נעמי
| לידה | ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה | ארץ ישראל |
| בן זוג | אלימלך |
| צאצאים | מחלון וכיליון |
| מספר צאצאים | 2 |
| תקופה | שופטים |
| בתנ"ך | מגילת רות פרקים א-ד |
נָעֳמִי היא אישיות מהתנ"ך הנזכרת במגילת רות, אשת אלימלך ואמם של מחלון וכליון.
סיפורה של נעמי
מגילת רות מספרת את סיפורה של משפחת אלימלך, כאשר נעמי היא אם המשפחה, המיוחסת לשבט יהודה. עקב הבצורת והרעב עוזבים נעמי ואלימלך את מולדתם והולכים לגור בשדה מואב. בניה של נעמי, מחלון וכיליון, מתחתנים עם שתי מואביות, מחלון נושא את רות וכיליון את ערפה[1]. על פי חז"ל היו רות וערפה בנותיו של עגלון מלך מואב[2]. לאחר זמן מתים אב המשפחה ושני בניו, ונותרות רק נעמי ושתי כלותיה. לאחר ששמעה כי המצב הכלכלי בארץ יהודה התאושש, מחליטה נעמי לחזור למולדתה אבלה, ערירית וענייה, ומפצירה בכלותיה להניח לה. לעומת ערפה שנשמעת חוזרת למשפחתה, רות מתעקשת ודבקה בחמותה, ואומרת "כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי"[3].
עם חזרת נעמי ורות לבית לחם, העיר כולה מופתעת מירידתה של נעמי מגדולתה: "וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶם עַד-בּוֹאָנָה בֵּית לָחֶם; וַיְהִי כְּבוֹאָנָה בֵּית לֶחֶם, וַתֵּהֹם כָּל-הָעִיר עֲלֵיהֶן, וַתֹּאמַרְנָה הֲזֹאת נָעֳמִי"[4]. לאחר מכן הולכת רות בעצת חמותה לשדות, ללקט שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים[5]. בשדה פוגשת רות בבעז. לאחר שבעז, קרוב משפחתה של נעמי, מפגין כלפי רות יחס חם, יועצת נעמי לרות ללכת בלילה אל הגורן שם שוהה בעז בעת זמן זריית השעורים, ולשכב למרגלותיו במטרה לבקשו לשאת אותה לאישה. בסופו של דבר אכן נושא בעז את רות לאשה ונולד להם בן בשם עוֹבֵד, לו משמשת נעמי כאומנת. מזיווג זה נולדה מלכות דוד, כפי שמספרת המגילה: ”וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת-חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת-רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת-עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת-נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת-שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת-בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת-עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת-יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת-דָּוִד”.
מדרש שמה
מדרש רות רבה מסביר את שמה כך: ”שהיו מעשיה נאים ונעימים”[6]. במגילת רות, פרק א', פסוק כ', מבקשת נעמי מהנשים כי יקראו לה בשם אחר: ”וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן, אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי: קְרֶאןָ לִי מָרָא, כִּי-הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד.” לשם מרא יש משמעות הפוכה מזה של שמה הראשון 'נעמי'. נעמי מאמצת לה שם המבטא את מר גורלה. שמה החדש, מָרָא, מעיד על השפעה ארמית על מחבר המגילה[7].
הגיית השם
לגבי השאלה כיצד יש לבטא את השם "נָעֳמִי", כותבת האקדמיה ללשון העברית כי מילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, נחלקו העדות ואשכנזים ותימנים מבטאים את הרצף קמץ קטן וחטף קמץ בעת קריאת המגילה "no‘omi", בעוד הספרדים מבטאים על פי מסורתם קמץ גדול וחטף קמץ na‘omi. שתי ההגיות האלה יש להן על מה שיסמכו, ואין סיבה לפסול אחת מהן." בכל מקרה, ההגייה ne‘omi ("נְעוֹמי") - שגויה[8].
דמותה של נעמי במגילה
נעמי, מופיעה בשמונה חלקים בסיפור המגילה. נעמי ורות מתוארות כצמד אשר גורלן משותף וביניהן שיתוף פעולה. למרות גורלה המר, אין נעמי נשארת אנוכית ומציעה לכלותיה לחזור לבית אמן, וזאת כדי שייטב להן. בשובה לבית לחם רוחה נכאה. זאת עולה גם ממדרש שמה אשר היא נותנת לעצמה: " וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן, אַל-תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי: קְרֶאןָ לִי מָרָא, כִּי-הֵמַר שַׁדַּי לִי מְאֹד."[9]. שינוי שמה בא בתגובה לתגובת תושבי העיר:"הֲזֹאת נָעֳמִי"[10]. רות יוצאת לשדה כדי למלא את מחסורה שלה ושל נעמי במזון. נעמי היא זו ששולחת את רות לידי בעז על מנת שזה יגאל אותה.
בין נעמי ובועז אין דין ודברים, הן הם אינם נפגשים ואין מתקיים ביניהן שיח. הקשר בין נעמי ובועז מתקיים באמצעות רות.
נעמי בספרות חז"ל
מדרש רות רבה תולה את השם נעמי בתכונותיה ומעשיה, ש"היו מעשיה נאים ונעימים"[6]. במדרש אשת חיל נכתב: "כפה פרשה לעני" (משלי, ל"א, כ') זו נעמי, שהייתה בת גדולי הדור והייתה מאכלת רעבים. את סבלה תולה אותו מדרש בירידת המשפחה למואב: "ולמה נגזרה עליה גזרה ומת אישה ושני בניה? אלא בשביל שיצאו מן הארץ לחוצה לארץ[11]. המדרש מייחס למשפחת אלימלך עושר לפני רדתם מן הארץ: "הזאת נעמי" שהיו בנות בית לחם משתמשות בתכשיטיה. הזאת נעמי שהייתה מגנה את הפז ביופי פניה"[12]. מדרש רות רבה מוסר כי נעמי ניסתה להניע את רות מלהתגייר בהסבר : "בתי, אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות של גרים"[13].
קישורים חיצוניים
- "נָעֳמִי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 86, באתר HebrewBooks
נעמי (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ זהר חדש רות קמד. וראו אגרת שמואל למגילת רות, פרק ד', פסוק ט'
- ^ רות רבה ב', ט'
- ^ רות א', ט"ו
- ^ מגילת רות, פרק א', פסוק י"ט.
- ^ ראו חוקי מתנות עניים: למשל ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוקים ט'-י' וספר דברים, פרק כ"ד, פסוקים י"ט-כ"ב
- ^ 6.0 6.1 רות רבה ב', ה
- ^ יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: רות, ירושלים, מאגנס, 1990, עמ' 65
- ^ האקדמיה ללשון העברית, צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ רות א' כ'
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםרות א - ^ ראו גם בבא בתרא צ"א, א'" מאי 'ותאמרנה: הזאת נעמי'. אמר רבי יצחק : אמרו חזיתם נעמי שיצאה מן הארץ לחוצה לארץ מה עלתה לה"
- ^ רות זוטא א', י"ט
- ^ רות רבה ב', כ"ב
38826550נעמי