רבן שמעון בן הלל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמעון בן הלל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבן שמעון בן הלל
מערת הלל הזקן ותלמידיו (ואולי גם בנו תלמידו)
מערת הלל הזקן ותלמידיו (ואולי גם בנו תלמידו)
מערת הלל הזקן ותלמידיו (ואולי גם בנו תלמידו)
לידה ארץ ישראל
פטירה המאה ה-1
מקום פעילות לשכת הגזית, ירושלים
רבותיו הלל הזקן
צאצאים רבן גמליאל הזקן
נשיא הסנהדרין ה־שביעי
שותף לשלטון בני בתירא

רבן שמעון בן הלל הוא תנא בדור הראשון לתנאים (אחר תקופת הזוגות), בנו של הלל הזקן. התמנה אחריו לנשיא הסנהדרין, משנת ג' תשס"ח, כששים שנה לפני חורבן בית המקדש השני, למשך שתים עשרה שנה[1]. נפטר בשנת ג' תש"פ. אחריו התמנה בנו, רבן גמליאל הזקן, לנשיא תחתיו.

בספרות התורנית הקדומה אין כמעט אזכור לתורתו או פועלו, למעט ברייתא המובאת בתלמוד[2]: "הלל ושמעון, גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה". התנא מונה בברייתא זו את הנשיאים במאה השנים קודם החורבן (תפקיד שעבר מאב לבן): הלל הזקן, שמעון בנו, רבן גמליאל הזקן ורבן שמעון בן גמליאל הזקן.

תוארו

רש"י[3] והרמב"ם[4] כינוהו בשם 'רבן', ובעקבותם כתב בעל צמח דוד[5] שהוא הראשון שנקרא בתואר זה[6]. אולם רב שרירא גאון כתב שלא מצאנו שנקראו רבן אלא מימות הנשיאים רבן גמליאל הזקן ורבי שמעון בנו[7]. רבי מנחם עזריה מפאנו[8] כתב שהראשון שנקרא בתואר 'רבן' הוא רבן יוחנן בן זכאי שבימיו התמעט כבוד התורה בגלל גלות הסנהדרין, ולפיכך לא נקרא בשמו הפרטי כראשונים. אחריו נקראו כן שאר הנשיאים כמו רבן גמליאל, ולכבודו היו מזכירים גם את זקנו בשם רבן גמליאל הזקן.

מקומו בשלשלת המסורה

סדר תנאים ואמוראים[9] והרמב"ם[10] מזכירים אותו כחלק משלשלת מסירת התורה, כמי שקיבל מהלל ובית דינו יחד עם רבן יוחנן בן זכאי. מאידך הראב"ד הראשון בספרו ספר הקבלה[11] לא מנהו בסדר השתלשלות המסורה.

בספרו מגן אבות ביאר את דעת הראב"ד באופן אחר, שרבן גמליאל הזקן שהיה נשיא אחרי רבי שמעון לא היה בנו אלא אחיו, ושניהם בני הלל הזקן, וכבר מנה את רבן גמליאל הזקן בסדר הדורות כבנו של הלל הזקן ואביו של רבן שמעון בן גמליאל, ולא הוצרך להביא גם את רבן שמעון[12]

זמן תחילת נשיאותו

בספרי נאמר: הלל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה, ושימש חכמים ארבעים שנה, ופירנס את ישראל ארבעים שנה[13]. בהשוואה עם הנאמר במסכת שבת, שתחילת נשיאותו היתה מאה שנה לפני החורבן עולה, שסוף נשיאותו היתה ששים שנה לפני החורבן[14]. על פי זה עולה שנת ג' אלפים תשס"ח לשנת פטירת הלל הזקן ותחילת נשיאות בנו רבן שמעון בן הלל[15].

משך ימי נשיאותו

על משך ימי נשיאותו לא נמצאו דברים מפורשים בחז"ל, ויש בדבר כמה דעות בספרי האחרונים:

  • לדעת ספר היוחסין[16] היה נשיא שתים עשרה שנה.
  • רבי לוי בן חביב העלה צד שהיה נשיא עשרים שנה, שכן אחר הלל הזקן שנהג נשיאות ארבעים שנה נותרו ששים שנה עד החורבן, וכל שלשת הנשיאים שקמו תחתיו נהגו נשיאות לפרק זמן שוה, עשרים שנה לכל אחד[17].
  • יש שכתבו שלא האריך ימים בנשיאות, ולכן לא מצינו שמועה בשמו בשום מקום[18]. רבי אהרן היימן[19] מבאר שלא נפטר בקיצור ימים, אלא שאביו הלל האריך ימים וכשעלה לנשיאות כבר היה זקן מופלג.

 

הסיבה שלא הוזכר בפרקי אבות

רבי שמעון בן צמח דוראן[20] כתב בדעת הראב"ד שרבן שמעון לא היה נשיא, ועל כן לא נזכרה ממנו כל שמועה במסכת אבות בה מוזכרים כל החכמים מצאצאי הלל הזקן[21]. רבי יוסף נחמיאש תלמיד הרא"ש[22] והאברבנאל[23] הסבירו שלא אמר דבר בענין מסכת אבות שיכתב על שמו.   המהר"ל בספרו דרך החיים[24] ביאר את טעם ההשמטה בארבעה אופנים:

  • בזמן רבן שמעון בנו של הלל היה גם רבן יוחנן בן זכאי מתלמידי הלל, מנהיג השוה לו בחשיבותו, אשר תיקן כל התקנות משחרב הבית, ולא ניתן להזכיר שניהם כדרך שהוזכרו הזוגות, שהאחד נשיא והשני משנהו, לפיכך לא הוזכר אחד מהם[25].
  • במשנה הובאו עניני מוסר של התנאים עד הלל הזקן בנושא אהבה ויראת השם, ואילו מוסריו של רבן גמליאל ושמעון בנו הם בנושא שלימות האדם, לכן דילגה המשנה על רבן שמעון בן הלל, כדי שיהיה ניכר שיש לחלק ולהפסיק בין סוגי מוסרים אלו.
  • התנא ביקש לסדר עשרה מאמרי מוסר משמעון הצדיק עד סוף הפרק, המקבילים לעשרה מאמרות מתחלת בריאת העולם עד תכלית שלימות האדם, ולהתחיל הפרק הבא בדברי רבי שהוא ראש לכל ישראל ונמצאו בו תורה וגדולה במקום אחד, לפיכך דילג על רבן שמעון.
  • לא היה ניתן לכתוב עליו שקיבל את התורה מהלל, כיון שבימיו התמעטה הקבלה (הסתיימה תקופת הזוגות), ומאידך הזכרתו שלא בתור מקבל מהווה פחיתות כבוד שלא קיבל כראוי, לפיכך הושמט שמו לגמרי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר היוחסין (מאמר ראשון אות ש' בתוך הערותיו על ספר דורות עולם הוא ספר הקבלה להראב"ד)
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ט"ו עמוד א'
  3. ^ רש"י, מסכת שבת, דף ט"ו עמוד א', ד"ה הלל
  4. ^ סוף הקדמתו לפירוש המשנה ד"ה הפרק השלישי, הקדמה למשנה תורה, במנותו דורות המקבלים
  5. ^ ג'תשסח ד"ה רבן
  6. ^ בספר הכריתות (חלק ימות עולם שער א) הביאו שלש פעמים (סימן א אות ח, סימן ו, סימן ט) בשם רבן שמעון, אלא שבמקום אחד (סימן ח אות ח) הביאו בשמו לבד. האחים האדר"ת ואחיו רבי צבי יהודה רבינוביץ' תאומים בספרם שבת אחים (חלק שני עפרים בביאור טוב ונעים אות מה) כתבו להגיה ולהוסיף בדבריו גם במקום זה 'רבן'
  7. ^ בתשובתו המועתקת בספר יוחסין סוף מאמר ראשון, הובא בסדר הדורות (ג'תשסח). בגירסה הספרדית של אגרת רב שרירא גאון (אות כא) נאמר: "ורבנן דבתר הכי, דבימי 'הלל ורבן שמעון בנו'" אך בנוסח הצרפתי כתוב 'רבן גמליאל ור' שמעון בנו'. גירסה זו מסתברת יותר שכן מדבר שם על הזמן שאחרי מחלוקת תלמידי שמאי והלל.
  8. ^ עשרה מאמרות מאמר חקור דין חלק ב פרק יט
  9. ^ חלק א
  10. ^ בהקדמתו למשנה תורה
  11. ^ ד"ה יצאו וד"ה הלל ושמאי
  12. ^ וכן כתב רבי יצחק אלאחדב בפרק א על משנה טז ד"ה רבן גמליאל
  13. ^ וזאת הברכה פיסקא טז ד"ה ומשה
  14. ^ רבי יהודה בן קלונימוס משפיירא, יחוסי תנאים ואמוראים ערך רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול
  15. ^ ספר יוחסין (מאמר ראשון אות ש' בתוך הערותיו על ספר דורות עולם הוא ספר הקבלה להראב"ד) וצמח דוד (ג'תשסח, הביאו בסדר הדורות ג'תשסח)
  16. ^ מאמר ראשון אות ש' בתוך הערותיו על ספר דורות עולם הוא ספר הקבלה להראב"ד
  17. ^ שו"ת מהרלב"ח קונטרס הסמיכה ד"ה אבל
  18. ^ צמח דוד ג'תשסח, הובא בסדר הדורות ג'תשסח, דורות הראשונים כרך ב דף שנד.
  19. ^ בספר תולדות תנאים ואמוראים, ערך שמעון בן הלל הזקן, ובערך רבן גמליאל הזקן.
  20. ^ שו"ת התשב"ץ סימן קל"ו ד"ה הרביעית
  21. ^ וכן כתב רבי יצחק אלאחדב בפירושו ראשי אבות על פרקי אבות, בפרק ב (על משנה ד ד"ה הלל אומר)
  22. ^ בפירושו על מסכת אבות פרק א משנה טז
  23. ^ בפירושו נחלת אבות פרק א משנה טז ד"ה והנראה
  24. ^ פרק א משניות טז, יח ופרק ב משנה ח
  25. ^ לפי המבואר בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"א עמוד א', אגרת רב שרירא גאון אות פג ובשו"ת התשב"ץ חלק א סימן קל"ו נשיאותו של רבן יוחנן בן זכאי היתה בתקופה מאוחרת יותר אחר רבן שמעון בן גמליאל הזקן


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27624290שמעון בן הלל