אהוד בן גרא
| |||||||||
אֵהוּד בֶּן גֵּרָא היה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים[1]. אהוד היה משבט בנימין - "אהוד בן גרא בן הימיני[2]". אהוד היה שמאלי, שנאמר: "איש איטר יד ימינו".
לפי כמה שיטות, אהוד בן גרא שימש בתפקיד ראש הקבלה, ומסורת התורה שבעל-פה הועברה על ידו, אחר שקיבל התורה מעתניאל בן קנז[3].
רקע
בני ישראל עשו הרע בעיני ה', ובשל כך סייע ה' לעגלון מלך מואב, להשתלט על שטחים בהם ישבו אחדים משבטי ישראל ולשעבד את יושביהם, על מנת שיחזרו בתשובה ויעבדו את ה'[4].
במקרא עצמו מוזכרת "עיר התמרים", היא יריחו, כעיר שנכבשה על ידי המואבים, וכנראה השתלטו הם גם על שטחים קטנים מאד בירדן, ועל אזור ההר בעבר הירדן המערבי. עגלון נעזר בעמלקים ובעמונים לשם כיבוש ישראל.
בני ישראל היו תחת שלטונו שמונה עשרה שנה. בני ישראל זעקו לה' בבקשת עזרה, "וַיָּקֶם ה' לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא בֶּן-הַיְמִינִי" (שופטים, ג', ט"ו), להצילם מיד המואבים.
התנקשות בעגלון מלך מואב
אהוד נקט בפעולה נועזת כדי להציל את ישראל. הוא החליט להתנקש במלך מואב בארמונו, ולפתוח במלחמה מיד לאחר מכן.
הוא הכין חרב פיפיות (חרב בעלת להב משני צידיה), שהייתה קצרה מאד, כדי שיוכל להחביא אותה מתחת לבגדיו. מכיוון שאהוד היה איטר יד ימינו (שמאלי), הוא נשא את החרב בצד ימין וכך השומרים, שהיו בודקים אם יש חרב בצד שמאל, לא מצאו את חרבו. כתוצאה מכך היה יכול לגשת למלך חמוש מבלי שיעצרו בעדו.
אהוד נשלח בראש משלחת של בני ישראל להביא מנחה לעגלון. לאחר הגשת המנחה, אמר לו שיש לו אליו דבר סתר כדי שעגלון ירחיק מעליו את השומרים. לאחר מכן אמר לו שיש לו דבר אלקים, והמלך קם מתוך כבוד לדבר ה' (בשכר קימה זו זכה עגלון ויצא ממנו רות, אימה של מלכות בית דוד[5]). אהוד התקרב אל המלך, שהיה איש 'בריא' (שמן) מאד, ודקר אותו בביטנו באמצעות החרב, על שני להביה, והותירה בתוך בטנו. כדי שהמלך לא יזעיק עזרה, דחף אהוד את החרב עמוק עד הוצאת הפַּרְשְׁדונָה (חלק מהמפרשים טוענים שהכוונה היא לצואתו של המלך, בעוד שאחרים מפרשים שפירוש המילה הוא 'קצה המעי הגס') אשר הדיפה ריח עז של צואה. אהוד יצא אל המסדרון, נעל את הדלת ונמלט אל הר שעיר. עבדי המלך ראו את אהוד נועל את הדלת, הריחו את ריח הצואה, והסיקו כי נעל אותה כיוון שהמלך עושה את צרכיו. משראו כי חלף זמן רב והמלך אינו פותח את הדלת, הם פתחו אותה וראו שהמלך מת.
המלחמה במואב
בינתיים הגיע אהוד אל הר אפרים, שם תקע בשופרו ופלש לשטח מואב יחד עם צבא גדול. אהוד בן-גרא וכל צבאו נלחמו במואבים, והכו בהם כעשרת אלפים איש. בעקבות הניצחון והמורא הגדול שהטיל אהוד על המואבים, שרר שלום באזור זה שמונים שנה.
לקריאה נוספת
- יאירה אמית, ספר שופטים אמנות העריכה . ירושלים: מוסד ביאליק, 1999. ע"מ 159–183.
קישורים חיצוניים
- פרשת אהוד בן גרא - יהודה אליצור באתר דעת
אהוד בן גרא ועגלון מלך מואב: חרב קטנה ובטן גדולה. ד"ר יונתן גרוסמן, סרטון באתר יוטיוב- פרשנויות שונות על סיפור אהוד בן גרא - באתר 929 - תנ"ך ביחד
- הסיפור על אהוד בן גרא בספר שופטים - משה גרסיאל באתר דעת
- "דבר אלקים לי אליך" - לפשר פרשת אהוד - אבינועם ביר, מעליות כו (תשס"ו), עמ' 95.
- פשוטו כמשמעו של הסיפור על אהוד בן גרא - תגובתו של חיים ראם למאמרו של משה גרסיאל
- פרק ג' בספר שופטים, אתר מכון ממרא
- סיפורו של אהוד בפרק ג' בספר שופטים
- פרופ' יאירה אמית, אהוד בן גרא (שופטים ג, יב-ל), הספרייה הווירטואלית של מט"ח
הערות שוליים
- ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוק ט"ו
- ^ כנראה אחד מאבותיו, גרא בן בנימין, מופיע בספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק כ"א
- ^ סדר תנאים ואמוראים; רש"י בפירושו על מסכת אבות, פרק א', משנה א'; רבי יצחק אברבנאל, נחלת אבות, הקדמה.
- ^ ספר שופטים, פרק ג', פסוקים י"ב-ט"ו
- ^ רות רבה, פרשה ב', פסקה ט'
23319554אהוד בן גרא