מחלון וכליון
מַחְלוֹן וכִלְיוֹן הם אישים מהתנ"ך - שני אחים, שהסיפור עליהם מופיע במגילת רות. השניים הם בניהם של אלימלך ונעמי. השניים נישאו לשתי אחיות: רות וערפה, בהתאמה[1], שעל-פי חז"ל היו בנותיו או נכדותיו של עגלון מלך מואב.[2]
משפחתם התגוררה בבית לחם ועקב הבצורת והרעב עזבה המשפחה את ארץ ישראל והתיישבו בשדה מואב.
אלימלך ושני בניו מתו במואב ואילו נעמי ורות האלמנות חוזרות לארץ ישראל, לאחר שהבצורת והרעב תמו. ערפה מחליטה להישאר במואב.
מדרש שמם
פירוש שמם הפשוט הוא מתיקות ("חילו" בערבית - מתוק) ושלמות (כליל), אך המדרש מוצא בשמם קיים רמז לגורלם המר של הבנים[3], בבחינת שם המעיד על בעליו, וילקוט שמעוני מבאר את שמם: " למה נקרא שמם מחלון וכליון? - מחלון שעשו עצמם חולין וכליון, שנתחייבו כליה".[4] מדרש רות רבה מפרש את שמם כך: "מחלון וכליון - מחלון שנימח מן העולם, וכליון, שכלה מן העולם".[5]
בגמרא מקשרים מחלון וכליון לבין "יואש ושרף" שמוזכרים בספר דברי הימים[6]. הגמרא מסבירה מדוע הם נקראו בשני שמות: ”רב ושמואל – חד אמר מחלון וכליון שמן, ולמה נקרא שמן שרף ויואש? יואש – שנתיאשו מן הגאולה; שרף שנתחייבו שרפה למקום. וחד אמר יואש ושרף שמן, ולמה נקרא שמן מחלון וכליון? מחלון – שעשו גופן חולין; וכליון – שנתחייבו כליה למקום”[7]
אילן יוחסין
| בעז | רות המואביה | מחלון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עובד | עדאל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישי | נצבת | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דוד המלך | אליאב | צרויה | אביגיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שלמה המלך דוד ציווה עליו להרוג את יואב | אבשלום נהרג בידי יואב | יואב שר צבא דוד | עשהאל מגיבורי דוד | עמשא נהרג בידי יואב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אבישי מגיבורי דוד | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ זהר חדש רות קמד. וראו אגרת שמואל למגילת רות, פרק ד', פסוק ט'
- ^ במגילה מסופר כי מחלון נישא לרות, ואילו כליון לערפה. רבי יוחנן דורש אפוא את שמם: "מחלון" - מלשון מחילה, שנישא לרות שהייתה מרתתת מן העבירות של ערפה כלפי חמותה. (ילק"ש רות פרק א' רמ"ז ת"ר)
- ^ יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: רות, ירושלים, מאגנס, 1990, עמ' 48.
- ^ ילקוט שמעוני, רות, רמז תר
- ^ רות רבה, פרשה ב', פסקה ה'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א עמוד ב'
36212415מחלון וכליון