשנת ה'תשפ"ד בתחום ספרות תורנית. בנימוקי השופטים הרב פרופ' אברהם שטינברג, הרב פרופ' יגאל שפרן והגב' רחל סילבצקי נכתב: ”היצירה התורנית הענפה של הרב בסדרת ספריו "ילקוט יוסף" - למעלה מ־40 כרכים גדושים הכוללת את כל ההלכות הנוגעות לאדם מישראל... כמו כן עוסק הרב יוסף גם בנושאים רעיוניים ומחשבתיים, וכן בכללי פסיקה ושיטות לימוד התורה וההלכה. זכה הרב שסדרת ספריו נפוצה מאוד בישראל ובעולם – בישיבות, בבתי המדרש, בבתי הכנסת ובספריות הכלליות והאקדמיות ואף תורגמה לשפות שונות. פרסומיו התורניים מעמידים את הרב בשורה אחת עם גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים... בפרט רואים אנו להדגיש את משקלן הסגולי הגבוה של תשובותיו ופסיקותיו ההלכתיות החשובות של הרב בכל התחומים התורניים המורכבים שנבעו מהמלחמה האחרונה (מלחמת חרבות ברזל). נושא כאוב זה בא לידי ביטוי הן בתשובות תורניות כתובות והן בהנחיות מנומקות בעל פה ביריעה רחבה. תרומתו של הרב בנושא זה לא תסולא בפז”.[13]
בכ"ה חשון ה'תשפ"ה (26 בנובמבר 2024) צורף הרב למועצת חכמי התורה.[14]
ביקורת
בשנת 2020, בעקבות ביקורת בכנס רבנים על העלאת 'מאות אלפים או עשרות אלפים של גויים' מברית המועצות לשעבר[15], התלוננה עליו מפלגת 'ישראל ביתנו' בפני נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, וזה המליץ 'בפני השר לענייני דתות להעמיד את הדיין לדין משמעתי בגין 'התבטאויותיו החוזרות ונשנות בנושאים בעלי נופך וגוון פוליטי, אשר נמצאים בליבה של מחלוקת ציבורית'[16]. בתגובה כתב שר הדתות, הרב יעקב אביטן לשהם כי הוא חרג מסמכותו כאשר מתח ביקורת על רב ראשי בגין התבטאות הלכתית הנובעת מתפקידו, וכי אין לו כל כוונה לקבל את ההמלצה[17].
בנובמבר 2021 קרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשר הדתות, מתן כהנא, לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה בכשרות ובגיור. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים[18].
במקרה אחד קבע הרב יוסף כי גט שנתן הרב אוריאל לביא בבית הדין בצפת לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כצמח לכאורה לא תקף, ויש לכנס את בית הדין הגדול כדי לדון בביטול הגט. באופן חריג התערב בג"ץ בהחלטה והשופט אליקים רובינשטיין הכריע שאין לבית הדין סמכות לדון בנושא.[19]
עמדותיו
הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"באבות" שכלפיהם טען כי מי שאינו תלמיד חכם אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא להקל ולהתיר ככל הניתן. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.
תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב.[20].
הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים, בהם בד"ץ העדה החרדית, שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה[21][22].
בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב יצחק ברדא על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת הרמ"א, וכינה אותו 'מחטיא הרבים' ו'חצוף'.[23]
.jpg)
בשנת 2020 ביקר בחריפות את הרב אליעזר מלמד על כך שנפגש עם רבה רפורמית[24].
בעקבות תמיכתו העקרונית של הרב חיים דרוקמן במתווה שיאפשר גיור על ידי רבני ערים (בתנאי שיוסכם בידי הרבנות הראשית), ביקר אותו הרב יוסף ואמר: 'אני תמה עליו. .. עם כל הכבוד לרב דרוקמן, הוא כמו מרן בתורה? הוא שווה לרב אלישיב?'[25], מאוחר יותר שלח הרב יוסף את תלמידו הרב יצחק לוי להתנצל, להדגיש את הערכתו לרב דרוקמן ולהבהיר שכוונתו הייתה שרבנים בני דורינו אינם יכולים לחלוק על רבני הדורות הקודמים.[26]
הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה להר הבית בזמן הזה. בשנת 2022 ביקר בחריפות את חבר הכנסת איתמר בן גביר על כך שהוא עולה להר הבית 'נגד כל גדולי ישראל האמיתיים', וקרא להתרחק ממנו.[27]
הרב יצחק יוסף מחזיק בעמדה החרדית נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל. בשיעורו השבועי ב-9 במרץ 2024 הוא אמר (כפי שאמר אביו ורבנים נוספים לפניו[28]) שאם יכריחו את בחורי הישיבות והאברכים ללכת לצבא הם יעזבו את הארץ.[29] אמירה זו גררה ביקורת מנבחרי ציבור ורבנים מהציבור הדתי לאומי.[30]
פועלו הספרותי-תורני
סדרת הספרים 'ילקוט יוסף' החלה בשנת ה'תשל"א (1971) כליקוט פסקיו של אביו הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו 'יחוה דעת', 'יביע אומר', 'חזון עובדיה' ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את הסכמתו. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי יוסף קארו (בעל השולחן ערוך) ורוב פסקיו כשיטתו.
בה'תשמ"ח (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הסידור 'חזון עובדיה', שבו נכתבו סדרי התפילה והלכותיה לשיטת אביו. בשנה זו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על ספרו איסור והיתר.
בשנת ה'תשע"א (2011) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים נוסח תפילה ייחודי[31].
באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל לכתוב את סדרת הספרים עין יצחק, שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את 'שלחן המערכת', ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר 'שדי חמד' של הרב חיים חזקיהו מדיני.
בה'תשע"ו (2016) הוציא לאור את 'קונטרס הספיקות', העוסק בספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא.
בה'תשע"ט (2019) הוציא לאור את הספר 'מעתיקי השמועה', העוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א.
בשנות כהונתו כראשון לציון הודפסו מפסיקותיו בסדרת הספרים 'שו"ת הראשון לציון'.
חיים אישיים
היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה[32] בתו של החזן והמוהל רפאל אבוהב,[33] אך התגרש ונישא בשנית לרות,[34] בתו של המקובל הרב רחמים עטיה.
לזוג חמישה ילדים.
- בנו הבכור, הרב עובדיה ראש ישיבת אוהל יוסף בבני ברק, נשוי לבתו של הרב שלמה משה עמאר.
- בנו הרב רחמים יוסף, ראש ישיבת חזון עובדיה.
- בתו מרגלית נשואה לרב ברוך, בנו של הרב יהודה דרעי.
- בתו הקטנה הייתה נשואה לבנו של הרב מאיר סייג, רבה של מעלות תרשיחא.
מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.
מספריו
- ילקוט יוסף – ספרי הלכה על סדר השולחן ערוך, 41 כרכים
- קיצור שולחן ערוך – ילקוט יוסף
- "אוצר דינים לאשה ולבת" – ספר הלכות ומנהגים לבנות ישראל, ה'תשמ"ט (1989). הספר קיבל את הסכמתם של אביו הרב עובדיה יוסף, הרב אלעזר מנחם מן שך, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב יהודה צדקה, הרב שלום משאש ועוד
- איסור והיתר – הדינים הקשורים להלכות דם ומליחה, בשר בחלב ועוד. ראה אור לראשונה בהוצאת 'אור ודרך', מאוחר יותר צורף לסדרת הספרים ילקוט יוסף
- דיני חינוך קטן ובר מצווה – הלכות ודינים מכל חלקי השולחן ערוך
- כיבוד אב ואם – קיצור הלכות ודיני כבוד הורים, וכבוד רבו ותלמיד חכם. לימים נספח ספר זה במהדורה מורחבת של ב' כרכים בסדרה "ילקוט יוסף"
- פסקי הלכה בהלכות נדה – פסקים שקובצו מספרי אביו
- מפתחות לספר יחוה דעת
- "אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (ה'תשנ"ט, ה'תשס"ו)
- ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים)
- קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (ה'תשמ"ז; מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"ת יחוה דעת)
- "עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים
- "שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנים ה'תשס"ט וה'תש"ע (2009), ומהדורה חדשה בשנת ה'תש"ף. עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'
- שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'
- כללי הגיור - ה'תשע"ה
- שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, ה'תשע"ו
- "השיעור השבועי" (חמישה חלקים, ה'תשע"ה-ה'תשע"ט) – תמצית שיעוריו במוצ"ש בבית הכנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי.
- "קונטרס הספקות" – על כללי הספקות, ה'תשע"ח
- התלמוד והפוסקים - כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, כללי המשנה והתלמוד, כללי התנאים והאמוראים, כללי הירושלמי, כללי המדרש, כללי רש"י תוספות הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן הרשב"א ושאר הראשונים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, ה'תשע"ח
- הגדה של פסח – ילקוט יוסף - ביאורים ופרפראות על ההגדה
- גרות כהלכתה - ה'תשע"ח
- משפטי יוסף פסקי דין שכתב בתחום אבן העזר (חלק א, ה'תש"ף)
- מעתיקי השמועה - עוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א (ה'תשע"ט)
- ילקוט טהרה - הלכות טהרה על סדר השו"ע (תשפ"ג)
- אגרות לבן תורה - ליקוט אגרות שנשלחו לאנשים בנושא השקפה ומוסר (תשפ"א)
- אגרות השקפה ומוסר - מכתבי השקפה ומוסר לבני הישיבות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יצחק יוסף |
- שיעורי הרב יצחק יוסף, באתר ישיבת בית אל
- משה גוטמן, ראיון חג עם הרב יצחק יוסף, עיתון המודיע, אפריל 2011
- שלמה קוק, ראשון לאומץ: על רב ראשי מזן אחר, אתר בחדרי חרדים, נובמבר 2014
- יקי אדמקר, הרב הראשי יוסף מאיים: אם חוק הגיור יאושר, נגדיר מיהו "יהודי נטו", באתר וואלה!, 16 בינואר 2022
יצחק בן עובדיה יוסף (1952-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הראשון לציון הגאון הרב יצחק יוסף שליט"א, באתר GOV.IL והרב יצחק יוסף, באתר ילקוט יוסף
- ^ שרי רוט, עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?, באתר בחדרי חרדים, 12 ביולי 2013
- ^ חזקי עזרא, הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף, באתר ערוץ 7, י"ז באב תשע"ג, 24/07/13
- ^ ישי כהן, הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון, באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2013
- ^ ישי כהן, הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2013
- ^ ישי כהן, הפיכה בהנהלת הישיבה המיתולוגית 'פורת יוסף', באתר כיכר השבת, 1 ביולי 2015
- ^ יונתן הלוי, הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט, באתר הידברות, כ"ט ניסן התש"פ | 23.04.20
- ^ הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות", באתר מקור ראשון, 2021-12-02
- ^ הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת, באתר www.ynet.co.il, 2021-07-07
- ^ הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ הראשון לציון נגד השר מתן כהנא: 'לא רוצה לראות את פניו', באתר כיכר השבת, 2022-01-24
- ^ https://twitter.com/yairettinger/status/1526622660247146499, Twitter
- ^ מדינת ישראל, משרד החינוך, פרסי ישראל, באתר משרד החינוך פרסי ישראל, 2024
- ^ הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף צורף למועצת חכמי התורה, באתר כיכר השבת
- ^ קובי נחשוני, הרב הראשי במתקפה חריפה על העולים: "מסות של גויים שונאי דת", באתר ynet, 7 בינואר 2020
- ^ חנן גרינווד, המלצה: הרב הראשי הספרדי לדין משמעתי, באתר ישראל היום, 5 במרץ 2020
- ^ השר אביטן דוחה את טענת השופט: "חרגת מסמכותך", באתר "סרוגים", 26 באוקטובר 2020
- ^ קובי נחשוני, נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין", באתר ynet, 25 בנובמבר 2021
- ^ חדשות סרוגים, פרשת הגט מצפת: בג"צ פסק נגד בית הדין הרבני, באתר "סרוגים", 30 במרץ 2017; ישי כהן, בג"ץ נגד הראשון לציון: לא ידון בפרשת 'הגט מצפת', באתר כיכר השבת, 30 במרץ 2017
- ^ הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים" ,אתר ערוץ 7
- ^ הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות, באתר ערוץ 7
- ^ ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה, באתר ערוץ מאיר, כ"ד חשוון תשע"ח
- ^ ישי כהן, הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי.., באתר כיכר השבת, 2017-04-08
- ^ בגלל הרפורמים: הרב יצחק יוסף מאיים בנידוי על הרב מלמד, באתר חדשות רוטר
- ^ הרב יוסף נגד הרב דרוקמן: "הוא כמו מרן?", באתר ערוץ 7
- ^ הרב יצחק יוסף שלח את תלמידו המובהק להתנצל בפני הרב דרוקמן, באתר "סרוגים"
- ^ ישי כהן, הראשון לציון במתקפה חריפה נגד בן גביר: "חוטא ומחטיא את הרבים", באתר כיכר השבת, 15 ביולי 2023.
עלייה להר הבית : הראשל"צ הרב יצחק יוסף נגד חה"כ איתמר בן גביר, סרטון באתר יוטיוב
- ^ סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 3:45)
- ^ שיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת ויקהל תשפ"ד, סרטון בערוץ "הלוויין של מרן - דר וסוחרת", באתר יוטיוב (אורך: 3:10:31), 9 במרץ 2024
- ^ יצחק טסלר, מורן אזולאי, רועי רובינשטיין, הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ", באתר ynet, 9 במרץ 2024; ערוץ 7, הרב תמיר גרנות שבנו נפל בקרב לרב יצחק יוסף: אני שואל בשם הדמעות של אשתי - אמיתי טעה?, באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2024
- ^ הרב יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע.
- ^ ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף, דבר, 9 ביולי 1973
- ^ ישראל כהן (עורך), אור תורה, (סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח, באתר אוצר החכמה
- ^ לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף, באתר מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, 29 בדצמבר 2019
36125099יצחק יוסף
- בוגרי ישיבת הנגב
- משפחת יוסף
- ראשי ישיבה ספרדיים
- רבנים חרדים ישראלים
- רבנים ספרדיים ישראלים
- זוכי פרס הרב קוק
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בוגרי ישיבת פורת יוסף
- ראשונים לציון
- רבנים ראשיים לישראל
- זוכי פרס הרב טולידאנו
- מחברי ספרי הלכה
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- חברי מועצת הרבנות הראשית
- סנהדריה המורחבת: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1952
- רבנים ישראלים