רבי יהודה נשיאה השלישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהודה נשיאה השלישי
תחומי עיסוק נשיא הסנהדרין
תקופת פעילות הדור הרביעי – הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי יעקב בר אחא, רבי אבהו, רבי ירמיה
בני דורו רבי אמי הבבלי
אב רבן גמליאל החמישי
ילדים הלל נשיאה - מתקן הלוח העברי
נשיא הסנהדרין ה־תשעה עשר

רבי יהודה נשיאה השלישי היה נשיא הסנהדרין בדור הרביעי והחמישי של אמוראי ארץ ישראל, דור שלשה עשר להלל הזקן ובנו של רבן גמליאל החמישי.

היה תלמידו של רבי אבהו[1] בקיסרי. כפי הנראה[2] הסכים להוצאת רבי ירמיה מבית המדרש[3] וכנראה בשל כך הוכיחו רבי ירמיה במכתב בתקופה זו "לשנוא את אוהביך ולאהבה את שונאיך"[4]. כמו כן, היה תלמידו של רבי יעקב בר אחא[5].

זמן מה לאחר פטירתו של רבי אבהו, חזרו חלק מן החכמים לטבריה ויסדו שם שוב את ישיבתם בראשות רבי יוסי בר זבידא ורבי יונה[6], אך רבי יהודה נשיאה נשאר בקיסרי[7], שם הנהיג רבי ירמיה ושאר רבנן דקיסרי, יחד עם חברו רבי אמי הבבלי[8]. עוד מסופר בתלמוד ירושלמי שבעת שגזרו תענית ציבור בקיסרי - אמר לו רב חלבו שייצא להשתתף בתפילות הציבור ולהתענות עמהם.

רבי יהודה השלישי לא הוזכר בתלמוד בבלי, והוא אחרון הנשיאים שהוזכר בתלמוד ירושלמי[9].

נפטר בראשית שנות ד'ק'. בנו היה הלל נשיאה - מתקן הלוח העברי, ובתחילת שנות נשיאותו התרחש בארץ ישראל מרד גאלוס, דבר שגרם להפסקת פעילות הישיבות בארץ ישראל, ולכן לא הוזכר בתלמוד ירושלמי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק א', הלכה א'
  2. השערת רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים חלק ב' פרק לג, וכן רבי אהרן היימן בערכו.
  3. ראה בערך רבי ירמיה#הוצאתו מבית המדרש וחזרתו אליו.
  4. תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ג', הלכה ב', על משקל הפסוק בספר שמואל ב', פרק י"ט, פסוק ז' ”לאהבה את שנאך ולשנוא את אהביך”. השערת הדורות הראשונים שם.
  5. רבי אהרן היימן, תולדות תנאים ואמוראים, חלק ב', עמ' 776, על פי תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ב'; ראו עוד תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ה', הלכה ט'.
  6. רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק ב' פרק ל'.
  7. לכן לא החשיב רבי יוסי את התעניות שגזר על הציבור בטבריה כתענית ציבור כהלכתו, מאחר שהשתתפות הנשיא היא חלק מסדר התענית, וכיון שהנשיא היה אז בקיסרי - לא החשיב את התענית כתענית ציבור.
  8. שאלו יחדיו את רבי ירמיה בדבר הלכה בתלמוד ירושלמי סוף מסכת עבודה זרה.
  9. רבי יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, חלק ב' פרק כח.